שקיפות סלקטיבית: משרד המשפטים דורש תשלום כדי לחשוף את יומן זילבר

משרד המשפטים דורש סכום של 870 ש"ח כדי למסור את יומנה של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, כך עולה מתשובה שניתנה אתמול (שני) לבקשת חופש מידע ששלח ארגון 'לביא'. בבקשה שנשלחה לפני כחודשיים ביקשו ב'לביא' לקבל את יומנה של עו"ד זילבר החל מחודש ספטמבר 2018 ועד לחודש ספטמבר של השנה הנוכחית. על פי הבקשה, זילבר "משמשת באחד מהתפקידים המשמעותיים ביותר בשירות הציבורי" ו"התנהלותה והנחיותיה קשורות בקשר הדוק לנושאים הרגישים ביותר בחברה הישראלית", ולכן ראוי שהציבור יהיה חשוף ליומנה.

בארגון 'לביא' ביקשו תחילה לקבל את היומן בפורמט המקורי בו הוא מנוהל כיומן מבוסס דואר-אלקטרוני בתוכנת 'אאוטלוק', אך במשרד המשפטים טענו כי יומן האאוטלוק הוא "כלי ניהולי המכיל מידע רב נוסף", ובמסגרתו "מוחלפים מסמכים, תכתובות ופרטי מידע שאין להם כל נגיעה או חשיבות לציבור". לכן טוענים במשרד המשפטים שיש להעביר את היומן לקובץ אקסל בו יבוצעו הבדיקות לגבי המידע שניתן למסור לציבור "באופן המיטבי בחיסכון יחסי של משאבים", מה שדורש "השקעה של שעות עבודה לא מעטות, שיש לחייב בגינן אגרת טיפול". במשרד העריכו שיידרשו 29 שעות עבודה "לשם בדיקת היומן והתאמתו לפרסום", המסתכמות לתשלום אגרה של 870 ש"ח לפי חישוב של 30 שקלים לשעת עבודה.

יש לציין כי טענה זו עומדת בניגוד לנוהל מספר 7 שפרסמה היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, לפיו על הרשות לפעול למסירת המידע בפורמט בו הוא מצוי ברשותה, אלא במקרה בו היא סבורה שיש מניעה מנומקת לעשות זאת. בארגון 'לביא' אמרו ל'מידה' כי "במקום שמשרד המשפטים יחשוף מיוזמתו את יומנה המלא של דינה זילבר, הוא בוחר להשית קנס על מבקשי המידע". בארגון הוסיפו כי לא יירתעו מכך וישלמו את האגרה במלואה, על מנת "להביא לידיעת הציבור את המידע שהוא זכאי לו".

בבקשה קודמת ששלח ארגון 'לביא' ונגעה ליומנה של זילבר בין השנים 2015 ל-2018, כולל תכתובות עם ארגונים שונים והאירועים בהם השתתפה, טענו במשרד המשפטים כי מסירת המידע תחייב הקצאה של לפחות 128 ימי עבודה בשל הצורך "לערוך חיפוש מורכב במיוחד, לסווג כמות מסמכים גדולה, ולבחון מסירתם בהתאם להוראות חוק חופש מידע באופן פרטני". בבקשה אחרת לקבלת יומניה של זילבר בין אוגוסט 2017 לספטמבר 2018, המידע נמסר לבסוף רק לאחר תשלום אגרה בסך 1,260 ש"ח, שוב בטענות ל"הקצאת משאבים בלתי סבירה".

היסטוריה של הסתרה

ההתחמקות החוזרת של משרד המשפטים בכלל ודינה זילבר בפרט ממסירת מידע לציבור תמוהה עוד יותר, כאשר נזכרים כי בחודש פברואר השנה זכתה אותה זילבר ממש בפרס 'מגן השקיפות' מטעם עמותת 'שקיפות בינלאומית ישראל'. בטקס קבלת הפרס המכובד אמרה זילבר כי שקיפות היא "חיונית כמו חמצן" והוסיפה:

בלעדי השקיפות, ההגנה על פרקטיקות משחיתות קלה יותר וחומרים מסוכנים זורמים בצינורות תת-קרקעיים בנחת. עד היום זהו אחד מהערכים היסודיים המכוונים את עבודת מוסד היועץ המשפטי לממשלה. השקיפות אינה מנוגדת למשילות אלא תורמת למשילות חשופה יותר ונקיה יותר, כזו שדופקת חשבון לציבור"

