כך תעשו זאת נכון: מדריך 'מידה' לשרים החדשים

לקראת הקמת הממשלה החדשה, כותבי 'מידה' ממליצים לשרים הנכנסים במשרדים השונים על צעדי המדיניות שישפרו את החיים של כולנו

פלאש90

עצות לשר החינוך – ריקי ממן, מייסדת ארגון 'הדור הבא: הורים למען בחירה בחינוך'

1.אין הצלחות קטנות. מערכת החינוך צריכה שינוי משמעותי, ולא עוד רפורמה או פרויקט חביב. קצר טווח שניתן להציג כהצלחות בקמפיין הבחירות. שר חינוך שרוצה לייצר שיפור משמעותי באיכות החינוך, מוטב שיתכנן לטווח ארוך ולא יחשוב על התפקיד הבא.

2.ההורים הם לא האויב, הם הלקוח הכי חשוב. בניגוד ליפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים שחושבת שמעורבות ההורים היא "הבעיה העיקרית", מוטב כי שר החינוך יבין כי ההורים הם הגורם שהצלחת התלמידים הכי חשובה לו. הרחבת בחירת הורים, ביטול אזורי רישום, אפשרות ליזמות הורים בהקמת בתי ספר ומוסדות חינוך צריכים להיות במרכז האג'נדה.

3.גרום למשרד לעבוד פחות, לא יותר. אלפי הפקידים של משרד החינוך מנסים לנהל את המערכת עד לרמות הכי קטנות שלה, אבל המערכת צריכה שייתנו לה לנהל את עצמה. אחרי הכל, חינוך זה המקצוע שלהם. מי שחושב שניתן לנהל את המערכת המגוונת של משרד החינוך בצורה ריכוזית ממטה המשרד בירושלים, נדון להמשיך את כישלונה.

4.איכות המורים. אין דרך לשפר את מערכת החינוך בלי לשפר את איכות ההוראה, שירדה בשנים האחרונות על אף השקעה כספית אדירה. העלאת שכר המורים לא שיפרה ולא תשפר את איכות ההוראה אם לא יצטרפו אליה ביטול מנגנון הוותק כתגמול העיקרי וכמובן הגדלת הגמישות בהעסקת המורים. המשמעות היא, כמובן, מלחמה עם ארגוני המורים, וגם שם דרושים לשר החינוך הבא אורך רוח ונחישות.

5.שחרר את הגיל הרך. שר החינוך הבא יצטרך לעמוד בפני הדרישה להעביר את תחום הגיל הרך אל משרד החינוך ולסבסדו. כמו בתחומים אחרים, המשמעות תהיה הורדת האיכות והגיוון הקיים במערכת זאת כיום, ועלייה ניכרת בעלות הממשלתית.

עצות לשר המשפטים – עו"ד שמחה רוטמן, התנועה למשילות ודמוקרטיה

1. פחות זה יותר. דירוג המשפטנים הוא הדירוג המקצועי הצומח ביותר בשירות המדינה. המשימה החשובה ביותר היא לדאוג שהמספר לא יעלה בשנים הקרובות. עוד משפטנים = עוד בירוקרטיה ועוד משפטיזציה.

2. קשר עם התקשורת והציבור. היועץ המשפטי הוא עורך הדין של המדינה, והקשר הישיר של הפרקליטות והייעוץ המשפטי עם התקשורת ועם הציבור ולא דרך השר, מפר את החיסיון הנדרש ביחסי עו"ד-לקוח. המצב הנוכחי פוגע בזכויות של חשודים, ומסיט את פעולת המשרד לנושאים שהתקשורת מתעניינת בהם ולא לסדר היום הממשלתי.

3. פיצול התפקידים והסמכויות. משרת היועץ המשפטי לממשלה כוללת בתוכה מספר רב של תפקידים וסמכויות, שלעתים קרובות סותרות אלו את אלו. יש להכין תוכנית לפיצול המשרה לשלושה חלקים:ליועץ משפטי, תובע ראשי, ומייצג המדינה בערכאות.

