אוטונומיה עכשיו: כיוון חדש ועצמאי לחינוך בישראל

על מנת לאפשר צמצום פערים אמיתי ומתן מענה חינוכי לכלל שדרות החברה, נדרשת אוטונומיה פדגוגית ופתיחת השוק ליוזמה ותחרות

מערכת ריכוזית וכושלת. תלמידות בבית ספר | פלאש90

בין כל קרבות הבוץ, הספינים וההכפשות ההדדיות שמערכת הבחירות מספקת לנו, מתחת לפני השטח מתרחשים גם מהלכים משמעותיים שמכוונים ליום שאחרי ה-9 באפריל. כזה הוא המהלך של "הקואליציה לאוטונומיה בחינוך", אשר פועלת בימים אלו על מנת להשפיע על סדר היום החינוכי של הכנסת הבאה ושל שר החינוך שיתמנה מתוכה.

ההתארגנות הכוללת חוקרי חינוך ומנהלים, הורים ועמותות הוקמה לאור ההבנה שאבן הריחיים שמונעת ממערכת החינוך של ישראל לשגשג היא עודף הריכוזיות של משרד החינוך בהיבטים רבים. באתר הבית של הקואליציה נכתב כך:

 מתוך ניסיוננו החינוכי העשיר ועל סמך מחקרים שביצענו ושביצעו אחרים בסוגיות הרלוונטיות, אנו סבורים כי כשלי המערכת נובעים במידה רבה מהמבנה הריכוזי שלה, המשמר תפיסות וגישות חינוכיות מיושנות ומעודד אחידות וקיבעון, תוך בלימת יצירתיות, חדשנות ויוזמה"

לאחר דיונים רבים שהתקיימו בין החברים אודות האתגרים השונים במערכת החינוך, ובעקבות אינספור פגישות עם גורמים בתחום, נוסח דף העמדות והדרישות של הקואליציה שעיקריו הם:

  1. מתן אוטונומיה פדגוגית מרבית ואוטונומיה תקציבית מלאה לבתי הספר, ומעבר מתקצוב בשעות לפי כיתה כפי נהוג היום לתקצוב שקלי דיפרנציאלי פר תלמיד בכל שלבי החינוך. משרד החינוך עצמו יעסוק יותר בהגדרת תוצאות ופחות בניהול תשומות.
  2. יצירת מודל חלופי להעסקת מורים לצד זה הנוכחי, שיאופיין בגמישות מרבית הן בקבלה לעבודה, הן בקביעת תנאי העבודה והן בתנאי השכר, הקידום והפיטורים במקרה הצורך. העסקה במודל זה תותנה בהסכמה של המורה והמעסיק – יהיה זה מנהל בית הספר, הרשת או הרשות המקומית.
  3. בחירה מלאה וחופשית של הורים בין בתי הספר וביטול אזורי הרישום, תוך שימור התערבות מוגבלת מצד הרשות המקומית להבטחת אינטגרציה סוציו-אקונומית.
  4. החלפת מערך הפיקוח הכושל של מערכת החינוך במודלים חלופיים של ליווי, ייעוץ והדרכה שיופעלו על פי הצרכים בבתי הספר ודרישותיהם של המנהלים.

צמצום פערים אמיתי

על אף הדימוי האליטיסטי לו זוכים שוחרי צמצום הריכוזיות בחינוך, אנו סבורים כי דווקא בני השכבות החלשות וילדי הפריפריה הם הסובלים העיקריים מהריכוזיות והקיבעון.

על אף מאמציו הרבים של משרד החינוך לאורך השנים לבלום כניסה של תקציבים פרטיים ומוניציפליים אל המערכת, אין ספק שמדובר במלחמה בטחנות רוח – קהילות מבוססות ורשויות חזקות הצליחו תמיד ומצליחות גם היום להתגבר על המכשולים הביורוקרטיים של המערכת ולממן תוספות שונות.

