המשבר במפרץ הפרסי עשוי להיפתר דווקא על מגרש הכדורגל

שלוש שנים לאחר שפרץ המשבר בין קטאר לשכנותיה ולמדינות ערב אחרות, הנסיכות המוחרמת השיגה ניצחון משמעותי, דווקא על מגרש הכדורגל. הניצחון המפתיע של הנבחרת הלאומית בטורניר גביע אסיה הגיע יחד עם החלטת התאחדות הכדורגל העולמית (פיפ"א) לדחות את התוכנית הסעודית לשינויים בפורמט הגביע העולמי, שאמור להיערך בקטאר בשנת 2022.

בנוסף, בימים האחרונים נשמעו דיווחים על כוונת גורמים קטאריים לרכוש את מועדון הכדורגל הבריטי לידס יונייטד, מהלך שיביא לקטאר קבוצה נוספת בצמרת האירופית בנוסף לפריס סן-ז'רמן, ויעמוד מנגד למנצ'סטר סיטי אשר בשליטה של איחוד האמירויות.

אך מגרש הכדורגל אינו הזירה היחידה בה קטאר משיגה נקודות. שלוש שנים מאז הוטל עליה חרם מצד סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים, המדינות המחרימות לא הצליחו לגרום לה לקבל את דרישותיהן, כמו גם לשכנע את שאר הקהילה הבינלאומית בעניין.

בתוך כך, קטאר חיזקה את קשריה הכלכליים עם עומאן, טורקיה ואיראן, בניסיון לפצות על הפגיעה במסחר שנגרמה מחסימת התחבורה האווירית ומהסגר היבשתי הסעודי. גם מעמדה הבינלאומי התחזק בקרב מעצמות כמו ארה"ב, סין רוסיה והאיחוד האירופי, והיא מיצבה את עצמה כמתווכת בסכסוכים בינלאומיים מאפגניסטן ועד עזה. למעשה, קטאר הצליחה להפוך את המשבר במפרץ לנושא אשר לגביו מסכימות כל המעצמות כי יש לפתור אותו בהקדם. מנגד, המדינות המחרימות נמצאות במבוי סתום, כאשר כל ניסיונות השכנוע להגעה לפתרון מוסכם על כל הצדדים נכשלו.

הדרישות אותן העמיד הציר של סעודיה-איחוד האמירויות כללו בין השאר הפסקת פעילות ערוץ הטלוויזיה 'אל-ג'זירה' וכלי תקשורת אחרים אותם מממנת קטאר, והפסקת שיתוף הפעולה הצבאי עם טורקיה כולל סגירת הבסיס הטורקי במדינה. בכך ניסו מדינות המפרץ לגרום לקטאר להתיישר לפי הקו המדיני והכלכלי שלהן. הדרישות כללו גם את שלילת האזרחות הקטארית שניתנה לגולים פוליטיים ממדינות כמו סעודיה ומצרים, ובתגובה לכך הודיעה השבוע קטאר על חקיקת חוק המקלט שיאפשר לאנשים שנרדפו על רקע פוליטי לקבל אזרחות.

המלחמה על הגז

למען הסר ספק, הניסיון של קטאר למצב את עצמה מחדש כמגינת זכויות האדם מכיל יותר חורים מגבינה שווייצרית. כאשר בוחנים את החברה המקומית, חופש העיתונות לא קיים: בחודש מאי הממשלה סגרה בפתאומיות את 'המרכז לחופש התקשורת' בדוחא, וזאת לאחר ששני מנהלים קודמים של הארגון פוטרו כאשר ניסו לפעול באמת למען חופש המידע.

שערורייה אחרת שהתפוצצה לאחרונה הייתה כאשר רשת 'אל-ג'זירה' פרסמה סרטון בערבית בו נטען שיהודים מנצלים את השואה וכי מדינת ישראל היא "המרוויחה הגדולה" מכך. בעקבות הסערה פרסמה הרשת התנצלות ואמרה כי הסרטון "עמד בניגוד" לסטנדרטים של המערכת.

הניגוד הזה בין תמיכתה של קטאר בשינוי פוליטי וחברתי בכל מקום חוץ מהבית מתבסס על שתי תובנות עיקריות: מצד אחד, ההבנה כי שינוי הוא דבר בלתי נמנע ולכן עדיף להיות המובילים ולא הנגררים, ומנגד התפיסה הנאיבית לפיה קטאר עצמה יכולה להיות חסינה לכך.

זה מסביר גם את המשבר ואת הדרישות של המדינות המחרימות. סעודיה ואיחוד האמירויות מבקשות לשמור על הסטטוס-קוו באזור ולהגדיל את השפעתן הצבאית. האסטרטגיה הקטארית לעומת זאת מאמצת שינוי במידה מסוימת ובנויה לחלוטין על עוצמה רכה.