4. החזרת עילות הסף לבג"ץ. פעולה משולבת של חקיקה, התקנת תקנות והנחיות פנימיות, צריכה להוביל לחידושן של עילות הסף. ניתן וצריך לומר לבית המשפט העליון שעתירות ללא זכות עמידה או בנושאים לא שפיטים, לא יידונו בפניו.

5. מינויים. הדי-אן-איי של משרד המשפטים נוצר במשך שנים רבות במינויים בכירים וזוטרים המחזיקים בתפיסה של אקטיביזם שיפוטי וייעוצי, ופעמים רבות, בעלי תפיסות פוליטיות רדיקליות. אם בעבר מונו לתפקידים בכירים במשרד המשפטים בוגרי תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה, שעבדו בארגונים כדוגמת האגודה לזכויות האזרח, שר משפטים מוצלח יכול וצריך למנות עורכי דין מוכשרים וטובים מ"רגבים" או מ"פורום קהלת".

עצות לשר האוצר – יונתן סורוצקין, פורום קהלת

1.זכור את הגרעון. קל מאוד להבטיח הבטחות לכולם, אבל זכור כי אין כסף חינם. כל "הטבה" או "רגישות חברתית" צריכה להיות ממומנת על ידי מיסים בין אם באופן מיידי או על ידי מיסוי הדורות הבאים. לגירעון יש גם עלות עצומה בדמות תשלומי ריבית, והוא מסכן את היציבות הפיננסית של הממשלה.

2.פשט את מערכת המס והביטוח הלאומי. מערכת המס בישראל מסובכת ומטילה נטל רגולטורי על רווחיות, כדאיות וצמיחה של עסקים ויחידים. ישראל מדורגת נמוך מאוד במדד קלות עשיית העסקים, וסיבוך מערכות המס פוגע בצמיחה הכלכלית ובהזדמנויות של אזרחי ישראל.

3.הסר מגבלות סחר חופשי. סחר חופשי הוא המנוע לצמיחה, ומכסים, מגבלות ובירוקרטיה פוגעים בייבוא ובאזרח הישראלי. יוקר המחיה הוא בעיה פתירה: המילקי יקר? תן ליזמים הזדמנות לייבא אותו! בטל את המכסים וההגבלות והפוך את ישראל לאיזור סחר חופשי.

4.בטל את הפרוטקציות. הטבות מס, מע"מ 0 על פירות וירקות ובאילת, חוק עידוד השקעות הון, מכסות חקלאיות, עדיפות במכרזים: כל אלה אינם אלא העברות כסף מכיסו של משלם המיסים לקבוצות לחץ פוליטיות. הפרוטקציות פוגעות בסחר החופשי, בתמריצים ליזמות, ומגדילות את נטל המס ויוקר המחיה. בטל את הפרוטקציות ויישם מדיניות מס אחידה.

5.נהל רישום אמת. חלק גדול מהמדיניות הכלכלית של הממשלה אינה נרשמת בספרי המדינה, אך כל הפעולות האלה בסופו של דבר ימצאו את עצמן בתוך התקציב בצורת חובות או גרעונות. ואי רישומן מעוות את הנתונים האמתיים אודות התקציב ומסכן את היציבות הכלכלית לטווח הארוך.

עצות לשר התקשורת – אלעד מלכא, האגודה לזכות הציבור לדעת

1. לא לגעת באינטרנט. ארבע הצעות חוק שונות המנסות להחיל רגולציה על האינטרנט הונחו על שולחן הכנסת בשנה האחרונה. המשימה הראשונה של השר – לא לגעת ברשת.

2. לאסור פרסום ברדיו הממשלתי. לא פחות מעשר תחנות רדיו ממשלתיות קיימות בישראל, שתיים צבאיות והיתר בבעלות התאגיד, ולהן תקציב ציבורי גדול המאפשר למכור פרסומות במחירי הפסד ולמנוע משחקנים פרטיים להכנס לשוק. בדיוק כמו בטלוויזיה, יש לאסור מכירת פרסומות ברדיו הציבורי, ולאפשר לעוד תחנות פרטיות לצמוח.

