על פרשת דרכים: תוניסיה מתקדמת לאט בדרך הארוכה לדמוקרטיה

המדינה בה החל האביב הערבי מנסה לשמור על יציבות מול שורה של פיגועי טרור, נשיא במצב בריאותי מעורער ובחירות בפתח

נשיא תוניסיה אל-באג'י א-סבסי | J. Marchand, ITU Pictures

בשבוע האחרון התפוצצו בבירת תוניסיה שלושה מחבלים מתאבדים, זאת לאחר שב-27 יוני התפוצצו שני מחבלים מתאבדים ליד סיור של כוחות הביטחון סמוך לשגרירות צרפת ולמטה ללוחמה בטרור. איש כוחות הביטחון של תוניסיה נהרג בפיגוע ואחדים נפצעו. ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) נטל אחריות על הפיגועים.

בבוקר ה-3 ביולי פוצץ עצמו אימן בן חביב בן אלח’דירי אל סמירי, שהיה מבוקש על ידי כוחות הביטחון מזה זמן רב, לאחר שכותר על ידי הכוחות המיוחדים ללוחמה בטרור של תוניסיה. בנובמבר 2018 דיווח משרד הפנים התוניסאי לפרלמנט, כי האישה שפוצצה עצמה באוקטובר 2018 בתוניס (15 פצועים) נשבעה אמונים למדינה האסלאמית, אך הארגון לא נטל אחריות על הפיגוע .

פיגועי ההתאבדות בוצעו בשבוע בו הופצו שמועות רבות ברחוב התוניסאי לפיהן הנשיא אלבאג’י קאא’ד אלסבסי (92) נפטר לאחר שאושפז בבית חולים בשל “מחלה קשה”. בעקבות גל השמועות קרא ראש הממשלה אלשאהד לאזרחי תוניסיה לא להיתפס לבהלה, שכן מצבו של הנשיא משתפר, ובראשון ביולי פרסמה לשכת הנשיאות הודעה כי הנשיא “עזב את בית החולים ומחלים ממחלתו”. לנשיא בתוניסיה חשיבות רבה בכל הקשור לניהול וקביעת מדיניות הפנים, החוץ והביטחון והוא נבחר אחת לחמש שנים בבחירות דמוקרטיות.

בדרך לדמוקרטיה

תוניסיה היא המדינה בה החלה בשורת האביב הערבי והיא למעשה היחידה שהצליחה לעלות על נתיב יחסי של דמוקרטיה ולא לשקוע במלחמת אזרחים ואנרכיה כמו שכנתה לוב. האתגר לפתחה של תוניסיה הוא עצום והיא מתמודדת עם בעיות ביטחוניות (גי’האדיסטים רבים שהצטרפו לדאעש ונלחמו בעיראק ובסוריה הם ממוצא תוניסאי ועתה חוזרים למולדתם), בעיות כלכליות (אינפלציה, אחוזי אבטלה גבוהים בעיקר בקרב הנוער) ובעיות פוליטיות-חברתיות – התנקשויות, מאבקים מפלגתיים, דתיים-חילוניים ותחושה בקרב רבים כי התהליך הדמוקרטי לא הושלם ועדין “ניחוח” השלטון הישן ממשיך לרחף.

מאז הפיגועים הגדולים בתוניסיה ב-2015 (59 הרוגים בפיגוע במוזיאון ברדו ואתר הנופש בסוסה ו-12 הרוגים באוטובוס שהסיע חיילי המשמר הלאומי), הצליחה תוניסיה להתמודד בהצלחה לא מבוטלת עם אתגר הטרור במדינה בסיוע מדינות זרות, הכשרת כוח אדם מיומן, ורכישת ציוד מעקב וניטור מתקדם. במקביל, מאריך הנשיא את תוקף מצב החירום במדינה (הוארך שוב לאחרונה ביוני 2019) ומתבצעים מעצרים ופעילות יומיומית נגד ארגוני הטרור במדינה – דאעש וארגונים הקשורים ל”אל-קאעדה” בעיקר גדודי עקבה בן נאפע.

דאעש נכשל עד כה לבסס נוכחות משמעותית במדינה ומעת לעת נוטל אחריות על פיגועים מוגבלים נגד כוחות הביטחון , וחיסול “מרגלים” ומשתפי פעולה עם השלטונות בעיקר באזורים ההרריים סמוך לגבול עם אלג’יריה. ביוני 2018 נטל ארגון המדינה האסלאמית אחריות על פיצוץ צינור המוביל גז  משדה דולב  cאזור קסרין  לעיר החוף ספקס (התקשורת המקומית טענה שמדובר בשרפה).

