“מכה לכלכלת איראן”: כל מה שצריך לדעת על הכרזת טראמפ ומשמרות המהפכה

הגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור לא תמוטט את משטר האייתוללות, אך תפגע בפעילותו במזה”ת. ד”ר דורון יצחקוב: “טהרן עומדת בפני לחץ פנימי ותאלץ להקצות מחדש משאבים”

"משמרות המהפכה מפיצים סבל ומוות". חיילים איראניים, המזכיר פומפאו והנשיא טראמפ | Joyce Boghosian

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז אתמול (ב’) על כוונתו לסווג את משמרות המהפכה האיראניים, הכוללים בין היתר את כוח קודס שהוא הזרוע הארוכה של איראן במזרח התיכון, כארגון טרור. ההכרזה שתצא לפועל בעוד שבוע מצטרפת לשורת הסנקציות הפוליטיות והכלכליות שהוטלו על איראן עם נסיגת ארה”ב מהסכם הגרעין, ומהווה עוד בשורה חיובית לישראל.

בינתיים באיראן, ההחלטה מעוררת זעם רב. יממה לפני הכרזת טראמפ, מפקד משמרות המהפכה מוחמד עלי ג’עפרי איים כי “אם ארה”ב תגדיר אותנו כארגון טרור, לצבא שלה לא יהיה שקט במערב אסיה”. המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן הגדירה את מעשה ארה”ב כ”טיפשי”, והחליטה להכריז על ארה”ב כמדינה תומכת טרור ועל צבאה כארגון טרור. שר החוץ האיראני מוחמד זריף טען כי “ההכרזה על משמרות המהפכה היא עוד מתנת בחירות לנתניהו”.

מנגד, מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו אמר בעת ההכרזה: “אנחנו עושים זאת מפני שהשימוש בטרור על ידי המשטר האיראני ככלי לעיצוב מדיניות שונה בתכלית בהשוואה לכל ממשלה אחרת. הצעד ההיסטורי הזה ימנע מהמדינה המובילה בעולם במימון טרור את האמצעים הכלכליים להפצת סבל ומוות ברחבי העולם”.

להערכת חוקר איראן ומומחה המזרח התיכון אלכס גרינברג, באיראן יסתפקו בגינויים הצהרתיים בלבד. “בזירה הפנימית המנהיגים יראו את זה כהוכחה לעוינות הנצחית של ארה”ב כלפיהם”, הוא אומר בשיחה עם ‘מידה’ ומוסיף: “ייתכן שהנשיא חסן רוחאני יסבול מזה יותר כי ינסו להוכיח שעשה טעות בהסכם הגרעין. השמרנים מנפנפים בהסכם כדי להוכיח אותו על נרפותו”.

ד”ר דורון יצחקוב ממרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן מסביר כי הצעד הראשון היה מצד איראן היה הצהרתי במטרה להתריס. “המשטר באיראן הוא משטר מהפכני והוא צריך כל הזמן לצייר את מסגרת היריב החיצוני, כמו ארה”ב וישראל. זה עוזר להם בענייני פנים ובכל הבעיות הכלכליות, שלטענתם נובעים מהגורם החיצוני”, הוא מסביר ל’מידה’.

גם שאלת העיתוי מרחפת מעל להכרזה זו, וגרינברג מציין כי “מפתיע שרק עכשיו זה קרה כי בפועל הממשל האמריקני כבר מזמן רואה במשמרות המהפכה ארגון טרור”. בתוך כך, הסבלנות של אירופה כלפי משמרות המהפכה פוקעת גם היא. בחודש ינואר האחרון האיחוד האירופי הכריז על הטלת סנקציות על ארגון הביון האיראני, בעקבות חשיפה של פעולות טרור שתכננו וביצעו סוכנים איראנים בהולנד, בדנמרק ובצרפת נגד גורמי אופוזיציה ובסיוע של משמרות המהפכה.

“התפיסה לגבי משמרות המהפכה מקובלת על כולם, ולדעתי לא יהיו גינויים רבים”, מציין גרינברג ומעריך כי היחס של אירופה כלפי משמרות המהפכה עשוי להיות דומה ליחס לחיזבאללה – הפרדה ברורה בין הגוף הצבאי לזה המדיני. “בכל מקרה, זה תוקע מסמרים אחרונים בארון ההידברות בין האמריקנים לאיראנים”.