בין השאר כוללת המדיניות הקטארית ניסיון להציג את המדינה כמרכז לספורט ותרבות, כמו גם השקעות רבות בנדל"ן, אנרגיה ותחבורה. לצד הדיפלומטיה והכלכלה, תחום הגז הטבעי הפך להיות אחד משדות הקרב העיקריים באזור, ואולי טומן בחובו גם את הפתרון למשבר. חשיבותו של תחום הגז הודגשה גם לאור החשיפה האחרונה של ה'וול-סטריט ג'ורנל' על כך שגורמים אמריקניים מנעו מסעודיה לפלוש לקטאר ולתפוס שליטה בשדות הגז שלה, עוד בטרם ההכרזה על החרם לפני שלוש שנים. מהלך סעודי כזה היה כנראה מכריח את קטאר, יצואנית הגז הטבעי הנוזלי הגדולה בעולם, להיכנע לדרישות סעודיה, שהייתה הופכת בעצמה למעצמת אנרגיה בין לילה.

רק לאחרונה חשפו הסעודים תוכנית שאפתנית לחיזוק מעמדם בשוק הגז כאשר אמין נאסר, ראש חברת הנפט הלאומית Aramco, אמר בפורום הכלכלי העולמי כי הוא צופה השקעה של 150 מיליארד דולר בשוק הגז הסעודי בעשור הקרוב, שתוביל להגדלה משמעותית בהפקה. שר האנרגיה הסעודי אמר בחודש אפריל, לאחר גילוי של מאגרי גז גדולים בים האדום, כי הוא מצפה לעמוד ביעד הזה בתוך חמש עד שש שנים.

עד שיעד השאפתני הזה יושג, הסעודים יוצרים רשת קשר מסחר בינלאומית בשוק הגז, בין השאר עם רוסיה. בממלכה הודיעו על הכוונה לרכוש 30 אחוזים מפרויקט הגז הרוסי בקוטב הצפוני, מיזם אשר גישה אליו תעניק לסעודים תנאי מיקוח טובים יותר בעתיד.

בחודש מאי, חברת Aramco הגיעה לסיכום על רכישת 25% מהאחזקות של מסוף הגז הנוזלי של חברת Sempra בטקסס, באחת מעסקאות הגז הגדולות אי פעם. ההסכם לתקופה של עשרים שנה יאפשר לרכוש גז בהיקף של 5 מיליון טון בשנה, מנמל חדש שיוקם בטקסס ב-2023. מנגד, קטאר חברה לתאגיד 'אקסון' בעסקה להשקעה של עד 30 מיליארד דולר במפעל ושדות גז בטקסס.

הזדמנות ותקווה

היריבות הסעודית-קטארית על הגז מתבטאת גם בתחומים אחרים. כך למשל, לאחר שמשלחת של Aramco הגיעה לפקיסטן באפריל כדי לדון בעסקה של פיתוח שדות הגז במדינה, הקטארים הגיבו בהורדת המחיר כדי למנוע את ההשקעה הסעודית.

משמעותו של המאבק על הבכורה בשוק הגז היא שהחרם שהוטל על קטאר יימשך כל עוד סעודיה לא תשיג את מטרתה להפוך לשחקן רציני בתחום. בין השאר זה אומר שהחרם עדיין יימשך בשנת 2022, אז תארח קטאר את משחקי גביע העולם בכדורגל, שמציבים בפני הסעודים בעיה.

תהיה זו הפעם הראשונה בה אירוע הספורט הגדול ביותר בעולם נערך בעולם הערבי – הידוע באהבתו למשחק – ועוד בחצר האחורית של סעודיה ומדינות המפרץ. המדינות המחרימות אוסרות על אזרחיהם להגיע לקטאר, ואלה שבכל זאת ירצו לעשות זאת יצטרכו לעבור דרך חתחתים. יתכן אפוא שבשל הדרישה מבית לראות כדורגל שעלולה להתפתח למחאה של ממש, סעודיה למשל תאלץ לשבור את החרם ותיצור הזדמנות לסיום המשבר.

כרגע אפשרות זו נראית רחוקה מאוד, אבל הרבה דברים יכולים להשתנות בשלוש שנים. אם הסטטוס-קוו במפרץ אכן יישאר על כנו, ייתכן שיהיה זה משחק הכדורגל שיהפוך לתקווה הגדולה של המפרץ.

ד"ר ג'יימס דורסי הוא מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת נאניאנג בסינגפור, ועמית בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן. המאמר התפרסם לראשונה במסגרת סדרת 'מבט מבס"א'.