שלטון הפחד: כך טורקיה חוטפת ומחסלת מתנגדים ברחבי העולם

“המשרד לחטיפות אנושיות והוצאות להורג” שהקים ארדואן עוקב אחרי אנשי אופוזיציה מסביב לעולם ומאיים עליהם ועל בני משפחתם

"נמשיך עד שנחסל אותם כליל". צילום אילוסטרציה | Emiliano Bar

איברהים קאלין היה אמור לנאום בכנס MAS-ICNA, עובדה אשר הטרידה רבים, במיוחד את מתנגדי המשטר הטורקי המתגוררים בארה”ב. ניתן להבין את כעסם.

“MAS-ICNA”, הם ראשי תיבות של ‘האגודה המוסלמית-אמריקנית’ ו”החוג האסלאמי הצפון-אמריקני”. שני ארגונים אלו מקיימים כנס משותף המתקיים בעיר שיקגו בסוף כל שנה. איברהים קאלין הוא דמות ידועה או ידועה לשמצה, תלוי את מי שואלים: מרצה ללימודי דתות לשעבר, וכיום היועץ הראשי לנשיא טורקיה, רג’פ טאיפ ארדואן.

איברהים קאלין | ויקיפדיה

קאלין השיג את תואר הדוקטורט שלו באוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון, ולימד במכללה במסצ’וסטס. הוא דילג בין החוגים השונים ללימודי מזרח תיכון בארה”ב, ולכל אחד בתחום זה ישנו סיפור או שניים אודות קאלין. כמו כן, יש לו מעל מיליון עוקבים בטוויטר.

בספטמבר האחרון קאלין טען כמה דברים אשר גרמו לאנשים להרים גבה, בלשון המעטה. בנאום באנקרה אמר כי “יחידות ומוסדות רלוונטיים ימשיכו את פעילותם במדינות בהן FETO פועלים, בין אם בארה”ב או במדינה אחרת. הרפובליקה הטורקית לא תתן להם מנוח. הם ירגישו את טורקיה נושפת בעורפם”.

“FETO”? מיד נסביר את ראשי התיבות הללו. בסופו של דבר, קאלין לא השתתף בכנס המדובר בשיקגו, מכיוון שיצא עם משלחת טורקית למוסקבה לדון על שיתוף בנושא המלחמה בסוריה, בעקבות הודעת הנשיא טראמפ על הנסיגה מהמדינה. במקום זאת, הקונסול הטורקי בשיקגו הקריא הודעה מאת הנשיא ארדואן עצמו.

נורת אזהרה

לנשיא הטורקי עניין רב במיוחד בארגונים מוסלמיים אמריקנים. הוא רואה עצמו את עצמו, כמוביל העולם האסלאמי, אחת מבנותיו הייתה לכוכבת הכנס בשנת 2016.

חזרה אם כן לנשיפת הממשלה הטורקית על עורפים מסוימים. ממשלה זו ייסדה סוכנות בעלת שם בוטה במיוחד: “המשרד לחטיפות אנושיות והוצאות להורג”, שהוא זרוע של ארגון הביון הטורקי MIT. שר החוץ של המדינה, מבלוט קאווסוגלו, אף סיפק מעט מספרים: טורקיה חטפה בשנים האחרונות 104 אנשים מ-21 מדינות שונות, ומסתבר שהיא שמה עין על עוד רבים אחרים.

האם הצליחו לקטוף אנשים מארה”ב? לא עד כה, למרות “שהם מנסים, וימשיכו לנסות”, כפי שאומר אלון בן-מאיר, מומחה בנושא מאוניברסיטת ניו-יורק.

דיקטטורות אינן ביישניות במיוחד בכל הנוגע להטרדה, לכידה או חיסול של מבקריהן בגולה. רוסיה בתקופת פוטין, למשל, מאוד גלויה בנושא זה. כמוה גם סין, קובה ובצורה גוברת גם טורקיה. איברהים קאלין טוען שפעולות כאלה מצד טורקיה באות בחשבון גם על אדמת ארה”ב, ואמירה זו צריכה להדליק נורת אזהרה לכל פקיד בממשל.

