בנציבות דחו את בקשת ארגון 'לביא' לחשוף את המועמדים הנוספים לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה ואת זהות מנסחי המכרז, בטענה כי מדובר ב"מידע פנימי"
נציבות שירות המדינה מסרבת למסור פרטים לגבי המכרז לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה לענייני אכיפה כלכלית, בטענה כי מדובר ב"מידע פנימי". סירוב הנציבות התקבל כתשובה לבקשת חופש מידע שהגיש ארגון 'לביא' לפני כחודשיים, לאחר שנודע על הקפאת המכרז בעקבות מכתב אנונימי ששלחו פרקליטים לנציב שירות המדינה.
באותו מכתב נטען כי הוועדה בנציבות שהתכנסה כדי לבחור את המועמד לתפקיד היא "מחטף לקידום ליאת בן-ארי", אשר לדברי הכותבים היא "המועמדת המועדפת על פרקליט המדינה שי ניצן" בשל "הקו התקיף שנקטה בתיקי ראש הממשלה". עוד נטען כי ניצן ניסה לקדם את בן-ארי לתפקיד שאינו מאויש יותר משנה, תוך ניסיון לקבוע עובדות בשטח בתקופת הזמן שבין חילופי שרי המשפטים והבחירות לכנסת, ובטרם הסיום הקרוב של כהונתו כפרקליט המדינה.
בהמשך פורסם כי בנציבות שירות המדינה דרשו הבהרות ממשרד המשפטים לגבי הטענות שעלו נגד המכרז, וכי תשובת מנכ"ל המשרד היוצאת אמי פלמור לפיה "לא נפל פגם בהחלטה" לא הניחה את דעתו של הנציב דניאל הרשקוביץ. לשם כך הוקם בנציבות צוות מיוחד לבחינת התהליך למינוי בן-ארי, אך כעת בנציבות עצמה מסרבים למסור פרטים מהותיים לגביו.
אחת הטענות המרכזיות נגד המכרז הייתה כי הוא נתפר עבור זכייתה של בן-ארי, אך כאשר בארגון 'לביא' ביקשו לדעת את שמות המועמדים הנוספים במכרז, בנציבות טענו כי הם אינם נוהגים למסור את השמות "מפאת צנעת הפרט". בנציבות סירבו גם למסור את שמות מנסחי מסמכי המכרז או את הנהלים לפיהם מוגדרים הקריטריונים למכרז, וזאת בטענה כי מדובר ב"מידע הנוגע לניהול פנימי בתוך אגפי הנציבות". בארגון 'לביא' הפנו שאלות דומות גם למשרד המשפטים, ובמשרד טענו בתשובה כי המידע המבוקש נמצא בידי נציבות שירות המדינה.
בתשובה לפניית 'מידה' בעניין אמרו בנציבות שירות המדינה כי "המכרז אכן הוקפא בזמנו לצורך בירורים, ובתום הבדיקה המכרז הופשר. בעקבות זאת החל הטיפול בקיומו, ועתידה להתקיים ועדת בוחנים במהלך חודש ספטמבר". בנציבות אישרו כי התקבלו הבהרות בעניין ממשרד המשפטים אך סרבו לפרסם אותן בטענה שמדובר ב"התכתבות פנימית בין משרדים".
עו"ד יצחק בם ממשרד בם דבורין כהן, המתמחה במשפט מנהלי ומשמש כיועץ המשפטי של ארגון 'לביא', אמר בשיחה עם 'מידה' כי לנוכח העניין הציבורי הרב במכרז ופרסומים בדבר תפירתו, ברור שהמידע אודותיו הוא בעל חשיבות ציבורית רבה וחייב בפרסום. "אם התפקיד לא היה מאויש במשך שנה הרי שלמועד עריכת מסמכי המכרז ופרסומם יש חשיבות רבה, ואם החשש הוא כי שי ניצן בחש לכאורה במכרז, השאלה מיהם עובדי המדינה שעסקו בו היא בעלת חשיבות ויש בה עניין לציבור", הסביר.
לדברי עו"ד בם, "נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים לא יכולים להסתתר מאחורי התואנה של 'מידע הנוגע לניהול פנימי', מכיוון שהניסיון להסתיר את המידע רק מגביר את החשד כי המכרז אכן נתפר למידותיה של בן-ארי ועיתוי פרסומו לא היה מקרי".
