גם באוצר מודים: מכסים ופיקוח על מחירים מעלים את יוקר המחיה

דו"ח של משרד האוצר מפרט את שיעורי המכס הגבוהים על מאות מוצרי מזון ומדגיש שוב את חוסר התוחלת שבתכנון מרכזי של מחירים

בסוף הצרכן משלם. מחלקת פירות בסופרמרקט | לע"מ

הסיפור של החקלאות בישראל בשנים האחרונות עצוב למדי. החקלאים טוענים שהם נזקקים לסיוע מהממשלה כדי לחזק את ההתיישבות והערך הציוני של עבודת האדמה, והממשלה נענית לקריאות התמיכה ומסייעת לחקלאים בשלל דרכים, העיקרית שבהן היא הטלת מכס על היבוא כדי למנוע תחרות.

למעשה, מערכת המכסים סבוכה כל כך שהציבור בישראל אפילו לא ידע מהם שיעורי המכס על רוב הפריטים עליהם הוא מוטל, כ-7,000 במספר. דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חשף את אחוזי המכס החלים על פריטים שונים ואלו, כך מסתבר, גבוהים מאוד ומגיעים לעשרות אחוזים ולעיתים אף למאות.

בישראל קיימים מספר סוגי מכס שונים: מכס יחסי המחושב לפי שיעור מסוים מערך היבוא, מכס ספציפי המחושב על פי כמות כמו מידת משקל או נפח, וכן שלל שילובים. ההשוואה בין סוגי המכס אינה פשוטה והייתה חלק מהבלבול סביב הנושא, ולכן בדו"ח הכלכלן הראשי היא נעשתה על בסיס של שיעור מכס אפקטיבי, שהוא היחס בין ההכנסות ממכס לערך היבוא.

לפי שיטת החישוב האפקטיבית, המכסים בישראל בתחום החקלאות גבוהים למדי, בייחוד ביחס למספר פריטים. כך למשל, המכס האפקטיבי על אבקת חלב עומד על 209% והמכס על שום עומד על 162%.

אלו המספרים העולים מבחינת המכס שהוטל בפועל בשנים האחרונות, אך המכס התיאורטי האפשרי בחלק מן הפריטים גבוה בהרבה. כך לדוגמא המכס על תפוחים עומד על 1.86 ש"ח לקילו, עד לגבול עליון של 553% ואילו המכס על שיני שום עומד על 9.82 ש"ח לקילו עד לגבול עליון של 340%.

כיבוי שריפות

המחסור בחמאה מהווה דוגמא מאלפת ליכולת של המכסים לחסום יבוא ולהעלות את המחירים לצרכן הישראלי. מחיר המוצרים הבסיסיים בישראל מפוקח על ידי הממשלה, אך אין בידיה כוח לחייב אף אחד לייצר את המוצרים הללו, כך שהיא מוכרחה לנסות לחשב את המחיר הראוי שבו היצרנים ימשיכו לייצר אך לא ייהנו מרווח גדול מידי.

במסגרת זו מתנהל ויכוח מתמיד בין הממשלה ליצרנים ונציגיהם באשר למחיר המפוקח ה"ראוי". הבעיה היא שאת המחיר הראוי קשה עד בלתי אפשרי לגוף ריכוזי לאמוד באופן מדויק. כך בדיוק קרה בשוק החמאה, כאשר הממשלה חשבה שיש להשאיר את המחיר המפוקח בעינו וחברת טרה החליטה שייצור החמאה אינו רווחי דיו והורידה את הייצור שלה בכ-90%.

הציבור בישראל אולי היה יכול לעמוד בגזרות הפיקוח והמחסור, אילו היו היבואנים חופשיים להשלים את החסר באמצעות מוצרים מהעולם הנמכרים במחיר כדאי לייצור. אלא שכאמור, המכס על שומנים המופקים מחלב עומד 135%, ועל כן כדי לייבא באופן רווחי נאלצו היבואנים והקמעונאים להפקיע מחירים. כנהוג בישראל, הפתרון שהוצע למחסור שנגרם מהפיקוח והמכסים אינו מטפל בשורש הבעיה אלא מהווה כיבוי שריפות זמני בלבד: הממשלה החליטה להוציא מכרז ליבוא של כמות מסוימת של חמאה ללא מכס, ומי זכתה? טרה, כמובן.