גולניסט או טרוריסט

פטהוללה גוּלֵן | VOA

מעל לכל אדם אחר, משטר ארדואן מתעב את פטהוללה גוּלֵן, המנהיג המוסלמי בן ה-77 אשר חי בארה”ב מאז שנת 1999. חסידיו של גולן קוראים לתנועתם “חיזמט”, שפירושה בטורקית “שירות”. יש להם מספר רב של בתי ספר מסביב לעולם, והם טוענים שתנועתם מוקדשת לחינוך, שוויון ודמוקרטיה. אחרים כמובן טוענים אחרת, ותנועתו של גולן שרויה במחלוקת כבר במשך עשורים.

רג’פ טאיפ ארדואן עלה לשלטון לפני 16 שנה, בשנת 2003. למשך זמן מה, הגולניסטים היו בברית עימו ועם מפלגתו, ‘מפלגת הצדק והפיתוח’ (AKP). הייתה זו, לכל הידוע, ברית לצרכים טקטיים בלבד ותמיד הייתה נפיצה.

התפרקותה הגיעה בשנת 2013, כאשר ארדואן האשים את הגולניסטים בקשירת קשר נגדו. הם השיבו שמטרתם הייתה לדכא את השחיתות שפשה במפלגתו. בכל מקרה, ארדואן לחץ מכל כיוון על תנועתו של גולן עד שלבסוף הכריז עליה כארגון טרור. הוא ומפלגתו קראו לה בקיצור “FETO”, ראשי תיבות של “ארגון הטרור פטהוללה”.

בעבור מפלגת ה-AKP, כל יריב או מבקר של המפלגה הוא “גולניסט”. אתה יכול להיות עיתונאי מן השמאל החילוני ללא כל קשר לתנועה ועדיין תהיה “גולניסט” או “טרוריסט”. הממשלה כלאה פעילי זכויות אדם בטענה שהם “טרוריסטים”, ביניהם היה ניתן למצוא גם את מנהל הסניף הטורקי של ארגון ‘אמנסטי אינטרנשיונל’, אידיל אסר. אנס קאנטר, שחקן הכדורסל שמשחק כבר שנים בליגת ה-NBA, כונה גם הוא “טרוריסט” (עוד עליו בהמשך).

תעמולה ללא הרף

ב-2016 התרחש ניסיון הפיכה בטורקיה. על ידי מי? המים עכורים מדי בשביל לדעת. ארדואן הצהיר מיידית על האשם: “גולן”. אחרים הצביעו לעבר ערבוביה של כוחות בסביבה האנטי-ארדואנית, והיו כאלה שטענו שהיה זה ארדואן עצמו שבחש בלב העניינים.

סוגיה זו עדיין לא התבררה עד סופה, אך כאשר התפוגג ערפל הקרב ארדואן הכריז על ניסיון ההפיכה כעל “מתנה מהאל” שאפשרה “טורקיה חדשה”, ואכן היא אפשרה זאת בדרך מסוימת.

הפגנה למען אג’אלן | ויקיפדיה

ארדואן ביצע מהלך נרחב עם מעצרים של מאות ואלפי אנשים – שופטים, פרופסורים, עיתונאים – וביסס דיקטטורה אישית המובילה כיום בעולם בכליאת עיתונאים. בתי הכלא הומים באנשים בעלי חשיבה עצמאית – חשיבה השונה מזו של ארדואן או של מפלגתו.

אחת הבדיחות שנפוצו בטורקיה בשנים האחרונות היא על האסיר מבקר בספריית בית הכלא ומבקש ספר מסוים. הספרן משיב לו:  “אין לנו את הספר, אך נמצא עימנו הסופר”.

ארדואן הפך את פטהוללה גולן, אשר הכחיש כל מעורבות בניסיון ההפיכה, לדמות דמונית. הוא הפך להיות עמנואל גולדשטיין (מהספר ‘1984’) של טורקיה, ותעמולה נגד גולן ותנועתו מתקיימת ללא הרף. נייט שנאקן טוען שגולן עובר “רצח אופי בצורה הקיצונית ביותר, אף יותר מאג’לאן, מנהיג המחתרת הכורדית שנמצא במאסר מאז 1999”.

