כך פועלות סוכנויות האו"ם באופן שיטתי נגד ישראל

תקציב לא-שוויוני, גופים החורגים מהמנדט שניתן להם ואובססיה לגינוי צד אחד בלבד: מחקר חדש חושף את עומק ההטיה האנטי-ישראלית בארגון שאמור להיות נייטרלי ומאוזן

אולם העצרת הכללית של האו"ם | Patrick Gruban

האו"ם כבר מזמן נתפס אצל רבים מהישראלים בתור גוף עוין, ולא מעט מהם חשים שהוא בוחר לגנות את ישראל ולהתעלם משאר העוולות בעולם, אך ההשפעות השליליות של האו"ם כלפי ישראל גדולות בהרבה ממה שידוע לנו. נייר המדיניות מיוחד שפרסמתי לאחרונה במסגרת פורום קהלת מפרט רבות מהן, וכאן אציג כאן מספר דוגמאות להטיה הזו.

האו"ם לא מהאו"ם כשמדובר בישראל

כאשר רוצים להביע עמדה אובייקטיבית כביכול, נהוג לומר "אני מהאו"ם". ובכן, מסתבר שבכל הנוגע לישראל, האו"ם לא רק בוחר צד אלא אף מקיים הטיה ואפליה המתבטאת בשפה מתלהמת בהחלטות נגד ישראל. כאשר מדינות אחרות נמצאות בסכסוך ויש ביניהן מחלוקת, האו"ם מבקש ששני הצדדים יפתרו את הבעיות בדרכי שלום; כשמדובר בישראל ואויביה, האו"ם משתמש במילים חריפות ושליליות כלפי צד אחד בלבד.

כך למשל, בהחלטות של העצרת הכללית של האו״ם כונתה ישראל "כוח כובש" – מונח שלא נעשה בו שימוש בהקשר של שום סכסוך אחר. מחקר יסודי מוכיח כי האו״ם משתמש באוצר מילים ייחודי כאשר הוא מתייחס לישראל, בהשוואה למדינות אחרות המצויות במצבים דומים. על־ידי שימוש במינוח מיוחד לתיאור ישראל, האו״ם מעוות את המציאות ומחיל סטנדרט כפול, המתייחס לישראל באופן שונה מאשר לכל מדינה אחרת.

בשנים 2012–2017 העבירה העצרת הכללית 150 החלטות המגנות מדינות על פעולות שננקטו נגד ציבור מסוים. 124 מהן, מעל 82 אחוז מכל החלטות הגינוי, היו נגד ישראל. נתון זה אינו מידתי בהתחשב בנתונים סטטיסטיים של האו״ם ושל גופים נוספים לגבי אוכלוסיית ישראל, מדד הדמוקרטיה שלה ועוד. מנגד, עד כה העצרת הכללית טרם העבירה אף לא החלטה אחת הקוראת למשל לרפורמה ברשות הפלסטינית או בחמאס. למעשה, בוועדה לזכויות האדם של האו"ם ישנו סעיף העוסק רק בישראל, והיא המדינה היחידה שנקבע ביחס אליה סעיף קבוע מיוחד בסדר היום של כל מושב. המשמעות היא שכל פעם שמבקשים לדבר על הפרות זכויות אדם בוועדה לזכויות האדם ידונו בהפרות (לכאורה) של ישראל.

ההשלכות של השימוש בשפה שונה כלפי ישראל, דיוני הסרק והגינויים, הן שאנשים רבים בעולם תופסים את ישראל בצורה שלילית שאינה משקפת את המציאות. במילים פשוטות – אנשים מפתחים שנאה לישראל כי הם חושבים שמדובר במדינה המבצעת פשעים וחותרת תחת הדין הבינלאומי, בגלל שהאו"ם בוחר להתייחס אליה בלבד בצורה כה שלילית.

