למפלגת תל"ם אין כוח אלקטורלי, אך היא העניקה לגנץ חותמת כשרות של איש מרכז ויצרה לחץ על לפיד להצטרף לרשימה שמאיימת לשנות את מאזן הגושים
רק טיפש יתנבא לאן תיקח אותנו מערכת הבחירות הצמודה הזו, אך דבר אחד בטוח: לראשונה מזה עשור שלטון הימין נמצא בסכנה ממשית. הנתון החשוב ביותר בכל מערכת בחירות הוא מאזן הגושים, כאשר בשנים האחרונות יתרונו של גוש הימין-חרדים היה יציב למדי, ואילו כעת על פי הסקרים מסתמן שוויון בין הגושים. מנדט אחד לפה או לשם עלול לשנות את כל התמונה, ובמצבים כאלו צריך לחפש את האקס-פקטור, ההבדל הקטן שיצליח להעביר את מעט הקולות מגוש הימין אל גוש השמאל.
יש שיגידו כי מדובר בחקירות נתניהו וברצון של חלק מהימין לראות בשלטון מועמד נקי יותר, אך הסקרים לא תומכים בתזה הזו. ייתכן שיש כאלו שלא יצביעו לליכוד בשל המלצות היועמ"ש, אך רובם המכריע עוברים למפלגות ימין אחרות, והשוויון בין הגושים נשמר.
כאשר הגושים צמודים, אחד המהלכים הכי יוקרתיים במגרש הפוליטי הוא להצליח להעביר אליך נציגים של מחנה היריב, לפעמים רק עבור תמיכה במהלך פוליטי ספציפי, ולפעמים להצטרפות לקואליציה או למפלגה עצמה ממש.
התופעה הזו כמובן אינה חדשה, וקיבלה את הכינוי 'כלנתריזם' על שמו של חבר מועצת ירושלים רחמים כלנתר שנטש את סיעתו בשנת 1956 כדי למנוע את הדחת ראש העיר אגרון. כך היה בניסיון הכושל של שמעון פרס בתרגיל המסריח, או בניסיון המוצלח של יצחק רבין עם גולדפרב ושגב באוסלו ב', או כאשר סיעת 'עצמאות' של אהוד ברק התפצלה מהעבודה כדי להעניק לנתניהו את היציבה שבממשלותיו. כולם פותו בהצעות מרחיקות לכת הרבה מעבר לכוחם הפוליטי, בשל ההישג היוקרתי אותו אפשרו למציע האתנן, והדוגמה העכשווית לכך היא מפלגת תל"ם בראשות בוגי יעלון.
חותמת כשרות
כדי להבין את המהלך שעשתה המפלגה הזו בחודשיים האחרונים, אין ברירה אלא להיכנס קצת לסקרים המושמצים. יעלון רשם את מפלגתו בראשית חודש ינואר, וצירף אליה שני פרצופים מוכרים בימין: יועז הנדל וצביקה האוזר. הוא אמנם הכריז אז כי מדובר ב-"יום מרגש של בשורה לאזרחי ישראל", אך בסקרים שבאו מיד לאחר מכן תל"ם אפילו לא הצליחה להתקרב לאחוז החסימה.
באותם ימים עמודת המנדטים של הליכוד עוד הייתה בודדה בצמרת, כאשר גנץ (בטרם פתח את הפה) ולפיד (שלרגע לא סגר אותו) מתחרים ביניהם על משבצת המפלגה השנייה בגודלה עם 14-10 מנדטים לכל אחת. האג"ח האלקטורלי של יעלון באותם ימים היה ברמת 'זבל', ודרכו אל מגרש הגרוטאות הפוליטי הייתה בטוחה.
חודש לאחר מכן התמונה התהפכה לחלוטין, גם עבור גנץ אבל יותר מכך עבור יעלון. במהלך מבריק מבחינתה, חברה תל"ם ל'חוסן לישראל' והבטיחה לעצמה לא פחות משלושה מקומות בצמרת הרשימה המאוחדת ועוד אחד במקום ריאלי (עבור אורלי פרומן).
