איש השמאל המוסלמי הבריטי חושף: מדוע לא אצביע לקורבין

יש רגעים בהם חייבים לסמן בבירור את הגבול, והרגע הזה הוא עכשיו: יהודי בריטניה הם חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי של ארצנו, מנהיג הלייבור ודעותיו הקיצונית אינם

שוב ושוב מתייצב לצד הקיצוניים. מנהיג הלייבור ג'רמי קורבין | ויקיפדיה

פיאז מוגאל הוא מנהל ארגון 'Faith Matters' ומייסדו של ארגון 'מוסלמים נגד אנטישמיות'. הטור התפרסם לראשונה בעיתון 'The Jewish Chronicle', ואנו מודים למערכת על הרשות לתרגמו.


יחד עם 24 חותמים אחרים, הבהרתי במכתב שפורסם בעתון ה'גרדיאן' לפני כשבועיים כי איני יכול בשום אופן לתמוך במפלגת הלייבור בהנהגתו של ג'רמי קורבין. למעשה, הייתי צריך להוסיף שאני פשוט לא יכול לעכל מצב בו קורבין יהיה ראש הממשלה של מדינתנו.

במשך יותר מעשרים שנה עבדתי בניהול פרויקטים חברתיים נגד קיצוניות, פעלתי נגד פשעי שנאה אנטי-מוסלמיים וקידמתי לכידות חברתית, תחת סדרה של ממשלות הלייבור, תחת ממשלת אחדות ותחת הממשלה השמרנית היוצאת. עבדתי מול שרים שונים מכל קצות הקשת הפוליטית, אך במקרה בו יעלה קורבין לשלטון לא אוכל לעבוד עוד מול שרים בממשלת הלייבור שלו. זו מחשבה מדכאת במיוחד כיוון שאני רואה בעצמי אדם המאמין בערכים סוציאל-ליברלים, ערכים שאמורים להיות באופן טבעי מזוהים עם מפלגת הלייבור ועם כל ממשלה שתקים.

אז מדוע החלטתי לחתום על המכתב ולהגיד בקול רם שג'רמי קורבין יהיה אסון עבור בריטניה? ראשית, קורבין הפך בשנים האחרונות למעין כליא ברק, המושך למפלגה אנשים שמתרכזים בעיקר בישראל ובסכסוכה עם הפלסטינים. זו אינה בעיה בפני עצמה, איך זה הפך לבעיה כאשר חלק מאותם אנשים הם אנטישמים מובהקים הרואים בכל היהודים את "האחרים", ומשתמשים בכיסוי ההתנגדות לציונות ככלי לתקוף את היהודים הבריטים שלא מסכימים איתם.

לאחר שמשך פעילים רבים כאלה למפלגה, הלייבור בהנהגת קורבין התנהלה באיטיות רבה בכל הקשור לטיפול בתלונות על אנטישמיות, ובחלק מהמקרים לשכתו התערבה באופן פעיל בתלונות, ניסתה להסתיר חלק מהן ולהטות לטובתה את תהליכי המשמעת. קורבין קרא לארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה "חברים" (ולאחר מכן אמר שהוא מתחרט על כך), בזמן שכל חיפוש פשוט בגוגל היה מגלה לו את עוצמת האלימות האכזרית בה היו מעורבים הארגונים האלה, באזורים כמו עזה, לבנון וסוריה.

קחו למשל את המקרה בו בקיץ 1985 מחבלי חיזבאללה חטפו את טיסת TWA והחזיקו את נוסעיה כבני ערובה במשך שבועות. הם הפרידו נוסעים בעלי שמות יהודיים, ורצחו את אחד החטופים, קצין צי אמריקני בשם רוברט סטטהם, ואז השליכו את גופתו אל מסלול הנחיתה. אחד מהמחבלים זוהה כאיש חיזבאללה מוחמד עלי חמאדי, והוא נשפט למאסר עולם בגרמניה. במקרה אחר, בחודש מרץ 1992 ביצעו פעילי חיזבאללה בעזרת משאית תופת את הפיגוע בשגרירות הישראלית בבואנוס-איירס, בו נרצחו 29 בני אדם ועוד 242 נפצעו. כיצד ג'רמי קורבין יכול לקרוא לאנשי כאלה "חברים", אם הוא אינו מסכים לאידאולוגיה האנטי-מערבית ואנטי-ישראלית שלהם?