מעגלי פעולה

כאשר נשמעו הדיווחים הראשונים על ההכרזה הצפויה, היו גורמים בארה”ב שטענו כי היא נועדה להשקיט את הביקורת מצד ניצים בוושינגטון כלפי טראמפ על רקע ההחלטה להעניק פטור זמני לשמונה מדינות ובהן סין והודו, לאפשר לאיראן לייצא אליהן נפט. “אני נגד קונספירציות, ולא הייתי מייחס את ההכרזה לפטור שהמדינות הללו קיבלו לחצי שנה”, מסייג יצחקוב. “למרות שזה לא עולה בקנה אחד עם מדיניות וושינגטון, הפטור הזה משקף רצון להימנע מטלטלה במחירי הנפט העולמיים וגישה פרגמטית המאפשרת יכולת תמרון עם מדינות שאינן מוכנות או מסוגלות לעצור באופן מידי את רכישת הנפט האיראני. הזמן הזה יאפשר להן לחפש שווקים אלטרנטיביים של נפט”.

ד”ר דורון יצחקוב | צילום מסך

יצחקוב מתאר את הצעד הנוכחי של וושינגטון כמעגל שני המצטרף למעגל הפעולה הראשון נגד המשטר האיראני – הסנקציות. “חשוב להבין שמשמרות המהפכה הם כבר מזמן לא ממסד ביטחוני גרידא אלא גם ממסד תעשייתי ועסקי, וכעת זה כולל גם את שלל חברות הבת שלהם”, הוא אומר.

הקפיצה הגדולה קדימה של משמרות המהפכה הגיעה בשנות השמונים בעקבות מלחמת איראן-עיראק העקובה מדם, אז ניתן להם המנדט לפצוח בפרויקטים עצומים בענף הבנייה, כגון בניית גשרים. לדברי גרינברג, לפי הערכות כיום כ-40% מהכלכלה האיראנית נמצאת בידי משמרות המהפכה. “סנקציות על גוף כזה שיש לו ישויות כלכליות כמו בנקים וחברות זה מעגל נוסף של השפעה ומונע מהם למשל לבצע העברות בנקאיות”, מסביר יצחקוב.

באוגוסט 2018, בטרם הטלת הסנקציות, איראן ייצאה 2.6 מיליון חביות נפט וכיום היא עומדת על קצת פחות ממיליון חביות. יצחקוב מסביר כי מדובר במכה אנושה: “גם חברות הביטוח האירופיות לא יכולת לבטח אותם בנושא, אז הם מנסים להבריח – וזה תפקיד משמרות המהפכה, ששולטים בנמלים”.

עד כמה אפשר להתבסס על הברחות?

“כעת מצבם מחמיר אף יותר, כי כשיש קושי לבצע העברות בנקאיות, יש גם גבול לכמה מזוודות כסף ניתן להבריח. עם זאת, במקרה שחלק מחברות הבת לא יזוהו על ידי משרד האוצר האמריקני, הן עדיין יכולות לעקוף סנקציות. משמרות המהפכה מחזיקים חברות קש רבות בשלל מדינות, כמו טורקיה והאמירויות”.

גרינברג מציין כי הפעילות הכלכלית של משמרות המהפכה חוצה את גבולות איראן והתבססה גם בעיראק למשל, מה שיכול להוות בעיה עבור האמריקנים הפועלים במדינה. “עלול להיווצר מצב בעייתי בו המשמרות מוגדרות כגוף טרור, אך עדיין האמריקנים בעיראק נמצאים בסמוך לעמדות של משמרות המהפכה ולא פועלים נגד זה. הרי האמריקנים לא יטילו סנקציות על חברות עיראקיות”, הוא אומר.

למרות שההשפעה לטווח ארוך של סנקציות עדיין נמצאת במחלוקת בקרב חוקרי פוליטיקה וכלכלה,  גרינברג מסביר שבסופו של יום זו הייתה האפשרות הריאלית היחידה עבור ממשל טראמפ. “זה לא הכלי הכי יעיל אבל זה הכלי האפשרי היחיד שיש לארה”ב. ההכרזה תואמת את האסטרטגיה האמריקנית, לפיה יש למצות כל אפשרות להפעלת לחץ כלכלי על איראן ולא להגיע לשום מעורבות צבאית. בכל מקרה הסנקציות הן לא מה שיפיל את השלטון”.

צבא על-לאומי

שאלה מרכזית נוספת שעולה מהכרזת טראמפ היא האם הכוח המיוחד של משמרות המהפכה האחראי למבצעים החשאיים בחו”ל – כוח קודס בהנהגתו של קאסם סולימאני – עשוי להיפגע. שני החוקרים מעריכים כי כוח הקומנדו יעמוד בסנקציות וימשיך בהתבססותו בסוריה ובשאר המדינות במזרח התיכון, אך לדברי יצחקוב, הגדרתו כארגון טרור תהיה גורם מעכב.

“צריך להבין את העוצמות ואת ההתפרסות של כוח קודס. לקאסם סולימאני יש צבא על-לאומי של נאמנים, שיכול להזיז כוחות בתימן, לבנון וסוריה. הוא משפיע בבחריין, בה יש מיעוט שיעי משמעותי של 70%, ומשפיע על ערב הסעודית. הוא שולט בכוחות פרוקסי כמו החות’ים בתימן שמנסים טילים איראניים, והמיליציות השיעיות בעיראק שבהתחלה יועדו ללחימה בדאעש, וכעת מהוות את הכוח העיקרי בקואליציה בעיראק”, הוא אומר.

