עוד פיקוח ממשלתי על הפעוטונים אינו הפתרון

העברת מסגרות הגיל הרך לאחריות משרד החינוך רק תעתיק אליהן את הבינוניות של מערכת החינוך כולה. במקום זאת יש לעודד אחריות אישית ויוזמה חופשית

מתוך הפגנת ההורים השבוע | צילום מסך

כאשר שמעתי לראשונה בארצות הברית, שמאה אלף איש התחייבו פומבית להתנזר ממשקאות חריפים, ראיתי בכך בדיחה ולאו דווקא התחייבות רצינית, ובתחילה לא תפסתי מדוע אין אזרחים צנועים כמותם מסתפקים בשתיית מים בחיק משפחתם. לבסוף הבינותי, שמאה אלף האמריקנים האלה נחרדו מן העלייה בשכרות סביבם, ולכן גמרו אומר לתת את חסותם להתנזרות. הם נהגו ממש כאותו איש מעלה, שילבש בגדים פשוטים מאוד כדי להשפיע על הפחותים ממנו שיבוזו למותרות. הדעת נותנת, שאילו חיו מאה האלף האלה בצרפת היה כל אחד מהם שולח על דעת עצמו תזכיר לממשלה ומציע לה שתשגיח על המסבאות בכל רחבי הממלכה”

מבואה זו מתוך רשמיו של אלכסיס דה טוקוויל ממסעו לארה”ב, יכולה להמחיש את שקורה כיום בישראל סביב מחאת הפעוטונים: שלל ארגונים משקיעים אנרגיה אדירה בניסיון לגרום לממשלה לקחת אחריות, במקום לעשות את הדבר הפשוט ולקחת אחריות בעצמם.

עד כה, משרדי הממשלה למיניהם לא הראו רקורד מזהיר בנושא המשפחתונים. הבנייה של מעונות חדשים נעשתה בעצלתיים, כאשר הטיפול בנושא עבר ממשרד העבודה למשרד התמ”ת, משם למשרד הכלכלה ושוב למשרד העבודה, וכעת עתיד הטיפול לעבור לידי משרד החינוך. כל אלו יצרו מצב בו רוב הילדים עד גיל שלוש בישראל אינם מתחנכים במסגרת ממשלתית, אשר מבחני הכניסה הסוציו-אקונומיים אליה הובילו בכל מקרה את האוכלוסייה האמידה לשוק הפרטי.

חלק מהילדים גדלים בבית עם ההורים או קרובי משפחה, אולם רובם שוהים במסגרות פרטיות במהלך שעות היום: משפחתונים, פעוטונים או גנים פרטיים. פתיחת גנים אלה לא דרשה תקנות מיוחדות: אין צורך בקורס עזרה ראשונה או בתעודת יושר ואין בחינה של המבנים בהם פועלות המסגרות, אך השקלול ברור: ככל שתהיה תקינה מחמירה יותר, כך המחיר יעלה.

מלבד קפיצה ביוקר המחייה, להתייקרות כזו עשויה להיות השפעה על יציאה למעגל העבודה של הורים שיעדיפו להישאר בבית ולגדל את ילדיהם בעצמם. לכן בפועל המצב היום הוא שהורים סוקרים את האפשרויות בשוק, את האיכות ואת המחירים, ומחליטים מתוך אחריות אישית האם ולהיכן לשלוח את הילד.

יוזמה ואחריות

הטריגר למחאה הנוכחית הוא מקרה אלימות מזעזע בראש העין, אך צריך לומר שמקרים בודדים כמו אלו שנחשפו לאחרונה הם היוצא מן הכלל, שלשמחתנו אינו מעיד על הכלל. הם בהחלט מדליקים נורה אדומה ודורשים בירור של הרשויות המתאימות, אך תהיה זו טעות להפוך אותם לסיבה בגינה צריכים להתערב בשוק. במקום זאת, מארגני המחאה דורשים תקנות מחמירות להכשרת כוח האדם המטפל בילדים, פיקוח של רישוי העסקים, הרחבת המסגרות הממשלתיות ועוד שלל צעדים שלמעשה מהווים הלאמה של שוק המעונות הפרטיים.