עובדה מטרידה אחרת היא מנהגו של קורבין להופיע באופן קבוע ולשאת דברים באירועים המאורגנים על ידי קבוצות שנויות במחלוקת. כך למשל היה אירוע בו השתתף בנובמבר 2017 ונערך על ידי הארגון המוסלמי MEND, לגביו אמר לאחרונה בנימוס שר הפנים כי הוא "לא תמיד סובלני כלפי אחרים כפי שהוא מתיימר להיות". בדו"ח מקיף שפרסמה הוועדה לפעולה נגד קיצוניות, נכתב על אותו ארגון כי "חברי הצוות של MEND פרסמו מסרים עוינים בטוויטר המתייחסים לכמה מוסלמים ליברלים, במיוחד אלו המעורבים בפעילות נגד קיצוניות". אחד מאותם ציוצים מאת הארגון הגדיר קבוצות מוסלמיות מתונות כ"דומים לדוד טום", ובציוץ אחר של אחד ממייסדי MEND תוארו קבוצות אזרחים הפועלות נגד תנועות קיצוניות כ"בריונים של הממשלה".

בהרצאה שנתן בחודש פברואר של השנה שעברה, סגן מפקד משטרת לונדון לעבר מארק ראולי אמר כי ארגונים מוסלמיים כמו MEND "מטפחים את תחושת המרמור", ורק מוקדם יותר השבוע חבר המנהלים של הקהילה היהודית בבריטניה פרסם כי מדובר ב"ארגון בעייתי מאוד שפעולותיו מעודדות עוינות וחשד בין מוסלמים ליהודים". למרות כל זאת, ג'רמי קורבין בחר להשתתף באירוע של MEND מבלי לשאול שום שאלה קשה לגבי פעילות הארגון, ובכך להעניק לו לגיטימציה ציבורית משמעותית. למעשה, האיש שמעיד על עצמו כי פעל כל חייו למען שוויון נראה נינוח למדי באותו ערב בקרב פעילי הארגון הקיצוניים.

אסור לשתוק

בתקופה בה שיעור פשעי השנאה האנטישמיים בבריטניה נמצא בשיא של כל הזמנים, וכאשר יהודים בריטים חשים מבודדים ומנוכרים בשורות מפלגת הלייבור אותה עזרו לבנות במשך עשורים, היה ניתן לפצות כי הנהגת המפלגה תעשה ככל שביכולתה כדי לטפל במצב. אך במקום זאת, קורבין שוב ושוב התייצב לצד אותן קבוצות שהביעו דעות מזעזעות כלפי יהודים, ובכל פעם שנשאל על כך ניסה להתחמק בשלל תירוצים תוך שהוא מותיר את הרושם שאין לו בעיה עם חלק מהעמדות של אותם ארגונים אסלאמיסטים.

בתור אדם מוסלמי בריטי אשר מאמין בערכים ליברליים ופרוגרסיביים ובתור מי שעבד קשה מאוד במשך שנים כדי לפעול נגד קיצוניות, איני יכול לעמוד מנגד ולקבל את השקפת עולמו של ג'רמי קורבין. איני יכול לשתוק ולהשלים עם העובדה שקהילה שלמה של יהודי בריטניה חשה מאוימת על ידי פעולותיו של קורבין ועל ידי ה"חברים" אותם אימץ, ארגונים המקדמים פילוג בין יהודים ומוסלמים ורק מחזקים את תחושות העוינות והניכור. חזיתי מקרוב להיכן תחושות כאלה עלולות להוביל.

