חסינות, פרישה או משפט? התרחישים האפשריים של נתניהו מול כתב האישום

עו"ד שמחה רוטמן על השאלות סביב המשך כהונת רה"מ: "לא יתכן מצב שיועמ"ש יקבע תקדים בניגוד להליך החוקי"; ד"ר חיים משגב: "נתניהו יתקשה לזכות במשפט הוגן"

היועמ"ש מנדלבליט וראש הממשלה נתניהו | לע"מ

"כתבי האישום נגד נתניהו הם שיא של תהליך הפליליזציה של הפוליטיקה אותו אנחנו רואים במקומות אחרים בעולם וגם בישראל, ופלישת מערכת המשפט לכל תחומי החיים הציבוריים". כך אומר עו"ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, בשיחה עם 'מידה' בעקבות הודעתו הדרמטית אמש של היועמ"ש מנדלבליט על הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה בחשד לשוחד בתיק 4000 והפרת אמונים בתיקי 1000 ו-2000.

"כאשר מדברים על שוחד צריך שיהיה מרכיב של מתת מצד נותן השוחד וצריך שתהיה תמורה מצד מי שמקבל את השוחד. "סיקור אוהד" אינו יכול להיות מתת ולכן מה שמתואר בכתב אישום ברמה העקרונית זה לא שוחד, ולדעתי 'תיק 4000' הוא בכלל לא תיק שהיה צריך להיפתח", הוא אומר ומסביר: "בכתב האישום מוזכרות למשל כתבות נגד יריבים של נתניהו שהיו אמורות להעביר מסרים שליליים. מה האינטרס האישי של נתניהו בפרסום כזה? הרי אם נפתלי בנט למשל לא היה יריב פוליטי ברור שלא אכפת לנתניהו מה מתפרסם עליו. כלומר, הפרסום עצמו לא מהווה עבורו טובת הנאה אישית אלא חלק מהתפקיד שלו כפוליטיקאי".

אפשר בכל זאת לטעון שהייתה איבה אישית בין השניים

"אולי, אבל עדיין לא מדובר פה בטובת הנאה שפוגעת במדינה כמו למשל כסף או ארוחות. בתפיסתו של נתניהו ישראל מרוויחה מכך שהוא מכהן כראש הממשלה, וכאשר הוא פועל למען סיקור אוהד הוא מנסה לבצע את תפקידו בצורה טובה יותר. ככה עובדת הפוליטיקה, ואם נתחיל להגדיר כל פעולה כזו כמתת ייווצר כאן עיוות חמור מאוד של המערכת הפוליטית ופגיעה בתקשורת החופשית. אם סיקור אוהד הוא שוחד צריך להכניס לכלא את כל הפוליטיקאים, העיתונאים והפקידים במדינה. מי שחיבר את כתב האישום הזה לא מבין מהי פוליטיקה ומהם יחסיה עם התקשורת, או שהוא מבין היטב אבל מבקש להכפיף את נבחרי הציבור למרותו. זו תזה מופרכת כשלעצמה, ולהחיל אותה באופן תקדימי ובררני זה דבר לא הוגן".

מה לגבי תיקי 1000 ו-2000?

"אם העובדות ב'תיק 1000' אכן נכונות יכול להיות שנחצה בו הקו שבין מתנות חבריות להפרת אמונים. במקרה הזה, ובניגוד לשני התיקים המופרכים האחרים, מדובר בעניין לשיקול דעתו של היועמ"ש בנוגע לשאלות משפטיות. בנוגע ל'תיק 2000', גם כאן אני סבור שאין שום שוחד ובכלל לא היה צריך לפתוח תיק כזה. להגיד שאדם שנסחט על ידי מו"ל של עיתון ומקליט את השיחה מבצע הפרת אמונים? זה מגוחך?".

עו"ד שמחה רוטמן | צילום מסך

כבר אתמול בערב עם פרסום כתבי האישום, החלו לצוץ בתקשורת דיווחים על כך שמנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן בוחנים את שאלת המשך כהונתו של נתניהו תחת כתב אישום, למרות שקיים חוק יסוד מפורש בעניין הקובע כי ראש ממשלה יכול להמשיך בתפקיד עד למתן פסק דין חלוט בעניינו. בסוגיה זו עו"ד רוטמן אומר כי "החוק ברור וחד ומסביר לפרטי פרטים איך מנהלים הליך פלילי נגד ראש ממשלה מכהן. לא יתכן לעולם מצב שבו יבוא יועמ"ש או בית משפט ויגיד שאי אפשר שראש ממשלה יכהן במצב כזה. בדיוק בשביל זה קבעו את החוק וזו חוצפה שבמשרד המשפטים בכלל דנים בשאלות כאלה. גם הטענה שמנדלבליט יכול להגדיר לנשיא המדינה למי לתת את המנדט להרכבת הממשלה מנוגדת לכל חוק".

האם לא קיים ניגוד עניינים במצב בו הסוגייה הזו אכן תגיע לבית משפט?

