עסקה אפלה בפריז: ההימור המסוכן של מקרון על איראן

מיום כניסתו לארמון הנשיאות במאי 2017 מנסה הנשיא עמנואל מקרון לשפר את תדמיתה של צרפת בזירה הבינלאומית ולשחק תפקיד מרכזי בפתרון סכסוכים. מאז ומתמיד חוששת צרפת מעימותים מזוינים ומאי-שוויון אסטרטגי, ולשם כך מדיניותה מושתתת  על הדיפלומטיה הקלאסית ועל כיבוד החלטות מועצת הביטחון והסכמים בינלאומיים.

מקרון מנצל את חולשתה המדינית והכלכלית של אירופה ואת המשברים הפנימיים המחריפים בארצות שונות: בגרמניה עם פרישתה העתידית של הקנצלרית מרקל; באיטליה עם עליית הימין הקיצוני והמשבר הקואליציוני, ובבריטניה עם השלכות פרישתה מהאיחוד האירופי. מטרתו היא להוכיח כי הממשל הנשיאותי בצרפת יציב מאוד על אף מהומות "האפודים הצהובים", ושהוא למעשה המנהיג היחידי ביבשת המסוגל להחזיר עטרה ליושנה אל הקהילה האירופית, לנהל יחסים תקינים וידידותיים עם כל המחנות והצדדים, וכן לשאת ולתת ישירות עם מנהיגי המעצמות הגדולות כמתווך הגון.

שאיפה זו  זורמת בעורקיו של מקרון מאז שעבר לשדה הפוליטי והתמנה לשר אוצר בממשלה הסוציאליסטית האחרונה, והיא נועדה בעיקר להחזיר לצרפת את המוניטין של מעצמה מדינית, כלכלית ותרבותית ובלתי תלויה במעצמות-על. מטרתה הנוספת היא להחזיר את צרפת לחיק ההחלטות הגלובליות כחברה מן המניין במועצת הביטחון, ולשוב וליישם את משנתו של מייסד הרפובליקה החמישית הגנרל דה־גול : מדניות חוץ עצמאית שמסוגלת לישר קו עם ארה"ב והמערב רק על פי האינטרסים של צרפת.

לאור המבוי הסתום בתהליך השלום עם הפלסטינים והכישלון הצורם של קודמו פרנסואה הולנד להניע מחדש את התהליך בוועידה בינלאומית שהתכנסה בפאריס בינואר 2017 , חיפש מקרון מהלך דיפלומטי חדש שיחזיר את צרפת לקדמת הבמה הבינלאומית ולפעילות מדינית במזרח התיכון. ראוי לציין כי למרות ההתקרבות לאיראן, העדיפו הצרפתים מאז ומתמיד את המחנה הסוני על השיעי. בעת מלחמת איראן-עירק בשנות השמונים תמכה צרפת ללא עוררין בסדאם חוסיין וספקה לו נשק ואף את הכור הגרעיני המפורסם שהושמד על ידי ישראל ביוני 1981. עם פרישת הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין בחודש מאי 2018 וחידוש הסנקציות על איראן, ראה הנשיא מקרון הזדמנות פז לצאת למתקפה דיפלומטית שמטרתה היא לשמר  את ההסכם שנחתם ביולי 2015 בווינה.

קלף מיקוח

במגעים שהובילו לחתימת הסכם הגרעין בווינה שיחק הממשל הקודם של צרפת תפקיד חשוב. עמדתו של שר החוץ דאז לורן פביוס הייתה אף יותר קשוחה מהעמדה האמריקנית, כאשר דרש להגיע להסדר "קשוח מכל הבחינות" לרבות הסכם שימנע את המשך פיתוח הטילים הבליסטיים. בסופו של דבר התיישרה צרפת עם הנשיא אובמה וחתמה על הסכם גרוע.