גם גנץ נהנה מהעסקה – ממאבק צמוד בלפיד הוא קפץ לגזרת העשרים מנדטים והחל לקרוא תיגר על הליכוד. את הקולות הוא לקח בעיקר מממפלגת העבודה, אבל גם קצת מלפיד וכנראה גם קצת מכחלון, ליברמן והליכוד, כי מאז גם המאבק בין הגושים נעשה צמוד יותר.
תל"ם כמעט לא הביאה בנדוניה מנדטים משל עצמה, אבל היא העניקה לגנץ את חותמת הכשרות של איש מרכז שמצליח למשוך גם אנשי ימין אל רשימתו וממילא תדמיתו פחות מאיימת. המשמעות של החיבור בין יעלון לגנץ גדולה אף יותר, כי היא זו שיצרה לחץ עצום על לפיד לוותר על הבכורה בגוש ולהצטרף כמספר 2 לטירון הפוליטי שגנב את ההצגה. כך קרה שמפלגה נטולת כל כוח פוליטי ממשי הצליחה, לצד גורמים נוספים כמובן, להניע מהלך שמסכן את שלטון הימין בקדנציה הבאה.
אפורטוניזם ממלכתי
אי אפשר להתעלם מהעובדה ששלושת נציגיה הבכירים של תל"ם הם נפגעי נתניהו – אנשים שעבדו בצמוד אליו ופרשו או הופרשו, ומאז מנהלים נגדו מלחמת חורמה אישית. הם יקראו לכך מאבק על טוהר המידות ונגד השחיתות ואפשר להאמין שכך הם באמת סבורים, אך התגמול הפוליטי האישי לו זכו בעקבות המהלך והתפנית האידאולוגית שמתחייבת מהמעבר לגוש השמאל, מאירים באור קצת מגוחך את ה'ממלכתיות' בה הם מתהדרים.
אם רק יסתכל יעלון, שבעבר התלונן על התככים הרבים במטכ"ל, על חבריו לרשימה, הוא יראה שם שני רמטכ"לים כאשר אחד מהם הוא גבי אשכנזי – הרמטכ"ל המושחת והחתרן ביותר שידענו. מיד לאחר מכן יראה את אבי ניסנקורן – מנהיג המאפיה החוקית הגדולה ביותר בישראל, שרק חוק האגודות העות'ומניות מסתיר את ערוותו. טוהר המידות? הצחקתם אותנו. הכול אופורטוניזם ואינטריגות נקמניות בכסות צלופן ממלכתי.
מאז החיבור, ניכר כי נציגי תל"ם שרויים בבלבול עז. הנאום המגומגם של יעלון בכנס האיחוד היה אחד המביכים ששמענו, וגם יועז הנדל שתקשורת אמורה להיות הצד החזק שלו מביא אתו לראיונות בעיקר ערימת קלישאות לצד זריית חיצים רטוריים לכיוון הליכוד.
ופה בוגי יעלון @bogie_yaalon תועד כשהוא עובר על גיגית הכביסה בניסיון להתאים גרבים pic.twitter.com/vJCCH6tv0J
— אברהם בנימין Avraham (@avrahambin) February 24, 2019
ברמת ההצהרות והסיסמאות הפוליטיות קל להנדל לטעון כי "על 90% מהדברים כולנו מסכימים, ועל ה-10% הנותרים נשב ונלבן ונגיע להסכמות". אפילו ניסנקורן, כך טען, מסכים שצריך שוק חופשי עם חמלה חברתית, אז מה הבעיה?
את קולו של האוזר, שבמשך שנים דיבר על הצורך להגביר את משילותה של הממשלה על חשבון הפקידוקרטיה שצמחה לנו כאן, לא ניתן לשמוע בימים אלו. רק אחר כך, כשיגיעו ההצבעות הספציפיות, יהיו מקרי בוחן שינפצו את כל הקלישאות לרסיסים, אבל אז כבר יהיו חברי תל"ם בתוך הכנסת, אולי בממשלת גנץ את לפיד, ואת נזקה של החלמאות הפוליטית לא ניתן יהיה להשיב.
חברי "הימין הממלכתי" יכלו לחלופין לחבור לכחלון כדי לאתגר את נתניהו בתוך המחנה, או אפילו ללפיד שכבר ישב בממשלת נתניהו ויכול היה לשבת שוב במקום החרדים. במקום זאת הם החליטו לעשות מעשה לבני ולחצות את הרוביקון הפוליטי, ומאז הם מנסים למכור את המהלך כחיבור בין מפלגת ימין מתון לשתי מפלגות מרכז.