"ברור שיש פה ניגוד עניינים מובהק. הרי אלה אותם אנשים שעמדתם היא שנתניהו אשם ולכן הם הגישו נגדו כתב אישום, ומן הסתם הם מוטים בשאלה האם הוא יכול להמשיך לכהן. מה שמדהים הוא שאותם פרקליטים ויועצים ירדו לכל פרט קטן בניגודי העניינים שבין נתניהו לבין אלוביץ' למשל, אבל כשהם עצמם עומדים בניגוד עניינים מובהק זה כנראה עובר להם מעל הראש. מדובר פה בשרלטנות משפטית שמתאימה יותר לרפובליקת בננות".

מה דעתך על הטענה לפיה נתניהו לא עשה מספיק בשנות שלטונו כדי לקדם רפורמה במערכת המשפט?

"אני לא יכול אלא להסכים. במשך שנים רבות נתניהו לא עשה דבר כדי לטפל במערכת המשפט ואף התייצב תמיד להגנתה. הוא היה המשיב בעתירות שהגשנו נגד המינוי של שי ניצן לפרקליט המדינה, והוא התעלם מהבקשות לפצל את תפקיד היועמ"ש או להגביל את סמכויות בג"ץ. באיזשהו מקום האירוע הזה מגיע לו, אבל לא מגיע לנו שהדמוקרטיה הישראלית תהרס בגלל הכשלים בפרקליטות ובמשטרה ובגלל שמערכת המשפט יצאה משליטה. למרות הכשלון של נתניהו בעניין, אני באופן אישי אעמוד במאבק לצד כל מי שתומך בו, כי לאזרחי ישראל מגיעה מערכת משפטית נורמלית ותקינה".

המלכוד של נתניהו

מומחה המשפט הפלילי והחוקתי ד”ר חיים משגב אומר בשיחה עם 'מידה' כי כתבי האישום מאמש הם הוכחה ל"ניצחון האוליגרכיה המשפטית". על פי ד"ר משגב, "אהרן ברק יסד את האוליגרכיה לפני כ-25 שנים, עם חוק יסוד כבוד האדם שאפשר לו למעשה להתערב מעשי חקיקה והפכה את החוקים להמלצה בלבד. שלוחותיה של האוליגרכיה הזו נמצאות בכל מקום במשטרה, בפרקליטות, בלשכת היועמ"ש ובבתי המשפט וקשה מאוד להתמודד איתה".

ראש הממשלה ביקר אתמול את הפרקליטות אבל אמר שהוא מאמין וסומך על השופטים

"אם מישהו חושב שיש לראש הממשלה סיכוי לזכות בהליך הוגן אז הוא טועה. מדובר פה בקרב מאסף של האוליגרכיה על המשך שלטונה והיא מנצחת בו. אין שום פיקוח ציבורי על הדרך שבה נפתחות חקירות ומוגשים כתבי אישום, ולמעשה אין שום דרך למנוע הגשת כתב אישום. נכון שהיה כביכול שימוע אבל ראינו אתמול שבעצם לא שמעו שם שום דבר. אנחנו גם יודעים שמנדלבליט לא קרא את כל החומרים בעצמו אלא רק קיבל דיווחים תמציתיים שהושמטו מהם דברים חשובים, ואין שום דרך להספיק לקרוא לבד את הכל. היו פה הרבה בורות משפטיים בדרך ולצערי היועמ"ש נפל בכולם".

לדברי ד"ר משגב, המצב הזה מעלה שוב את הצורך לפצל את תפקידי היועמ"ש, אשר משמש כיום למעשה גם כתובע שאחראי על התהליך הפלילי וגם כיועץ משפטי לממשלה ולראש הממשלה בעניינים שוטפים. "ברור שבמצב בו מנדלבליט מחזיק בסמכות לפתוח בחקירה ולהגיש כתב אישום נגד נתניהו, אז גם יחסי העבודה ביניהם כאשר הוא מייעץ לראש הממשלה כיצד לנהוג הם בעייתיים. כל עוד הסמכויות שלו לא מוגדרות בחוק, היועמ"ש למעשה הופך לשליט יחיד וההפקרות חוגגת".

שמענו כבר אתמול דיווחים על האפשרות שנתניהו לא יוכל להמשיך לכהן כראש ממשלה

"אני הייתי זה שהגשתי בזמנו את העתירה בעניין רפאל פנחסי, והרכב של חמישה שופטים בראשות אהרן קבע אז את ההלכה לפיה שר שהוגש נגדו כתב אישום חייב לסיים את תפקידו גם אם ניתנה לו חסינות מהכנסת. בעניין ראש הממשלה המצב שונה כי יש כאן חוק ברור לחלוטין שאומר שהוא מסיים את תפקידו רק לאחר פסק דין חלוט. כל ההצעות האחרות שאנחנו שומעים עכשיו לא רלוונטיות כל עוד נתניהו הוא ראש ממשלה, ואי אפשר לסלק אותו מהתפקיד עד שלא תתכנס כנסת חדשה. השאלה אם הנשיא יכול או לא יכול להטיל עליו להקים ממשלה תחת כתב אישום היא עוד חזון למועד, אבל הבעיה הגדולה היא שבסופו של דבר העניין יגיע לבג"ץ, שהוא מקור הכוח העיקרי של האוליגרכיה המשפטית, והוא עלול עוד לקבוע ללא שום סמכות שהיועמ"ש רשאי לפרש את החוק כרצונו".

