נצחון מועמד האופוזיציה בבחירות החוזרות לראשות העיר ומשבר כלכלי עשוים לסמן התחלה של שינוי פוליטי עמוק, לראשונה מזה עשרות שנים
תובנה ידועה במזרח התיכון גורסת כי כאשר מפלגה אסלאמיסטית עולה לשלטון בבחירות היא לעולם לא מסולקת ממנו בבחירות. זהו כלל שהוכח כנכון כמעט באופן גורף, אך מסתבר שתמיד יש יוצאים מן הכלל.
אזרחים טורקיים מתחת לגיל 18 מעולם לא ראו מערכת בחירות בה הפסיד הנשיא (וראש הממשלה לשעבר) רג'פ טאיפ ארדואן. מאז שנת 1994, רבע מאה חלפה מאז שתושבי איסטנבול זכו לראות זמן בו עומד בראשות העיר אדם שאינו חבר המפלגה האסלאמיסטית של ארדואן. כל אלה השתנו ב-23 ביוני.
אך למעשה, הייתה זו הפעם השנייה בתוך פחות מחודשיים בה אקרם אימאמולו נבחר כראש העיר של איסטנבול. "מי שמנצח באיסטנבול מנצח בטורקיה" הייתה סיסמתו של ארדואן מאז אותה 1994, אז זכה בבחירות לראשות העיר הגדולה במדינה בה מתגוררים כ-15 אחוזים מכלל המצביעים והיא אחראית ל-31% מהתוצר הלאומי. אך לאחר שנספרו הקולות בבחירות המקומיות במרץ, התברר כי איש האופוזיציה אימאמולו ניצח בהפרש זעום את המועמד מטעמו, בינאלי ילדרים.
מפלגת השלטון AKP ערערה על התוצאות בטענה לאי-סדרים בקלפיות והפעילה לחץ כבד על חברי ועדת הבחירות לבטל את הבחירות ולהקפיא את המנדט שניתן לאימאמולו. בחירות חדשות נקבעו אך היה בהן גם סיכון גדול לארדואן הבלתי-מנוצח: הפסד נוסף באיסטנבול היה גורם למבוכה רבה, כפי שאכן קרה כאשר אימאמולו ניצח שוב ובפער גדול בהרבה.
לחץ כלכלי
אז מה היא משמעותם המעשית של חילופי השלטון בעיר הגדולה בטורקיה? כפי שכתב הפרשן סאמיח ידייז, "ההפסד באיסטנבול עלול לעורר קן צרעות גדול של אינטרסים ושחיתות". לדבריו, "אם ארדואן היה עושה את הדבר הנכון ומקבל את ההפסד בבחירות הראשונות, זה היה עוזר לשפר את תדמיתו. אך כעת הוא ומפלגתו הוכתמו וקשה לראות מה הרוויחו מכך".
שאלה חשובה נוספת היא כיצד מיליונים מתומכיו המושבעים של ארדואן נטשו אותו בשעתו הקשה ביותר. מרבית הפרשנים מסכימים כי אימאמולו שיחק היטב את תפקיד הקורבן שניצחונו נגזל ממנו באופן לא חוקי, אך זה אינו צירוף מקרים שההפסד הצורב הראשון של ה-AKP מגיע בזמן בו הכלכלה הטורקית נמצאת בשפל.
בראשית חודש מאי, מספר שבועות לפני הבחירות החוזרות, הלירה הטורקית צנחה לערכה הנמוך ביותר מזה חודשים, תוצאה של המשבר הפוליטי המתמשך. במקביל, שיעור האבטלה נסק באותה העת ל-14.7%, הרמה הגבוהה ביותר מזה עשור. כלכלת המדינה התכווצה בשלושה אחוזים ברבעון האחרון של 2018, ויחד עם התרסקות המטבע המדינה כולה שקעה במיתון.