תקציבים חסרי פרופורציות

אחד מהעקרונות של מגילת האומות המאוחדות הוא יחס שוויוני לכל קבוצה, אך כאשר מדובר בתקציבים להם זוכים ערביי יהודה ושומרון ועזה, העקרון הזה נזנח. מדובר בקבוצה שמקבלת הכי הרבה כסף לנפש ביחס לכמות התושבים, והסיבה לכך אינה ברורה כלל כיוון שעל פי מדד האו"ם קל לראות שישנן קבוצות אשר זקוקות ליותר תקציבים מהם.

כך למשל, תוכנית הפיתוח של האו"ם ומפת ההוצאות הכוללת מראה כי הערבים ביו"ש ובעזה מקבלים סכום כסף מופרז על־פי אמות המידה של מדד הפיתוח האנושי שגיבש האו״ם בעצמו. כמו כן, קיים חשד שחלק גדול מהכסף הזה משמש למימון טרור, במקום ליצירת מקומות עבודה או לקידום שוויון בין המינים, כמצוין בסדר היום של התוכנית.

יתרה מכך, ישנם באו"ם ארגונים שונים שעוסקים אך ורק רק בנושא ערביי יו"ש ועזה, כמו למשל Division for Palestinian Rights. מדובר בחטיבה הפועלת תחת 'המחלקה לעניינים פוליטיים וכינון השלום', והיא היחידה המוקדשת כלה לקבוצה אחת בלבד. כפי שציינה שגרירת ארצות הברית לשעבר לאו"ם ניקי היילי, זה אינו הארגון היחידי הפועל כך. ל'חטיבת התקשורת האסטרטגית' יש רק שתי חטיבות מבוססות מיקום: "פלסטין" ואפריקה, וברור כי ההחלטה להקצות ל"פלסטין" אותה מידה של תשומת לב כמו ליבשת שלמה היא בלתי־מידתית לחלוטין. גם 'משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים' מתייחס לערביי יו"ש ועזה בצורה נפרדת ואף מקדיש עמוד פייסבוק לנושא זה שפרסם הצהרות רבות נגד ישראל.

יוניס״ף מעניקה לערביי יו"ש ועזה יותר מ־ 100% מהכסף שהם טוענים שהם זקוקים לו, בעוד רוב המדינות האחרות מקבלות רק חלק קטן מבקשות הסיוע שלהן. מדינות רבות באפריקה לא מצליחות לקבל אפילו 10% מהתקציב הדרוש להן. גם ארגון המזון מחלק את הכספים בצורה תמוהה, כאשר ערביי יו"ש ועזה קיבלו בטווח של חמש שנים כ־240 דולר לאדם עם חסך תזונתי, לעומת כ־19 דולר לאדם עם חסך תזונתי בליבריה. כמובן שהדוגמה החריפה ביותר להתנהלות לא ראויה היא סוכנות הפליטים אונר"א, עליה נכתב רבות בעבר.

חריגה ממנדט

ישנן דוגמאות רבות לגופים של האו"ם אשר חורגים מן המנדט שניתן להם ופועלים להשחרת פניה של ישראל. הגופים האלו פחות מוכרים ומקבלים פחות חשיפה תקשורתית, אך במעגלים עמם הם באים במגע הם משפיעים בהחלט. הנה מספר דוגמאות לתופעה. 'ועידת האו״ם לסחר ולפיתוח' הוקמה בשנת 1964 במטרה "לקדם את הגלובליזציה של הכלכלה העולמי"ת. הבעיה היא שבמקום לבצע את משימתה לדאוג לפיתוח האזור שהיא מכנה "השטחים הפלסטינים הכבושים", הוועידה עוסקת בעיקר בחתירה למימוש אג'נדה פוליטית ובגינוי לישראל, ובכך מתעלמת מהמנדט שלה.