ד"ר חיים משגב | צילום מסך

האם ממשלות הימין כשלו בהסדרת היחסים בין הרשויות?

"לצערי נתניהו וממשלותיו לא נתנו את דעתם לכך באופן מספק. היו כמה הזדמנויות שבהן היה צריך להגביל את כוחו של בג"ץ ולקבוע את סמכותו, אבל היום אנחנו במצב שבית המשפט העליון פורס את חסותו על כל המערכת ורק מכוחו היא פועלת. זו בעצם הפיכה של כל המערכת הפוליטית על פיה וזה מה שהוביל אותנו למשבר הנוכחי. ברור שאלמלא החקירות וכתב החשדות המופרך נתניהו היה יכול לעמוד בראש ממשלה יציבה ועם הרבה יותר מושבים בכנסת".

איך היית מייעץ לראש הממשלה להתנהל בהליך המשפטי כעת?

"עניין החסינות הוא מורכב, כי החוק קובע עילות מוגבלות כמו האם כתב האישום הוגש שלא בתום לב או מתוך אפליה. הענקת חסינות תלויה בוועדת הכנסת ובמליאת הכנסת, שם אין לנתניהו כרגע רוב. בכל מקרה כרגע אין מי שיוכל לדון בשאלה וגם אין לדעת איך תראה הכנסת הבאה, ובוודאי יוגשו גם שלל עתירות לבג"ץ בעניין והוא בוודאי ידון בהן. מצד שני, אני חושב שגם במשפט אין לנתניהו הרבה סיכוי ולכן הוא נמצא במלכוד. המשפט במחוזי יכול להמשך שנים, ויהיה מלווה בהרבה הדלפות וספינים תקשורתיים. אני כבר רואה איך אהרן ברק ודורית בינייש מתבטאים בזכות הרשעה כמו שהתבטאו בזכות הגשת כתב האישום, ויתכן שחלק מהשופטים יושפע מרצונם להגיע בהמשך לעליון. אולי ירככו את כתב האישום ויזכו אותו בחלק מהתיקים אבל אני לא רואה כאן זיכוי מוחלט, לא בגלל חומר הראיות אלא מסיבות אחרות".

האם יש תקנה למצב הנוכחי ולכוחה המוגזם של מערכת המשפט?

"לצערי נראה שמאוחר מדי. הקרב אבוד והפסדנו במלחמה. היו עשר שנים שבהן היה אפשר לקבוע את סמכויות בג"ץ או לחוקק פסקת התגברות אבל לא נעשה דבר. שר האוצר משה כחלון שבעבר היה תלמיד שלי בלימודי משפטים החליט שהוא מגן על הדמוקרטיה ומונע שינויים בחוק, וכעסתי מאוד על כך. גם הכנסת הבאה כבר לא תעשה דבר ולא משנה בידי מי תשלט, ולמעשה אין דרך להחזיר את הגלגל לאחור. אתמול בלילה הם ניצחו".


רכשו עכשיו מנוי ל'מידה' ותהנו מהנחה מיוחדת על ספרי שיבולת החדשים + כתב העת 'השילוח' לשנה מתנה!

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

18 תגובות למאמר

  1. אני למד מדבריו הראויים של עו"ד חיים משגב שהפור כבר נפל ולא ניתן לתקן את העוולה . הדרך היחידה שנותרה נימצאת בידי אותו ציבור שמאס במערכת המשפט המושחתת ועל ציבור זה מוטלת המשימה להחזיר את בג"צ והפרקליטות למימדיהם המקוריים . דברי נועם לא יפתרו את הבעיה . רק הפגנות ויציאה לרחובות יזעזעו את הסיפים.

    1. דניאל, אני מניח שחיית בקיץ 2005 מתחת לאבן, בירח או בחו״ל- אם למדנו דבר אחד בהתנתקות היא שכשהחונטה המשפטית-תיקשורתית רוצה גם אם כל ההפגנות(השרשרת האנושית כללה כ4-8% מתושב המדינה, תלוי לפי מי, וזה בכל מקרה חסר-תקדים או שחזור) לא תעניין אותם.

  2. את דעתי על הפרקליטות והעומד בראשה , עדיף שנשאיר לטיימינג ולזמן אחר.
    אבל למאמץ הפיכה השלטונית שנעשה בימים אלו אנו אזרחים מכל הרמות והרבדים, הציבור הלאומי הרוב הדומם בישראל צריכים להסתכל על המציאות הטופחת לנגד עינינו ולראות שיש שני צדדים למטבע.
    צד שלילי – חיסול ראש ממשלה בישראל מכהן שנבחר ברוב קולות של העם בידי הרשויות בהסתה ותמיכה של אמצעי המידע.
    צד חיובי- ככל שלראש ממשלה האחרון שקיבל את הכתב האישום תהיה חוסר הליך הוגן ,תהיה השלכה שמעתה רוח העם תלך מיום ליום בקו נגד המערכות בישראל (תקשורת, מערכת המשפט , פקידות , אגפי החקירות במשטרה) שרק תחריף ותקצין ככל שכוחם יוגבר על חשבון הציבור, והרבה אחרי שנתניהו יסולק באונס מתפקיד ראש ממשלת ישראל.