3. תחרות בינלאומית. 'נטפליקס' כבר פה, 'אמזון' בדרך, ויס מתחילה לעבור לשדר באינטרנט יחד עם סלקום, פרטנר ואחרות. הטלוויזיה באינטרנט נהנית מחוסר רגולציה, וכדי לאפשר לתעשייה המקומית להתחרות בהצלחה יש להסיר את הרגולציה מהטלוויזיה בכבלים ובלווין.

4. שחרר את הערוצים המסחריים. אין שום סיבה שהברודקסטרים בישראל יישארו מאחור בתחרות הבינלאומית הזו, ויש לשחרר גם אותם מחובות על תוכן השידורים והרגולציה שמטילה הרשות השניה. תן לשוק לעבוד ולנו לציבור להחליט מה מעניין אותנו ומה לא.

5. סגור את התאגיד. אנא, גאל אותנו אחת ולתמיד מהבזבוז של למעלה מ- 800 מיליוני שקלים בשנה שלא עוזרים לנו בכלום.

עצות לשר התחבורה – איתי חיים, מנכ"ל ארגון 'תחבורה בדרך שלנו'

1.היעדר מדיניות תחבורתית ברשויות התכנון. פיתוח התשתיות ומחירי הדיור הביאו להגירת אוכלוסיה לפרברים ולגודש תנועה גובר שאינו עומד בביקושים האדירים להסעת המונים, בעיקר בנגישות המהירה לתל אביב. הפתרונות חייבים להיות משולבים עם פתרונות תעסוקה שייקלו על הגודש, ונציגי המשרד צריכים להוביל מדיניות של פיתוח אורבני וציפוף המקדם רישות הסעת המונים, במקום פרבור ללא תשתיות תנועה.
2. מדיניות מיסוי מיושנת. מקשה על העדפת תחבורה ציבורית על שימושים פרטיים שמעמיקים גודש. שיטת המיסוי חייבת לתעדף צריכה, כמו אגרות גודש או נסועה במקום אגרות רכב ורישוי.
3. הטמעת תפיסת שירות מערכתית. שירותי התחבורה בישראל צריכים להגדיר את הנוסעים כצרכנים ולהתאים עבורם את השימושים והממשקים. שיטת המכרזים המיושנת הפכה את הרגולטור ללקוח של מפעילי התחבורה ושכחה את הנוסע.
4. הסדרת סמכויות ההפעלה של שירותי התחבורה. בהמשך לדו"ח ועדת טרכטנברג מ-2011, יש לקדם הקמת רשויות אזוריות ומטרופוליניות שיסדירו את סמכויות התנועה בין משרד התחבורה לבין השלטון המקומי ויפחיתו את הריכוזיות בשוק.
5. יצירת תחרות מול מונופולים ממשלתיים. שדה תעופה בניהול פרטי מול מונופול רשות שדות התעופה, הענקת רישיונות להפעלת שירותי תחבורה המאפשרים גמישות תפעולית למפעיל, הכנסת רחפות להסעת המונים בערי הים בישראל.

עצות לשר הביטחון – יאיר אנסבכר, דוקטורנט בתחום הביטחון

1.הסדרה של תהליכי קבלת החלטות, חשיבה ותכנון בקבינט. לישראל יש המון ידע בטחוני וצבאי מצטבר, ושר הביטחון צריך לזכור שלמרות העובדה שבסוף קבלת ההחלטות היא עניין שנתון בידיו ובידי רה"מ, זה לא אומר שלא כדאי לו לקבל כמה שיותר זוויות ראיה ולשמוע חלופות , ולא רק מתוך הצבא.

