“מדינות אירופה מממנות ארגוני ‘זכויות אדם’ הקשורים לארגוני טרור”

שניים מחברי החולייה שרצחה את רנה שנרב ז”ל עבדו בארגונים הנהנים ממימון זר. ליאורה הניג-כהן ממכון NGO Monitor: “התורמים חייבים לבצע חקירה מקיפה”

המחבלים סאמר ערביד ו-וליד חנאתשה | פייסבוק

כאשר ליאורה הניג-כהן, חוקרת בכירה במכון NGO Monitor, שמעה לראשונה את הדיווח על מעצרו של מחבל מחוליית הטרור שביצעה את הפיגוע בו נרצחה רנה שנרב ז”ל, היא חוותה תחושה מוזרה. “השם סאמר ערביד נשמע לי מוכר מאוד”, היא מספרת בשיחה עם ‘מידה’, “ולקח לי כמה דקות להבין למה”. הניג-כהן, שבמסגרת תפקידה עוקבת אחרי פעילות של ארגונים לא-ממשלתיים הקשורים לסכסוך הישראלי-ערבי, נתקלה כבר בשם הזה בעבר ויותר מפעם אחת.

בעוד הדיווחים המשיכו לזרום על כך שערביד היה זה שעמד בראש החולייה, הכין את מטען החבלה שרצח את רנה ופצע את אביה ואחיה והפעיל אותו באופן אישי כאשר צפה במשפחת שנרב מגיעה למעיין סמוך לישוב דולב, נזכרה הניג-כהן כי מדובר באותו אדם שעבד במשך שנים בארגון הפלסטיני ‘אדאמיר’, ואף הופיע עד לאחרונה באתר הארגון כרואה החשבון שלו. “מדובר בארגון שמגדיר את עצמו כארגון ‘זכויות אדם’ ונהנה מתקציבים גבוהים, אך עיקר פעילותו היא הובלת קמפיינים למען שחרור אסירים ביטחוניים. עורכי הדין שלו מייצגים בין השאר מחבלים מורשעים כמו אחמד סאדאת שעומד כיום בראש ‘החזית העממית’, וכבר לפני שלוש שנים תיעדנו את הקשרים בין ‘אדאמיר’ לארגון הטרור והתרענו על כך”, היא אומרת.

גם לסאמר ערביד עצמו, כך מסתבר, הייתה היסטוריה ענפה של פעילות טרור. “כבר ב-2003 הוא ונכלא לשנתיים וחצי, ואחר כך היה עוד כשנה במעצר מנהלי, בשל השתייכותו ל’חזית העממית’. בין 2007 ל-2016 הוא נעצר לפחות עוד ארבע פעמים, ככל הנראה בגלל חשדות הקשורים לענייני ביטחון”, אומרת הניג-כהן. על פי הדיווחים לאחר מעצרו השבוע, ערביד פעל תחת ראש ‘החזית’ ברמאללה בזמן האינתיפאדה השנייה, וסייע בהכנת מטענים ופיגועים.

איך אדם כזה עובד בארגון “זכויות אדם”, לכאורה במקביל לעיסוק בטרור?

“כפי שחשפנו בעבר, לארגון ‘אדאמיר’ היו קשרים רבים עם ‘החזית העממית’ וחלק מעובדיו ועובדיו לשעבר היו פעילים או קשורים לארגון הטרור. ערביד עצמו זכה לייצוג משפטי של ‘אדאמיר’ בחלק ממעצריו, ואחר כך המשיך לעבוד בארגון במשך שנים בתור רואה חשבון”.