אבל כיום, כשכבר ברור כי המפה הפוליטית חזרה להיות דו-גושית, התפקיד שלהם במערכת הבחירות הזו הוא מתן האפשרות לשמאל לחזור לשלטון לאחר שנים במדבר. כאשר גנץ יסתמך על גוש חוסם עם בל"ד יהיה מעניין לשמוע איך הם יתרצו את המהלך. אמנם מבחינה משפטית המלצות היועמ"ש בפרשיות נתניהו נמצאות במוקד העניינים, אך אין ספק שהתרגיל המסריח ביותר עד כה היה המעשה הכלנתריסטי של מפלגת תל"ם, בשם הממלכתיות כמובן.
שלוש נקודות לתסומת ליבו של אברהם תומר.
1 – נתניהו חבר בעבר לבל"ד כדי להפיל את ציפי לבני.
2 – גם בליכוד לא מסכימים בענייני כלכלה. אשמח למאמר המתייחס לפנחס עידן, חיים כץ, ואתי עטיה – נציגי העבודה המאורגנת בליכוד. האם הם שמאל? מדוע הם בליכוד? אשמח גם להתייחסות לפרט חשוב שאיש אינו מדבר עליו, בטח לא באתר מידה: רוב גדול של חברי הסתדרות הם מתפקדי ומצביעי ליכוד. לדברי פנחס עידן עצמו, בין 50 ל-60 אחוז. אך הדבר היטב ידוע: הסתדרותניקים כבר מזמן אינם מערכניקים, אלא ליכודניקים (ולפעמים גם כחלונים).
3 – אתר מידה ממצב עצמו כשחקן פוליטי הנמנה על "קונצרן הליכוד". ההתקפה על גבי אשכנזי למשל. אני שותף לדעת הכותב, אך משום מה נעלמו מעיניו חברי ליכוד שנחשדו בפלילים ואפילו הורשעו (כץ, הנגבי, נתניהו). הסיבה למתקפה על אשכנזי היא היותו יריב פוליטי, ולא הייתה מתקיימת במידה ונתניהו, כפי שנטען שניסה, היה מצליח ומשכנע אותו להצטרף לליכוד.
1. לזכרוני זה ספין מפוברק של לוינזון. על לבני המליצה רק מפלגת קדימה ועל נתניהו 65 חברי כנסת. הערבים לא היוו פקטור.
2. אין מה להשוות בין מפלגה שמקיימת פריימריז ואף אחד לא שולט במי נכנס אליה, לבין רשימה שנבנתה ע"י אדם אחד. אין אף אחד בצמרת הליכוד שרוצה את אנשי הועדים אבל זה המחיר של דמוקרטיה מפלגתית. צריך להוסיף שאין חפיפה מלאה בין ימין מדיני לימין כלכלי ויש בין מצביעי הימין הרבה 'חברתיים'. זו המציאות. ועדיין לא רואה את נתניהו מגייס אדם כמו פנחס עידן מרצונו. אם זה היה קורה הייתי מתאכזב מאד.
3. הטענה היתה כזו: קבוצה של אנשי ימין עוזבת את הליכוד מטעמי התנגדות לשחיתות (עד כאן לגיטימי, למרות שבוגי למשל היה יכול להאבק בתוך המפלגה אבל השתפן), וחוברת לרשימה שיש בה מושחתים גדולים יותר (כך לדעתי) או לפחות לא פחו גרועים. זה יכול להצדיק מעבר למפלגה אחרת, לא חציית הגדר מימין לשמאל. הבעיה היא גם אידאולוגית.
1 – דבר ראשון זה לא נכון. ציפי לבני ניסתה להקים ממשלה ולא הצליחה, ואז נתניהו הקים ממשלה. דבר שני חשוב להבין שהכוונות של "כחול לבן" הן לא לעשות רק גוש חוסם לצורך קבלת אות מהנשיא להרכיב ממשלה ואז ממילא לא להצליח, אלא שהערבים ממש יהיו חלק מהקואליציה, כמו שהם היו בממשלת רבין. עופר שלח אמר את הדברים האלה בצורה הכי ברורה. משמעות הדבר היא שטיבי יוכל להטיל וטו על כל החלטת ממשלה, כי יהיה לו את הכוח להפיל אותה. בני גנץ יצטרך את האישור של טיבי כדי לפעול ביו"ש, בעזה, בסוריה.
