עורכי הדין הצביעו: לסגור את הלשכה

אחוזי ההצבעה בבחירות האחרונות ללשכה הגיעו לשפל חדש, המעיד על חוסר האמון בקרב רוב מוחלט של עורכי הדין בגוף בו הם חברים בכפייה

כנס של לשכת עורכי הדין | פייסבוק

בבחירות שנערכו בלשכת עורכי הדין השבוע התמקדו המתמודדים במסר מרכזי אחד כדי לשכנע את הבוחרים לבחור דווקא בהם: אנחנו נחזיר את הכבוד האבוד של המקצוע, כבוד שאבד בעקבות התנהלות הלשכה תחת מי שעמד בראשה עד לא מזמן, אפי נוה.

אך העיסוק המוגזם בנוה משכיח עובדה פשוטה: הוא לא המציא כלום. מי שמכיר את הלשכה יודע שריכוז הכוח המיותר שבידיה הוא שיצר עיוותים חמורים מאז ומתמיד.
לכן ההתמקדות בנוה מאפשרת גם להשכיח את העבר וגם להצדיק את המשך קיום הלשכה בעתיד, כאילו אם רק יהיה ללשכה יו"ר אחר, הרי שדרכיה יתוקנו וקיומה יהיה מוצדק.

ומה יכול להצביע על אי-האמון שרוכשים עורכי הדין עצמם לגוף לו הם מחויבים לשלם דמי חבר, יותר מאשר אחוז ההצבעה בבחירות ללשכה, שהולך וצונח עם השנים? בשנת 2003 עמד שיעור ההצבעה בבחירות על 42 אחוזים, אך מאז הוא מתדרדר באופן קבוע עד לשפל של 28.4 אחוזים בלבד בבחירות האחרונות.

נתוני ההצבעה הנמוכים במיוחד בבחירות שהתקיימו בלשכה שלשום הפתיעו אפילו את המתמודדים. הם הופתעו, כי דווקא לאחר פרשיות נוה ולאחר מאבק מתמחים ארוך וסוער שהכניס ללשכה אלפי עורכי דין חדשים וגרר חשיפה ציבורית, התקווה הייתה שחברי הלשכה יגיעו להצביע בהמוניהם בעת צרה.

אך כפי שמראים הנתונים, לכל האירועים האלו לא הייתה השפעה חיובית על מספרי המצביעים. מבחינת רוב מוחלט של חברי הלשכה, כ-48 אלף עורכי דין שלא טרחו כלל להצביע, הלשכה איבדה רלוונטיות – לא בגלל אפי נוה, אלא בשל העובדה שהיא פשוט גוף מזיק מעצם קיומו.

נקודה נוספת שמציבה את נתוני ההצבעה הנמוכים באור חמור אף יותר היא המגמה של השנים האחרונות, בה התפתחו בלשכה מגזרים מקבילים לאלו שבפוליטיקה הארצית (חרדים, דתיים-לאומיים וערבים). מגזרים אלו מצביעים באחוז גבוה יחסית בשל אינטרס קבוצתי. משמעות הדבר היא שבקרב עורכי הדין במגזר הכללי, כאלה שאינם שייכים למגזרים ולמשרדים גדולים וחזקים המרוויחים מכוח פוליטי בלשכה, אחוז ההצבעה נמוך בהרבה.

לשם השוואה, בבחירות האחרונות לכנסת עמד אחוז ההצבעה על כ- 68.5%. היה ניתן לצפות, כי  בניגוד לציבור הרחב והמגוון המצביע בבחירות הכלליות, בבחירות של גוף שחבריו הם אקדמאיים המשלמים דמי חבר שנתיים, אחוז ההצבעה יהיה גבוה יותר. והנה המציאות הפוכה לגמרי, ובאופן עקבי.

בעיה בסיסית

אז מדוע הלשכה היא גוף כה מיותר ומזיק? הרבה לפני שנוה עלה לכותרות, פרסם עו"ד מיכאל דבורין באתר זה מאמר תחת הכותרת "גילדה שעבר זמנה", בו מנה את שורת הכשלים החמורים בעצם קיומה של לשכת עורכי הדין, ואת הצורך לפרק אותה ולהקים גוף חדש ויעיל, שיהיה מקובל על מרבית החברים.