מה הם מסתירים?
עו"ד ליאת בן-ארי כיהנה בשנים האחרונות בראש פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), אשר בתחום אחריותה כלולים בין השאר המאבק בעברות הקשורות להלבנת הון, ניירות ערך ושחיתות. בן-ארי וצוותה ליוו את החקירות במספר תיקים מרכזיים, בין השאר בתיקי ראש הממשלה נתניהו ובתיק 'הולילנד' של אהוד אולמרט. בפרופיל שפורסם אודותיה בעיתון 'דה-מרקר' תוארה בן-ארי כ"פרקליטה לוחמנית במיוחד בתחום השחיתות הציבורית", והיא נחשבת למי שהובילה קו מחמיר יותר בחקירות נתניהו.
בנציבות שירות המדינה סיפקו לבקשת ארגון 'לביא' את נוסח המכרז בו פורטו התנאים להגשת מועמדות לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה הכוללים בין השאר השכלה אקדמית, רישיון לעריכת דין, ידע בתחומי המשפט האזרחי והמנהלי, ניסיון בניהול כוח אדם וניסיון של שמונה שנים לפחות בעבודה משפטית. אם אכן הייתה בן-ארי זוכה במכרז, המשמעות הייתה מינויה לתקופה של שמונה שנים לתפקיד בכיר הכולל סיוע לפרקליט המדינה בתחום האכיפה הכלכלית ושותפות בהחלטות לגבי תיקים בתחום. בסיום תקופה זו תוכל בן-ארי להתמודד על תפקיד פרקליט המדינה, מינוי שנראה כרגע בלתי סביר בשל הנסיבות הפוליטיות.
על פי דיווח של חן מענית ב'גלובס' מחודש יולי, בן-ארי נחשבת למועמדת המועדפת על שי ניצן, שגם צפוי לשבת בוועדת המכרז. לדברי מענית, גורמים המעורים בנעשה במכרז אמרו כי “ליאת בן-ארי הבהירה כי שי ניצן ביקש ממנה להתמודד לתפקיד והמשמעות היא ברורה לכל שאר הפרקליטים: הם מבינים שאין להם סיכוי בהתמודדות הזאת".
כפי שדיווחנו ב'מידה' בהרחבה, בשנה האחרונה נרשמו מספר מקרים בולטים בהם רשויות הממשלה סירבו למסור מידע הנוגע להתנהלותן, במיוחד בכל הנוגע למשרד המשפטים, תוך התחמקות מן האמור בחוק חופש המידע. כך למשל, בחודש מאי האחרון סירבו במשרד המשפטים לענות לשאלה האם היועמ"ש מנדלבליט נפגש עם העיתונאית דנה ויס בטרם הריאיון עמו ששודר בחדשות 12 בחודש ינואר, בטענה כי המידע "עלול לפגוע בעבודת הרשות".
במקרה אחר לפני מספר חודשים, חשף גלעד צוויק ב’מידה’ את סירוב משרד המשפטים למסור את יומנה של אביטל שטרנברג, בכירה במחלקת הייעוץ המשפטי העוסקת בין השאר בסוגיית המסתננים, בתואנה כי היא “אינה נושאת בתפקיד בכיר מספיק” וכי מדובר במידע ש”אין לו נגיעה או חשיבות לציבור".
למי שיש ספק שמדובר בחונטה פלילית,מידע זה מבהיר סופית את המצב.
חונטה סמולנית מסוכנת ביותר, חייבים לפרק את הפרקליטות והבג"ץ כ]י שהוא היום, ולהקים פרקליטות ובג"ץ חדשים שייצגו את ערכי רוב העם היהודי בישראל ולא את "ערכי המיעוט" של הסמולנים והערבים!
שני מינויים משפטיים בכירים קרו בשבועות האחרונים: מנכ״ל משרד המשפטים ומשנה לפרקליט המדינה.
בשני המקרים נטען שמדובר על תקופת בחירות והשפעה על בחירת בכירים נוספים ועל התיקים כנגד נתניהו(ובאופן כללי קידום אג׳נדות פוליטיות).
אבל רק באחד מהמקרים הליך הבלירה וניצוקיו התפרסמו.
נחשו על איזה מהם המערכת המשפטית מגנה?