2 – תפקיד שר האוצר מובטח לניסנקורן. לחיים כץ לעומת זאת אין שום סיכוי להיות שר האוצר. אם נתניהו יצליח לשמור על משרד האוצר בליכוד, הוא ינהיג כלכלה קפיטליסטית כפי שעשה ב2003-2005 וב2009-2013.
מה הקשקוש הזה באשר לאתר מידה החוזר על עצמו שוב ושוב? אתה מממן את האתר? זה אתר חופשי עצמאי החי סוף סוף מהפופולריות שלו בין הגולשים, הוא מכריז על עצמו מראש כימני, כתומך נתניהו, ואין לו סיבה של ממש לא לתמוך בנתניהו. הוא בוחר לעצמו כאתר חופשי עצמאי את הנושאים בהם יעסוק ובמה לתמוך ובמה לא, הוא לא מתיימר להיות מאוזן ולא מחפש את זה. הוא ימני במוצהר, תומך ליכוד ונתניהו. מתאים לך, כנס, לא מתאים לך, התאייד וביי ביי. אני שם לב שכבולשביק נאמן תרמת שקר בולשביקי אופייני כאשר אתה סומך על זכרונם הקצר של הגולשים. שיבושם לך, תמשיך להתבוסס ברפש הבולשביקי אבל הנסיון לחינוך האתר מעורר חמלה
אברום, הכוונה היא לפני הבחירות של 2009. בסוף 2008 אולמרט התפטר (לפני שהיה כתב אישום! פראייר…), ולבני לא הצליחה להקים ממשלה בגלל גוש חוסם שכלל את הליכוד ואת המפלגות הערביות.
אבל נתניהו עשה הרבה יותר גרוע מזה. הערבים לא היו בממשלת רבין ב- 1995, הם לפעמים תמכו מבחוץ, ולפעמים לא. כשרבין רצה להקים התנחלות בהר-חומה, חד״ש הגישה אי אמון. נתניהו הזדרז לתמוך בהתנגדות הערבית לבנייה יהודית בירושלים, ורבין נאלץ לוותר ולא הקים את הישוב.
ימין חזק, עאלק… דבוק חזק לכיסא.
את הר חומה בנה נתניהו החל מ-1997 . אז מה אתה מבלבל את הראש.
מרקוס, אתה בן 5?
הנה עוד שיתוף פעולה בין הליכוד לערבים. הערבים מתנגדים למדינה ערבית ביו"ש, הם רוצים מדינה בכל ארץ ישראל, גם הליכוד מתנגד זה חלק מהמצע של הליכוד.
לרגל מערכת הבחירות, יש כמה כללים שאין להם יוצא מן הכלל:
1. "זה לא עניין של ימין ושמאל" – יישמע תמיד רק מאנשי שמאל.
2. "כל החיים הצבעתי ליכוד" – יגיד רק פעיל במפלגת העבודה לפחות 40 שנה.
3. "צריך לסגת כדי לשמור על מדינה יהודית" – יגיד רק מי שתומך בהשארתם בארץ של עשרות אלפי סודאנים.
4. ״חופש הביטוי קיים בשביל דברים מרגיזים בדיוק כמו זה״ – לעולם לא ייאמר על מה שמעצבן שמאלנים.
5. ״צריך להקים מדינה פלשתינית כדי שישראל תישאר מדינה יהודית״ – יגיד מי שמתנגד ל״הדתה״.
6. ״הצבעתי לביבי, אבל אני לא יכול יותר עם כל הסיגרים ממיליארדרים״ – יגיד מי שהתלהב מחגיגת יום ההולדת הצפון-קוריאנית של שמעון פרס, שמומנה ב־11 מיליון דולר ממיליארדרים.
7. ״חייבים להכשיר את היישובים הלא מוכרים״ – לעולם לא ייאמר על יישובים יהודיים ביהודה ובשומרון.
