קמפיין התעמולה החדש של ההסתדרות המציג את שיעור ההתאגדות הגבוה כמועיל למשק לוקה בדמגוגיה ומלא בסתירות עובדתיות
הכישלון של השמאל הכלכלי בכל העולם מאלץ את המחזיקים בדעות האלה להיאחז נואשות במדיניות סקנדינביה כדוגמאות להצלחת השיטה, לכאורה. בצורה דומה, ה-1 במאי שצוין בשבוע שעבר והמיקוד בנזקי הוועדים הגדולים לחיים הסדירים במדינה, דוחפים את תומכי ההסתדרות בארץ להיאחז באותן מדינות כדי להראות איך שיעור התאגדות גבוה הוא טוב למשק. בכל המקרים האלה, השמאל הכלכלי טועה ב-180 מעלות.
דנמרק למשל היא בין המדינות הקפיטליסטיות ביותר באירופה על פי מדידה של מכוני מחקר בינלאומיים. היא מצטיינת בעול רגולציה קל ביותר – מספר 3 בעולם, לעומת ישראל האומללה שניצבת במקום ה-49. היא גם דוגלת במדיניות ייבוא פתוחה באופן יחסי, בוודאי הרבה יותר מישראל. דנמרק אמנם בחרה – וזו טעות לדעתי – למסות בכבדות את האזרחים שלה וכך לממן מדיניות רווחה נדיבה, אבל הסיבה היחידה שהדבר הזה הוא אפילו אפשרי היא כי הכלכלה עצמה היא קפיטליסטית ומייצרת ערך רב שאפשר למסות.
פרופ' ירון זליכה מספר את האמת על עבודה מאורגנת
Posted by Histadrut – ההסתדרות החדשה on Monday, April 29, 2019
בכל מה שקשור להסתדרות, ההשוואה לדנמרק מאירה באור אפילו יותר מגוחך את האפולוגטיקה לגבי נזקי הוועדים הגדולים בארץ. ראשית, יש להפריך את הרעיון ששיעור התאגדות גבוה מביא לשגשוג כלכלי. אמנם מדינות סקנדינביה מצטיינות בשיעור התאגדות גבוה, אך כך גם איטליה שהיא כישלון כלכלי ארוך שנים.
למעשה, שיעור ההתאגדות בישראל הוא גבוה מהממוצע במדינות המפותחות (23% לעומת 17%), ודומה מאוד לשיעור ההתאגדות ביוון. מה אפשר להסיק מכך? מעט מאוד. בשווייץ, המדינה העשירה והקפיטליסטית ביותר באירופה, שיעורי ההתאגדות הם נמוכים אף יותר – 15%, ואגב בשווייץ אין חוק שכר מינימום.
אם רוצים להתחכם אפשר אפילו לטעון ששיעור התאגדות גבוה לא מוביל לשגשוג כלכלי אלא בדיוק ההפך: שגשוג כלכלי מביא לשיעור התאגדות גבוה כי יש יותר גמישות במערכת משגשגת, שמאפשרת את משחקי הכוח האלה.
השקר הגדול
אבל אין צורך בספקולציות האלה. בשביל להבין את עומק הדמגוגיה ההסתדרותית יש לבחון את האופי של האיגודים המקצועיים במדינות סקנדינביה ואת חוקי העבודה שמושלים שם. למשל בדנמרק, שביתה מבטלת באופן אוטומטי את חוזי העבודה החתומים ומאפשרת למעסיק לפטר את העובדים. מישהו מעוניין לפנטז איזו שביתה תפרוץ בארץ אם נרצה לאמץ את החוק הספציפי הזה שנהוג במדינת המופת הסוציאליסטית כביכול?
אבל אולי השקר הגדול ביותר הוא שההסתדרות פועלת לטובת החלשים ונגד החזקים. הישראלי הממוצע שיישמע את הטענה הזו עשוי להתמלא ברחמים ולהציע הלוואה אישית לעובדי חברת החשמל, הנמלים, שדה התעופה, הבנקים. אבל אין צורך.