מגנה בקמץ וחיריק(מלשון הגנה) או בסגול ופתח(מלשון גינוי)? 😉
בכל מקרה, צודק!
בתשובה לשאלת המגיב אבי.
התשובה ברורה מן ההקשר. ההבדל הוא בין מגנה על ובין מגנה את ולפי זה יקבע הנקוד. אין צרך להוסיף יוד ולכתוב מגינה . החיריק חסר ואינו מלא ותנועה סגורה בדגש חזק.
שנבין אם שי ניצן צריך לעוף בנובמבר השנה למה הוא צריך לשבת בוועדה לבחירת פרקליט מדינה מה התפקיד מלוכה? מה נהיינו פרקליט מדינה ממונה על פי הכוח של הפרקליט היוצא? למה מערכת המשפט חפה ממכרז למה בכל מכרז יש מועמד 1 ? עכשיו אם תנועת לביא תגיש ערעור לעליון הם יתנו גיבוי
ובכן השלב הבא אמור להיות פנייה לבג"ץ בדרישה לחשוף את הנתונים רצוי תוך הבאת מקבילות בהן חייב בג"ץ להענות לדרישה על פי חוק. אין שום סמכות לפקידים מכל דרג שהוא לקבוע שאין עניין לציבור בכל החלטות הנוגעות לציבור ואשר מתקיימות בגוף ציבורי \ ממשלתי.
במקביל יש להגיש תלונה במשטרה על חשד לשוחד והפרת אמונים מצד שי ניצן והפרקליטות, או כל סעיף רלוונטי אחר.
בג"ץ, כבר מזמן, לא כפוף לשום חוק. הם שופטים שם ע"פ "ערכים"
נו ברור שיסרבו
ככה בדיוק תופרים מכרז
אתם עושים צחוק?
שקיפות וזכות הציבור לדעת זה מאד מאד חשוב אבל זה לאנשים רגילים.
אנחנו בפרקליטות ובמערכת המשפט לא אנשים רגילים ולכן זה לא נוגע לנו.
שאנחנו ניתן לכל הבבונים לראות את כל הפרוטוקולים? הצחקתם אותנו.
צוחקים עלינו.
יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדה חשאית המתנהלת בלא נהלים כתובים, לפי קריטריונים לא ברורים, באמצעות מסלולים עוקפי ועדה סטטוטורית. יש לבטל את כל השיטה הזו.
את השופטים תבחרנה, כמו בכל העולם הדמוקרטי, אך ורק ממשלות ישראל המתחלפות ורק לאחר שימוע עומק בכנסת, במהלכו תובררנה עמדות המועמדים ויחסם לעם היהודי ולזכותו על ארצו, הקודמת לכל זכות אחרת.
מי שיש לו בעיה עם ההמנון או הדגל לא ישמש שופט במדינה היהודית.
יש לקבוע בחוק שהיועץ המשפטי לממשלה ייבחר אך ורק על ידי הממשלה, כראות עיניה ובהתאמה עם האידיאולוגיה הפוליטית שלה ולא יונחת כפי שקורה היום, כאחד מרשימה שבג"צ קובע.
יש לקבוע בחוק שהיועץ הינו אך ורק יועץ ואינו קובע דבר לגבי מדיניות הממשלה או מינוייה לתפקידים שונים – שכן כך מתבצעת אידיאולוגיה הלכה למעשה.
אהרון ברק הוא שקבע בפסיקה הזויה שעצות היועץ יחייבו את הממשלות ומאז שולט היועץ מטעם בג"צ על המדינה. יש לבטל את הפסיקה – שאינה מעוגנת בחקיקה כלשהי.
אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה:
אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך חקיקת חוקים שבכוחם אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקים שהיא חוקקה.
מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.
בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.
השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.
ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.
ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.
https://rotter.net/forum/gil/27766.shtml
זהות אנשים אכן משפיעה על החלטותיהם. אבל הפתרון היותר נכון הוא קציבת שנים לכהונה בכל ערכאה שיפוטית (גם זוטרה לכאורה). למשל 7 שנים. ואח"כ כל שופט יפרוש כדי לעשות לביתו כמשפטן מובחר. נטען כלפי נתניהו שאחרי 10 שנות שלטון עליו לפנות את מקומו, ולו רק משום אורך התקופה. כאן מדובר במשרה שבה עליו להיבחר מדי תקופה. קל וחומר, שמי שממונה (ולא נבחר ע"י האזרחים), ובידו ניתנה סמכות רבה, מן הראוי שתקופתו תהיה קצובה. ההחלטות תהיינה הרבה יותר הגיוניות. כי מי שיודע שהוא ישקיף בעתיד ממרחק על מקומו הנוכחי – יקפיד הרבה יותר על החלטות מאוזנות.