אלא שבמקום בו הם רואים אחריות ממשלתית לא-ממומשת יש לראות אחריות אזרחית לא-ממומשת והזדמנות לקדם יוזמה חופשית. מנגנוני תקינה פרטיים, דירוג מוסדות על פי אמות מידה גמישות ומתן הכשרות הם כמה מהלכים שיכולים להתבצע בצורה מיטבית על ידי המגזר הפרטי או השלישי. העלאת המודעות ויצירת שקיפות לרמת ההכשרה בכל מסגרת, עשויות לגרום להורים להעדיף מסגרות איכותיות גם במחיר גבוה יותר, אולם אלו יהיו מסגרות המשקיעות בתקינה פרטית מתוך בחירה, ומוכנות ההורים לשלם יותר היא המנגנון להבטחת יעילותה.

פיקוח ממשלתי, בטח כזה הנשען על העברת האחריות למשרד החינוך, רק יעתיק לתחום הפעוטונים את אותם תחלואים המאפיינים היום את מערכת החינוך כולה: דוגמטיות, בינוניות ואחידות, במקום יצירתיות, מגוון ותחרות. אם לא די בכך, הרי שמדובר בעלויות עצומות המוערכות במיליארדי שקלים נוספים בשנה, בתקופה בה דרושים דווקא קיצוצים נרחבים בשל פריצת הגירעון.

לכן במקום להשקיע את האנרגיה במחאות שיובילו לעוד דיונים, ועדות ודו”חות, יש להקים מוסדות תקינה והכשרות פרטיים ולעודד אחריות אישית של הורים. החלופה האחרת לכך היא עוד מערכת נוספת של בירוקרטיה בזבזנית שתוביל לעלייה ביוקר המחייה אך לא באמת תפתור את הבעיה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

21 תגובות למאמר

  1. אני מוכרח לאמר שעם כל תמיכתי בשוק החופשי, אני בהחלט חושב שהמדינה צריכה לדרוש איזשהוא סף ותקינה למקצועות מסוימים.
    חינוך והדרכה הם מקצועות שדורשים הכשרה ועמידה בתנאים, כל אחד רשאי יהיה לפתוח מעון וגן פרטי ואולי בעתיד בית ספר פרטי , אבל הוא יצטרך לעמוד בתנאי סף אקדמים ופסיכולוגים.

    הדבר נכון לא רק למורים וגננות.
    בדיוק כמו שבארצות הברית אדם שהונה לקוחות בכסף או את מס הכנסה יכול לאבד את רישיון העסק שלו, כך גם צריך להיות בישראל. אינסטלטורים וטכנאי מזגן כמו גם שיפוצניקים יצטרכו להוכיח את מקצועיותם בעזרת תעודת הסמכה.
    אולי השירות שלהם יעלה יותר בכל ביקור , אבל יש לא מעט אנשי מקצוע שעושים נזקים גם לתשתיות ציבוריות בעבודתם המרושלת. שלא נדבר על נוכלות וחוסר מקצועיות כפי שגם רואים לעיתים בתכניות טלוויזיה שונות בערוצים המסחריים.

    1. השאלה היא לא אם יש כשלים בשוק החופשי אלא מה האלטרנטיבה. האם קורס בסמינר הקיבוצים היה מונע את המקרה בראש העין? האם תקצוב ממשלתי הייה פותר את זה? מה עם העלאה במשכורת? כנראה שהתשובה היא לא. אז מה הנקודה בלעשות אותם יותר יקרים אבל לא ברמת יותר בטוחים?

    2. בתחום של אינסטלטורים ואנשי מקצוע אחרים אתר מדרג ודומיו נותנים פתרון מעולה ללא כל פיקוח מלמעלה. הלקוחות מדווחים אם איש המקצוע אמין ואם עשה עבודה טובה.

      משהו דומה בתחום הגנים, ביוזמה פרטית או ביוזמה מקומיצ עירונית, יעבוד טוב יותר ממנגנון פיקוח ממשלתי מסורבל

    3. שלום אמיר,
      אפשר לשאול באיזה זכות אתה מונע ממני לבקש מאדם ללא “הכשרה” לטפל בילדים שלי?
      או למה אסור לי לבקש מטכנאי מזגנים ללא רשיון לפתוח לי את הסתימה בשירותים?

      מאוד אהבתי את הסתמיות שבה ציינת “אולי השירות שלהם יעלה יותר בכל ביקור”…
      זה בטח נורא כיף כשיש לך הרבה כסף.

      נ.ב אני בהחלט מבין (ותומך)ביצירה של מבחנים ממשלתיים ושלל תעודות וחותמות שמעידות שהבן אדם עומד בקרטריונים כאלו ואחרים- כמו תעודת כשרות. אבל בנתיים לא מכריחים עסקים לרכוש את התעודה הזו ומי שרוצה להיות בלי תעודה (או עם תעודת שקר כלשהו, כמו זו של צוהר)- בהחלט חופשי לפעול כן.