בנוסף,  מורים טובים מעדיפים ללמד במוסדות חזקים על אף ניסיונותיו של משרד החינוך לתמרץ מעבר לפריפריה, ומוסדות חינוך אלטרנטיביים מצליחים למשוך אליהם עשרות אלפי הורים ממעמד הביניים הגבוה שהתייאשו מהמוסדות הציבוריים.

מי שנותר מאחור ללא אפשרויות מילוט או כלים לתיקון הם אנשי הפריפריה החברתית והגאוגרפית, שאמנם בתי הספר שלהם מקבלים יותר שעות לימוד ממשרד החינוך, אך קשה לראות כיצד תוספת זו מיתרגמת לשיפור הישגי התלמידים ולשביעות רצון הוריהם. אוטונומיה חינוכית ופתיחת שוק החינוך ליוזמה ותחרות נדרשות דווקא על מנת לאפשר צמצום פערים אמיתי ולעודד מגוון שיטות ומענים חינוכיים לכלל שדרות החברה.

***

ביום ראשון הקרוב, 17/3, יתקיים בירושלים הכנס הראשון של 'הקואליציה לאוטונומיה בחינוך' בהשתתפות שרים, חברי כנסת, אנשי חינוך וחוקרים, במטרה להעלות על סדר היום את הצורך ברפורמה מבנית במערכת החינוך בקדנציה הבאה, כך שתהפוך ממערכת שמנהלת וכופה למערכת שמאפשרת ותומכת. הכניסה לכנס בחינם אך מותנית בהרשמה מראש בקישור הבא.


אברהם תומר הוא חוקר מדיניות חינוך בפורום קהלת. הפורום נמנה על השותפים בקואליציה לאוטונומיה בחינוך.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

13 תגובות למאמר

  1. יש מפלגה אחת שמאמינה במתן חופש להורים לחנך את ילדיהם ושמה את הנושא הזה בעדיפות גבוהה (למיטב ידיעתי היא כנראה היחידה שעשתה זאת). נראה שבאתר הזה לא אוהבים אותה כל כך, וגם לכנס נציגיה כנראה לא הוזמנו…

    1. מפלגות "ימין" קיקיוניות שלא עוברות את אחוז החסימה – תרגיל של השמאל לפיצול מחנה הימין ול"שתייה" של קולות ימניים שמקטינה את הכוח של מפלגות הימין הגדולות.
      מפלגות כמו "זהות" ו"עוצמה" הן מפלגות בשירות השמאל. אם הליכוד יושב באופוזיציה אין מצב שבן ארי/מרזל/פייגלין יושב בראשות הממשלה. אם הליכוד באופוזיציה – השמאל בשלטון. אין שום מצב שהליכוד באופוזיציה והימין הקיצוני בשלטון. ואם השמאל עולה לשלטון הוא כבר ידאג להביא אותנו לעוד מצב בלתי הפיך כמו הסכם אוסלו.
      אם רוצים להביא לפירוק ההתנחלויות (כן, גם אלו שבתוך הקו הירוק), למתן תעודת זהות כחולה למיליון פליטים, להתפוצצות של אוטובוסים, לשריפה של מסעדות ולמות תינוקות בזרועות אימותיהם המתות – עדיף להצביע ישירות למרצ מאשר למפלגות הפרוקסי של השמאל בראשות ברוך מרזל, איתמר בן גביר, מיכאל בן ארי ומשה פייגלין.

    2. טמטום: לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות הגיב:

      להמשיך להצביע לנתניהו ולצפות שמשהו ישתנה- זה טמטום.
      להמשיך להאמין שנתניהו מוביל מדיניות ימין- זה טמטום.
      לחשוב שממשלת שמאל (גנץ,לפיד) תבצע משהו שנתניהו עוד לא עשה (כולל פינוי ישובים יהודיים, כניעה לטרור באזור עזה ובהר הבית ועוד)- זה טמטום.