אכן מילים כדורבנות, אך למרבה הצער בפועל משרד המשפטים מתנהל בצורה הפוכה לחלוטין, ועושה הכל כדי להסתיר מידע מהציבור ולהתחמק בתירוצים שונים מאחריותו לביצוע חוק חופש המידע. כפי שחשף גלעד צוויק לפני ב’מידה’ לפני כשנה, במשרד סירבו למסור את יומנה של אביטל שטרנברג, בכירה במחלקת הייעוץ המשפטי החברה בצוות של דינה זילבר, בתואנה כי היא “אינה נושאת בתפקיד בכיר מספיק” וכי מדובר במידע ש”אין לו נגיעה או חשיבות לציבור”.

דינה זילבר בטקס קבלת 'מגן השקיפות'. צילום: ynet

בחודש מאי האחרון חשפנו ב'מידה' כי היועמ"ש אביחי מנדלבליט וכתבת חברת החדשות דנה ויס סרבו לחשוף האם ומתי ערכו פגישות בטרם שידור הריאיון עם היועמ”ש בראשית השנה. בתשובה לבקשת חופש מידע בעניין, טענו במשרד המשפטים כי הם דוחים את הבקשה “לאחר שנערכה פנייה לעיתונאית ולמערכת ואלו התנגדו למסירת המידע”. עוד הוסיפו במשרד המשפטים כי “מסירת מידע זה עלולה לפגוע בעבודת הרשות הציבורית ולשבשה, כמו גם להשפיע על העבודה העיתונאית ולפגוע באינטרסים עסקיים של צדדי ג’ באופן שגובר על האינטרס הציבורי במידע”.

במקרה אחר לפני כשנה וחצי, דיווחה שירית אביטן כהן ב’מקור ראשון’ כי משרד המשפטים מחק את שמות העיתונאים עמם נפגשה השרה לשעבר ציפי לבני מהיומן שנמסר לבקשת העיתון, וזאת למרות פסק דין מוקדם יותר של בג"ץ שקבע לבקשת רביב דרוקר כי יש לחשוף את התיעוד המלא ביומן לשכת ראש הממשלה לגבי שיחות טלפון שניהל נתניהו עם שלדון אדלסון ועמוס רגב.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה:

"משרד המשפטים משקיע עבודה רבה על מנת לפרסם מידע בעל עניין לציבור באופן יזום, וכן במענה לבקשות חופש מידע המגיעות לפתחו. כך למשל, מפורסם מדי שלושה חודשים יומנו של היועץ המשפטי לממשלה באופן יזום, וכן הוקם לאחרונה מאגר המנגיש לציבור את התייצבויות היועץ המשפטי לממשלה מהשנים האחרונות. המשרד פועל ללא לאות לשפר את מעניו ולבקשות חופש המידע, ולקדם פרסום יזום נוסף. אשר לבקשת חופש המידע הספציפית הנדונה, הגורם שהגיש את הבקשה הגיש בקשה דומה בעבר וקיבל מענה מפורט ושלם לבקשתו. הפקת היומן של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הגב' דינה זילבר, דורשת השקעת משאבים ושעות עבודה, בין היתר בשל המידע הרגיש המצוי בו, אשר לא ניתן למסרו על פי הוראות חוק חופש המידע.

בניגוד גמור לעולה מהפרסום, התשלום הנדרש הוא אגרה המתחייבת מכוח החוק והתקנות בעניין. אף הסכום שהתבקש נגזר מהערכה מינימאלית של מספר שעות העבודה שיידרשו בכדי להבטיח שהמידע שיימסר למבקש לא יפגע באינטרסים ציבוריים כגון ביטחון המדינה ופרטיותם של אזרחים. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רואה חשיבות רבה בקידום ערך השקיפות, ותוודא כי המשאבים הדרושים יושקעו בבקשת חופש מידע זו כמו בקודמותיה. כמו כן, ימשיכו היועץ המשפטי לממשלה וכן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לפעול למען הגברת השקיפות בממשלה בכל הכלים העומדים לרשותם".

רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת 'השילוח' לשנה מתנה!