      המהות של קפיטליזם זה להביא ריבוי של אופציות וצה שאתה מציע הוא בדיוק להפך שמבטל את ה”עם כל תמיכתי” שלך. מי שרוצה מתקין מזגנים\איש חינוך יקר אבל עם תעודה יכול לעשות כן, ומי שרוצה את הזול אבל בלי תעודה גם יכול לעשות את זה.

    4. דויד – לא אמרתי שממשלה צריכה לתקצב משהו בעניין זה. אני ממש לא רוצה שהממשלה תתקצב מעונות יום ופעוטונים ואם זה מה שהמפגינים רוצים אזי בזה אני לא תומך.
      אבל אני כן רוצה שהמדינה תציב סף ודרישות מכל מי שרוצה לטפל בילדים ותחוקק את זה.
      שאלה, האם תרצי למשל שפדופיל יהיה מורה או גנן לילדים קטנים? הרי זה גם דורש חקיקה ותקינה להחליט על רף פלילי שמתיר לאנשים להיכנס לתחום מסוים.

      דפנה – אתר מידרג הוא מעולה ובכל זאת, אני רוצה למנוע מצב שבו אינסטלטור או שיפוצניק יגרמו נזק שהוא מעבר לדירה שבה הם הושכרו לטפל. נזק סביבתי או לנכסים פרטים או ציבוריים אחרים, בין אם הם זורקים את הזבל שלהם במקום כזה או אחר או להיות בטוח שהם מכירים את מיפוי הצנרת והחשמל בעיר, לא חסר מקרים שטרקטורים דרסו וקרעו צינורות וכבלים כגלל עבודה רשלנית של קבלן. החקיקה לא צריכה להגביל מחירים או להתערב בעסק עצמו אבל חייבים לקבוע רף מקצועי מסוים.

    5. מעניין – ומה יקרה אם זה שהזמין את הטכנאי הזול והחסר מקצועיות הזה שאולי גם שילם לו בשחור, וזה גרם לנזק לדירות או אפילו בניינים מסביב , האם לא כדאי למנוע זאת? לא צריך להיות פנאט של השוק החופשי , אני כן מצפה להכשרות והסמכות והכרות מגופים מוסמכים, לא חייב שהמדינה תנהל את ההכשרות הללו , רצוי שגוף פרטי שמוכיח אמינות יפקח על התקנים בנושא.

    6. אמיר-
      בעניין הפיקוח בהנפקתת הרשיון נראה לי שדווקא עדיף את המדינה, דווקא בגופים פרטיים יש יותר… אפשרויות לקלקול. אולי אני טועה, אז זה לא משהו שאני עומד מאחוריו 100% אבל נדמה לי שעדיף להסתכל כאן על מפת האינטרסים- מי הלקוח שלך. בחברה פרטית הלקוח הוא איש המקצוע, בממשלה, תאורטית לפחות (כן, יש מצב שזו הנקודה החלשה בטיעון שלי), זה האזרח.
      בכל מקקרה אם יש לך תובנות אחרות אשמח לשמוע כי זו סתם תגובת בטן ראשונית.

      בעניין כל שאר הדברים שלך- לא הבנתי מה אתה רוצה למנוע ולמה?
      היום יש פרוצדורה מאוד מסודרת למקרים כאלה ומה זה קשור בכלל לרשיון?
      אם נלך לפי ההגיון המניעתי שלך, אז בכלל, לי שאין שום רשיון אסור לפתוח את לוח החשמל בבית שלי, אסור להתקין את המזגן שלי, והכי חשוב, בשום פנים ואופן (!!!) אסור לי להתקרב ולטפל בילדים שלי. הרי מה יותר חשוב מגורלו של ילד?…

      בעצם… יודע מה? שיניתי את דעתי, אני בעד. בשם הlulz והטרולינג של כל האטטיסטים, כדי לראות את המבט על פניהם כשניקח לכולם את הילדים בגלל הרגולציה…

