ביקורת ספר: המוות המוזר של אירופה

ספרו החדש של דאגלס מאריי מתאר באופן מטריד כיצד פחדנות פוליטית וטשטוש מוסרי הביאו את התרבות האירופית למשבר קיומי עמוק. מחיר מבצע רק לקוראי 'מידה'

ההכחשה פועלת שעות נוספות. זירת הפיגוע בלונדון ב-2005 | Francis Tyers

רכשו עכשיו את ספרו החדש של דאגלס מאריי 'המוות המוזר של אירופה' בהוצאת שיבולת, במחיר מיוחד של 59 ש"ח בלבד! כדי לקבל את ההנחה הכנסו לקישור, ובמסך הרכישה הקלידו את הקוד MidaEurope

***

ה – 7 ביולי 2005 היה יום שמשי יפהפה בלונדון, אשר הופרע לפתע בסדרה של פיצוצים בארבעה מוקדים. הדיווחים הראשונים סיפרו על תקלה טכנית, אך לאחר שהחלו לזרום התמונות של אוטובוסים שרופים והתבררו מספרי ההרוגים והפצועים, אי אפשר היה להתכחש יותר : מדובר בפיגועי טרור, הקטלניים ביותר שהתרחשו בלונדון מאז מלחמת העולם השנייה.

עוד התברר בהמשך כי את הפיגוע ביצעו בריטים ממוצא פקיסטני וג'מאייקני, אך מנגנון ההכחשה וההתעלמות פעל שעות נוספות. אדם שהאשים מוסלמים בפיגוע נחשב גזען למרות שמוסלמים ביצעו אותו; מי שקרא לבדוק מה שקורה במסגדים המעודדים טרור נחשב קסנופוב.

זה לא היה המקרה הראשון וגם לא האחרון בו מדינות מערב אירופה חוו פיגועי טרור שבוצעו על ידי מוסלמים. כך למשל, ב – 11 במרץ 2004 נרצחו 190 ספרדים בסדרה של התקפות  מחרידות. מנגנון ההדחקה הספרדי פנה להאשים את המחתרת הבסקית למרות שהתברר כי מדובר בפעולה של 'אל קעידה'.

מאז גל ההגירה ההמוני של 2015 התרחשו עוד מספר רב של פיגועים, רובם בוצעו בידי מהגרים. שבדיה,ְ שהייתה אחת המדינות הבטוחות בעולם, הפכה לבירת האונס העולמית אך הממשלה השבדית הסוציאליסטית חיה בהכחשה ולמרבה התדהמה זכתה שוב באמון העם בגלל פוליטיקאים כושלים. אירופה עוברת תהליכים קטסטרופליים אך השיח על כך מודחק ומושתק ככל שניתן למרות שהדבר דורש דיון פתוח ומלא.

דגלאס מאריי הוא סופר, עיתונאי ופרשן יליד לונדון, ואחת הדמויות הבולטת בזרם השמרני שמאתגר את השיח הפוליטי באירופה ומותח ביקורת על הממסד הישן והעייף של האיחוד האירופי ומנהיגיו. בהקשר הזה חשוב לציין: מהעת העתיקה ועד ימינו זרמו אל ובתוך אירופה גלי הגירה רבים שיצרו שינויים תרבותיים ואנושיים בלתי פוסקים, אלא שבעשורים האחרונים הם מגיעים בעיקר ממדינות מוסלמיות באסיה ואפריקה.

להגירה יש גם פנים יפות. אם אתם אוהדי כדורגל ותיקים, למשל, תוכלו להבחין בנקל בגיוון המרתק בהרכבי חלק מהנבחרות הלאומיות. מנהיגי מדינות אירופה המערבית עשו ככל שביכולתם כדי להבליט סיפורי השתלבות מופלאים כמו אלו. מצד שני, התקשורת והאליטות המסורתיות , אף שחלקן הודו שישנה בעיה בהגירה המסיבית, רק החריפו את הבעיה והפכו את ההתמודדות עם האתגר לכמעט בלתי אפשרית.

