יבשת במשבר: חוסר היציבות בדרום אמריקה הולך ומחמיר

גל המחאות ששוטף את מדינות היבשת נובע ברובו מבעיות כלכליות מקומיות, אך מצביע על ליקויי מדיניות ומשברים חברתיים עמוקים הרבה יותר

מפגינים בבירת בוליביה לה-פאס | Paulo Fabre

החדשות האחרונות מבוליביה, שם התפטר הנשיא אֶבוֹ מוראלס ונמלט מהמדינה בעקבות שערוריית זיופים בבחירות, מדגישות את המציאות המצערת בדרום אמריקה, שלמרות שעשתה צעדים חשובים מבחינה כלכלית בשנים האחרונות, עדיין סובלת מחוסר יציבות חברתי ופוליטי. עם יותר מ-425 מיליון בני אדם, מדינות דרום אמריקה הן בין היצרניות הגדולות בעולם של בקר וסויה (ברזיל), נפט (ונצואלה), קפה (קולומביה), יין (ארגנטינה וצ'ילה), נחושת (צ'ילה ופרו) וגז טבעי (בוליביה). אך היבשת ידועה גם בבעיות הפוליטיות הרבות ובמתחים הקשורים למדיניות ציבורית, כאשר במאה השנים האחרונות, מספר מדינות בדרום אמריקה עמדו בפני הפיכות, נשלטו בידי דיקטטורות צבאיות וחוו התקוממות חברתית.

בנוסף לוונצואלה, שם המשבר הפוליטי והכלכלי והאסון ההומניטרי המתמשך ידועים כבר ברחבי העולם, היו לאחרונה עוד כמה בעיות וצרות במקומות אחרים בדרום אמריקה. פרגוואי חוותה הפגנות נרחבות נגד הנשיא מריו אבודו, בתגובה זועמת להסכם עם ברזיל בנוגע לתחנת הכוח ההידרואלקטרית בסכר איטייפו, הנחשבת לחיונית להישרדות המדינה הקטנה. לאחר שסקרים הראו כי התמיכה בממשלה הנוכחית נמצאת בשפל, האופוזיציה פתחה בתהליך הדחה של הנשיא וסגנו שקרוב לסיום, שבע שנים בלבד לאחר שהנשיא הקודם פרננד לוגו הודח בעצמו לאחר מהומות בהם נרשמו 17 הרוגים.

בפרו, הנשיא מרטין ויסקרה פיזר את הקונגרס בניסיון לכפות בחירות חדשות ועורר הפגנות ברחבי המדינה, כולל אחת בה חסמו המפגינים את הגישה למכרה נחושת גדול וגרמו להפסקת הייצור. ויסקרה הפל לנשיא בשנה שעברה, לאחר שקודמו בתפקיד פדרו פבלו קוצ'ינסקי התפטר בשל חשד למעורבות בפרשת שוחד הקשורה לחברת בנייה ברזילאית. נשיא פרואני אחר מן העבר, אלאן גרסיה, התאבד בחודש אפריל כאשר המשטרה הגיעה לביתו לעצור אותו בשל מעורבותו באותו מקרה.

גם בבוליביה כאמור נשטפה המדינה בגל של מחאות ענק, לאחר שהאופוזיציה סירבה לקבל את תוצאות הסיבוב הראשון בבחירות שהעניקו קדנציה רביעית למוראלס. הנשיא ששולט במדינה מאז 2006 הסכים לבדיקה של הקלפיות שערך ארגון מדינות אמריקה (OAS), שמצאה כי לא ניתן לאשר את תוצאות הבחירות באוקטובר בשל "אי-סדרים משמעותיים" והובילה להודעת התפטרות "עבור טובת המדינה". מאז הבחירות, דרכים בכל רחבי המדינה היו חסומות וההפגנות הפכו לשגרה יומיומית. בסנטה קרוז למשל, המחוז העשיר בבוליביה, פרצה שביתה כללית מתמשכת.

באקוודור, הנשיא לנין מורנו נאלץ לבטל את הסובסידיה על דלק שהייתה נהוגה מאז שנות השבעים, בשל הסכם עם קרן המטבע הבינלאומית. כתוצאה מכך מחירי הדלק זינקו, וגל ענק של הפגנות שיתק חלקים גדולים מהמדינה בחודש שעבר. מורנו האשים את קודמו בתפקיד רפאל קוריאה ואת נשיא ונצואלה ניקולס מאדורו כמי שעומדים מאחורי ההפגנות, שנמשכו גם לאחר החזרת הסבסוד.