מה שדרוש כעת הוא פתרון אמיץ והבנה עמוקה שהשיטה לפיה השליטה המלאה והריכוזית של הממשלה במחירים ובכמויות פשטה את הרגל מזמן. ביטול המועצות החקלאיות כפי שהציעה ח"כ שרן השכל הוא התחלה טובה, אך המהפכה הגדולה בתחום יוקר המחיה תבוא כשיתבטלו המכסות אחת ולתמיד ואזרחי ישראל יוכלו לקנות תוצרת במחיר שווה לכל נפש.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. פשטנות של כלכלנים שלא אחראיים לשום דבר. הממשלה החליטה לשמור בפיקוח את מחיריהם של כמאה מוצרים, למשל סוג מסויים של לחם, של שמנת, של חמאה,של ביצים, וכו', כדי לאפשר לאוכלוסיה הענייה לקנות מזון. השוק החופשי קיים ביתר אלפי המוצרים, ולכן אי אפשר להכניס את החמאה המפוקחת לדיון בנושא השוק החופשי.
    התחרות החופשית היא מיתוס של כלכלנים, לגבי מוצרים חקלאיים, היום הגורם העיקרי בקביעת המחירים הוא קרטל רשתות השיווק ולא החקלאים, והפחתת המכסים לא תהפוך לירידת מחירים אלא לפגיעה הרסנית בחקלאים.
    קל ליבא עם השום הזר מזיק חקלאי שיהרוס יבולים כפי שהגיע מחול מזיק לתפוחי אדמה ומזיק לעגבניות עם היבוא. הכלכלנים נהגים להתעלם מסיכוני היבוא לחקלאים ולצרכנים – כמו במקרה של יבוא ביצים עם סלמונלה שגרמה תחלואה.
    בקיצור, המפתח לרווחת הצרכן אינו נמצא בהרס החקלאות הישראלית

    1. אז תן לי להבין השוק החופשי והורדת המחירים בו הוא מיתוס כי?
      כי אתה חושב שאם יש יותר מוכרים זה לא יתבטא במחירים שונים כדי להביא כמה שיותר לקוחות?
      אז שוק ההייטק זה רק מיתוס ובעצם השוק אינו ריווחי בגלל שיש תחרות?
      או כל מדינה שהגדילה את התחרות כמו ארה"ב היא בעצם לא רווחית כי יש תחרות אבל מקומות כמו ונצואלה ריווחיים כי אין תחרות?

      תן לי להגיד לך משהו מה שקורה בישראל זה מה שנקרא שוק קטן מה שאומר שיש לך מספר אפשרויות מצומצם ובכך יש לך בעצם מונופול המתבטא בהשוואת מחירים בין חברות

      הגדלת הפיקוח ומס ההכנסה מנעה את כניסתם של חברות מחו"ל לשוק האזרחי מה שכמובן חיזק את השוק המקומי אבל יצר יוקר

      במידה ונפתח את השוק חברות ענק לייצור מזון ירצו נתח מהשוק כדי לעשות זאת הם ימכרו כאן במחירים זולים יותר מה שיישבור את המונופול
      אם החברות יענו לאתגר ויורידו מחירים היוקר ירד
      במידה ולא יפשטו רגל

      עכשיו הטענה שכאן מגיע היא החברות מחו"ל ימכרו יותר מדי בזול כך שהחברות המקומיות לא יוכלו להתחרות

      לזה יש תשובה פשוטה. לא חייבים לבטל את מס ההכנסה אבל יש להורידו ככה שחברות יירצו להיכנס והחברות המקומיות לא ייפשטו את הרגל

    2. שום יכול ליבא מזיקים.

      נדאג למכס גבוה -> המזיקים לא ירצו לבא. רק השום והמכס יבואו.

      היגיון מדהים.
      אולי נגדיל מכסים על עכברים, יתושים, וביוב, וניפטר גם ממחלות.

  2. לדעתי זה אולי נכון עם בחו"ל גם הכל היה פתוח
    אבל כידוע מדינות כמו סין מוצאות דרכים יצירתיות
    מצד אחד לדאוג להציף שווקים אחרים במחירים ללא תחרות
    ע"י סבסוד החקלאים שלהם וכד'
    מה שגורם לקריסה מקומית
    (כמו שעשו לשוק בארה"ב מה שטראמפ מתחיל לעצור)
    ומצד שני דואגים שמתחרים לא יוכלו להיכנס אליהם
    כך שלא הכל שחור לבן והיה כדאי שהכתבה תתייחס גם לצדדים אלו

    1. הצעה: לא לאפשר כניסה לשווקים מסובסדים בארץ מוצאם.

    2. מה אכפת לך אם מיסי הסינים יסבסדו אותך? לי אין בעיה שמשלם הסיני יממן לי מוצרים בזול…