כך אמר לאחרונה שופט העליון בארה"ב, אנתוני סקלייה.
סקלייה מסביר כי תפקידו של בית המשפט אינו לראות דרך החוק את מה שהוא חושב שנכון, אלא לראות מה החוק אומר שנכון.
הוא מבקר בהקשר הזה את בית המשפט בו הוא חבר, אך אומר כי אם הוא רוצה לראות שבית המשפט העליון האמריקני לא כזה רע בהסתכלות הזו, הוא מעיין בפסקי הדין של בית המשפט העליון הישראלי.
…כשמישהו יגיד ששופטי בג"צ בישראל מייצגים את הציבור וערכיו, והעליון לא עשוי מיקשה אחת, תיזכרו שאצלנו נעדרים שופטים בעלי דעה כל כך לגיטימית כמו סקלייה.
https://www.facebook.com/Meshilut/photos/a.498627813589596.1073741829.306539462798433/836223659830008/?type=3
העיתונאית אילה חסון הגישה אתמול תלונה לנציבות הביקורת על הפרקליטות, נגד פרקליט המדינה שי ניצן. חסון פנתה לנציבת הביקורת, השופטת בדימוס הילה גרסטל…
מפרקליטות המדינה נמסר: "החלטת פרקליט המדינה פורסמה לציבור במלואה בשל חשיבותה ונוכח העיסוק התקשורתי הרב בנושא. כפי שהודגש בעניינה של חסון, אין בציטוט עדות הנהגת כדי להטיל דופי באיש".
בנציבות הביקורת בחרו שלא להתייחס לדברים.
http://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.2830698
תגוביות:
1.במה שונה האיום והמעשה של פרקליט המדינה נגד ד"ר פורמן מאיום של אנשי העולם התחתון על עדים?
כל הרעות החולות במדינה הן תוצאה של שלטון המשפטפטנים. של ההפיכה המשפטפטנית האלימה, שהפכה ב-30 השנים האחרונות את ישראל לבג"ציסטאן, מדינת כל משפטפטניה, כל שופטיה וכל רועציה המשפטפטיים. ישראל הפכה מדמוקרטיה למשפטפטוקרטיה – שלטון המשפטפטנים, ע"י המשפטפטנים, למען המשפטפטנים. המשפטפטוקרטיה הראשונה והיחידה בעולם. בראש פירמידת הטירוף וההפקרות עומדת כנופיית בג"ץ, שהיא המקבילה המקומית (לא רוצה לומר "הישראלית", כי הכנופיה הזו אינה ישראלית בכלל) למועצת האייאתוללות של איראן – והנה ההסבר, לטובת האהבלים, הפתיים-תמימים והשקרנים (מחקו את המיותר) שעדיין תומכים באייאתוללות האלה – בג"ץ הוא התופעה הכי איראנית בישראל: קבוצת אנשים שלא נבחרים ע"י הציבור, שלא נושאים באחריות לשום דבר ובפני אף אחד ושלא ניתן להעבירם מתפקידיהם במקרה של פאשלות, ושהפכו את עצמם לפוסקים האחרונים והעליונים בכל סוגיה ציבורית, פוליטית וערכית. בדיוק – אבל בדיוק! – כמו מועצת האייאתוללות של איראן. ועוד לא אמרתי כלום על הגלימות השחורות, שמשותפות לאייאתוללות שלנו ולאייאתוללות של איראן. אולי בכל זאת יש הבדל אחד, דווקא לטובת האייאתוללות האיראניים: האייאתוללות של איראן לפחות דואגים לאיראן – מה שממש לא ניתן לומר על האייאתוללות שלנו, שהם סייעני אויב ותומכי טרור. מי הרשה לחולרות האלה להעניק "זכויות" לפולשים זרים, על חשבון בעלי הבית?
בראיון לערוץ הכנסת, ביקר פרופ' אבי דיסקין, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית את המתרחש במערכת המשפט.