גם צ'ילה, המדינה הדרום-אמריקנית המפותחת ביותר ובעלת אחד משיעורי התמ"ג הגבוהים ביבשת, עומדת בפני מחאה ציבורית גדולה, הנרחבת ביותר מאז מעבר המדינה לדמוקרטיה בשנת 1990, שהוצתה בשל עליה במחירי התחבורה הציבורית ובחשבונות החשמל בחודש שעבר. גם נושא היוקר במערכת החינוך ושינויים במערכת הפנסיה תרם להתגברות ההפגנות,  בהן נרשמו עד כה 20 מקרי מוות של מפגינים, ועוד מאות נפצעו בעימותים עם כוחות הביטחון.

נסיגה כלכלית

למרבה המזל, שתי המדינות הגדולות ביבשת – ברזיל וארגנטינה – לא נאלצות להתמודד כעת עם סערות דומות, למרות ששתיהן עברו לאחרונה מערכות בחירות קשות ומפלגות. באוקטובר בשנה שעברה, ברזיל בחרה במועמד הימין ואיש הצבא לשעבר ז'איר בולסונרו, שהביס את מועמד השמאל לראשונה מאז 1998. למרות ההפסד בקרב על הנשיאות שנגרם בעיקר בשל שורת פרשות שחיתות, מפלגות השמאל עדיין מחזיקות במספר גדול מושבים בפרלמנט כמו גם בכמה ממושלי המדינות.

בארגנטינה, ניצחונו של אלברטו פרננדס בבחירות ממש לאחרונה השיב לשלטון את מפלגת השמאל של הנשיאה לשעבר כריסטינה קירשנר, שהפכה כעת לסגנית הנשיא. הנשיא היוצא מאוריסו מאקרי זכה ל-41.7 אחוזים מהקולות, מה שמראה שהאופוזציה לפרננדס תהיה משמעותית.

באופן כללי, לחוסר היציבות בדרום אמריקה יש מאפיינים דומים בחלק מהמדינות. רוב המחאות פרצו בשל סיבות שוליות יחסית, כמו מחירי נסיעה באוטובוס או ברכבת התחתית, אך הן מצביעות על בעיות מדיניות רחבות יותר כמו שחיתות, גישה לחינוך ובריאות ופנסיות,  וסוגיות כלכליות שיחקו תפקיד משמעותי בחוסר שביעות הרצון הגובר של תושבי היבשת.

בניגוד לראשית העשור שהיה מאופיין בתקופה של שגשוג יחסי, השנים האחרונות הביאו עמן ירידה במדדים הכלכליים, ומדינות רבות ניצבות בפני ירידה בייצור ועלייה באבטלה, כאשר אפילו צ'ילה המבוססת נמצאת במגמת נסיגה בכל הקשור למשק ולכלכלה. האם מעמדה כמדינה המובילה ביבשת עומד להשתנות בשל האירועים האחרונים? מוקדם מדי לדעת.


ד"ר לנין גרה הוא חוקר מנהל ציבורי וחינוך באוניברסיטת ססקצ'ואן. הטור התפרסם לראשונה באתר The Conversation.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. נראה לי, כמעט שאין תסיסה היום ללא רוסיה. פוטין הערמומי , השאפתן והאכזר, רוצה להחזיר לרוסיה את אותם ימים של הקרמלין השאפתנית לשלוט בעולם.

  2. זה נראה שיש מדינות שמצליחות לא להגיע לציטוט.ויש כאלה שאף פעם לא יצליחו להגיע ליציבות.לצערי יש עמים כושלים ויש עמים מפותחים.זאת האמת.אפריקה ומזרח אסיה תמיד יהיו למטה.ודרום אמריקה תמיד תהיה למטה.
    אין פתרון באופק.גם למדינות מערביות יש המון בעיות.וכל העזרה שלהם לא מביאה לתוצאות.מוטב לעניין העולם להגר למדינות עשירות אבל אז המדינות העשירות יהפכו לעולם שני ושלישי.אז אין שום פתרון.