      וחוץ מזה, מומלץ שתפסיק לעשות העתק-הדבק לתגובה שלך. דברים השתנו מאז שאנשי נתניהו הכתיבו לך אותה לראשונה. בינתיים, נתניהו כבר דאג לעזור לעוצמה יהודית להיכנס כנסת (כנראה שהם כבר לא פרוקסי של השמאל), והמגיבים מטעמו הונחו להפסיק את ההתקפות עליהם ולהתרכז בבבנט ופייגלין (שמתחיל לראות את אחוז החסימה מלמעלה).
      לטענת פייגלין נתניהו רצה לסגור דיל גם איתו (כשעוד היה בליכוד) והוא סירב. אם זה היה קורה מן הסתם התגובה שלך היתה אחרת.

      ועוד דבר: אם הליכוד ישב באופוזיציה הדבר הראשון שיקרה זה שהליכוד וכל ציבור הימין יוכל לומר תודה לנתניהו על כל השנים ולהייפרד ממנו (בתקווה שלתמיד). הרבה חברי כנסת בליכוד ינשמו לרווחה, ויתחילו במלחמה פנימית על ראשות הליכוד. אם מי שייבחר לא יהיה שחצן מדי, הוא יכניס את הליכוד כשותף לממשלת גנץ/לפיד/עבודה ואת מה שיקרה עדיף לא לדמיין.

    3. אני, חבר מרצ רשום, תורם ל"עוצמה יהודית" ול"זהות": ככל שיותר קולות ימין יתבזבזו על מפלגות שכל מטרתן היא להקטין את הליכוד ואת הבית היהודי – כך יגדלו סיכויי השמאל להרכיב קואליציה אחרי הבחירות. זו הסיבה שהרבה חברי מרצ כמוני תורמים כסף ל"עוצמה יהודית" ול"זהות". חבל שהקרן החדשה מנועה מלתרום להם, אחרת היינו רואים אותה בראש התורמים ל"עוצמה יהודית" ול"זהות".

  2. בואו קצת נפרק את הסיסמאות :
    "אוטונומיה פדגוגית" – מה זה? האם התכנים ישתנו?
    "מודל חלופי להעסקת מורים" כבר קיים. קוראים לזה "שעות אפקטיביות" והשכר נמוך משמעותית.
    "בחירה …… בין בתי הספר וביטול אזורי הרישום.." מה יעשו בתי ספר מבוקשים? בחינות קבלה וסינון?
    "החלפת מערך הפיקוח הכושל" – אפשר לפרט ולנמק את המודל החלופי ?

    1. נשמע מסוכן בדיוק כמו שאהרון ברק הכניס לנו עם חוקי היסוד והמהפכה החוקתית. באים בשקט ואחרי כן אי אפשר להיפטר מהם.
      התכנים יהפכו פחות ופחות ציונים\יהודים ויותר תכנים פרוגרסיבים ליברלים.
      כל השאר מילים באוויר.

  3. מקריאת הכתבה עולה שהכוונות של היוזמים של התוכנית טובות והם אכן מעלים נושא חשוב מאוד לדיון אבל הדרך מבובלבלת מאוד ולא ניתנת ליישום מעין יצור כלאיים כזה שגם אם יצליחו ליישם את התוכנית (ספוילר זה לא יקרה) היא תעשה רק יותר נזק
    נבחן כמה סעיפים:

    "מתן אוטונומיה פדגוגית מרבית" – האם מדובר בביטול החובה ללמד לפי תוכנית לימודים? אם כן זה מצויין! שכל בית ספר (ביחד עם ההורים) יבחר לעצמו מהם תחומי הליבה שלו וילמד אותם כשמשרד החינוך כותב רק בגרויות כדי לקבל דיפולומה ושכל בית ספר יסתדר בעצמו איך הוא גורם לתלמידיו להצליח בבגרות. התחושה שלי היא שלא כך יהיה ולכן אוטונומיה חינוכית אמיתית לא תהיה פה…

    "תקצוב לפי תלמיד" – פה תהיה מלחמת עולם עם בתי הספר הקטנים שעלולים עקב כך לעמוד בסכנת סגירה מיידית או שההורים יאלצו להשלים סכומי עתק (או למצוא תורמים) בקיצור צודק אבל לא יקרה…