8. ״אסור לפגוע בשומרי הסף״ – לעולם לא ייאמר על מי שמפגינים מול ביתו של היועץ המשפטי.
9. ״אין דמוקרטיה בלי שקיפות״ – לעולם לא ייאמר על דיוני ״ועדת השתיים״ של שופטי העליון שממיינת מועמדים לשפיטה וגם לא על המיליונים שקיבל אהוד ברק.
10. ״צנזורה היא סופה של הדמוקרטיה״ – ייאמר תמיד על ידי מי שדורשים למנוע הפצת ספרים של רבנים.
11. ״סרטן״ – אסור לומר על סודאנים ואריתריאים, מותר לומר על מתנחלים.
חזק ביותר! הפרדוקס השמאלני במיטבו.
בטוח שהממשלה הבאה תהיה ימנית בגלל שחוץ ממרצ אין שום מפלגת שמאל בישראל.
אני אצביע מרצ בתקווה שהיא בכלל תעבור את אחוז החסימה.
מפלגת העבודה זה גועל נפש אחד גדול מבחינתי. המשותפת זה ימין ערבי לאומני.
גנץ, לא הצלחתי להבין מה זה בדיוק… מה שבטוח זה לא זה שמאל.
כשבחנתי את קאדר המאמרים באתר "מידה" הגעתי למסקנה שכל מאמר נועד לסגור לנתניהו פינה לא סגורה עבור קהל הבוחרים שמחפש עדיין הצדקה לשים מחל בקלפי למרות כל הבעתיות שממשיכה לעלות ככל שעובר הזמן.
כולל כמובן המאמרים מהסוג הזה שעושים דהלגיטימציה למפלגת גנץ-לפיד-בוגי
בוא ספר לנו למה כל כך חשוב להעלות לשלטון את בני ("כלניות") גנץ, את יאיר ("קופרניקוס") לפיד ואת בוגי ("מנהרות") יעלון. אולי נשתכנע למרות שאנחנו באתר הזה.
כמה קשה לכם שם בקוטב השמאלני. פשוט בלתי נתפס בעיניכם שיש אנשים שהסתכלו על המציאות, ניתחו אותה באמצעות השכל, והגיעו למסקנות שונות משלכם נכון? אם מישהו אינו שמאלני – זה רק בגלל שהוא בבון, סוגד לביבי, מושחת, מחפש תירוצים, גזען, מנשק מזוזות, אוסף קמעות ומשתטח על קברות. אתה מבין כמה מגוחכת העמדה שלכם? או שזה פשוט לא נקלט? יש לך את היכולת להתוכח עם טיעון אחד, או רק לנבל את הפה ולהתנשא?
אתם פשוט מעציבים אותי. היכן ימי האופוזיציה הנורמלית?
אתר "מידה" הוא אתר ימני תומך נתניהו, ומציג באופן עקבי את הצד של תומכי נתניהו ומשמש להם לפה. זה מצוין. זה מה שאנחנו מחפשים. לא טוב לך. ביי ביי
כל הבעייתיות כביכול שעולה אינה נוגעת בקצה של הבעייתיות שעולה, כדברי הפזמון:
נער חביב ושמו בני / כחול-עין חובב "שופוני"
חשף את עצמו, ברפת / במקום ללמוד בג"ד כפ"ת.
הוא הקריב את זמנו לילדה / שסירבה להוקיר לו תודה
למרות שהפשיל מכנסיים / ללמדה על תפקוד חלציים.
החינוך המיני לא צלח / הנער גמר ושכח
ולבת שהיום היא גברת / צלקת נותרה למזכרת.
פרינס טיבי, אוריאל וכמובן גם מרקוס היקרים
ישנם אנשי ימין בארץ שלא מצביעם ביבי.
מדהים.
וכדי לחשוב שגנץ וחבריו הם שמאל צריך כנראה לשכוח לקחת את הכדורים במשך תקופה די ארוכה.
לא בריא.
באמת לא אכפת לכם בשמאל (המתחזה לימין) אם מישהו אחר ינהיג את המדינה ולא נתניהו והליכוד? השמאל הולך בכל הכוח על הראש של נתניהו, כי יודעים שם שאף מנהיג אחר לא יהיה נמרץ ונועז כמו נתניהו ושכל מנהיג ימין אחר השמאל יוכל להפיל או לגרור לצד שמאל בקלי קלות, כמו שהשמאל עשה לציפי לבני, דן מרידור, רוני מילוא ובני בגין. והולכים שם גם על הסיסמה שהליכוד הוא "לא מספיק מני", כדי ליהקטין אותו באמצעות מפלגות ימין קיקיוניות שתפקידן לחזק את השמאל.