'תוכנית הפיתוח של האו״ם' היא רשת עולמית שאמורה להתמקד ב"צמצום ממדי העוני, קידום רעיונות דמוקרטיים, יישום פתרונות בתחום שינויי האקלים והקטנת אי־השוויון הכלכלי". למרות כל זאת, חלקים רבים מתקציבה עברו למשל עבור בניית מזח ימי לזרוע הצבאית של החמאס, וכן לבניית מנהרות מתוך בתים שנבנו בכספים אלו. קיים חשד שחלק גדול מהכסף הזה משמש גם היום למימון טרור, במקום ליצירת מקומות עבודה יצרניים או קידום שוויון בין המינים, כמצוין בסדר היום של התוכנית.

'תוכנית האו״ם לקידום ערים ועיירות בנות־קיימא', המכונה "התוכנית להתיישבות האדם", בוחרת גם היא להתמקד בגינוי ישראל בלבד במקום לקדם התיישבות אורבנית ראויה, ותוך התעלמות מכל אלימות ופגיעה בזכויות אדם מצד הרשות או החמאס. היא מתעלמת באופן בולט מן העובדה שחמאס משתמש בכספה לבניית מנהרות טרור וייצור רקטות, ומכך שהרש"פ משתמשת בכספה כדי לשלם למחבלים במקום לממן שירותים ציבוריים ולסייע לאזרחיה.

על פי הצהרת המטרות של 'קרן החירום הבינלאומית של האו״ם לילדים' (יוניס״ף), היא אמורה "לסייע לילדים ולאימהות נזקקות ברחבי העולם". בפועל, הוכח כי חלק ניכר מהכספים הללו מועבר לארגונים לא־ממשלתיים שונים, שמטרת רבים מהם היא יותר להשמיץ את ישראל ופחות לעזור לילדים. האמנה של 'ארגון האו״ם לפיתוח תעשייתי' קובעת כי מטרתו היא לסייע בפיתוח ברחבי העולם, אך הארגון פרסם דו"ח המאשים את ישראל בבעיות הפיתוח ביהודה ושומרון ובעזה, תוך התעלמות מההשלכות של פעולות חמאס על האזור. כמו כן נראה כי זהו המקרה היחיד שבו ארגון האו״ם לפיתוח תעשייתי מאשים מדינה.

מטרותיו של 'הסניף האירופי של האסטרטגיה להפחתת אסונות' הן "לקדם את הקמתן של פלטפורמות למניעת אסון לאומי ולקדם קשירת קשרים ויצירת שותפויות", במטרה "לטפח תרבות יעילה של בטיחות והגנה בכל הקהילות באירופה". בפועל, נראה שוב שחלק ניכר מזמנו של הארגון מוקדש לדברים אחרים. נעשה שימוש בכספים להספקת מדים לכוחות המיוחדים של חמאס, ו־80 אלף דולר הוצאו על ברכת שחייה המשמשת להכשרת קצינים ימיים של חמאס.

'הוועדה הכלכלית לאמריקה הלטינית ולאיים הקריביים' הוקמה בשנת 1948 כאחת מחמש ועדות כלכליות אזוריות. היא נוסדה במטרה "לתרום לפיתוחו הכלכלי של האזור", לתאם "פעולות המכּוונות למטרה זו", ולחזק את "הקשרים הכלכליים בין מדינות האזור השונות וכן בינן לבין מדינות אחרות בעולם". אותה ועדה חרגה מסמכותה כאשר קיימה כנס בו ביקרה את ישראל ובו הוצגו דרכים הדרכים בהן מדינות אמריקה הלטינית והקריביים יכולות לפעול כדי לסייע "למימוש זכויות הפלסטינים". מיותר לציין כי הנושאים שעלו בכנס אינם נמצאים במסגרת סמכותה של הוועדה, וההחלטות שהתקבלו בו רק תרמו לשיח המוטה ולביקורת נגד ישראל, שכמובן לא קיבלה כלל במה להגיב.