    "יצירת מודל חלופי להעסקת מורים לצד זה הנוכחי…" אם אני קורא נכון בין השורות הם מתכוונים בעצם להעסיק מורים בחוזים אישיים בהם ניתן לפטר לקדם או לשנות שכר למורה לפי צורכי המערכת – כלומר העסקה לפי כללי השוק החופשי. הבעיה בהעסקה מההסוג הזה היא שהשכר צריך להיות בהתאם לדרישות! (כגודל הסיכון גודל הרווח) ואין שום סיכוי שבעולם שהם יצליחו לשלם שכר גבוה מספיק שיפצה על הסיכון שבמעבר להעסקה בחוזה כזה ואפרט למה
    למורים ותיקים יש כבר היום תנאי שכר חלומיים ביחס למשק (פנסיה תקציבית, קביעות, שעות עבודה מעטות יחסית, שכר נטו באיזור ה 12K חופשות ארוכות ועוד…) לעומתם למורים מתחילים (עד 15 שנה…) יש תנאי שכר גרועים (פנסיה צוברת, משכורת נמוכה באיזור ה 7K נטו למורה עם עשר שנות ותק כשמתחילים מרוויחים כמה שקלים מעל המינימום ולא כמו שמוצג בתקשורת, המון שעות נוספות) אבל ביטחון תעסוקתי וחופשה ארוכה
    המורים הוותיקים לא יסכימו לעבור לחוזה אישי ואילו כדי לפתות את הצעירים לעבור ולוותר על הביטחון התעסוקתי המנהל יצטרך להציע שכר משמעותית גבוה יותר נניח כמו הייטקיסט מתחיל משהו באיזור ה 10K למורה מתחיל אבל זה יכביד מאוד על התקציב ובתכלס לא יקרה ולכן כל הסעיף הזה הוא הוא דיבורים בעלמא

    "התערבות מוגבלת מצד הרשות המקומית להבטחת אינטגרציה סוציו-אקונומית" – על זה אומרים באנגלית "אל תתן לרשע קטן להיכנס כי הרשע הגדול יבוא אחריו…" הכוונה טובה לא לאפשר לבתי הספר לסנן לחלוטין עולים ותלמידים חלשים הבעיה היא שברגע שאפשרת לפונקציונר ברשות להתערב בשיקולי הקבלה הוא יתערב בהם גם לטובת מקורבים בעלי ממון ועוד ועוד לכן אין ארוחות חינם אם מבטלים איזורי רישום ונותנים להורים אפשרות לבחור צריך לקחת בחשבון שגם לבתי הספר יהיה חופש לסנן תלמידים (וזה לא דבר רע בהכרח) ושכתוצאה מכך תלמידים מסויימים יפגעו " no pain no gain"

    במקום כל האמור לעיל אני הייתי מציע כמה רעיונות יותר ישימים לשיפור מערכת החינוך :

    ביטול מעמד הסתדרות המורים כעמותה עותומנית והחלת שקיפות על ארגון המורים הזה- אין כמו אור היום כדי לחטא קצת את הארגון העותומני הרקוב הזה

    ביטול חברותם של הפנסיונרים בהסתדרות המורים – מי שלא עובד ומלמד בפועל לא אמור להיות חבר בארגון עובדים מקצועי נקודה! – לפנסיונרים שמצביעים בבחירות להסתדרות משקל רב בקביעה מהם הבעיות בהם תטפל ההסתדרות (רמז: פנסיות תקציביות…)
    https://www.itu.org.il/?CategoryID=757&ArticleID=4960

    מעסיק אחד עבור כל המורים – שמשרד החינוך יבטל את העסקת המורים דרך הרשויות, העמותות, ועוד ויקח את כולם תחת כנפיו כך נוכל לקבל תנאי העסקה שקופים יותר ונוכל לקבל קנה מידה לאן ועל מה הולך הכסף