אגב, בפעם האחרונה שדיברו איתי על כדורים מהסוג שאתה מתכוון, זה היה ברוסיה הסטליניסטית שאישפזה בבתי משוגעים אנשים הגונים שחשפו את האמת המרה.
אין איש ימין המעדיף את גנץ על נתניהו. מהותית ופרקטית. שלטון של שמאל זהו שלטון חושך, רודני, כפייתי מושחת מכף רגל עד ראש. כבר היינו שם. שרדנו בקושי , כלכלית ופוליטית.
אידיוט הוא מי שמצביע למפלגת " 'סרטי' כחול לבן"
קלנטריזם זה אחרי הבחירות
מה שיעלון עושה זה לפני הבחירות
הבדל שמים וארץ
מסריח, אבל כשר. בואו לא נשכך מי היה הפטרון של השידוך בין הבית היהודי לעצמה יהודית… פוליטיקה זה דבר מסריח
אם יוכח שיעלון, האוזר והנדל הם כבש בעור של זאב,ויהפכו את עורם לאחר הבחירות ,אז התזה נכונה. אבל אם בזמן אמת הם יתנגדו למהלכים כמו נסיגות חד צדדיות ופינוי יישובים, אז ייתכן שהמהלך של בוגי לא היה כל כך מסריח.
1. ואנחנו מוכנים לקחת סיכום כזה? על חשבון מי? ולמה?
2. כבר הוכיחו בעבר שהם ממש לא בהכרח מתנגדים.
3. כבר הוכיחו בעבר שבניגוד לרצונם, המדיניות מתבצעת, כלומר פלגמטים. אז שוב – למה?
כבר נכווינו פעם אחת עם דרעי שהבטיח לנו שמפלגת ש"ס תלך רק עם יצחק שמיר ובסוף היא הצטרפה לממשלת אוסלו של רבין-פרס ונכווינו פעם שנייה עם בנט-שקד שהבטיחו לנו "בית יהודי" שישמור על הליכוד מצד ימין וקיבלנו גרסה נוספת של "יש עתיד".
https://conspil.com/2018/11/benneth-ve-shaked-sojney-shinuy-reformim-shel-ha-cfr/
https://conspil.com/2018/12/after-the-briefing-of-the-cfr-bennett-and-shaked-announced-the-establishment-of-a-new-right-wing-party/
בנט ושקד הם ימניים שאין לפקפק בימניותם. אנשים טובים ומוכשרים ויעזרו לנתניהו להמשיך את שלטון הימין בישראל
מרקוס, "ימניים שאין לפקפק בימניותם"? הרשה לי לפקפק
https://conspil.com/2017/10/whoareyoubenedictus/
https://conspil.com/2017/10/ayelet-shaked-mesamenet/
מתיאוס צודק במאה אחוז. למשל השינויים ההכרחיים במשרד המשפטים
דרוש שינוי עמוק בפרקליטות תחילה יש להוציא את כל אותם בוגרי קרן וקסלר והקרן לישראל חדשה שהן עוכרות ישראל מזיקות. — שקד לא שינתה את כוח האדם.——.