חשיבותם של הפיגועים בשבוע האחרון היא בכך שהם בוצעו בלב הבירה תוניס בשיאה של עונת התיירות, ובשנה הראשונה בה חוזרים התיירים לתוניסיה בצורה מאסיבית לאחר הירידה הניכרת בעקבות פיגועי 2015. ענף התיירות בתוניסיה הוא אחד הקריטיים לשוק העבודה המקומי בו יש הזדמנויות עבודה מעטות ואחוזי אבטלה גבוהים בעיקר בקרב הצעירים.

התרחשותם של פיגועי ההתאבדות בד בבד עם הדיווחים על ההידרדרות הקשה במצבו הבריאותי של הנשיא (והשמועות שהופצו על מותו) מהווים אתגר בטחוני פוליטי כפול עבור המשטר בתוניסיה. בנוסף, המדינה נמצאת בעיצומן של ההכנות לקראת הבחירות החשובות והרגישות בהמשך השנה לפרלמנט (אוקטובר) ולנשיאות (נובמבר). באמצע יוני תוקן חוק הבחירות ונקבע כי מועמדים להם תיק פלילי, כאלה שמתחו ביקורת על החוקה או הסיתו לשנאה ואלימות, כאלה שהשתמשו בקרנות צדקה להשגת תמיכה פוליטית והשתמשו בשליטתם על התקשורת לרווח פוליטי אישי לא יוכלו להתמודד בבחירות. חלק ראו בשני הסעיפים האחרונים ניסיון למנוע ממתמודדים – בעיקר נביל אלקרוי המקורב לאסבסי – להשתתף בבחירות.

הנשיא המכהן אלסבסי הודיע כי אינו מתכוון לרוץ לתקופת כהונה נוספת. יחד עם זאת, למרות הצהרותיו האנטי-אסלאמיות הצליח אלסבסי לשמור על מערכת האיזונים הפוליטיים העדינים בפרלמנט ובממשלה, תוך דו-קיום נדיר בעולם הערבי עם מפלגת “האחים המוסלמים” השותפה בממשלה ונהנית מבסיס תמיכה עממי נרחב.

למרות חשדנותו כלפי “האחים המוסלמים”, הנשיא נפגש מעת לעת עם מנהיג התנועה רשאד עאנושי במה שכונה בעיתונות המקומית “פגישת הזקנים”. מעבר לזאת, אלסבסי הינו תומך נלהב בזכויות נשים, וקידם בהקשר זה חוקים שוויוניים וחתר למקם את הנשים במרכז השינוי החברתי שהניע במדינה.

דרך עקלקלה

להסתלקותו של אלסבסי, שהיה שותף  פעיל הן למהלכים שהובילו לעצמאותה של תוניסיה משלטון צרפת והן לעלייתה מחדש על הדרך העקלקלה לקראת דמוקרטיה לאחר סילוקו של זין אלעבאדין בן-עלי, עתידה להיות השפעה רבה על הזירה הפוליטית בתוניסיה.

הדיווחים על ההידרדרות במצבו הבריאותי של אלסבסי, במיוחד ערב הבחירות, עוררו חשש כי גורמים ינסו לנצל את חוסר כשירותו ואת גל פיגועי הטרור כדי לדחות את הבחירות ולהסיט את השיח מהמצב הכלכלי הקשה לכיוון שיח ביטחוני וכדי להעמיק את ההגבלות על אזרחים, כולל בנושאי חופש הפרט וחופש העיתונות, סוגיות שפעילי זכויות אדם במדינה ממשיכים לעסוק בהן.

בסיכומו של דבר, תוניסיה היא המדינה הערבית היחידה שהצליחה עד כה לנווט בהצלחה באתגרים הרבים לאחר האביב הערבי והבחירות הקרובות אמורות להוות עוד נקודת ציון חשובה בתהליך הדמוקרטי האיטי.

האתגרים שניצבים לפתחה של תוניסיה עדיין רבים, אך נראה כי הנהגת המדינה  תצליח להתמודד עימם כפי שעשתה עד כה בשילוב פעילות ביטחונית מתמשכת ונחושה (לעיתים תוך פגיעה בזכויות הפרט), פוליטיקה של גישור וניסיון להיחלץ מהמשבר הכלכלי הקשה באמצעות רפורמות כואבות , שעד כה מתקשה הממשלה לממשן במלואן.


סא”ל (במיל.) מיכאל סגל הוא חוקר בכיר ומומחה לנושאים אסטרטגיים, תוך התמקדות באיראן, טרור והמזרח התיכון. הטור התפרסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 תגובות למאמר

  1. אני קורא את הדברים ומקבל רושם הפוך לגמרי מהכותרת. זה נראה כאילו תוניסיה הולכת לכוון לא ברור וכל היציבות המועטה המדינה תלויה על כרעי תרנגולת.

  2. דמוקרטיה איסלמית =אוקסימור
    המאמר הוא יותר wishFOOL thinking ממאמר רציני