קאסם סולימאני | Tasnim News Agency

לדבריו, טהרן בנתה שיטות מתוחכמות על מנת לקדם השפעה במדינות האזור. “האיראנים מתחילים תמיד בעוצמה רכה. הם בונים למשל מרכזי לימוד שיעים ושם הם מגייסים נאמנים, ושולחים אותם להכשרות. אחר כך זאת המלחמה עצמה – הם יצרו למעלה מארבעים מיליציות המבוססות על מתנדבים ששולבו בין השאר בעיראק במסגרת הפוליטית האיראנית”.

כל הפעילות הזו דורשת כסף רב, בנוסף לפעולות כמו העברת משכורות לחיילים. יצחקוב מתאר למשל שתי מיליציות הפועלות בסוריה בחסות איראן, אחת מהן אפגנית והשנייה אפגנית-פקיסטנית. “האפגנים מגיעים לאיראן כפליטים וכמהגרי עבודה ושוהים בה באופן לא חוקי. הם מקבלים משכורת של 500 דולר במקום מאה דולר שהיו מרוויחים בעבר. הסכום המצטבר הזה גם מכביד על ההנהגה של משמרות המהפכה במצב בו יש סנקציות”.

יצחקוב וגרינברג מציינים את החשיבות הגדולה שמשמרות המהפכה רואים בשיקום סוריה ועיראק, בדומה לשיקום לבנון בו הם נטלו חלק, המהווה גם הזדמנות לדריסת רגל אסטרטגית ובניית תשתיות שיועילו לה. לדברי גרינברג, “גם תוך כדי הסנקציות איראן העבירה לסוריה 12 מיליארד דולר עד כה, ועבור איראן מדובר בכסף קטן”. יצחקוב מציין: “מעבר למה שישראל עושה, המלחמה נגד הכוח הנפשע הזה היא גם בפגיעה כלכלית בסופו של דבר”.

תסיסה חברתית

מעבר להיבט הצבאי והמדיני, היבט אחר של הסנקציות הוא הפגיעה באזרחי איראן, שמאז הטלת הסנקציות מצאו עצמם במצב כלכלי קשה. יוקר המחייה בחלק מהתחומים קפץ בעשרות האחוזים, אך האם זה מה שיביא את העם להתמרדות? “רואים שהמצב מטפטף לציבור, וגם בשכבה המשכילה יותר שמים לב לכך”, מתאר גרינברג אך מסייג: “אין לנו דרך לאמוד את המחאה הקיימת, כי אין סקרי דעת קהל. יש בטוויטר מי שמקשרים בין התדרדרות המצב לבחירות השלטון אבל אסור להתנבא ביחס לאיראן”.

לדברי גרינברג, כיום אין אינדיקציות למהפכת נגד שכן מחוללי המהפכה לא קיימים. “אין מנהיגים למחאה הנוכחית או קנוניה ברמה הפוליטית. בנוסף עדיין יש כוחות הנאמנים למשטר וצריך לזכור שמשמרות המהפכה הוקמו מלכתחילה בנוסף לצבא, כדי ליצור כוח שיהיה נאמן ישירות למשטר”.

מה צריך לקרות כדי שאיראן תתמוטט?

“היא צריכה להגיע למצב כמו בוונצואלה, כשאין אוכל וחשמל ומיליוני אנשים בורחים. עם כל הבעיות, המצב באיראן עדיין רחוק מזה. בנוסף, חשוב להבין את התפיסה של העם האיראני – מבחינתו רוב הבעיות לא נובעות מהסנקציות אלא מבעיות מבניות בסיסיות כמו שחיתות קשה, אלכוהוליזם ושימוש בסמים בקרב הנוער, הצטמצמות משק המים או השיטפונות שאירעו לאחרונה וגרמו להרס ולהרוגים רבים”.

בהקשר הזה מדגיש ד”ר יצחקוב כי מידת היישום של הסנקציות מצד ארה”ב תהיה חשובה. “את עיקר הסנקציות עד כה חשים האזרחים, אך השלטון מצדו יודע איך להתמודד עם תסיסה למשל על ידי נטרול המדיה החברתית והבאת מוחים מטעם להפגנות נגד”. הוא מסכם ואומר כי מעגלי הסנקציות אמורים להכביד מאוד על איראן להפעיל את תוכניותיה הזדוניות, שמביאות לתסיסה חברתית במדינות אחרות: “החלטות כלכליות של הקצאת משאבים, יחד עם הלחץ החברתי, יכולות להשפיע על פעילותם של חיילי כוח קודס בסוריה ובתימן”.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

1 תגובות למאמר