מחליפו בתפקיד ושר החוץ המכהן ז'אן-איב לה דריאן ידוע בקשריו הטובים עם העולם הערבי, שהחלו להתהדק כאשר כיהן כשר ההגנה. הוא חתם עם מדינות ערב על הסכמים רבים לשיתוף פעולה ולמכירת נשק וטכנולוגיה מתקדמת, וחיזק במקביל את היחסים עם סעודיה ואיראן וכן עם מצרים, קטאר ונסיכויות המפרץ ולבנון.

בכל הקשור ללבנון, צרפת מקפידה להפריד בין "החיזבאללה הפוליטי" לבין  "הזרוע הצבאית". היא אינה מאמינה שאפשר יהיה לפרק את חיזבאללה מנשקו ועל כן יש לאפשר למיליציה השיעית לקחת חלק בהנהגת המדינה הלבנונית כדי להגביר את היציבות השלטונית במדינה ולמנוע משבר כלכלי או התדרדרות למלחמת אזרחים. נזכיר כי בשני העשורים האחרונים אין ללבנון תקציב לאומי והמערכות פועלות מתוך אינטרסים עדתיים שונים בלתי מבוקרים ונגועים בשחיתות אך הדאגה הצרפתית אינה רק לעתיד לבנון, ומלווה גם בחשש שקריסת המדינה תוביל תוביל לגל מסיבי נוסף של מאות אלפי מהגרים לשטח צרפת. לאחר התקרית האחרונה עם החיזבאללה ליד מושב אביבים, קרא מקרון להפגין איפוק מירבי והדגיש כי הוא קיים מגעים רבים עם נשיא לבנון, עם ראש הממשלה נתניהו ועם נשיא איראן רוחאני.

צרפת גם חוששת שבדידותה של איראן בזירה הבינלאומית תקשיח את עמדתה והדבר עלול לסבך עוד יותר את המצב הגיאופוליטי בסוריה ובעיראק, ומודאגת שההתקרבות של סעודיה לישראל עלולה להוביל להרפתקה צבאית עתידית נגד איראן. לאור הנתונים האלו וסירובו של הנשיא טראמפ לחזור להסכם המקורי עם איראן, גישתה של צרפת הייתה למצוא כל דרך כדי לעקוף את הסנקציות האמריקניות.

בתום שיחות רבות שניהל מקרון עם מנהיגי אירופה הוחלט בינואר 2019 על מנגנון INSTEX שיקל לבצע עסקאות עם טהרן בלי להתבסס על המטבע האמריקני, והיה  מיועד בראש ובראשונה במתן סיוע במזון, תרופות וסיוע הומניטרי.הרצון של צרפת וגם של גרמניה ואיטליה הוא לשמר את התועלת הכלכלית שצמחה לאיראן מהסכמתה לחתום על הסכם הגרעין ובעיקר לשמר את ההשקעות הכלכליות. במקביל וכדי לרצות את דרישות ארה"ב ובמטרה למתן את ההתנגדות הישראלית, העביר שר החוץ הצרפתי לעמיתו האיראני את דרישת האיחוד האירופי לפתוח את נושא הטילים למשא ומתן, אולם מאז האיצה איראן את מאמציה לשדרג את מאגר הטילים שברשותה.

גם בפגישה שקיים מקרון עם נשיא איראן רוחאני בשולי עצרת האו"ם האחרונה בספטמבר 2018, הוא הבהיר את התנגדותו לשאיפות ההתפשטות של איראן במזרח התיכון והמשך נוכחותה הצבאית בסוריה, מהתמיכה הצבאית והכספית בחיזבאללה ומהחתרנות בתימן. מקרון גם הביע התנגדות להפרת זכויות האדם מצד המשטר האיראני נגד נשים ומיעוטים דתיים ואתניים. שלטונות איראן מחזיקים היום במעצר חוקרת צרפתייה ומקרון ביקש את שחרורה המיידי, אך דבריו נותרו ללא מענה עד היום. פריבא עאדלחה נעצרה ביולי 2019 על ידי משמרות המהפכה באשמת ריגול, ואין ספק כי מעצרה משמש קלף מיקוח מול צרפת כחלק מהמאבק האיראני לביטול הסנקציות.