החוזה בין ‘אדאמיר’ לממשלת שווייץ

לדברי הניג-כהן, מעצרו של ערביד בחשד לרצח חושף שוב את התופעה החמורה בה כספים זרים, המגיעים בעיקר מממשלות אירופאיות ומסוכנויות שונות של האו”ם, מגיעים בפועל לידי ארגונים הקשורים לטרור בדרכים שונות. “הכותרת של “זכויות אדם” מעניקה לארגונים האלה חסינות, האירופאים מתייחסים אליהם כארגון אזרחי. אין שום שקיפות או בקרה, והכסף ממשיך לזרום למרות כל העדויות והממצאים”.

מהם מקורות התקציב של ארגון ‘אדאמיר’?

“לפי מידע שפורסם על ידי התורמים, בין השנים 2019-2017 ‘אדאמיר’ קיבל מענק ישיר בסך 180 אלף אירו ממשלת ספרד, ומענק בסך 118אלף דולר ממשלת שוויץ. בשנים 2014-2017 קיבל הארגון מענק על סך חצי מיליון דולר מקרן סיוע משותפת של הולנד, דנמרק, שווייץ ושבדיה, וזאת בנוסף ל-200 אלף דולר מממשלת נורבגיה ו-150 אלף אירו מאירלנד. תורמים אחרים היו סוכנויות האו”ם, קרנות ממשלתיות ורשויות מקומיות”.

היסטוריה של טרור

מספר ימים לאחר מעצרו של ערביד, עצר צה”ל חשוד נוסף במעורבות בפיגוע הרצחני בדולב – האסיר המשוחרר ופעיל ‘החזית העממית’ וליד חנאתשה. גם במקרה הזה, שמו של המחבל היה מוכר לאנשי NGO Monitor. “בדומה לערביד, גם חנאתשה היה מועסק בארגון שמגדיר את עצמו כארגון ‘זכויות אדם’ וממומן באופן ישיר בכסף אירופאי – Health Work Committees – שם היה נכון לחודש יולי מנהל הכספים והתפעול“, אומרת הניג-כהן.

נקודת דמיון נוספת בין השני המחבלים היא היסטוריית הטרור הענפה שלהם. גם וליד חנאתשה בילה תקופות ארוכות במעצר מנהלי בין 2002 ל-2012, ובאחד הדיונים בבג”ץ לגבי מעצרו אף הוגדר כ”פעיל בכיר בחזית העממית”. בהמשך הדיון מ-2005 נטען כי “להערכת גורמי הבטחון מיקומו של המשיב בהיררכיה והסיכון כי ישתלב בתפקיד בכיר בפעילות צבאית בארגון הוא משמעותי לאין שיעור”.

ב-2012, בתשובה לשאילתא בכנסת לגבי מעצרו של חנאתשה, השיב השר להגנת העורף מתן וילנאי כי “מנהל הכספים הוא פעיל בכיר בארגון הטרור של ‘החזית העממית’, והיה מעורב טרם מעצרו בפעילות המסכנת את ביטחון האזור והציבור”. לדברי וילנאי, מהחומר החסוי עולה כי “הנדון היה פעיל ב’חזית העממית’, עסק לפני המעצר בפעילות ארגונית ענפה, רמת-דרג, בעלת קשרים ענפים עם ראשי הארגון ונשקפת ממנו מסוכנות גבוהה”.

ביוני 2015 הכריז שר הביטחון על עמותת HWC בה עבד חנאתשה כהתאחדות בלתי-מותרת אך למרות כל זאת, הניג-כהן מספרת כי הכסף האירופאי המשיך לעבור. “בשנים 2018-2017 ממשלת שבדיה תרמה לארגון למעלה מ-2.4 מיליון דולר, וב-2017 האיחוד האירופי תרם 700 אלף אירו לפרויקט שכלל את ארגון HWC. גם לגבי הארגון הזה התרענו במשך שנים על קשריו עם ‘החזית העממית’, אבל לצערי ממשלות אירופה ממשיכות לתמוך בו בטענה שמדובר בארגון זכויות אדם”.

מה אפשר לעשות כדי להיאבק בתופעת המימון האירופי לארגונים שקשורים לטרור?

