הקרב על העמדה הישראלית בקמפוס עדיין לא אבוד

מרבית החברים בארגוני הסטודנטים ה"פרו-פלסטינים", שנוטים לייחס כל אי-צדק בעולם למדינה היהודית, פשוט לא חשבו על זה עד הסוף

צילום: FSU Students for Justice in Palestine


בטור מזעזע ועצוב שפורסם לאחרונה ב'ניו-יורק טיימס', בלייק פלייטון, סטודנט באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ומי שמגדיר את עצמו "פעיל למען זכויות להט"ב, הפלות ואיכות הסביבה", הסביר מדוע חבריו הפרוגרסיבים קוראים לו "רוצח תינוקות" ו"תומך אפרטהייד" רק מכיוון שהוא יהודי ובשל כך מן הסתם גם בעל דעה חיובית על ישראל כמו מרבית היהודים האמריקנים.

אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון הייתה בכותרות לאחרונה בשל מקרה חמור של אנטישמיות בוטה, בו סטודנטית "פרו-פלסטינית" תועדה כאשר היא אומרת: "אנחנו הולכים להפציץ את ישראל המז**נת, תז**נו מכאן חלאות יהודים". אותה סטודנטית טענה כי הייתה שיכורה והתנצלה בהמשך ואני מאמין לה, אך הייתה זו דוגמה נוספת לקו הדק שבין "ציוני" ו"יהודי" בשיח האנטי-ישראלי בימינו.

בעקבות פרסום הסרטון סיפרו תלמידים יהודים, המהווים כרבע מכלל הסטודנטים באוניברסיטה, כי חוו אנטישמיות בקמפוס, אך טורו של פלייטון לא עסק בגילויי אנטישמיות מהסוג הבוטה הזה. פלייטון תיאר כיצד השתתף בכנס תמיכה בהעלאת השכר לצוות התחזוקה של האוניברסיטה, ובמהלכו נציגים מקבוצות אנטי-ישראליות נשאו דברים. הוא מספר כיצד הם דיברו "נגד הדיכוי של פלסטינים בעזה ובגדה המערבית", אשר לדבריהם "דומים לצוות הניקיון באוניברסיטה כי גם הם לא זוכים לחלקם ההוגן". פלייטון ממשיך וכותב כי "האדם הסביר יודע שלקשר יהודים עם תכונות כמו חמדנות או קמצנות זו אנטישמיות", ושואל: "האם ניסיון לקשר בין הסכסוך הישראלי-ערבי לשכר השרתים באוניברסיטה אמריקנית הוא שונה?".

שאלה טובה, המדגישה שוב כי האשמת המדינה היהודית בכל סוג של אי-צדק עלי אדמות הפכה להיות תופעה נפוצה בקמפוסים, ולא עניין חד-פעמי. כך למשל, ב-City University  בניו-יורק בשנת 2015, מספר תאי סטודנטים הקשורים לארגונים פרו-פלסטיניים חתמו על הצהרה נגד הנהלת המוסד "הציונית". נושא ההצהרה? שכר לימוד גבוה ומשכורות נמוכות לעובדי הקמפוס. ארגון הסטודנטים 'Jewish Voice for Peace' מריץ כבר כמה שנים קמפיין הטוען כי ישראל אחראית לאלימות המשטרתית נגד שחורים באמריקה. האסטרטגיה ברורה: האשם את היהודים – סליחה, את ה"ציונים" – בכל עוולה או מחדל, וכך תוכל למשוך עוד תומכים לתנועתך.

אנטישמיות, כך מסתבר, היא אסטרטגיה פוליטית יעילה, והיא יעילה אף יותר כאשר איגודי סטודנטים בוחרים להתעלם מסטודנטים יהודים ומגנים דווקא, כפי שעשתה לאחרונה האגודה באוניברסיטה באילינוי, את "המשוואה בין אנטי-ציונות לאנטישמיות". ארבע מאות סטודנטים יהודים, כולל היהודי היחיד במועצת הסטודנטים, נטשו את האולם במחאה. בעבר, גופי סטודנטים שונים נהגו באופן תדיר להשמיע הצהרות לגבי המזרח התיכון מבלי לדעת ממש מה מתרחש בו. כיום, הם התקדמו להטפה ולגינוי יהודים שמתלוננים על אנטישמיות, מבלי לדעת בכלל מה היא אנטישמיות.

יש לחזק תלמידים כמו פלייטון שמעזים לחשוף את התופעה, ועיתונים כמו ה'ניו-יורק טיימס' שמפרסמים טורים כאלה. אין ספק שחלק מהחסידים השוטים של השמאל בקמפוסים איבדו מזמן כל בושה או תקנה, אך מניסיוני האישי אפילו אנטי-ציונים מושבעים יכולים להיות אנשים חושבים ונוחים לשכנוע יותר מאשר הצהרותיהם הפומביות מראות. חלקם מאמינים באמת ובתמים שיהודים המאשימים אותם באנטישמיות הם שקרנים, אולי בגלל שהם נמצאים בדרך כלל בסביבה החברתית של מעט היהודים שאינם תומכים בישראל; רובם פשוט לא חשבו על זה עד הסוף, ואפשר עדיין לעזור להם לעשות כך.


פרופ' ג'ונתן מרקס הוא מרצה למדעי המדינה במכללת אורסינוס. הטור התפרסם לראשונה באתר 'קומנטרי'.

רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת 'השילוח' לשנה מתנה!

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. נראה לי שהכותב ממש תמים אם הוא סבור שניתן לכנע אנטישמים שהם טועים בעזרת טיעונים הגיוניים ועובדות…