2.בניין הכוח. מול כלל החזיתות והאיומים המקיפים אותנו מדרום מצפון וממרכז, יש להשקיע משמעותית בבניית כוח חיל רגלים מעולה בעל יכולות שרידות, עצמאות וניידות. כוח כזה יכול לפעול בכל תא שטח, החל מתאים אורבניים צפופים ועד שטחים פתוחים.

3.יכולת פגיעה משופרת במטרות טקטיות קשות להשמדה. היכולת לפגוע בפירים או מתקני שיגור בקצב מהיר צריכה להיות נפוצה ופשוטה להפעלה על ידי כל לוחם ולא רק על ידי צוותי הנדסה מיוחדים. הצבא כבר משקיע רבות בחטיבת הקומנדו, אלא שהוא צריך לא אחת כזו אלא חמש שיובילו ויקבעו את פני המערכה העתידית.

4. מודיעין. בשנים האחרונות נדמה שתחום המודיעין בצה"ל מתמקד בזיהוי וספירת מטרות, ומזניח מעט את המידע החשוב ביותר –זה שמפיקים מאנשים. יש להשקיע במערך מודיעין השדה, בהכשרת השפה הערבית ובאיסוף המודיעין האנושי בשטח.

5.לא לשקוע בשאננות. במשרד הנוח קל מאוד להיתפס למחשבה כי מה שהיה הוא שיהיה. גם שר הביטחון צריך תמיד לזכור כי מלחמה מתקיימת בתנאים קשים ואחרים לגמרי – בחושך ,בתזמון גרוע, ותחת אש אויב כבדה.

עצות לשר החוץ – אלי חזן, מנהל אגף הסברה וקשרי חוץ של תנועת הליכוד

1.להמשיך באותו כיוון. ראש הממשלה נתניהו עשה עבודה טובה גם בתור שר החוץ ומשאיר למחליפו נעליים גדולות. כדי להמשיך ולשפר את מצבה של ישראל בעולם, צריך פשוט להמשיך באותו כיוון.

2.חזון. שר החוץ יצטרך לחשוב היכן הוא רואה את יחסי החוץ של מדינת ישראל בעוד עשר שנים מהיום, לבנות תכנית מעשית וליישם אותה.

3.אופן חשיבה. העולם שלנו משתנה בכל רגע, והדבר מחייב את שר החוץ להגיב במהירות ובחדות. במובן הפוליטי יהיה עליו לשים לב לעלייתן של מפלגות ימין אקטיבי באירופה, או לחלופין לנצל את את הברקזיט על מנת לשפר את מעמדה של ישראל. במקביל, להגיע אל עוד מדינות ערביות ומוסלמיות.

4.יצירתיות. שר החוץ הנכנס יהיה חייב לחשוב בצורה יצירתית ולנצל את היתרונות של ישראל בתחומי האנרגיה, הביטחון והטכנולוגיה כדי לחזק עוד קשרים ולהגיע אל עוד מדינות. הכלכליים של ישראל.

5.מקוריות. משרד החוץ יכול להשפיע מעבר ליחסים מדיניים, ולקדם גם את הכלכלה והתעשייה הישראלית דרך ייצוא ויצירת קשרים עסקיים. השקעה בתחומים אלה יכולה גם היא להביא לחיזוק קשרים עם מדינות חדשות ושווקים חדשים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

14 תגובות למאמר

  1. הכי חשוב. ממשלה קטנה, שהמיפלגות הקטנות יתעלו על היצר ולא יכפו מינימום שרים למיפלגה. כל שר לא נימצא בכנסת ולא בועדות וכך עבודת הכנסת ניפגעת. והיצוג של הקואליציה ניפגע. וחץ מזה כל מישרד זה עוד בירוקרטיה מיותרת שמכבידה על האזרח.

    1. הקואליציה תכלול מקסימום 7-8 מפלגות. יש מספיק משרדים לכולם גם בלי תיקים פיקטיבים ונזקים מהסוג שפירטת.
      אלו ח״כי הליכוד שצריכים להתגבר על היצר ולהבין שמתחת לחמישיה הראשונה אין מה לדרוש להיות שר ומתחת לחמישיה הבאה אין מה לדרוש סגן-שר.