“לאור ריבוי המקרים בהם פעילי ‘החזית העממית’ שעובדים בארגונים אלו עוסקים בפעילות טרור, אנו חוזרים וקוראים לממשלות אירופה וסוכנויות האו”ם לבצע חקירה מקיפה כיצד הוחלט על מתן המענקים למרות כל הממצאים והעדויות על קשרים לטרור. יש לבדוק לאלתר מדוע תהליך המימון לוקה בחוסר שקיפות, וכיצד תפקידם של חנאתשה וערביד בארגוני זכויות אדם’ מתיישב עם פעילות הטרור בה הם חשודים”.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

12 תגובות למאמר

  1. שנה טובה וגמר חתימה טובה. נראה לכם שהאיחוד האירופי יפתח בחקירה? כאילו הוא לא יודע את מי ואת מה הוא מממן?

  2. מדינת ישראל מעניקה סיוע מודיעיני חינם אין כסף למדינות מערב אירופה השפלות, התרעות חמות על טרור בתחומן,ואילו הן לא רק שתומכות מדינית בפולש הערבי ששם לעצמו להשמיד את ישראל, הן גם מסייעות לו לייצר טרור ממשי נגד העם היהודי, 70 שנה לאחר שכל אירופה התגייסה להשמידו.

    משהוא רקוב בממלכת ישראל

    1. הרצון למצוא חן בעיני הנבלות האירופים – זה למה
      אין שום סיבה לעשות זאת
      לתת להם לגווע לאט לאט אך בטוח

    2. אם מי שימני ונאמן מדי מסתנן החוצה באקדמיה, בפוליטיקה, בצבא, בפרקליטות ובמשטרה למה לא גם במודיעין. מה בדיוק שונה שם? איך זה שהארגונים הללו לא נגעו עד היום בעמותות שממומנות ע”י מדינות זרות ופועלות למען האינטרסים שלהם?

    3. תודה לעיתון מידה
      משום מה המידע הזה לא קיים באמצעי התקשורת האחרים והרבים אותם צורך הישראלי הממוצע, שם עסוקים בעיקר באימרות כנף של פוליטיקאים או סלבס.
      כלומר המידע הזה לא מוצא את דרכו לרוב הציבור הישראלי וחבל.

  3. יש לי רעיון:
    משרד החוץ יקצה סכום, נאמר 10 מיליון דולר לשנה. הסכום יחולק בין ארגונים דוגמת:
    אטה, המחתרת הבאסקית הבדלנית בספרד.
    החזית הבדלנית של קטלוניה.
    ארגון בדלני פלמי אחד.
    ארגון בדלני ולוני אחד (לצורך האזון הקדוש).
    ארגון בדלני סקוטי כלשהו.
    וכן הלאה.
    נראה מה יעשה האיחוד האירופי במצב כזה.

  4. הפיתרון הוא אחר
    צריך לתבוע את כל אותם תורמים זרים שישלמו על כל הנזיקין שגרמו כל התרומות שלהם. אם מוצאים קשר כלשהו אפילו קל צריך לתבוע את התורמים ולחלט את הכספים שהם תורמים כך שזה לא יגיע לפעילי הטרור.

    אפילו אם לא יצא מזה הרבה הרי הפרסומת שמדינה מסויימת תרמה לפעיל טרור תגרום להם לחשוב כמה פעמים לפני שימשיכו או לכך הפחות להאיט את קצב התרומות.

    מנקודה אחרת בהתחשב בבתי המשפט והמשטרה שלנו יש להניח שקודם יפעילו את החוק נגד יהודים.

    1. ולכן צריך לתבוע אותם במדינות הבית שלהם(מה גם שככה יותר אזרחים אצלם ישמעו על זה ויצעקו על הממשלות שלהם).

  5. מה חדש?
    כנראה לא קראתם את הספר תפוס ת’יהודי של טוביה טננבאום.