אישור מפוטין

כינוס ה-G7 שנערך בצרפת בסוף אוגוסט 2019 העניק לנשיא מקרון הזדמנות נוספת להעלות את עתיד פרויקט הגרעין של איראן וביטול הסנקציות. הפסגה בעיר ביאריץ  תוכננה ואורגנה עם הקפדת יתר על שימור אוירה נינוחה ולבבית למרות חלוקי הדעות עם ארה"ב ולאור הזלזול של טראמפ באירופה.

במטרה להצליח במשימה, הכין מקרון קודם כל את דעת הקהל הצרפתית בהענקת תדרוכים וראיונות רבים לכל כלי התקשורת. במערכה מתוזמנת היטב הוא הצליח לקבל אהדה יוצאת דופן מכל הפרשנים והמומחים והפך להיות המנהיג האירופי היחידי המסוגל להציב מראה דיפלומטית אל מול הסכנות האורבות לעולם אם הסנקציות על איראן ימשכו ואם איראן תצליח ליצר בסופו של דבר נשק גרעיני.

https://twitter.com/AlmanarEnglish/status/1165163688376098816?s=20

קודם לכינוס הפסגה מקרון הזמין את ולדימיר פוטין לטירה מפוארת ושם הוא קבל את הסכמתו למהלך עם איראן. מאז המשבר עם אוקראינה והמלחמה באי קרים רוסיה אינה משתתפת בכינוס ה-G7, ומקרון ביקש לחזק את הקשרים עם פוטין שהידרדרו בעיקר בגלל האשמה על התערבותו בבחירות לנשיאות ותמיכתו במנהיגת הימין הקיצוני מרין לה-פן.

כאשר היה מקרון שר האוצר, הוא ביקש מהרוסים לתמוך בהסרת הסנקציות על איראן, וכבר אז הוא הבין את החשיבות של המשך המסחר עם איראן עבור צרפת. הפגישה עם פוטין הניבה פירות ומשלחת רמת דרג בראשות שרי ההגנה והחוץ הצרפתיים ניהלה במוסקבה שיחות על הידוק הקשרים וכן על עתיד הסכמי START לצמצום ארסנל הטילים הגרעיניים. מקרון גם ראה לנכון לתווך בין פוטין לנשיאה החדש של אוקראינה זלנסקי. בנושא האיראני ובכל פתרון בין ישראל לפלסטינים, צרפת מאמינה ששום הסכם לא ייחתם בלי הסכמתו המלאה של פוטין.

עסקת חבילה

לאחר הפגישה עם פוטין וקבלת האור הירוק ממנו, נרתם מקרון למהלך דרמטי מול האיראנים. בתום שיחות בטהרן שנערכו עם שליחו ויועצו עמנואל בון, לשעבר שגריר צרפת באיראן ובלבנון, הוא הזמין את מוחמד זריף לשיחה בארמון האליזה בפאריס.

מקרון שמר היטב על המהלך הבא שאמור היה להיות הזמנת זריף לפסגת ה-G7 ואכן, כאשר החלו השיחות ובעת שכל המרחב האווירי היה סגור הרמטית, נחת מטוסו של זריף עם משלחתו. כל העיתונים והפרשנים עסקו במהלך הדיפלומטי ומקרון הפך לכמה רגעים לכוכב-על המכתיב את סדר היום העולמי.