איום ממשי

בניין האו"ם פתוח באופן חופשי למבקרים המעוניינים להתרשם ממנו. בסיור המוצע להם עוברים בין השאר בשתי תערוכות צמודות זו לצד זו המוצגות בבניין, אחת העוסקת ב"נכבה" ונמצאת בסמוך לאנדרטת השואה. זו רק דוגמה אחת מני רבות לדרך בה האו"ם מעוות עובדות היסטוריות בנוגע לסכסוך כדי ליצור השוואות שקריות ולפגוע בישראל.

השפה השלילית הייחודית לישראל בלבד, כמות הדיונים חסרת הפרופורציה, הגופים הבינלאומיים העוסקים בה גם כאשר אין להם דבר וחצי דבר עם הסכסוך, ותקציבי עתק שמשרתים צד אחד בלבד – כולם באים ביחד במטרה להשחיר את פני ישראל. עבור מרבית אזרחי העולם, האו"ם עדיין מייצג גוף ניטרלי המבקש לקדם את טובתה הכללית של האנושות. כך יוצא שאנשים רבים מקבלים מידע שגוי בנוגע לישראל, מייחסים לו מהימנות, ומפתחים דעה שלילית כלפיה.

בסופו של יום, כמעט כל פעולה צבאית עתידית משמעותית שישראל תרצה לבצע תהיה תלויה בין היתר ביחס שהיא מקבלת מהעולם ומהלגיטימציה מצד שאר המדינות. לכן כאשר האו"ם וחלק מגופיו פועלים באופן מתמיד כדי לפגוע במוניטין של ישראל, גינויים חסרי שיניים יכולים להפוך גם להיות איום ממשי.


עו"ד רן בר-יושפט הוא סמנכ"ל פורום קהלת למדיניות. לחצו כאן כדי לקרוא את המחקר המלא.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

    1. ממש חדשות מרעישות
      אומות העולם אנטישמיות

      הפליאה היחידה היא על עצם הפליאה מאנטישמיות.
      כאילו לא עברנו 2000 שנות רדיפות שהסתיימו בהשמדת 6 מליון.

  1. השינאה והקנאה של אומות העולם עדיין לא עברה את הסף הבלתי נסבל אך כשזה יגיע אנו נראה את צבאותיהם מחרחרים מלחמה על גבולינו.

    זה נראה בלתי נמנע – עוד בדורינו.

    וכך כתוב בנביא יחזקאל פרק לח:

    בן-אדם, שים פניך אל-גוג ארץ המגוג–נשיא, ראש משך ותובל; והינבא, עליו. ג ואמרת, כה אמר אדוניי יהוה: הנני אליך, גוג–נשיא, ראש משך ותובל. ד ושובבתיך, ונתתי חחים בלחייך; והוצאתי אותך ואת-כל-חילך סוסים ופרשים, לבושי מכלול כולם–קהל רב צינה ומגן, תופשי חרבות כולם. ה פרס כוש ופוט, איתם; כולם, מגן וכובע. ו גומר, וכל-אגפיה–בית תוגרמה, ירכתי צפון ואת-כל-אגפיו; עמים רבים, איתך. ז היכון, והכן לך–אתה, וכל-קהלך הנקהלים עליך; והיית להם, למשמר. ח מימים רבים, תיפקד–באחרית השנים תבוא אל-ארץ משובבת מחרב מקובצת מעמים רבים, על הרי ישראל אשר-היו לחורבה תמיד; והיא מעמים הוצאה, וישבו לבטח כולם. ט ועלית כשואה תבוא, כענן לכסות הארץ תהיה–אתה, וכל-אגפיך, ועמים רבים, אותך

    הכל כתוב.

  2. כך זה כשאנחנו רועדים ופוחדים מאומות העולם , ידוע הוא שהחלש תמיד יוכה כשאנחנו נתחיל להגיב בכוח ובאלימות השנאה כלפנו תעלם כי לא כדאי להיות שונא את הבריון