    1. זו האגנדה של זהות, להטיל מע"מ על פירות וירקות? לבטל את הפטור ממע"מ באילת?

  2. זו לא פרוטקציה טמבל, מע"מ על פירות וירקות? חסר מסים במדינה? עוד מס? כל מס 0 הוא ברכה. ולהיפך את אילת צריך להפוך לאזור סחר חופשי, ללא מס הכנסה, חופש חירות. כמה חבל שפייגלין נותר בחוץ, ובפנים נמצאים טמבלים כמו הכותב שבשם ערך של שוויון מזויף קורא להטלת מס. עם מאמרים כאלה מוטב לסגור את האתר.

  3. כמה עצוב שמשרד החקלאות אין לכם אפילו מילה מה להגיד
    נושא שהיה פעם לב ליבה של המדינה הפך היום לא רלונטי

  4. יפה מאוד, כמה הערות:
    שני דברים נוספים למערכת החינוך שהפכה למערכת הלמידה האיטנסיבית:
    א. בשביל חינוך לא מספיק מורים מעולים, צריך גם תוכנית לימודים שמאפשרת להם להתבטא (לא, לא פוליטית – חינוכית, ערכית, אהבת המקצוע). צרך לקצץ 40% מחומר הלימוד ולאפשר למורה התעמקות בחומר הקיים, אפשרויות בחירה בתוך חומר הלימוד ויכולת להתעכב עם התלמידים כאשר מענין אותם החומר או קשה להם.
    ב. צריך להקל על מנהלים לנהל את הצוות החינוכי שלהם – הכנסת מורים חדשים, הוצאת מורים לא מתפקדים, יצירת סביבה תומכת להוראה וחינוך. למורים ולבתי הספר תריכה להיות היכולת לייצר בעצמם את תוכניות החינוך ולקבוע בכלל מהם נושאי הלימוד מעבר לנושאי הליבה המעטים שיקבעו – בכך בתי הספר יוכלו להתחרות לא רק באיכות, אלא בכלל בהיצע. חלקם יוכלו לבחור בהיצע מקצועי ולא רק עיוני.

    לשר המשפטים:
    א. העצה העיקרית – רוטציה בין הסנגוריה הציבורית והפרקליטות. כל אדם שרוצה להתקדם במערכת ידרש לבלות לפחות 5 שנים במערכת הנגדית. כך גם יקודמו יותר סנגורים במערכת וגם זכוית האזרח יעמדו יותר לנגד עיני המשפט.
    ב. מעבר לזה – חובת הרשויות המבצעת והמחוקקת להחזיק ביקורת חזקה ונשכנית על כל מערכת המשפט ועל הפרקליטות. מי שסרח – עף. מי שטעה – ננזף. פרקליט שבוחר לא לייצג את המדינה – יראו לו את דרכו החוצה לשוק הפרטי.

    לשר האוצר:
    א. ביטול מערך הגביה של ביטוח לאומי והכנסתו כחלק ממערך המס הרגיל בישראל.
    ב. פישוט מערכת המס לרמות הבסיסיות ביותר – כל הרווחים של אדם, כל ההטבות שקיבל, כל הבונוסים והדיבידנדים, לא משנה מה מקורם, לא משנה מתי במהלך השנה קיבל אותם ולא משנה מאיזה חברה, שכר, תשלום וכד' – כולם יחד יחשבו לצורך חישוב המס.
    ג. לפשט את המשכורות – אין תוספות שלא זוכות להתבטא בפנסיה ובזכויות הסוציאליות.
    ד. הסרת מגבלות סחר חופשי – רק אם נעשה בצורה הוגנת מול השוק המקומי – או הסרת כל המגבלות והדרישות מהשוק המקומי, או העמדה של הייבוא בדרישות זהות. למשל – בחקלאות יש מגבלות רבות (בצדק, בריאות הציבור) על שימוש בחומרי הדברה, על כן לא יתכן ייבוא מטורקיה וממדינות שלא מפקחות כראוי על חומרי הדברה, אלא רק מאירופה וארה"ב. ייבוא מטורקיה ידרש לעבור בדיקות קבועות.