אחד מתומכיו של גולן אשר היה בגלות מטורקיה במשך שנים רבות ביקר בה לאחרונה לזמן קצר. לאחר שצפה בטלוויזיה וספג את התעמולה המתמשכת כנגד גולן, אמר: “אני נשבע, כמעט השתכנעתי בעצמי”.

“נמשיך במאבק”

בחיפוש מסביב לעולם אחר יריבים ומבקרים, ממשלת טורקיה פרשה רשת רחבה. “אנו נחזיר למדינה כל אחד ואחד מהגולניסטים הללו אשר ברחו ועתה חושבים עצמם לבטוחים”, אמר ארדואן והוסיף: “נמשיך במאבק כנגד עד אשר נחסל אותם כליל”.

ויש ברשותו כמה שיטות לבצע זאת. ישנן למשל מדינות מסוימות אשר ביכולתו לדרוש מהן הסגרה, ולטורקיה יש די והותר כסף לפזר ומספיק כוח להפעיל כאמצעי לחץ על מדינות רבות אחרות. ייתכן ואמריקנים אינם רואים בטורקיה כמעצמה של ממש, אך למדינות אחרות כמו מולדובה, גבון, אזרבייג’ן או סודן  היא אכן כזו.

והיכן שהסגרה אינה אפשרית או מסובכת מדי, חטיפה תעשה את העבודה.

דבר זה קרה ביתר דרמטיות בקוסובו, שם שישה אנשים נחטפו והוטסו מיד לטורקיה. מצלמת אבטחה הצליחה לתפוס את אחת החטיפות: שני סוכנים הלבושים כשוטרים, חטפו את יוסוף קאראבינה ממכוניתו. אישתו אשר הבינה שמדובר בחטיפה צעקה לעזרה אך ללא הועיל. לאחר זמן קצר, בעלה והאחרים כבר היו על מטוס לטורקיה. הם עברו עינויים כבר בדרך, כרגיל.

כפי שאמר ארדואן, “להיכן שלא יפנו, אנו נחוג סביבם ונביא אותם הנה, באם ירצה האל. כאן הם יישאו באחריות”. דיווחים על עינויים, מאלו שעברו את התופת ושרדו, כמעט ואינם שונים מדיקטטורה לדיקטטורה: הכאות, מניעת שינה, בידוד, חישמול באיברי מין, הודאות בכוח ועוד.

הביון הטורקי פועל בחופשיות יחסית במדינות כמו קוסובו, אך הדבר קשה יותר במדינות עם שלטון חוק קשיח. כך קרה למשל בשווייץ, שם שני סוכנים טורקיים במסווה דיפלומטי תיכננו לחטוף איש אך נכשלו. בקיץ האחרון הוציאה ממשלת שוויץ צו מעצר נגד השניים.

“יש להם מרגלים שם”

אנס קאנטר | ויקיפדיה

גם שחקן הכדורסל אנס קאנטר היה למטרה. בזמן ששהה באינדונזיה במסע יחסי ציבור עבור ארגון הצדקה שלו, קיבל קאנטר התרעה על כך עוקבים אחריו. הוא הצליח לעלות על הטיסה הבאה שהייתה לסינגפור, ומשם טס לרומניה בה הוא גילה שממשלת טורקיה ביטלה את דרכונו. בסיוע מחלקת המדינה ליגת ה-NBA וארגונים אחרים, הוא הצליח לחזור לארה”ב. אחרת, אומר קאנטר, הסיפור היה עלול להסתיים עבורו אחרת לגמרי.

קאנטר הינו גולניסט אדוק ומבקר חריף של משטר ארדואן, ותהילתו כספורטאי הגנה עליו במידה מסוימת. הוא יכול לשוחח עם עיתונאים בגלוי (כפי שדיבר עימי) והוא חפץ בכך שיצטטו את דבריו. טורקים אחרים מפחדים פחד מוות להזדהות בשמם. הם מודעים שזה יכול להסתיים במוות של משפחתם בטורקיה. גם עיתונאים טורקים מחוץ לטורקיה נמצאים גם הם תחת לחץ עצום. אם דיווח כלשהו לא ימצא חן בעיני השלטון, מה יקרה אפוא ליקיריהם בטורקיה?