במהלך פגישה בארבע עיניים עם טראמפ, ניסה מקרון לשכנע את הנשיא האמריקני כי האיראנים מכבדים את ההסכמים שהם חתומים עליהם בניגוד לצפון קוריאה, והציע עסקת חבילה שתכלול בין היתר פגישה בין טראמפ לרוחני בשולי עצרת האו"ם וחזרה לשיחות ובמקביל הסרה הדרגתית של הסנקציות. בהסכם החדש אמורים להיכלל גם הטילים הבליסטיים והוא יהיה ארוך יותר ובעל ערבויות חזקות. כמו כן נכללה בו דרישה לשמירה על זכויות האדם באיראן ושחרור פעילים ואנשי אופוזיציה, הפסקת החתרנות ופעולות טרור באירופה וחופש הפלגה לכל מיכליות הנפט במפרץ הפרסי. במטרה להאיץ את המהלכים הדיפלומטים ולהכין את הפגישה עם רוחאני הגיעה לפריס משלחת איראנית רמת דרג שכללה את סגן שר החוץ עבאס עראקג'י וכן בנקאים, אנשי כלכלה ומסחר.

אין ספק כי המניע העיקרי של הנשיא מקרון הוא כלכלי ושמירה על האינטרסים של צרפת. מאז הטלת הסנקציות החדשות ופרישת ארה"ב מהסכם וינה, יצוא הסחורות הצרפתיות לאיראן ירד ב-42%. צרפת היא היצואנית האירופאית השלישית בגודלה לאיראן אחרי גרמניה ואיטליה, ובסוף שנת 2018 היקף המסחר בין שתי המדינות עמד על 2.4 מיליארד אירו. מלבד ההשקעות במדינה להקמת תשתיות תחבורה וחשמל, צרפת מייצאת חומרי גלם ואלקטרוניקה, חלקים לחקלאות ומכונות וכן תרופות. חברות TOTAL ו-RENAULT הקימו באיראן מפעלים והעסיקו אלפי עובדים מקומיים וכיום פעילותן במדינה כמעט מושבתת.

מהלך מסוכן

המהלכים הדיפלומטיים של נשיא צרפת אכן שקופים אך גם מסוכנים, מאחר שאיראן תקבל על מגש הכסף את הסרת הסנקציות ואף קו אשראי כספי עוד לפני שהחלו השיחות. צרפת ועמה רוב מדינות אירופה מהמרים על הנשיא רוחאני ושר החוץ שלו זריף הנחשבים בעיניהם "מתונים", מבלי להתחשב בעמדה הנוקשה והבלתי מתפשרת של מנהיגי משמרות המהפכה. מקרון הבין כי כל ניסיונות העבר לעקוף את הסנקציות עלו בתוהו ושבכל מהלך יש להתחשב בעמדת ארה"ב ולקבל את אישורו  של הנשיא טראמפ, אך פרשנים ודיפלומטים באירופה מותחים ביקורת נוקבת על צרפת המחזקת את מעמדו של רוחאני, והמהלך הזה שרת כבר את מאמצי האיחוד האירופי לשמר את ההסכם הגרעיני עם איראן.

מנגד, על ישראל לצאת למערכה דיפלומטית ענפה במטרה לסכל את המהלך הצרפתי המסוכן. דו"ח של סבא"א שהתפרסם בשבוע שעבר קבע כי איראן ממשיכה להפר את הסכם הגרעין ומגדילה את מלאי האורניום המועשר מעבר לרמה המותרת. לפי הדו"ח, איראן צברה מאגר של 241.6 ק"ג אורניום מועשר והעשירה אורניום לרמה של 4.5%.

הגלויים האחרונים של ישראל על אתרים גרעיניים חדשים והמשך הפעילות החתרנית של איראן בסוריה ועיראק, ובמיוחד בלבנון עם בניית טילים מדויקים עבור החיזבאללה, מחייבים את הקהילה הבינלאומית להתחשב ראשית כל בסכנה הקיומית האורבת למדינה היהודית, ובוודאי לא במהלכים מרקנטילים עבור עסקאות כלכליות ובצע כסף.