  3. קחו את אהרון ברק, שחפר באמצע החיים תעלה של המהפכה המשפטית. חופר חופר ואף אחד לא מתנגד ובסופו של דבר התהליך המטורף שולט בכל ובטכס רב רושם שיטתו מורידה ראש ממשלה. אפרים קישון היה גאון. קחו את אהרון ברק בתפקיד קאזימיר, קחו את שוטר המקוף, כנסת ישראל במיעוט מפתיע, מאפשרת לחפור ולקדוח בדמוקרטיה הישראלית ללא מפריע, ולסיום, כל חבורת הכתבלבים ואנשי השררה שחוגגים בסוף את הטמטום. הצרה שסוף הסרט אצלנו שונה בתכלית. קאזימיר שלנו חוגג ובועט.
    בסרט תעלת בלאומילך, מופיע חולה רוח בשם קאזימיר בלאומילך ("בלאומילך" בגרמנית פירושו "חלב כחול"), אשר נמלט מבית המשוגעים. הוא גונב פטיש אוויר מעיריית תל אביב ומתחיל לקדוח, לפנות בוקר, בלב כיכר מוגרבי. שוטר מקוף (שבסרטיו הבאים של קישון הפך לדמות השוטר אזולאי) אינו מעלה על דעתו לשאול את בלאומילך לפשר מעשיו, אלא להפך: השוטר מנסה לסייע לבלאומילך ולהשליט במקום סדר שיאפשר לו להמשיך לחפור. סביב החופר מתפתחת מהומה שלמה, בגלל הרעש וההפרעה לתעבורה, אך איש אינו מנסה לעצור בעדו. דבורה, ארוסתו של עוזר מנהל מחלקת דרכים בעירייה, יחזקאל ציגלר (יצרן לבנים/בלוקים בגרמנית), מתגוררת סמוך למקום ומספרת לציגלר על המהומה. אולם אף אחד מהאחראים אינו רוצה להצטייר כמי שאינו יודע מה מתרחש בתחום אחריותו. כל אנשי עיריית תל אביב והמשטרה מעמידים פנים כאילו כל המבצע היה מתוכנן על ידיהם או שמוצאים מישהו שהם בטוחים כי הוא המתכנן. הכול מעדיפים להעמיד פנים כאילו מדובר בפרויקט עירוני מתוכנן היטב, והתעלה במורד אלנבי ממשיכה להיחפר בדרך אל הים.
    היחיד שמגלה את האמת הוא ציגלר, המציץ לתוך בקתתו של החופר ומגלה שם את פטיש האוויר מונח על המיטה ומכוסה בשמיכה. ציגלר מבין שבלאומילך מטורף ושאיש לא נתן את ההוראה לחפור בכיכר, אולם הוא אינו מוצא אוזן קשבת. ציגלר, המוחה נואשות, מפוטר מתפקידו. דווקא הוא, היחיד שמבין את המציאות, מוכרז כמטורף.

    בסיום הסרט נפתחת "תעלת אלנבי" בטקס רב משתתפים, בליווי תזמורת ונציגי הממשלה, והכול מודים לראש העיר בעל החזון שהפך את תל אביב לוונציה של המזרח התיכון. בלאומילך, שנעלב מכך שלא קיבל הכרה לתרומתו בנושא, לוקח את פטיש האוויר ועובר לחפור בכיכר מלכי ישראל (לימים כיכר רבין) אשר מול בניין העירייה. באותה העת מובל ציגלר אל בית המשוגעים.

  4. בקשר לאשמה של שוחד בין נתניהו לנוני מידיעות אחרונות. האבסורד זועק לשמים. העיתון ישראל היום איננו עיתון של נתניהו אלא של אדלסון. והיחיד המוסמך להחליט אם לסגור אותו או לצמצם את פעילותו הוא אך ורק אדלסון כך שנתניהו לא היה יכול להבטיח לנוני שום דבר. זה לא היה בידו.

    1. נראה שגם ההתנגדות שלכם פוליטית. איפה הייתם שהורידו את אולמרט? איפה הייתם שחיסלו פוליטית את רמון? שזה התאים לכם ישבתם בשקט וצחקתם בקול. והראשון לזה היה ביבי. אז חברים הגלגל מסתובב. אם הייתם אמיתיים, אם הייתם עיקביים, היה על מה לדבר אבל עכשיו שביבי עומד למשפט ושמוגש כנגדו כתב אידום חריף על ידי אנשיו שלו עצמו קשה לנו לקבל את המאמרים חוצבי הלהבות שלכם ברצינות.
      איש מרכז