השכר הממוצע של עובדי המדינה גבוה בכ-60% מהשכר בשאר המשק, וקצב הגידול בשכר בשנים האחרונות במגזר הציבורי הוא לפחות כפול מזה של הפלבאים שעובדים במגזר הפרטי ומממנים את המדינה עם כספי המיסים שלהם. בהקשר הזה, אפילו בנק ישראל קבע כי:
מאחר שקיים דפוס של שיעור כיסוי גבוה בענפים הציבוריים, בקרב עובדים המתאפיינים בהשכלה גבוהה, במשלח יד יוקרתי ובהתמדה במקום העבודה, הדבר מעלה את ההשערה שאם איגודי עובדים אכן מעלים את שכר חבריהם, הם מעלים את שכרם של עובדים חזקים (כפרטים), אשר אינם שייכים לקבוצות החלשות בשוק העבודה"
אז מה מיוחד במגזר הציבורי שמצליח להשיג לעצמו שכר גבוה על חשבון משלמי המיסים במגזר הפרטי? כיצד מדינה הוגנת וקפיטליסטית יכולה להעלות את רמת החיים של העובדים החלשים ואיך זה קשור לעובדי קבלן? אלו כבר שאלות עליהן נצטרך להרחיב במאמרים אחרים. בינתיים נצטרף בתפילה דוממת למען מיליוני השוויצרים הלא מאוגדים, שעל פי ההיגיון של ההסתדרות חיים בעוני מרוד במדינה ללא הסתדרות וגם ללא שכר מינימום.
גלעד אלפר הוא מנהל מחקר בחברת אקסלנס וחבר במפלגת 'זהות'
הכותב מלין על עובדות חלקיות, איך הוא סותר את זה? עם יותר דיס-אינפורמציה וברירה סלקטיבית של חצאי אמיתות מסולפות.
בוא תשלים את הנתונים ונראה
כמו שנאמר ההסתדרות זה גוף לחזקים לא אנשים הפשוטים עובדי כפיים
אין הרבה ישראלים עובדי כפיים , בטח יהודים…
מאמר מצויין של אלפר (כרגיל, אגב) ואם הוא גורם לראשים שמאלניים להתפוצץ (באופן מטאפורי, כמובן) אז עוד יותר טוב.
חבל רק שזהות הורידה לטימיון לפחות חמישה מושבים בכנסת למחנה הימין.
היכרותך עם המושג התאגדות עובדים לוקה בחסר והמחשבה שמשטר כוחני או במילה יפה יותר משטר קפיטליסטי שמתייחס לעובד כאל מכונת כסף שבזמן שהיא מתיישנת או לא מייצרת מספיק פשוט זורקים וכאשר היא מייצרת כסף היא הופכת לחביבת הארגון היא לקויה כמו גם הידיעה שעובד הוא כיסא שאפשר להזיז אותו לשבת עליו לדרוך עליו והוא לא יצעק, התאגדות עובדים תשמור על אלו ותדע גם לדאוג למקום פרנסתם של העובדים, ההתעלמות שלך מרצונם הברור של העובדים להיות מאוגדים מסתירה את העובדה כי העובדים רוצים להיות מאוגדים ומחפשים את ההגנה מפני הנהלות כוחניות ותאוות בצע.
הוסיף ואומר כי איזון במקום העבודה חיוני לשקט דל העובד וממנו לתפוקה גדולה יותר
איגוד שדואג לעובדים דואג להישתלמות מיקצועית, לתעסוקה חלופית, לאכיפת חוקי עבודה, כמו בסקנדינביה. כאן מכניסים למערכת מסמרים בלי ראש ולך תוציא את זה שמיתעלל בך כשאתא בא לקבל שירות ממוסד ציבורי. כי במיגזר הפרטי אף אחד לא מעלה בדעתו לתת שרות גרוע. עובד מאוגד כמו בארץ כן. כי אין לו ראש לא חייב לחשוב, ואי אפשר להוציא מהמערכת.
מטיבים עם אנשי השכר והמעמד גבוה תוך התעלמות
מאוכלוביה החלשה ומחלישים אותה עוד יותר על חשבון הוועדים והנהלות שהם מייצגים