היסטוריונים שיכתבו את דברי ימי טורקיה במאה ה-21 יחלקו אותם לשתי תקופות: לפני הבחירות החוזרות באיסטנבול ולאחריהן. יתכן שמצבה הרעוע של הכלכלה, יחד עם חובות תעשייתיים גדולים ושיעורי ריבית נוסקים יכפו על ה-AKP גם את הקדמת הבחירות לנשיאות, שאמורות להיערך ב-2023. ככל שהציבור הטורקי יחוש את הלחץ הכלכלי על בשרו, כך הפופולריות של ארדואן תלך ותדעך.
במהלך אחת מעצרות הבחירות של האופוזיציה תועד תומך צעיר של אימאמולו כאשר הוא צועק לעבר המועמד לראשות העיר: "אקרם! הכל יהיה בסדר!", אימאמולו אמר כי הנער הצעיר "נתן לו תקווה"', וזעקתו שהפכה לסיסמת הבחירות הלא-רשמית. מי יכול היה לדעת אז כי הנבואה עשויה להתגשם במהרה.
בוראק בקדיל הוא עיתונאי טורקי ועמית במכון Middle East Forum. הטור התפרסם לראשונה באתר מכון גייטסטון.
קשקוש מקושקש.
איסטנבול – שבצד האירופי הזעיר של תורכיה זה בועה לא מייצגת. כמו שניו יורק זה בועה וכמו שתל אביב זה בועה
הערים האלה לא מייצגות את המדינות שהן נמצאות בהן כי יש בהן ריכוז של ליברלים אינטלקטואלים חיולנים בסדר גודל מעבר לשיעור הממוצע באוכלוסיה הכללית.
נתניהו לא ינצח בתל אביב למרות שיש לו תומכים בעיקר בדרום תל אביב.
טראמפ לא ינצח בניו יורק למרות שבפרברים של ניו יורק יש רבים ממעמד הפועלים
ארדואן לא ינצח באיסטנבול למרות שגם באיסטנבול יש שכונות עניות ושמרניות
האמירה של ארדואן משנות התשעים היתה שאם מפלגה איסלמית מצליחה לנצח באיסטנבול החילונית אז אין ספק שהיא לוקחת את שאר תורכיה בהליכה.האמירה הזאת לא עובדת הפוך – החילונים לא הולכים לשלוט בתורכיה רק בזכות ניצחונם באיסטנבול. כמו שאם מרצ לוקחת בתל אביב זה לא אומר שזנדברג תהיה ראש ממשלה.
והדבר השני – תורכיה אינה דמוקרטיה ככה שזה לא רלבנטי מה העם רוצה.
אחרי כשלון ניסיון ההפיכה האחרונה ארדואן השעה את כל עובדי המדינה – וכולם כדי לחזור לעבודה נאלצו למסור למשטרה החשאית שמות של מתנגדי משטר. המשטרה החשאית מטפלת במתנגדי המשטר. והאזרחים מפחדים לדבר כדי לא להיות מטופלים בעצמם.
כתיבה יפה .ניתוח יפה
עלי עבדו, לכל דבר יש התחלה וסוף. ולא לעולם חוסן עם כמה שזה נשמע קלישאתי
הסוף של משטר ארדואן לא יבוא בצורה דמוקרטית.
ארדואן עצמו כנראה לא ייפול. אבל היות שארדואן פרנואיד הוא מוריד את הראש לכל מי שמרים את הראש ולא מטפח יורש.
היורש שלו יהיה אדם חלש ולא יעמוד בפני לחצים של האיסלמיסטים הקיצוניים שהם בסיס הכח של ארדואן.
הכלכלה התורכית תקרוס – יהיו מהומות. ואיזה מפקד צבאי יחליט לנצל את המהומות כדי לקחת את השלטון לידיים.
יתכן שאותו שליט חדש כדי להרגיע את המהומות יעשה רפורמות ויאפשר בחירות דמוקרטיות כדי להיבחר בצורה לגיטימית.