  5. קודם לנקות את השחיתות מהמשפט!
    האם צד שיטען שכדור הארץ שטוח ומבלי לתת חוות דעת יכול השופט לקבוע שכן? אצל השופטת מירב אליהו זה אפשרי! השופטת המחוזית ורדה אלשיך נתפסה שזייפה פרוטוקול בכדי להגיע לתוצאה שרצתה (לפגוע בעו"ד),השופטת מירב אליהו שיכללה את השיטה, מעט מאירועי תיק אחד עם משמעות של עשרות מיליונים אצל השופטת מירב אליהו: באמצע חקירה נגדית נשאל הנתבע שאלות מתוך מסמך המזים את עדותו השופטת מירב אליהו נחלצה לעזרתו עצרה את החקירה והחליטה בכתוב לתת הפסקה של 10 דקות לצאת עם עורך דינו להתייעץ מה לענות! זו ראיה מוכחת לשיבוש הליכי משפט ביודעין כדי להכשיר דחיית התביעה. השופטת מירב אליהו מבית משפט למשפחה שתמונתה הוסרה מאתר הרשות השופטת, ורימון רסס נזרק לווילה המפוארת שלה בכהונתה כרשמת ,שיכללה את השיטה לאומנות היא פשוט מסלפת את הכתוב בפרוטוקול וכשזה לא מספיק היא בונה גרסאות שלא נטענו כלל, "כותבת" פסק דין ארוך המבוסס על דמיון פורה במקרה הטוב, לכאורה פסק הדין נחזה למבוסס ותקין אך בבדיקה, פסק הדין מביך מאוד…כאשר מאמתים את הציטוטים והעובדות: הנתבע ענה -49 פעמים לא זוכר או לא יודע וכשנשאל מדוע הוא עונה תשובות סותרות ענה הנתבע: " אני אומר מה שאני ראיתי לנכון באותו רגע" כבוד השופטת מירב אליהו קבעה שגרסתו הייתה אחידה וקוהרנטית, מי שענה על כל שאלה קבעה "שהרבה לא לזכור…" הבנקים אישרו בכתב שהם מחזיקים תדפיסי חשבונות ליותר מ20 שנים אחורה השופטת מירב אליהו קבעה: " אין זה סביר שהבנק ישמור תיעוד מלפני 17 שנים" התובע בעקבות גילוים בתיק, ביקש להגיש תלונה למיסוי מקרקעין, הרשות להלבנת הון ועוד רשויות חוק. השופטת מירב אליהו אסרה בצו (חומר חסוי) מה שלא מנע ממנה בפסק הדין למתוח ביקורת על התובע ולקבוע מדוע לא הוגשה תלונה ולא בכדי… (ספק באם יש לה סמכות למנוע הגשת תלונה). התובע צרף לתיק חוו"ד של השמאי הממשלתי, מירב אליהו לא פתחה ולא קראה את התצהיר עדות ראשית וקבעה שהיה צריך לצרף חוו"ד שמאי… שיטה נוספת של השופטת מירב אליהו לצטט תוך השמטת מילים שמשנות את משמעות הציטוט ו/או להוסיף , לדוגמא המילה "אפילו" "אם נניח" השמטת שם חברה למרות שהשם כתוב בשורה אחת קודם וליחסו לחברה אחרת… כמו כן קבעה אליהו עובדות שלא היו בחומר הראיות או סותרות, מהיכן לקחה…? כשגרסת הנתבע לא התאימה היא פשוט התאימה לו גרסה בפס"ד למרות שטען הפוך… השופטת אליהו לא בוחלת גם בהטיית : "בעניין זה מצאתי להעיר כי התעקשותו של התובע על המצאת מסמכי בנק ומסמכים במקור בלבד ולא העתק אינה מתיישבת עם הימנעותו שלו מלהציג כל ראיה או אסמכתה או עד שיתמוך בגרסתו. ודי לחכימא…. " השופטת פשוט מסתבכת בשקרים ומנסה ליצור תודעה שהוצגו העתקים…העובדות במקרה זה שהנתבע לא הציג אפילו העתקי דפי בנק…נתן 5 גרסאות שונות למה לא…התובע הציג דפיי בנק המראים כי לא הופקד בחשבונו הכסף הנטען וצרף 46 ראיות בתצהיר עדות ראשית. שיטה זו פלילית ומראה על כוונת זדון של כבוד השופטת. היום מותר לעוזר משפטי/מתמחה לכתוב טיוטת פסק דין לשופט אולם האחריות לפסק הדין היא של השופט ולכן לא משנה אפילו באם פסק הדין נכתב ע"י ב"כ הנתבע והועבר באמצעות המתמחה/העוזר לשופטת ללא ידיעתה עם החתימה על פסק הדין היא האחראית. בנסיבות אלו ובשים לב שמדובר בפסק דין של עשרות מיליונים חובה לפתוח בחקירה פלילית אולם הנהלת בתי המשפט מחפה על שופטים ושם המתלונן מוכנס למאגר הנקמה.

  6. אף שנעשה עוול לביבי, הוא צריך להתפטר ולהגן על עצמו בכל הזמן שברשותו.
    ביבי חייב לראות את טובת המדינה לפני טובתו האישית.
    אחרת תיזרק המדינה למערבולת בלתי פוסקת של בחירות אחת אחרי השניה.
    אסור לביבי להשתמש באזרחי ישראל כבני ערובה רק מפני שנעשה לו עוול.
    שיילך להילחם בעצמו על צידקתו.
    אמנם אינני רואה בהתנהגויותיו על פני השנים בסיס לאישום פלילי,אך עדיין הם היו די בזויות ולא אחראיות, שלא לומר לא מוסריות. אפשר לומר שהביא את הצרה על עצמו.
    אם הוא לא יתפטר בעצמו, הוא לא יהיה שונה מסדאם חוסיין, מקדפי או מכל עריץ אחר שנאחז בכל כוחותיו ברסן השילטון כדי להסתייע בבעיותיו האישיות.
    במקרה כזה, מעט הבימפטיה שהיתה לי לביבי תעלם ובמקומה תופיע מסתמה.

