עברו כל גבול: המפלגה הדמוקרטית מנצלת בציניות את משבר ההגירה

תומכי מדיניות הגבולות הפתוחים מנצלים ללא בושה את משבר ההגירה המתרחש בגבול הדרומי של ארה"ב בעקבות שטף המהגרים הלא-חוקיים ומבקשי מקלט שהציפו את מתקני רשות ההגירה. אנשי האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית משתמשים בדמגוגיה ודמעות תנין כדי לפנות לרגש הבוחרים, אך לא מציעים למעשה פתרונות אמיתיים למצב, שנמשך כבר חודשים ארוכים. המנטרה היחידה שלהם היא: שחרור מיידי, חנינה ונתיב לקבלת אזרחות.

כך למשל, חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז צייצה בעקבות ביקור שערכה בגבול על התרשמותה מהתנאים במתקני האחזקה, אותם השוותה ל"מחנות ריכוז". בנוסף, חברת הקונגרס השמיעה האשמות שווא על כך שהעצורים אלצים לשתות מים מהשירותים, והתעמתה עם סוכנים פדרליים לאחר שדווח שהיא למעשה סירבה להיכנס ולערוך סיור במתקן עצמו. התנהלות זו התבררה כצבועה עוד יותר לאחר שהסתבר כי אוקסיו-קורטז הצביעה נגד הצעת חוק להעברת סיוע למהגרים בגבול, הצעה שהגיעה מתוך המפלגה הדמוקרטית בה היא חברה.

חבר קונגרס דמוקרטי אחר, חואקין קסטרו מטקסס, פרסם צילומים סלקטיביים מתוך מתקן שהייה במדינה והכריז כי המהגרים "צריכים להיות מוצאים משם במהירות האפשרית". לדבריו, אותם מהגרים בלתי-חוקיים מוחזקים שם "לזמן ארוך מדי וללא צורך". גם קסטרו החליט שלא לבזבז את זמנו בהצבעה בעד החוק לסיוע הומניטרי דחוף לילדים בגבול, ובמקום זאת העדיף לתקוף את הנשיא טראמפ.

היכן הייתה אותה חמלה דמוקרטית ליוצאי הצבא חסרי הבית בערים תחת שליטתם? איפה הרחמים על ילדים בשכונות? איפה הזעם על מבריחים שמנצלים מהגרים תמימים שהאמינו להבטחות על מקלט חופשי והגנה בארה"ב? מדוע אותן אליטות התומכות בהתלהבות בפתיחת הגבולות לכל אדם, לא מנסות להפנות את המשאבים לחצר האחורית שלהן?

הסימפטום לבעיה

נכון, התנאים בחלק ממתקני השהייה בגבול בעייתיים. דו"ח שפרסם רק לאחרונה המשרד לביטחון המולדת תיאר מקרים של "צפיפות יתר חמורה" ומעצרים ארוכים, במיוחד של ילדים, במתקנים באזור הריו גרנדה. על פי הדו"ח, מחסור במשאבים מקשה על רשות ההגירה והמכס ועל סוכנויות חוק אחרות לטפל בכמות כה גדולה מגיעים מהגבול.

כך למשל, בשבוע בו נערכה הביקורת שהו במתקנים 54 אלף בני אדם, אך התקציב הקיים מאפשר החזקת 42 אלף מיטות בלבד. גם לאחר שהובאו מאות מיטות מתקפלות ואמצעי חירום אחרים, עדיין הייתה במקום צפיפות משמעותית כל עוד העצורים ממתינים להעברה למתקן אחר.

הדמוקרטים כמובן ניצלו את הדו"ח כדי להבליט את תנאי הצפיפות – שהם רק הסימפטום לבעיה גדולה הרבה יותר – במטרה לתקוף שוב את הנשיא טראמפ וממשלו. אך האמת היא שללא המשאבים המתאימים, אף ממשל לא יוכל לעולם לשפר את התנאים במתקנים או להקל על הצפיפות, וכל הצעה לשיפור המצב נגררה במשך חודשים על ידי הדמוקרטים בבית הנבחרים.