הוא דיבר בשקט ובנימוס, אבל הגדיר את שופטי העליון "בורים ועמי ארצות" כמו גם תאבי שלטון ואת ביהמ"ש העליון כ"אוליגרכיה כוחנית המשבטת את עצמה לדעת, כזו המחליפה ללא כל זכות חוקית את המחוקק ומתערבת בעניינים ציבוריים שאין לשופטיה כל מושג בהם".
פרופ' דיסקין הביא דוגמאות לבורות של שופטי ביהמ"ש העליון, שמשעינים את פסקי הדין שלהם על ציטוטים ורעיונות של הוגי דעות ופילוסופים, אבל עיון קל במקורות מגלה שהללו כתבו בדיוק הפוך ממה שהשופטים העליונים שלנו ציטטו והביאו בשמם.
היתה זו ביקורת אינטלקטואלית שכבר שנים לא ראינו על במותנו והיה בזה גם משהו עצוב, כאשר דיסקין סיפר כיצד בחוגים החברתיים שלו השופטים מקבלים תמיד גיבוי בלתי מותנה וכי הוא יודע שדבריו אינם ה"בון טון" המקובל בקרב מי שקובעים באקדמיה את תקציבי המחקר, המינויים ומסלולי הקידום.
פרופ' אבי דיסקין בתוכנית קפה הפוך, בנושא אקטיביזם שיפוטי, ינואר 2010.
http://www.izs.org.il/heb/?father_id=289&catid=349
מדוע בג"ץ התערב בכלל בנושא מתווה הגז?
פרופ' דיסקין: "הם נכנסו לעניין הזה כדי להעצים את כוחם, להראות שהם הגוף שפוסק בכל עניין ודבר. ביהמ"ש בארה"ב לא נכנס לרוב העתירות. הוא נכנס אולי לאחוז אחד מהן, ואז מנמק מדוע. פה הם רוצים להיות הפוסק האחרון, להראות שהם הצדק והאורקל – והם לא".
https://rotter.net/forum/gil/27766.shtml#36
אהרון ברק, האפיפיור המשפטי הראשון של הכנסיה המשפטית המזרח-אירופית, הרס את מערכת המשפט הישראלית.
הפך את השופט הישראלי להגמון, ולארכיבישוף השיפוטי הקתולי/ פראבוסלאבי.
ומאז אין משפט במדינת ישראל ומאז מטורפים הוזי נביאות גודשים את מערכות המשפט כתחליף לשופטים בעלי יכולת שיפוטית ושכל ישר ומאז התקבעותה של מדינת ישראל כמדינה נוצרית מזרח-אירופית לכל דבר ועניין עברה את נקודת האל-חזור ומאז כמרים סרוגי כיפות משתמשים בידיעותיהם התורניות הדלות כדי להצדיק כל מה שריח נוצרי נודף ממנו ומאז ליהודים כבר אין בית מדיני כי מי רוצה לחזור ולגור במדינת פולין\אוקראינה?
בכל פעם שעוצמתה המופרזת של מערכת המשפט עולה לדיון, מנופפים חסידי המהפכה השיפוטית בדברי מנחם בגין על השופטים היושבים בירושלים. אבל האמת היא שמנהיג הימין המנוח, היה חסר השכלה בתחומי המחשבה המדינית, הפרדת רשויות וסדרי ממשל תקינים. אנחנו, סובלים עד היום מזרע הפורענות שטמן בבורותו.
מנחם בגין ז"ל היה אדם ומנהיג רב זכויות, אבל סיפור חוסר המשילות של ממשלות הימין, ובעיקר עוצמתה המופרזת עד כדי אבסורד של מערכת המשפט, מקורם בחטא הקדמון של מנחם בגין.
בגין היה זה שקבע את הנוהל לפיו היועץ המשפטי לממשלה משתתף בישיבות הממשלה.
בגין היה זה שהזמין את היועץ המשפטי לממשלה, אהרון ברק, להצטרף לועידת קמפ דיוויד בעת המשא ומתן עם מצרים ובגין היה זה שבימיו כראש ממשלה, בית המשפט העליון בהנהגת מאיר שמגר, החל לצבור עוצמה חסרת פרופורציה ולדחוק את רגלי הרשות המבצעת והמחוקקת.