    1. "לא שונה מקדאפי, סדאם חוסיין או כל עריץ אחר"???
      מעניין, האם העריצים שהזכרת נבחרו בבחירות חופשיות?
      האם הם שלטו על מדינות בהן הייתה מערכת משפט?
      אולי אתה יודע משהו שאני לא יודע?

    2. גם אני ורבים מחברי מרגישים שנחצה קו אדום. נתניהו לא יכול להוריד על הברכיים מדינה שלמה. יש כאן מיליונים במדינה הזו שמושפעים ממה שעושה נתניהו, והוא רק אדם אחד. הוא חייב להראות פטריוטיות ישראלית ולפנות את הבמה, אפילו אם זה אומר לשבת בכלא שנה וחצי. חייהם ועתידם של מיליונים חשובים יותר משנה וחצי של נתניהו בכלא. אפילו שנתניהו נבחר בבחירות חופשיות, רבים לא בחרוהו והוא ראש הממשלה גם שלהם ויש לו אחריות כלפיהם. כדי להתחיל לאחות את הקרעים בעם נתניהו צריך לוותר. אני אגב בעד מתן חנינה, כדי לא להשפיל אותו ואת בוחריו.

    3. גנץ וליברמן מחזיקים את המדינה כבני ערובה לא פחות.
      אם נתניהו יפרוש כל מה שיקרה זה או מועמד חדש שיתפשר על עקרונות הליכוד ברמה של בגידה בבוחריו(וגם ככה הכניעה של נתניהו תהיה בגידה בעקרונות של היחס הראוי בין הרשויות) או שגנץ וליברמן עדיין יסרבו להתפשר ולהצטרף ונתקע באותו מצב.
      בכל מקרה, התפטרותו לא תעזור כלל.

    4. אינכם מבינים דבר אחד בסיסי שמשנה את כל המבט – נתניהו לא נרדף ברמה האישית בכלל. אין כאן קשר אמיתי לאישיות או למעשים של נתניהו כאדם פרטי. זה הכל אך ורק כי הוא נציג ומנהיג הימין שהם כל כך שונאים!! אם הוא יכנע, זו תהיה כניעה של הימין כולו! אין שום סיבה שישלם "מחיר אישי" כי רק שטיפו לכם את המוח ע"י סוללת אנשי התקשורת כאילו שהוא גורר מדינה שלימה רק לשם הגנתו האישית – ההיפך הגמור – הוא מציל מדינה שלימה מהשתלטות סופית של אנשים מושחתים באמת ובסדר גודל פי 10 ממה שמעלילים עליו. חייבים להעריץ אותו על עמידתו האיתנה, להכיר טובה לכל התרומה האדירה שתרם ועדיין תורם, ולתמוך בו כך שיהיה ללו כח להלחם בהם ולא לוותר או להשבר ח"ו. הם לא ירפו, אבל בינתיים הרפש שלהם לאט לאט עולה לפני הטשח עד שכולם יראו מי הם באמת והם יאלצו להכנע וליפול ולתת סיכוי למערכת משפט ואכיפה הוגנת ומוסרית.

  7. שנים הזהרנו את נתניהו מפני הממסד המשפטי הרקוב, האנטי ציוני, הרודף את ההתיישבות ומפר את החוק ואת זכויות האדם. הזהרנו גם שאם לא יטפל בנגע, המערכת המושחתת לא תעצור עד שתבקש את ראשו. נתניהו לא שעה להזהרותינו וגם נחלץ להגן על המערכת הרקובה. עתה המערכת את ראשו היא מבקשת. ועל אף שהוא עצמו חף מפשע ובוודאי בתיק 4000 המצוץ מהאצבע, הוא עצמו המית על עצמו את הרעה. עתה משנתעורר ונחלץ כנגדה האם אין זה קצת מאוחר. לפי הבחנתו של עו"ד משגב, המערכת הפלילית הזאת נצחה במערכה והכריעה את הכף למדינה שנשלטת סופית על ידי שלטונות הרשע האנטי ציוניים. אינני גורס כך. שר משפטים וראש ממשלה לעומתיים למערכת המושחתת הזאת עוד יוכלו לחוקק חוקים ולהציל את המדינה מצפורני המשפח המסוכנים הללו. אבל כנראה שזה כבר לא יהיה במשמרת של נתניהו.