מנגד, חבר הקונגרס הרפובליקני דן קרנשאו יצא בהתקפה חריפה על אוקסיו-קורטז, כאשר אמר בראיון לרשת 'פוקס' כי "אנשים כמוה פועלים כדי להטעות בכוונה את העם האמריקני ולמען צרכים פוליטיים".

לדבריו, "בהתחלה היא טענה שאין משבר בכלל, אחר כך אמרה שהמשבר הוא המצאה של טראמפ, ועכשיו הגענו ל"מחנות ריכוז". חברי הקונגרס הדמוקרטים רק מטיחים האשמות ומטיפים מוסר בזמן שהם נלחמים נגד הצעת הנשיא לתקציב סיוע".

המכשולים בדרך

מעבר להתמודדות המיידית עם המשבר בגבול, ישנם מספר גורמים בפעולה שאם לא יקבלו מענה מתאים רק ינציחו את הבעיה, והראשון שבהם הן מדינות המוצא. לפני כשבוע, נשיא אל סלבדור הודה כי מהגרים נואשים מנסים למצוא חיים טובים יותר בארה"ב משום שארצם הכזיבה אותם. "זו אשמתנו", אמר נאיב בוקלה והוסיף: "אפשר לדבר על המדיניות של טראמפ או של מדינות אחרות, אבל מה החלק שלנו בעניין?". לדבריו, רק כאשר לאנשים תהיה הזדמנות לעבודה טובה, חינוך טוב ומערכת בריאות, "אז נוכל להפחית את ההגירה לאפס".

ארה"ב אכן יכולה לספק למדינות כמו אל סלבדור סיוע כלכלי, אך רוב הסיכויים שהוא לא יגיע לאנשים שבאמת זקוקים לו. מדובר מלכתחילה במדינות מושחתות שלא יכלו לספק לאזרחים שירותים ראויים, אז כיצד ניתן לסמוך עליהן שיעשו זאת עם כסף זר?

פתרון אחד יכול להיות הטלת מיסים על מיליארדי הדולרים שנשלחים מדי שנה ממהגרים בארה"ב למשפחותיהם בארצות המוצא. הרווחים שיופקו מכך יופנו ישירות להשקעה חברתית במדינות אלה, תחת פיקוח אמריקני.

מכשול אחר בסוגייה הן מדינות מעבר כמו מקסיקו, שאינה עושה מספיק כדי להגן על גבולה מפני מהגרים ממרכז אמריקה. הנשיא טראמפ עשה מאמצים גדולים כדי ללחוץ על מקסיקו לתקן את המצב, ולאלץ אותה לקבל את מבקשי המקלט שהורחקו מארה"ב בעוד הם ממתינים לתשובה לבקשתם, אך העבודה בנושא עוד רבה.

מכשול אחר היא מערכת ההגירה האמריקנית והחוקים שלה שמאפשרים פרצות רבות ולמעשה מעודדים את המשך ההגעה לגבול. מצב כזה רק מגביר את התמריצים של מהגרים להסתכן במסע הארוך בתקווה שבסופו מחכה המקלט הנכסף.

בעיית ההגירה תוכל להיפתר רק אם ימצאו פתרונות למכשולים האלה, תוך כדי חיזוק מערכת ההגירה והמשפט האמריקנית. הטיפול במשבר וההבנה כי לא כל כך פשוט מעכשיו להיכנס לארה"ב ירתיעו מהגרים נוספים מלנסות להגיע, וכך גם יחסכו חיים רבים. למרבה הצער, הדמוקרטים ושאר תומכי הגבולות הפתוחים מעדיפים כרגע לראות עוד גברים, נשים וילדים ממשיכים לסבול בגבול, מאשר לעבוד יחד עם הנשיא טראמפ כדי למצוא פתרון סביר לבעיה.

ג'וזף קליין הוא עורך דין ומחברם של מספר ספרים בנושא חברה ופוליטיקה בארה"ב. הטור התפרסם לראשונה באתר Front Page Magazine.