    תחבורה:
    לא ליצירת מיסים חדשים (מס עומס), כן להורדת המס משירותים ציבוריים כמו תשלום לאוטובוסים ורכבות.

    וזה רק על קצה המזלג

    1. – להחיל את התקנים האירופאים על מזון ומים. לא להתפשר על הבריאות שלנו.

      – להצמיד את קצבת הזקנה לשכר חברי הכנסת. מספיק עם החרפה

      – מס הכנסה גם על פנסיונרים עם משכורת (פנסיה תקציבית) מעל לשכר הממוצע. שאהרון ברק עם פנסיה של עשרות אלפי שקלים ישלם.

      – לשלם את הארנונה מהברוטו לא מהנטו – הכרה בארנונה כהוצאה מוכרת

      – להכריח את עובדי האוצר והתחבורה להגיע לעבודה פעם בשבועיים בתחבורה ציבורית.

  5. באותה נשימה הקושרת בין תוצאת הבחירות לפרקליט המדינה הייתם צריכים להסיק מסקנות גם לגוש הימין. גוש הימין נחלש לעומת בחירות 2015. הכוחות הליברלים הם אמנם הרוב ומונים כ- 80 חברי כנסת נאמנים. אך הקיטוב בעם גרם להם להיות מפוצלים ללא יכולת השפעה בממשלה. הגוש החרדי התחזק. קשרים שהתהדקו בינו לבין הימין הקיצוני יצרו גוף שילטוני חזק ואנטי ליברלי. גוף זה מחזיק בעמדות ימין מדיני אך שמאל חברתי הלכה למעשה. לביבי אין כמעט יכולת להנחיל מדיניות ימין כלכלי חברתי באף תיק שיצא מהליכוד. גם במידה וכחלון יצטרף לליכוד, תיקים האוצר והכלכלה יונהגו מעמדת שמאל.

  6. לסגור את התאגיד? התוכניות החשובות, האיכותיות והמעניינות ביותר על המרקע, וללא פרסומות, משודרות בכאן 11.

  7. שכחתם את בעיית המסתננים. נדרש שיתוף פעולה בין משרדי הפנים, החוץ והמשפטים כדי לגרש אותם.

    מי שכתב את העצות לשר החינוך, מושפע מפייגלין שלא מבין בחינוך. ביטול אזורי הרישום נחוץ מאד. אך מה שנחוץ וחשוב יותר הוא שינוי התהליך בחינוך תיכוני. את התיכון צריך לסיים בכיתה י"א. כאשר כיתה י"ב תשמש – בהתאם לצורכי התלמיד – למטרות של: 1) הכנה לאקדמיה, ושיפור הבגרות. 2) רכישת המקצוע הראשון. זה כרוך בשינוי סדר המקצועות, ושינויים גדולים נוספים בבתי ספר. ויגרום להתמחות של בתי ספר במקצועות שונים. תלמידים יעברו בין בתי ספר בכיתה י"ב. כדי שכל תלמיד ימצא את הכיתה התפורה למידותיו.

  8. מוזר שאף אחד לא מדבר על הצרות שבאות בגלל "הבני דודים" ולא מציע פיתרון מעשי.
    ידוע שהם רוב מוחלט בפשיעה ובנייה לא חוקית,והמון נשק לא חוקי,וריבוי נשים שאסור ע"פ החוק!
    לגרש יהודים שמעולם לא פשעו זה היה לגטימי אצלם אבל שהם עושים מדי יום צרות ליהודים אף אחד לא מדבר במונחים על נכבה 2 !
    אני שואל את עצמי מה עוד צריך לקרות כדי לגרש אותם???????

  9. לצערי,כל העצות הטובות וההגיוניות מגיעות לאזניים אטומות ולב ערל!!!