  8. שנים הזהרנו את נתניהו מפני הממסד המשפטי הרקוב, האנטי ציוני, הרודף את ההתיישבות ומפר את החוק ואת זכויות האדם. הזהרנו גם שאם לא יטפל בנגע, המערכת המושחתת לא תעצור עד שתבקש את ראשו. נתניהו לא שעה להזהרותינו וגם נחלץ להגן על המערכת הרקובה. עתה המערכת את ראשו היא מבקשת. ועל אף שהוא עצמו חף מפשע ובוודאי בתיק 4000 המצוץ מהאצבע, הוא עצמו המית על עצמו את הרעה. עתה משנתעורר ונחלץ כנגדה האם אין זה קצת מאוחר. לפי הבחנתו של עו"ד משגב, המערכת הפלילית הזאת נצחה במערכה והכריעה את הכף למדינה שנשלטת סופית על ידי שלטונות הרשע האנטי ציוניים. אינני גורס כך. שר משפטים וראש ממשלה לעומתיים למערכת המושחתת הזאת עוד יוכלו לחוקק חוקים ולהציל את המדינה מצפורני המשפח המסוכנים הללו. אבל כנראה שזה כבר לא יהיה במשמרת של נתניהו.

    1. נתניהו כן שעה לאזהרות ויעיד שר המשפטים יעקב נאמן.
      הבעיה היא שהימין החילוני מעולם לא השיג את המנדט הנחוץ. הימין החילוני כל-כך פוחדת מימניות-יתר(בעיניהם) ומהתגברות הדתיות שהוא תמיד בחר במפלגות על טהרת החילוניות וכך קרה שבכל קואליציה בעשור האחרון היתה מפלגה שקשרה לנתניהו את הידים, אם זו קדימה, ישראל-ביתנו, יש-עתיד או כולנו.
      רק כשמספיק חילונים-ימנים יבינו שזה איום גדול ומסוכן יותר, יהיה סיכוי לשינוי.

  9. פרשת נתניהו היא פרשת קו מים מכוננת ביחסים בין הרשויות הפוליטיות הנבחרות הדמוקרטיות (הכנסת והממשלה) לבין הרשות השופטת (על זרועותיה הארוכות המשטרה והפרקליטות). הגשת כתב האישום הבעייתי נגד ראש ממשלה מכהן היא שיאו של תהליך מתמשך שהחל לפני כ25 שנים להחלשת הרשויות הנבחרות וחיזוק הרשות השופטת הלא נבחרת. תהליך זה כולל את אימוצם של עקרונות הסבירות והשפיטות כאמצעי להחלשת הממשלה (כולל ביטול החלטות ממשלה חוקיות) לצד אימוץ גישה המאפשרת ביטול חוקים ללא הסמכה מפורשת בחוק (תוך החלשת הכנסת והפיכת בית המשפט העליון למחוקק-על). תנליך זה לווה לאורך השנים בהתחזקות כוחה של הפרקליטות שהפכה בפועל לרשות מאשימה ושופטת (שכן בתי המשפט הפכו לסוג של חותמת גומי של הפרקליטות עם אחוזי הרשעה של מעל 95%) זאת לצד פגיעה נמשכת בזכויות האזרח (עם ריבוי מעצרי שווא ואישורים סיטוניים של בקשות מעצר מצד המשטרה). מעבר לכך פגמים מהותיים בהתנהלות המשטרה והפרקליטות בהליכי החקירה והאישום לא נבדקים לעומק באופן שרק מחליש יותר את זכויות האזרח ומעניק עוצמה נוספת לרשויות אכיפת החוק (גם כאשר הן עוברות בעצמן על החוק). על רק כל אלה מן הראוי לנקוט בשורת מהלכים שיביאו להשבת האיזון בין הרשויות ובעיקר יתרמו לחיזוק הדמוקרטיה ולעצירת ההשתוללות של הרשות השופטת. המהלכים המוצעים להשבת האיזון הראוי בין הרשויות כוללים: לאסור בחוק על בתי המשפט לבטל חוקים; ביטול העקרונות העמומים של הסבירות, מידתיות וזכות העמידה הרחבה כבסיס להכרעות שיפוטיות; אימוץ החוק הצרפתי כנדבך חשוב בחיזוק חסינותו של ראש הממשלה; חיזוק החסינות המהותית של חברי הכנסת; אימוץ דוקטרינת "הפירות המורעלים" גם למערכת המשפט הישראלית כאמצעי לתיקון מהותי של התנהלות גופי החקירה והתביעה; הקמת גוף ביקורת וחקירה חזקים לריסון התנהלות פלילית ולא תקינה של גורמי הפרקליטות; ביטול או תיקון עבירת מרמה והפרת אמונים – לאור עמימותה והשימוש הפסול בה לפליליזציית יתר של החיים הציבוריים.