אנס קאנטר הוא דמות ידועה ומפורסמת, אך כפי שאירועי העבר העידו הוא ומשפחתו אינם חסינים. אביו, פרופ’ באוניברסיטה, איבד את משרתו והועמד למשפט. רופא השיניים של קאנטר נאסר אף הוא, כמו גם אישתו של הרופא והרשימה מתעדכנת באופן תדיר.

כאשר קבוצתו דאז הניו-יורק ניקס שיחקה בלונדון, אנס קאנטר לא הצטרף לחבריו. מדוע? מסוכן מדי, הוא אומר. “יש להם הרבה מרגלים שם”, אמר לתקשורת, בהתייחסו לממשלה הטורקית. “אני יכול להיהרג שם בקלות רבה מדי”.

“לחטוף אותו באמצע הלילה”

תקוותו הגדולה של ארדואן היא להביא את ארה”ב עצמה להסגיר את פטהוללה גולן חזרה לטורקיה. בנובמבר האחרון דיווחה רשת NBC :

“הבית הלבן מחפש דרכים להוציא מארה”ב מתנגד של הנשיא הטורקי רג’פ ארדואן כדי להרגיע את טורקיה בעקבות רציחתו של העיתונאי ג’מאל חשוקג’י, כך אומרים שני בכירים בממשל האמריקני ושניים אחרים שתודרכו בבקשה. בכירים בסוכנויות דחו את בקשות הבית הלבן, כך אמרו בכירי הממשל והאחרים שתודרכו בבקשות. ‘בתחילה היו גלגולי עיניים, אך מרגע שהבינו שמדובר בבקשה רצינית, הבכירים בסוכנות היו נזעמים’, כך אמר בכיר בממשל המעורה בתהליך”

במהלך מסע הבחירות לנשיאות בשנת 2016, מייקל פלין ייעץ לדונלד טראמפ בזמן שעבד עם הממשל הטורקי. טור דעה שפורסם בשמו ביום הבחירות השתלח בגולן, בסגנון מפלגת ה-AKP. כאשר טראמפ הושבע לנשיאות, פלין היה יועצו של הנשיא לענייני בטחון. לאחר מכן, באיחור רב, הוא הוכר כסוכן זר.

ב-19 לספטמבר, 2016, פלין ואחרים נפגשו עם בכירים טורקיים, כולל בראט אלבייראק, חותנו של ארדואן. הנושא על הפרק היה גולן: כיצד להוקיעו ולהסגירו? לפי משתתף אחד, בפגישה נידונו גם צעדים מעבר להסגרה, כמו “צעד חשאי באמצע הלילה כדי לחטוף את הבחור”. המשתתף היה ג’יימס וולסי, מנהל ה-CIA לשעבר, ואלו היו מילותיו ב’וול-סטריט ג’ורנל’. לפני חודש, שניים מעמיתיו של פלין כולל שותפו העיסקי הואשמו בנושא הטורקי.

גולן לא נחטף – אך ארדואן עדיין לוחץ חזק בכדי להסגירו. יומיים לפני סוף שנת 2018, שר המשפטים שלו עבדולחמיט גול אמר: “אם ירצה האל, ארה”ב תענה לבקשתנו בשנת 2019”.

העולם החדש

רוסיה בזמן פוטין ידועה בשימוש שעשתה בסוכנות האינטרפול, אך טורקיה בזמן ארדואן מתחילה להראות סימנים דומים. הנה דברים שאמר מקסים אריסטבי, עיתונאי אוקראיני:

מאז ההפיכה הכושלת של 2016, טורקיה ניסתה להגיש כ-60,000 בקשות למעצר דרך האינטרפול. עדיין לא ידוע כמה מאלו התקבלו בארגון, אך עשרות מתנגדי משטר טורקיים במזרח אירופה, ניצודו בעקבות אזהרות אלו, חלק מהם נשלחו חזרה לעינויים בטורקיה.