במאמר מאוגוסט 2018 עסקתי במעורבותה השערורייתית של הלשכה בסוגיות פוליטיות, ובמאמר אחר הראיתי כיצד גילדת עורכי הדין פוגעת בצורה קשה בערכים ליברליים בסיסיים. כל התופעות הללו, עליהן התרענו עוד בטרם פרצו פרשות נוה, לא הפריעו לאף חבר בלשכה או למתמודדים השונים על ראשותה. רובם שיתפו פעולה, לפחות בשתיקתם. מאחר וכל הקלקולים המובנים שצוינו לעיל ברשימה חלקית נובעים מעצם קיומה המיותר של הלשכה, הרי שבעיותיה הבסיסיות לא יפתרו על ידי יו"ר כזה או אחר.

נתוני ההצבעה האומללים מעידים על דבר האמת שלא ניתן להתחמק ממנה: רוב עצום של חברי לשכת עורכי הדין מאסו סופית בגוף שהם חברים בו בכפייה. לאור זאת ולאור הכשלים העמוקים והבלתי פתירים, הצעד היחיד שמתבקש כאן הוא פירוקה של לשכת עורכי הדין והקמת לשכה וולונטרית תחתיה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. אולי שר המשפטים החדש יואיל לנסות לשחרר את עורכי הדין מאימת החונטה שהשתלטה עליהם, האם יש תקווה לשינוי?

  2. דמיי חבר בכפיה?
    איך זה חוקי?
    מה הם חושבים לעצמם שם בלשכה,
    רק להסתדרות מותר! 😉

  3. כאשר המשפט הפך לרולטה עם מגנט זו התוצאה גם אצלן עורכי הדין
    האם שופט שמתרשל בעבודת השפיטה עובר עבירה פלילית?
    על פי חוק מצהיר שופט בטרם קבלת המינוי :
    "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, ולשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים".
    סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977:
    "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מירמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים".
    השופטת מירב אליהו שופטת משפחה לאחר שכרשמת הוצל"פ נזרק רימון רסס לביתה, פסקה: תושב חולון, מנהל תיק גירושים בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. במהלך הדיונים עלה צורך לעשות פירוק שיתוף ולמכור את הבית בשומרון זה לזה או לצד ג', כנהוג. הבעל הביא הערכת שמאי בגובה 1.65 מיליון שקל. האישה הציעה 1.4 מיליון שקל. השופטת מירב אליהו קבעה שהצעת האישה גבוהה מהערכת השמאי.
    השופטת מירב אליהו פסקה" צד בתיק צרף דפיי בנק מלפני 17 שנים שקיבל מהבנקים ובנוסף צרף אישורים שהבנקים יכולים להוציא דפיי בנק לכל לקוח לתקופות שבמחלוקת, הצד השני גמגם וגמגם ולא נתן גרסה אחידה ולא הציג כל מסמך. השופטת מירב אליהו פסקה שלא סביר שהבנק ישמור דפיי בנק 17 שנים….החלטה הסותרת את הודעת הבנק!
    השאלה הנשאלת האם רשלנות הקביעות אצל השופטת מירב אליהו מכניסים אותה לטרקלין הפלילי של סעיף 284 לחוק העונשין… ובהתחשב שמדובר בשיטה ואלו רק דוגמיות…
    טעות במצב דברים (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994
    34יח. (א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.
    (ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור בסעיף 22(ב).

    טעות במצב משפטי (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

    34יט. לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר.
    הגנה על רשות שופטת (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994 חוק העונשין, תשל"ז-1977
    34כ. נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו.
    פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רשות שופטת
    אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר – לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוטי.
    זילות בית המשפט [א/131]

    255. האומר או כותב דבר על שופט או דיין לענין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו – מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה.
    https://www.haaretz.co.il/news/law/1.1719979

    http://quimka.net/a345623-%D7%A2%D7%95-%D7%93-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%AA-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%AA-%D7%A8%D7%A3-%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%98/

    https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-2816fd00f9e9731018.htm
    https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/372/666.html

    https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/373/124.html
    http://posta.co.il/article/%D7%92%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A9-%D7%A6%D7%95-%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%A9%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%99/
    https://www.maariv.co.il/news/law/Article-610461
    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001256294

  4. הדבר הכי נורא זה לא לשכת עורכי הדין (למי אכפת) מה שהכי נורא שראש הלשכה שלא מייצג כלום בוחר שופט לעליון שלוקח לעצמו ללא סמכות כוח לבטל חוקים של נבחרי ציבור. זה עוד כלי של החונטה המשפטית לשמור את כוחה המרושע