לפיכך ספרו של מאריי, 'המוות המוזר של אירופה' שראה אור בעברית בהוצאת שיבולת, הוא ספר חובה לכל מי שהיבשת ועתידה מעניינים אותו.

עייפות היסטורית

הספר מכיל מבוא ותשעה עשר פרקים, בהם מתאר מאריי את תהליך שהשפיע על אירופה כולה בזמן שהממסד לא רק מתעלם מכך אלא גרוע הרבה יותר –שותף מלא ואקטיבי ביצירת התופעה.

מהי אותה תופעה? שינוי מהותי לרעה של מה שהיה מוכר פעם כאירופה הנוצרית, הסובלנית והדמוקרטית. כלומר, מותה של אירופה כפי שהייתה מוכרת לנו מאז מלחמת העולם השנייה ולמעשה מותה של מערב אירופה כאזור של שגשוג ושלום.

מאריי מגדיר את התהליך הזה כמוות מוזר ולא בכדי. הוא מתאר כיצד קלטו מדינות מערב אירופה מהגרים רבים עקב הצורך בידיים עובדות, ומתוך מחשבה שמדובר בהגירה זמנית. אך עד מהרה הזמניים הפכו לקבועים ואליהם נוספו עוד רבים אחרים ששינו לחלוטין את האופי של כל מקום אליו הגיעו.

מהגרים אפריקנים בצרפת | Nicolas Pinault

בזמן שמשאלי דעת קהל הראו התנגדות עקבית להגירה, האליטה המשיכה לכפות אותה על מרבית הציבור. אלא שבעיני מאריי מה שהוביל לתהליך הבלתי נמנע הוא שהאירופים איבדו את אמונתם בלגיטימיות שלהם עצמם, במסורתם ובמערך אמונותיהם. האליטה האירופית הגיעה למסקנה שאין לה יותר עבור מה לחיות, כלומר, היא השלימה עם הגורל.

באחד הפרקים בספר מנתח מאריי את המושג הגרמני "עייפות מההיסטוריה". אחרי שהם ניסו הכל – דת, קולוניאליזם ולאומיות – הגיעה האליטה האירופית להכרעה פנימית שהיא לא יכולה לסגור את השערים בפני מהגרים ופליטים.

אך זה לא מסתכם בכך, ומאריי מביא עוד דוגמאות רבות לנטל האשמה אותו נושאים האירופאים מבלי לדעת למה. בתור ישראלים הדבר נוגע לנו עד מאוד : ישראל מואשמת לא אחת בקולוניאליזם, בדיוק על ידי אותם אירופים אכולי אשמה שמכילים עלינו את התסביך השטחי שלהם.

בתוך ההקשר הזה קורה עוד תהליך מרתק ועצוב : אירופה מהווה מקלט לא רק למי שצריך אותו באמת והפסיקה לברור את הנכנסים אליה, תהליך שיסתיים במוות בלתי נמנע.

הלקח לישראל

ספרו של מאריי הוא ספר קודר כשם שהמציאות במערב אירופה קודרת. נכון שלא מעט מוסלמים שהיגרו למערב אירופה שמחים להשתלב בה ודוחים את ערכי האסלאם הקיצוני, אלא שכאן אנו מגלים תופעה מדהימה לא פחות: דווקא מוסלמים המתבטאים נגד האסלאם הקיצוני מוקעים ונרדפים על ידי האליטה השלטת. כזאת למשל היא אייאן חירסי עלי, שנאלצה להימלט מהולנד לאחר שהביעה ביקורת על האסלאם, עוד דוגמה למצב האבסורדי אליו הגיעה אירופה.

הפרק האחרון בספר מעורר מחשבות נוגות לעתיד ומאריי משאיר מעט מאוד מקום לאופטימיות, אך התקווה ליבשת יכולה להגיע דווקא ממקום אחר, ממדינות מזרח אירופה שם התפיסות נגד ההגירה בלתי מוגבלת הרבה יותר שמרניות. ראשי ממשלה כמו ויקטור אורבן בהונגריה הם החלוצים ההולכים לפני המחנה והם אלו שעשויים להציל את אירופה מפני ההתאבדות שלה עצמה.