פיקוח מיטבי על כל סוגי התביעה. שקד לא דאגה לחקיקה מתאימה עבור הפיקוח על בתביעה בכך הבריחה את גרסטל שניסתה בשעתה בכנות לשנות במשך חודשים ארוכים התחננה לסמכויות ועמדה מול לחצים של אנשי פרקליטות פושעים – אחד מהם הוא שי ניצן שמייד עמדה על טיבו על היותו פושע פלילי. יתכן וזו סיבה שאיילת שקד לא היתה מעוניינת שתשאר ותמליץ על העזבתו. שי ניצן איש שמאל קיצוני מובהק שונא את נתניהו וזה יכול דוקא להתאים לשקד לסלק מדרכה את נתניהו. שקד הינה מאוד לא ישרה מלאה בתכסיסים ותככים בשאיפתה לשלוט. בסופו של דבר לאחר שגרסטל עזבה ניתן התפקיד למי שמתפקד בו חלקית לצד היותו שופט. היא גרמה להפחתת סמכויותיו של המפקח על התביעה.——-
החלטות משפטיות בלתי חוקיות. את זאת במדינה מתוקנת יש לבטל ואף יש מקום להעמיד שופטים עבריינים אלו לדין. במקום זאת שקד ברחה ממהצבעה על חוק ההתגברות. —————יש צורך להעמיד פיקוח משפיע על שופטים שהמען לתלונות ציבור על השופטים לא יהיה שופט בגמלאות אלא נציג ציבור שיבחן מנוקדת ראות של הנפגעים. כיום הנציב מקבל משכורת עתק בתמורה לכיסוי על שופטים והגנה על סורחים. השופטים הנלונים הם הנשאלים והקובעים את המסקנות אודותיהם.————-
יש לשנות לחלוטין את שיטת בחירת השופטים כך שרק נבחרי ציבור יבחרו שופטים. —– שקד לא שינתה מאומה. שקד מתגאה ומבליטה ששינתה את כוח האדם בשפיטה והביאה הרבה שופטים לא אקטיביסטים. האקטיביזם בא בעיקר לידי ביטוי בבית המשפט העליון בישיבתו כבג"ץ! היא מינתה רק שופט אחד ויחיד לא אקטיביסט השופט שטיין, למרות שהיו לה הזדמנויות למנות עוד הרבה יותר. היא מינתה את השופט עופר גרוסקופף אשר ביחד עם עוזי פוגלמן ויצחק עמית סרב לאפשר למדינה לבחון גם לא מבחינה בטחונית את הבקשה להכנס לקבלת טיפול רפואי והוציאו צו מוחלט להכניס לישראל. זוהי תרומתה של שקד. הקשר כזה המאפשר לשר למנות על פי השקפותיו הוא עניין לשנים רבות או דורות. שקד כמבן בזבזה הזדמנויות אלה.————-
שינוי הגדרת תפקיד אופן בחירת היועץ המשפטי והפרדה בין היעוץ המשפטי לבין התביעה. ———- שקד בכל הזדמנות חיזקה את מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה כולל בפיקוח על הפרקליטות. למרות חוק מעולה שהוצע על ידי חבר הכנסת אמיר אוחנה היא הביאה חוק אחר לפיו היועץ ימונה על ידי ועדת איתור המורכבת מפקידי המדינה שפרושו שהמנוי יעשה לפי טעמו של בית המשפט העליון והמינוי יהיה לפחות לשבע שנים. כך שקד עשתה את ההפך היא אף חיזקה את מעמדו של היועץ המשפטי והא עכשיו רודן חזק ביותר. על הממשלה לבחור בעצמה את היועץ כפי שהיה בעבר. שקד עקרה נסיון לשוב לכך —שקד סרסה את הנסיון לחוקק חוק זה.—————
שקד המשיכה לסרס את יכולת תפקוד הממשלה בכך ששנתה סעיפים מהותיים בחוק יסוד הממשלה. היא צמצמה את סמכויות ראש הממשלה והשרים על ידי ביטול סעיף 37(ב) המסמיך אותם להתקין בעניינים מוסכמים. זאת אף בשעת חרום כפי שמסמיך סעיף 41(א'). בכך מאבד חוק יסוד הממשלה את שריונו ומעמדו כחוק יסוד. היא ביטלה גם את סעיף 44(א') לחוק יסוד זה. זהו סעיף האומר כי אין לשנות חוק זה אלא על ידי רוב חברי הכנסת בקריאה ראשונה שניה ושלישית. בכך ביטלה לחלוטין אתשריון החוק כחוק יסוד. בכך המשיכה לסרס את הממשלה ואת הכנסת.————