  2. מאמר נאיבי.
    נכון שיוזמה אזרחית תהיה יותר מועילה מיוזמה ממשלתית. אבל היא פשוט לא תקרה.
    אנחנו חיים במדינה שבה פועלים כוחות אדירים על מנת לעודד חשיבה של ״מגיע לי״. ארגונים חברתיים, אנשי תקשורת, משפטנים, אקדמאים וכו׳ שעסוקים בעידוד תחושה שקיים קיפוח על בסיס הכללות ושקבוצות אוכלוסיה שלמות צריכות לבא בעוד ועוד דרישות ושאין צורך להתייחס להשלכות על תקציב המדינה, על קבוצות אחרות ועל אחדות לאומית.
    מנגד, אין שום מהלך שנועד לעודד התנהגות טובה מצ האזרח הקטן. נכון שהמדינה נותנת מענק שחרור לחיילים משוחררים וישנן עוד יוזמות דומות. אבל השוואה של סדר הגודל של התקציבים שמושקעים בעידוד ההשקעה ובעידוד ההתקרבנות מבהירה לאזרח לאן כדאי ללכת.
    ומה הפלא? כשאין רצון לתעל את הפערים לטובה, ישנן מגבלות מאוד לא הוגנות על הביקורת וכשהמדינה מחויבת לספק מינימום גבוה מכדי שיהיה לה מקלות וגזרים אפקטיביים-ברור שאין אפשרות כזאת וחבל.
    אכן דרושה יוזמה מדינית, כזאת שמכוונת לעידוד יוזמה אזרחית.

    1. אז לפי דבריך גם התנהגות טובה של האזרח הקטן היא באחריות הממשלה?
      אם כך, בעצם אין שום דבר בבחירות האישיות שלי שהן בזכותי? כל מה שאני עושה/ חושבת/ בוחרת זה בגלל הממשלה?

    2. את לא חיה בואקום-
      את משפיעה על סביבתך וסביבתך משפיעה עליך.

  3. טמטום ועוד טמטום של הן של המפגינים והן של הממשלה. המקום לאבד אמונה בניסיון לשכנע את המתהלמים בהיגיון עובר דרך הפגנות על יותר פקידות על אחריות פעטוני גיל הרך. כל המפגינים בפיקוח אלה תומכי משטר בירוקרטי. יאלה אני מחכה ליום שיהיה שיטור במדינה שישבור את הפגנות מסוג כאלו ולא הפגנות יוצאי אתיופיה להבדיל אלף אלפי הבדלות. לאט לאט יש להחדיר את הבנה שהפוליטיקה הטמטום של הרבים , ועובדי הציבור אינם הפתרון אלא הבעיה!

  4. עוד חוכמולוג שחושב שהוא מבין יותר מנתניהו…
    ראש הממשלה החליט להעביר את הפיקוח על המעונות למשרד החינוך,לאחר ששקל את הנושא מכל הצדדים (כפי שהוא תמיד נוהג לעשות) והגיע למסקנה שזה הפתרון האידיאלי. מנין לקחת את התעוזה לחשוב שראש הממשלה טועה?
    אתה באמת מאמין שראש הממשלה נכנע למחאת ההורי? הרי נתניהו מעולם לא נכנע ללחצים מהציבור או מפוליטיקאים אחרים ותמיד עשה רק מה שטוב למדינה (בראיה לטווח רחוק)

    ובכלל, כשהתפקדת לליכוד לא לימדו אותך שאסור לפקפק ביו”ר התנועה?

    1. באירופה האנטישמית היה כלל בדוק: “הכה ביהודים והצל את המדינה”. פוליטיקאים אירופים השתמשו בשנאת היהודים להשגת הישגים פוליטיים: לא משנה מה היה נושא הדיון – תמיד תקפו את היהודים והאשימו אותם בכל הרע. בישראל לימדו אותנו מורינו הנאורים יישום מקומי של הכלל הזה: “הכה בנתניהו והצל את השמאל”. לא משנה מהו נושא הדיון – תמיד אנחנו תוקפים את נתניהו ומאשימים אותו בכל הרע. מורינו הנאורים גם לימדונו לאמץ את הכללים של הרדיקל הנאור סול אלינסקי (“כללים לרדיקלים”) לשמאל האמריקאי: “בחר את המטרה למתקפה שלך, הקפא אותה, הפוך אותה לאישית… רדוף אנשים ולא מוסדות”. לכן כבר הפסקנו להסביר לבבונים שצריך לבחור בין מדינה פלסטינית, מדינה דו-לאומית או בינאום של ירושלים, ואנחנו מתמקדים בעשיית רצח אופי לנתניהו והאשמתו בכל הרעות, בעיקר באותן רעות שהוא מנסה להתמודד איתן.

    2. מסכים מאוד, רק חבל שהתגובה מועתקת כל פעם מחדש.
      אפשר לנסח את הרעיון של שנינו בשלושה משפטים:
      ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין שמשרד החינוך יפקח על המעונות.
      אלעד מלכא חושב שזה רעיון רע, כלומר אלעד מלכא חושב שראש הממשלה טועה.
      מסקנה: אלעד מלכא הוא פעיל שמאל בתחפושת (“ליכודניק חדש”) שמנסה להאשים את ראש הממשלה בכל דבר, רק כדי להמיט עלינו ממשלת שמאל.