מה שמטריד במיוחד הוא שהמערב ממשיך להתעלם מקולות אלו. אם אלו הנסים על נפשם מרודנים נקמניים אלו אינם יכולים לסמוך על המערב להבטיח את שלומם, עלינו להודות שיש לנו בעיה חמורה במערכת השיטור העולמית שלנו”

בדבריו על משטר ארדואן, שגריר ארה”ב בטורקיה לשעבר אריק אדלמן מזכיר “דפוס ברור של יצוא עבריינות אוטוריטרית”. האמריקנים קיבלו הצצה להפקרות זו – רק הצצה – במאי 2017 כאשר ארדואן ביקר בוושינגטון (“כבוד גדול”, צייץ הנשיא טראמפ). סמוך למעון השגריר הטורקי עמדו מפגינים, כאשר בריונים מטעם ארדואן הכו בהם נמרצות. משטרת וושינגטון הבירה, המומה, התערבה ככל יכולתה.

הסנאטור המנוח ג’ון מקיין צייץ אז: “זו היא ארצות הברית של אמריקה. אנו לא עושים זאת כאן. אין תירוץ להתנהגות בריונית שכזו”. הסנאטור בן סאס צייץ: “הנשיא ארדואן, תעשה בחכמה אם תזכור שזוהי מדינה הבנויה על חופש הביטוי, חופש הדת, חופש העיתונות והחופש להפגין”.

שוב, האמריקנים קיבלו רק הצצה. אם הרשויות הטורקיות מתנהגות כך בבירה האמריקנית לאור יום – דמיינו מה קורה בבית, או במקומות חסרי שלטון חוק כמו קוסובו.

בסתיו האחרון, פרופסור בן-מאיר מאוני’ ניו-יורק ארגן כנס אודות טורקיה, שהופרע על ידי בריונים תומכי ארדואן. בן-מאיר שכתב לאחר מכן על החוויה, אמר, “כיצד עלינו לסבול אוטוקרט זר המשלח בריונים למדינתנו ומאתגר את זכותנו לחופש הביטוי והחופש להתכנס?”.

אריק אדלמן טבע ביטוי: “Authoritarian International”, אשר מתכתב עם ביטוי הישן “קומינטרן” או “Communist International”. רג’פ טאיפ ארדואן הוא דמות מפתח בליגה הזו. בטקס ההשבעה שלו ביולי 2018 לא נכחו מנהיגים עולמים רבים, אך מבין הבאים היו גם ראש ממשלת רוסיה מדבדב, אורבן מהונגריה (המנהיג היחיד מקרב האיחוד האירופי) ונשיא ונצואלה מאדורו, ששיבח את ארדואן “כמנהיג של העולם החדש”.

והוא אכן כזה. האם אחרים יעמדו נגדו ונגד מנהיגים הדומים לו? זו היא השאלה הגדולה של זמננו.


המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת ‘נשיונל רוויו’. מאנגלית: גידי גולן

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

7 תגובות למאמר

  1. דפוס ההתנהלות של אהוד ברק טרם הבחירות היה דומה לזה של ארודאן. הכאת מתנגדים, תלישת מודעות בבריונות על ידי חוליות של בריונים. ראית תלישה, מחית הסתכנת בקבלת מכות. משטרה? בדיחה!

    1. אני אישית חזיתי בפושטקים של ממש בשירות ברק בבחירות 1999. אחד מהם כמעט דרס אותי

    2. אין בי כל אהדה לאהוד ברק, אבל כל השוואה בינו לבין ארדואן היא מופרכת ומגוכחת.

    1. להשאיר אותו – הוא עושה לנו שרות ומחסל בעצמו את הכלכלה התורכית.

      שיעור הכורדים בתורכיה גדל בעקבות הפליטים מעיראק ומסוריה.
      המשכילים עוזבים.
      המקורבים שלו מושחתים ומדרדרים את הכלכלה.
      איסלם לא הולך ביחד עם תיירות ביקיני ואלכוהול – תעשיית התיירות אבודה.
      הכלכלה שלו מתדרדרת – השכר בתורכיה שביעית מבארץ.
      הדמוגרפיה בקריסה – עדיין יש הרבה צעירים אבל תוך כמה שנים הם יזדקנו.
      נמר של נייר כמו ברה”מ בזמנו.