    ביטול כל הסכמי השכר המצטברים והחלת תלוש שכר פשוט לחישוב ומובן למורים

    העלאת שכר המורים המתחילים לשכר הממוצע במשק בכדי למשוך אנשים טובים למקצוע (לשנים רבות… לא רק הייטקיסטים פורשים שבאים לשנה שנתיים וכדו)

    אם כל ההצעות האלה יתממשו (והם לא) כבר יהיה ניכר שיפור אדיר במערכת – דיינו…

  4. הפרטת מערכת החינוך. מצויינות יכולה להיווצר רק במערכת שמעודדת תחרות. במודל הנוכחי של מערכת החינוך – אין שום סיכוי. רק מעבר למודל עסקי חדש יכול להביא לתוצאות מעניינות.
    בכל העולם הוכיחו שאין קשר בין תקציבים שהמדינה ששופכת על בתי ספר לבין הצלחת תלמידים.
    בתי ספר יכולים לתפקד כישויות עסקיות – וכשהלקוחות יהיו מרוצים – הם יצביעו ברגליים, ובית הספר יהנה מהכנסות, ואם ינוהל ביעילות – הוא יהיה רווחי. עובדים טובים יתוגמלו, כשרונות יוכלו לפתח קריירה – ממש כמו עובדי הייטק טובים.
    לבתי הספר יהיה הרבה יותר כוח מול תלמידים בעייתיים והורים שלא משתפים פעולה.
    מודל חינוך חינם יוכל להיות מיושם ע״י חלוקת שוברים להורי התלמידים איתם משלמים לבתי הספר. כאמור, בית ספר מוצלח יהנה מרישום גבוה שיבוא לידי ביטוי ביותר כסף שנכנס. בתי ספר יתחרו אחד בשני.
    בשביל לא להגביל את בתי הספר לתקציבים שהמדינה יכולה להעמיד, בתי ספר יוכלו לפתח תוכניות לימוד יקרות יותר, והמדינה תפעיל קרן סיוע לתלמידים ראויים שידם אינה משגת.
    משרד החינוך יכול להוות גורם מקצועי, קטן ואיכותי שתפקידו לרכז נתונים, לחקור ולהמליץ על קווים מנחים לתכני לימוד חשובים ברמה הלאומית.

    1. תוכניות טובות כמו הגשמה ואודיסיאה מתוקצבות דרך משרד ראש הממשלה ולא משרד החינוך

  5. ישנו מספר מצומצם של מנהלים מוצלחים במספר מצומצם של תלמידים טובים והורים שמוכנים וגם יכולים להשקיע בילדים בצורת הסעה למקום מרוחק ותשלום שכר לימוד. אם כולם ירוכזו יחדיו בגלל שיטת השוברים, אז שום פער חינוכי לא יסגר אלא להפך, ובנוסף תבוזבז אנרגיה רבה בשיווק ופירסום לציבור. אפשר לשפר את המערכת כפי שהיא בעזרת סיוע למורים במערכת הקיימת, כמו הצעת סידרת מערכי שיעור מפורטים למורים החלשים שזקוקים לכך וסיוע בבעיות משמעת

  6. יתכבד כותב הטור ויביא מחקרים בנושא שיטת השוברים שאליה הוא חותר. רמז: הממצאים נעים בין שינוי שלילי לבין שיפור אפסי עד מזערי. כמו כן, יש לקחת בחשבון שישגי התלמידים מושפעים ממנת המשכל שלהם. מי שחושב שערסוורת יהפוך לחנון בזכות השובר, טועה ומטעה.

  7. בתיזמון הזה ובנוסח המעורפל של הדברים זה נראה כמו ניסיון לשאוב ממצע זהות את הפן הזה ועימו את הקולות

  8. סליחה, לא הבנתי איך השיטה תצמצם פערים.
    על פניו היא נראית כמגדילה פערים. אם לא בשנה שנתיים ראשונות היא תתפתח לכזאת בהמשך.