שקד גם מינתה את מיכל צוק-שפיר כראש בית-הדין לעררים על פי המלצת מנכ”ל המשרד אמי פלמור, המקורבת לצוק שפיר. פלמור מונתה על ידי ציפי ליבני. למרות שלהנהלת בית הדין סמכויות מנהליות בלבד, מיכל צוק שפור התערבה בתכנים ובפסקי הדין של הדיין פטישיצקי, פטישיצקי פסק בעד הוצאת המסתננים האריתראים מישראל. עיקר התרעומת של צוק שפיר שהוא “מערכתי” ונוטה לקבל את עמדות מערכת הביטחון ורשויות ההגירה כלומר איננו מיישם את האג’נדה של השמאל הפרוגרסיבי לגבי מסתננים ומשפחות מחבלים, על חשבון שיקולים לאומיים וביטחוניים. הדיין המוערך פטישצקי על כן הודח מתפקידו ללא הליך רשמי. השרה שקד לא גיבתה אותו אלא להפך הפכה אותו לבעיה.—————
פעילותה זו של שקד איננה מקרית או שורה של טעויות גם לא נכון ש"לא הספיקה" יותר, היא הספיקה והספיקה לקלקל. אלו הם הנושאים המהותיים ביותר בכל הזדמנות שהיתה לה לערוך שינוי מהותי לטובה היא לא עשתה ואף חיבלה וסרסה ואף התעלתה שינתה לרעה חוקים שאינם נוגעים לתחום המשפטי אלא ליכולת תפקוד הממשלה.——————— בנוסף לכל אלו עמדה לחוקק נגד בקורת על שופטים על ידי העם במרשתת. אלא שהפעם ראש הממשלה התערב ומנע זאת.———לא היא דאגה לחוקיות ונקין כפיים של בית המפט.———-
שקד אומרת : אסור שחקירה תהפוך כלי לחיסול פוליטי. אלא שבפועל מה שקורה שנתניהו זוכה לחקירות לא צודקות. מתנהלים מגעים בין עד המדינה נגד נתניהו שלמה פילבר ליעוץ לבט ושקד.————
דבר אחד שקד כן עשתה: יחסי ציבור וראיונות ללא גבול מסע בחירות. שקד לא ראוי לראותך שוב במשרד המשפטים או בכל משרד אחר.
אנשים נאלחים כמו העז יועז הזה – צבוע ורודף שלטון וכיסא, בוגי שהציבור הרחב מאשים בכך שגזר את גורלו של אלאור עזריה לפני חקירה חמום המוח הזה – ושביתו סירבה לשרת בגלל הכיבוש והמטומטם הריק מתוכן אמיתי צבי האוזר החלול. שלושה מעוררי קבס. שיילכו לכל הרוחות השמאלנים האלה המתחפשים לימין. גועל
לגבי הכותרת:
"התרגיל המסריח של בוגי" מעניין מול " תרגיל הבושם" של נתניהו עם הכהניסטים
ספק אם יעלון מבין את חומרת צעדיו. כאשר יבין עשוי להיות מאוחר מדי. יש ארבעה בנים בהגדה, ובצמרת ה"כחול לבן"
כל אחד יכול לבחור איזה מהם מההגדה מתאים ליעלון בפוליטיקה.
חברים אני לא חושב שזה "תרגיל מסריח" זה גם לא "אפור", זה בשחור לבן בוהק של תרגילים מותרים במסגרת תימרונים פוליטיים.
יעלון עשה נכון במחינתו, וגם גנץ בעת ההיא, אני חושב שיש מצב שאם לפיד היה מתאחד עם גנץ קודם, בנקודת זמן מוקדמת יותר, לא היה צורך באיחוד עם יעלון, אבל לא כך הייתה התגלגלות הזמנים. (אולי כן היו מצרפים אותו, אך במחיר נמוך יותר).
בעיניין הגושים – אולי הגיע הזמן להעלות אחוז חסימה ל 20 מנדטים, אולי 30, וסוף סוף נתכנס באמת ל 2 גושים "שמרנים ולייבור" , "רפובליקנים ודמוקרטים", וכד. תארו לכם רק 2 פתקים בבחירות. ואם הגוש הנבחר לא עובד לנו ועבורנו טוב ? מחליפים גוש בבחירות.
ועל הדרך – אולי מועמדים נציגים עלפי אזורי בחירה ? שייצגו את האיזור ממנו באו, ויעבדו בשבילו, ולא רק פוליטיקאים "מקצועיים" (סטייל גב' גמליאלי, אורן חזן ואחרים) דיירי גוש דן וירושליים.