    3. רק כנופיית “רק לא ביבי” מסוגלת לייחס את כל הרע בעולם לאדם אחד ובכל צעד שראש הממשלה המוצלח הזה עושה – להציג אותו כמושחת, מרושע וסכנה למדינת ישראל: “נתניהו, אם ידעת שהיה פשע – אתה פושע שלא אמרת או עשית משהו בעניין, אם לא ידעת שהיה פשע – אתה פושע שלא ידעת”. אם הוא מבצע מדיניות שנראית שמאל – הוא שקרן. אם הוא מבצע מדיניות שנראית ימין – הוא פאשיסט. ירדו גשמים סוערים במישור החוף? זה בגלל שהוא לא בנה סכר בשמים. נבחרת ספרד הפסידה לנבחרת פקיסטן? זה בגלל שהוא אכל גלידת
      פיסטוק.
      שיטת “השקר הגדול” היתה שיטת התעמולה האהובה על היטלר: אף פעם אל תיתנו לציבור להירגע, אל תסכימו שיש גם צד חיובי לאויב שלכם, התרכזו בו והאשימו אותו בכל מה שרע, ותחזרו על השקר בלי הרף. לא משנה על מה כותבים – תמיד תאשימו את היהודים. שיטת “השקר הגדול” היא שיטת התעמולה האהובה על כנופיית “רק לא ביבי”: לא משנה על מה כותבים – תמיד תאשימו את ביבי.

  5. כל הורה שעיניו בראשו, ועשה קצת בירורים, מבין שאם כל הכבוד למיזס ולפייגלין, בתחום הטיפול בגיל הרך השוק הפרטי כושל לחלוטין. המחיר יקר, יש בעיות קשות של אמינות ושל בטיחות (ההתעללויות זה מקרה קצה), והמוסדות המפוקחים, העירוניים או של נעמת טובים בהרבה.

  6. צודק בהחלט. אין שום הצדקה למעורבות ממשלתית מסוג כלשהו. אם יתגלה שגננת כלשהי מתייחסת בצורה לא נאותה לילדים, או שגן מסוים מתנהל בצורה לא הגיינית או לא בטיחותית באופן שגורם לילדים לחלות או להפגע, הרי שהמוניטין של הגן ירד ובאופן טבעי הורים יתרחקו ממנו. חוקי הכלכלה מלמדים אותנו שבמקרה זה הגן יסגר או שיאלץ להוריד את מחיריו על מנת למשוך הורים שמוכנים לקחת את הסיכון. במילותיו של “מענין” בתכובה (3) למטה – “אפשר לשאול באיזה זכות אתה מונע ממני לבקש מאדם ללא “הכשרה” לטפל בילדים שלי? ” כל מילה מיותרת.

  7. הוי התמימות הזאת אמרה ז’אן ד’ארק לפני שעלתה על המוקד, אתה תמים או סתם מציע עצות? יש רק פתרון אחד ואין בלתו בתחום הפעוטונים ובכל רעה חולה אחרת במדינה רוויית החולי שלנו. הפתרון הוא לחקוק מחדש את גזרי הדין בכל התחומים ,בתחום הרלבנטי לכאן הרי אם בעלי הפעוטונים הפרטים כמו הציבוריים היו יודעים שיקבלו 15 שנה בכלא ,מובטח לך ידידי התמים שלא תורם יותר יד על מי מפעוטינו החמודים

  8. כל זוג הגון שמגדל ילדים נושא באחריות לגורלם ולחינוכם. הטלת האחריות על זרים היא בריחה מאחריות, גננות הפעוטונים הן תחליף להורים שלא ממלאים באחריות את פונקצית גידול הילדים. הדרישה שמישהו אחר ישא באחריות לגורל הילדים שבפעוטונים היא חלק מנזקי הסוציאליזם שלקח מהאזרח את החירות ואת האחריות. טוב יעשו ההורים הצעירים אם יקדישו קצת יותר זמן לילדיהם ויגדלו אותם בעצמם או למצער, יהיו יותר אחראים בבחירת גננות ובקרה על תפקודן.

  9. שמתרכזים באיך לגבות כסף מההורים, במקום להתרכז בלתת שירות זה התוצאה.
    והתיקון לא ישפר את החינוך לילדים, אלה יעלה את הוצאות ההורים
    כי זה מטרת המושל לגבות כסף כן, פיקוח עולה כסף.