אך חמורה מכל צעד מעשי היתה תפיסתו התיאורטית של בגין את "עליונות המשפט", תפיסה שהשתרשה במשפט הדמגוגי "יש שופטים בירושלים".
משפט שהפך מאז לסיסמה שאמורה להכשיר בעיני הרוב הימני כל צעד אנטי-דמוקרטי וכל מהלך דורסני של מערכת המשפט. כך לדוגמה, קפצה שלשום שלי יחימוביץ' לאחר הכרעת בג"ץ בנושא מתווה הגז, ומיהרה להזכיר את בגין ודבריו על השופטים היושבים בירושלים…
תגוביות:
1.גם בהסכם השלום עם מצרים טעה בגין בגדול. עזה נכבשה על ידי ישראל שהיתה תחת שלטון מצרי, ולכן מסירת כל סיני כולה למצרים והשארת עזה תחת שלטון ישראלי מראה את הטיפשות הישראלית והתחכום המצרי.
זו בכייה לדורות בשל טעות של מנחם בגין שעד היום כל ישראל משלמים על כך.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/764/414.html?hp=1&cat=479&loc=9#:di
בית המשפט מוגן עד היום בזכות המחסום הפסיכולוגי של כבוד לשלטון החוק, אולם כשהוא משתמש באותו מחסום כדי לפגוע בשלטון החוק, לרשויות האחרות לא נותרת כל ברירה. את המחסום הזה צריך "כן, לשבור!"
http://news.walla.co.il/item/2948187
תגוביות:
1.אין דבר כזה שלטון החוק. חוק לא יכול ולא אמור לשלוט. כל מי שמדבר על "שלטון החוק" מדבר למעשה על דיקטטורה פיאודלית של מערכת המשפט. עליונות החוק כרעיון זה משהו אחר וגם זה לא מוביל לדיקטטורה משפטית.
אין שום קשר בין החוק לבין מערכת המשפט. שני יקומים מקבילים. אין גוף שמצפצף על החוק בצורה שיטתית כמו מערכת המשפט. אין גוף שמתעלם מהחוק ועושה ממנו צחוק כמו מערכת המשפט. אם חברי הליכוד מכבדים את זה, אז הם חבורת אוטיסטים.
החוק לא נועד להגנה על זכויות אדם. גם זכויות אדם הם רעיון פוליטי שנכפה בידי השמאל על כל האוכלוסיה בכוח הזרוע. לא צריך בג"צ. הגוף הזה קיים למען 2 מטרות: שימור הדיקטטורה הפיאודלית של הפוגלמן, צאצאיו וקומץ המזוזים המנוון שמשרת אותם.
המרת הדת בכפיה, של כל האוכלוסיה, לקומוניזם-ליברליזם.
מה לעזאזל זה קשור לחוק?
לא צריך בג"צ ולא צריך שופטים "מקצועיים".
הם חבורת מושחתים שהפכו את המערכת למכשיר שעבוד בדיוק כמו שנעשה באירופה בעבר עם הכנסיה. מה שטוב בפסק הדין האומלל הזה שכל המסכות נפלו.
מדינה בה נבחרי הציבור מקבלים אולטימטום מפקידים, מדינה בה נבחרי הציבור צריכים לקבל אישור לכל שטות שהם עושים מהפקידים – היא דיקטטורה קומוניסטית לכל דבר וענין.
מצחיק היה לשמוע כי חוק ההשעיה "איננו דמוקרטי". מי שמדיח חברי כנסת כל שני וחמישי זו התקשורת ומערכת המשפט. האם זה יותר דמוקרטי? מה עוד שכל המודחים הם אלה שלא נמנים על הכנופיה הקומוניסטית ששולטת בתקשורת, במערכת המשפט, באקדמיה, בבוהמה, ובמשטרה החשאית…
רק הימין אשם, היה צריך לחסל את דיקטטורת הפקידות כבר לפי 20 שנה.
לא מתאים לכם, טרולים חרוצים. ציפינו שתכתבו: "רק נתניהו אשם". מה קרה לכם הערב?
בגין הרס את המדינה בכך שחשב שינהג באבירות פולנית אידיוטית וישאיר את השליטים והם יתנו לו לשלוט.
בגין היה איש הזוי ועיוור לחלוטין.
הוא גם מסר את כל סיני לאויבינו בטפשות אין קץ והצהיר על עם פלסטיני.