לבסוף, איני יכול לעמוד מנגד כאשר יהודי בריטניה חשים כי הם בודדים במאבק הזה. אני רוצה לומר לכם: אתם לא, אפילו אם משמעות הדבר היא הפסקת כל קשר שלי עם ממשלת הלייבור בראשות קורבין, אם אחת כזו תקום. לעתים ישנם רגעים בהם חייבים לסמן בבירור את הגבול, והרגע הזה הוא עכשיו. יהודי בריטניה הם חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי של ארצנו, ג'רמי קורבין ודעותיו הקיצונית אינם.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. איזה מוסלמי משוגע, הוא רוצה לחטוף סכין מאיזה פעיל דעאש בלונדון ? משוגע

    1. קוראים לזה גיבור. הנה אדם שמוכן לשלם מחיר בשביל הדעות שלו. בכל הכנות – אני מתרשם מאנשים מהסוג הזה הרבה יותר מכל סוג של גבורה צבאית.

  2. האמת שרוב המוסלמים שוחרי שלום ונורמאליים, בלעדיהם לא היה מי שיבנה את היישוב בו אני ומשפחתי גרים

  3. קורבין פוליטיקאי ישר שאינו מתכחש לאמונותיו כמו גם לאמונות של מי שהוא רואה כגוף המצביעים הנאמן שלו. סוג היודופוביה/אנטישמיות שהוא מגלם מאפיין מאוד את השמאל הבריטי , והולך אחורה מאה שנה אחורה ולתסכול העמוק של אותם חוגים פוליטיים מכך שמהגרים ופליטים יהודים אחדים 'ייבאו' לפוליטיקה הבריטית את הסוציאליזם הפראי והגס של מזרח אירופה וטרוצקי, והכחידו למעשה את נוכחות הסוציאליזם היותר בריטי בגרסאת דיויד לויד ג׳ורג׳. מאוסוולד מוסלי (איש לייבור במקור) דרך ארנסט בווין (האמיר פרץ של הבריטים אם שופטים את מאפייניו) ועד טוני בן סוציאליסט הלובסטרים… הלייבור בבריטניה הולך יד ביד עם יודופביה כרונית כמו שהעולם הערבי הולך יד ביד עם שוביניזם הומופוביה.

    היו תקופות טובות יותר, או אנשים טובים יותר ליהודים בראש הלייבור (וילסון, מייקל פוט, ריצ׳ארד קרוסמן): לא מעט על בסיס אישי, אבל אלו גלים קבועים שעולים ויורדים. סוג של מערכת מזג אוויר פוליטי. ליהודים הבריטים לא יאונה כל רע ובעצם מי שבוחן את ההיסטוריה הבריטית המודרנית יראה שאלו עליות ומורדות עונתיות. את חוקי ההגירה הראשונים אי פעם בבריטניה (תחילת המאה העשרים) חוקקו לא כתגובה להגירת שחורים או אסיאתים אלא בשל הגירת המונים של יהודים וכל פאזת ג׳ק המרטש, כמה שנים מוקדם יותר, כולה מתודלקת מאחורי הקלעים בחשש מפני מהגרים יהודיים שמציפים את אותן שכונות. הבריטים, כמו בריטים, עוברים את כל זה ברוגע. כולל היהודים. לנו כישראלים יש מעט מאוד להסיק או לעשות. בעצם בעיקר לצפות ולהנות.

    1. אז היהודים אשמים באנטישמיות נגדם כי היו סוציאליסטים? קצת אוטואנטישמיות הייתי אומרת

    2. אין לי עניין במסקנות שאת בוחרת להסיק. אם תנסי ללכת לכוון של הבנת הנקרא, ולא צווחנות של עצלי מחשבה המפצים על נחיתותם בזריקת סיסמאות, מניח שתתקדמי (לאט, אבל בטוח) גם לכוון של הבנת העובדות.

    3. גם שנאה עצמית יהודית גם קורטוב שנאת נשים גם טיפה יוהרא, לא רע לא רע