ויש גם לקח לנו הישראלים : אסור לנו להיכנע לנרטיב המערב אירופי. החובה שלנו היא לנסות ולמצוא דרך, תעלה כמה שתעלה, על מנת להוציא מכאן את המהגרים הבלתי-חוקיים, כדי שלא נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים כותבים את "המוות המוזר של ישראל".

***

רכשו עכשיו את ספרו החדש של דאגלס מאריי 'המוות המוזר של אירופה' בהוצאת שיבולת, במחיר מיוחד של 59 ש"ח בלבד! כדי לקבל את ההנחה הכנסו לקישור, ובמסך הרכישה הקלידו את הקוד MidaEurope

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. צעד ראשון הוא לטפל במפלגת השמאל הקיצוני בג״ץ.

    1. ההתעלמות קיימת גם פה. מי שמנסה להתייחס לפיגועים באופן רציונלי וחושפני מוגדר כגזען.

  2. אם העם יתעשת ויחליף את ממשלות המוות המוזר.בממשלות אחראיות לעם.אז ניתן עוד להציל את היבשת.שתהפוך במקום למת.לחולה כרוני שמתפקד תחת טיפול קבוע.אבל חי נושם ומתפקד כראוי.הכוונה למלחמה תמידית בטרור.ותופעת האלימות של המהגרים.אבל זה עדיף ממוות.אם העם לא יתעשת מוטב לו להגר בהמוניו לכל מקום אחר יותר רגוע מעט.קנדה.ארהב.ניו זילנד.אוסטרליה.יש שם מקום למאות מליונים.
    ויש צעד שכן אירופה המערבית יכולה לעשות.החזרת המהגרים לארצותיהם.סיוע ליציבות באפריקה.ומדינות ערב ומוסלמיות.סילוק מהגרים שהורשעו בטרור.לחימה עיקשת בטרור.שילוב המהגרים בחברה.לחימה במסיתים במסגדים.ויבוא מליוני מהגרים לא מוסלמים.ממזרח אסיה ודרום אמריקה.נוצרים ולא מוסלמים.וכן קליטת מליוני ערבים נוצרים מהמזרח התיכון.והעולם המוסלמי.והלא מוסלמי.יש נוצרים כמעט בכל מדינה.גם לא נוצרית וגם מוסלמית.כוונתי למשל הודו.או פקיסטן.וכדומה.

    1. שתיפול אירופה בהקדם !!!
      רק נזר לעם ישראל .
      הגישה האובססיבית כלפי ישראל חייבת לעלות להם ביוקר.

  3. קראתי את הספר. הלקח הכי חשוב מבחינתי היא שמירה וטיפוח האתוס היהודי הייחודי שלנו תוך כדי מאבק יומיומי באתגרים שמוצבים לפתחנו.

    בקשת השקט בכל מחיר היא אם כל חטאת

  4. ספר משעמם
    הספר "אני יושן בחדרו של היטלר" של טוביה טננבאום פי אלף יותר טוב

    1. ברור שטוביה טננבאום כותב הרבה יותר מעניין.
      אבל "המוות המוזר של אירופה" מיועד לאירופאים כדי שיתעוררו ולא לישראלים שיודעים כבר את האמת.
      אבל הספר הזה בטח מתקבל שם בכעס ובוז….
      מעניין מה יקרה, אם הנוצרים באירופה מתישהו יתאחדו ויעיפו את המנהיגים שמוליכים אותם בדרך הרסנית..

  5. אירופה מתה באושוויץ/סבסטיאן וילאר רודריגז:
    "הלכתי ברחוב בברצלונה ולפתע גיליתי אמת מחרידה – אירופה מתה באושוויץ.
    הרגנו ששה מליון יהודים והחלפנו אותם בעשרים מיליון מוסלמים."

    1. גם לאחר גירוש ספרד רמזו למלכה איזבלה שבישביל הדת היא גירשה את הנכס החשוב ביותר של הממלכה.
      במיקרה שלהם הם לאחר מכן גרשו גם את המוסלמים ונותרו גם ללא עובדי אדם .
      והאמפריה התפלאה בקבצנים גנבים ונזירים ושקעה