  10. בהגשת כתב האשום נגד נתניהו אין דבר חדש היכול לערער את תמיכת הצבור בראש הממשלה. במשך תקופה לא קצרה לפני הבחירות לכנסת (בחירות מועד א' וב') היתה נזילה בתקשורת של ידיעות והדלפות על האשמות נגד נתניהו, שחד, מרמה ועוד ועוד. אבל הצבור הישראלי ברובו הגדול הצביע עבור מפלגות שהודיעו כי יתמכו בבנימין נתניהן למשרת ראש הממשלה.
    הגוש הלאומי זכה ב 55 חברי כנסת וגוש השמאל זכה ב 44. ליברמן זכה ב 8 חברי כנסת. מה שמנע מנתניהו קבלת רוב בכנסת לממשלתו היתה הזכיה של הרשימה הערבית המאוחדת ב 13 מנדטים.. כחול לבן טענו כי הם המפלגה הגדולה בכנסת ודרשו כי בני גנץ יהיה ראש הממשלה הראשון בממשלת אחדות, וסרבו להשתתף בממשלה עם נתניהו. בצורה עקיפה, אבל מכריעה, נסמך בני גנץ על החסימה של של רשימה המשותפת, אשר שללה רוב מן הגוש הלאומי בכנסת. אותה רשימה אשר המשותף לחבריה היא התמיכה באש"ף. אותה רשימה מאוש"פת מנעה הקמת ממשלה בישראל.

    לסיעת הלכוד (בהצטרפות נפתלי בנט ואילת שקד) 35 חברים, לסיעת כחול לבן 33 חברים. בנימין נתניהו זכה בבחירות על אף זרם הפרסומים נגדו. אם תתמיד סיעת כחול לבן בסרובה לשרת בממשלה בראשות נתניהו לא יהיה מנוס מהליכה לבחירות מועד ג'. בבחירות כאלה, אשר כחול לבן חוששת מקיומן ומנמקת בטעונים על ההוצאות הכספיות למשק המדינה, יסיקו האזרחים דעה ברורה על טיבה של אותה סיעה. על רמת החשיבה המדינית של בני גנץ ויכולתו להשמיע טעונים ולנמק אותם, על הבנתו את העולם הערבי ואת מצבנו בעולנם. לו הבין הזאת היה יודע כי ההאשמות נגד ראש הממשלה מחלישות את המדינה, כאשר יתיצב נתניהו מול מנהיגי העולם ויעמוד על זכויותינו. בבחירות חדשות יזכרו הבוחרים כמה נאמנה מפלגת כחול לבן לסיסמתה אך טוב לישראל, אחרי שהיתה המפלגה מוכנה לקים ממשלה בתמיכה של הסיעה המאוש"פת.

    ההאשמות נגד בנימין נתניהו מגוחכות. כל איש צבור הנפגש לראיון עם עתונאי, עושה זאת כדי לקבל סקור חיובי. אין זה שחד שהעתונאי או המו"ל נותן לפוליטיקאי. ואם ידיד של נתניהו סיפק לו הרבה בקבוקי שמפניה וסיגרים, מה קיבל אות ידיד בתמורה? לפי הטענה, השתדלות אצל האמריקנים להאריך ויזה לאותו ידיד. מה הנזק למדינה באותה המלצה?

    בימים אלה הופצצו ערי ישראל ברקטות שנשלחו מעזה. התקשרת לא בקשה להעמיד לחקירה או למשפט, את הפוליטיקאים שתמכו והגשימו את מה שנקרא התנתקות, מסירת עזה לחמאס. יום יום נהרסו בתים והופצצו מכוניות ורחובות. ילדים נתקפו חרדה והופרעו משנתם והובלו למקלטים. תוצאות החרדה הללו פגיעה בנפשם הרגישה של הילדים אשר תשפיע על בריאותם הנפשית לאורך שנים. מארגני אותה הפקרה ומסירת שטח לאויב, נצרו את לשונם ומחקו מכבתיהם כל בקרת וכל רמז על האשמות הפליליות של ראש הממשלה אריאל שרון וקראו להעלמת האמת מן הצבור אתרוג, כמו ששומרים על אתרוג יקר. התקשרת שומרת על מי שמוסר אדמות לאויב, ומתנכלת למי שמבקש לשמור על ישראל חזקה.

    הנסיגה לא הביאה הנתקות, אלא להפך, קדחנות, האויב קדח את דרכו לערינו ולבתינו.

    היתה שאלה האם ההפצצות תמשכנה, איך ישיגו אנשי חמאס את הברזל לבנין הרקטות. ראשי החמאס הסבירו כי יש להם די והותר צנורות לשנים רבות. אחד מאנשיהם הוביל את מפקדיהם והראה להם צנורות השקיה שהותירו מתישבי גוש קטיף בשדותיהם. כאשר גורשו תושבי הישובים מבתיהם, בקשו לקחת עמם את הציוד החקלאי שלהם. נמצאו אנשים נדיבים אשר שלמו לתושבים וקנו מהם את הציוד, כדי שישאירו אותו אחריהם. אותם נדיבים חשבו כי תושבי עזה ישתמשו בציוד להמשיך ולעבד את האדמות של המגורשים. אותם ישראלים פתחו את הישובים לתפארת, גדלו יבולים רבים ליצוא והעסיקו ערבים בשדות ופרנסו אותם. אנשי החמאס מצאו שמוש בצנורות רק להרס והרג, לא לבנין ולא לעבודת אדמה לגדל פרות וירקות. כל אותם מציעי נסיגות או מה שהם קוראים הסדרים מדיניים, אינם מבינים את תרבות הלחימה של אויבינו. כל מעשה פיוס כל מחוה מפורש כחולשה, ואם אנו חלשים מוטלת על האויב הערבי חובת ג'האד להלחם בנו.