מות הסולטן קאבוס: "עומאן תמשיך בדרך של יציבות והצלחה"

ד"ר מרדכי קידר בעקבות מות השליט הוותיק: "הוא שרד כי הבין את תרבות המזה"ת". החוקר יוני בן מנחם: "היורש ימשיך במסורת אבל יצטרך להוכיח את עצמו"

הסולטן קאבוס בן סעיד | U.S. Department of State

עידן חדש בעומאן או המשך המסורת? לאחר מותו של הסולטן קאבוס בן סעיד בסוף השבוע האחרון בתום 49 שנים בשלטון, חוקר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה יוני בן מנחם מעריך כי הממלכה השוכנת לחופי הים הערבי תמשיך באותה הדרך. "הסולטן החדש הית'ם בן טארק מגיע מאותה משפחה ומאותה מסורת", הוא מסביר ומעריך: "ברוב התחומים הוא ילך בדרכו של הסולטן קאבוס".

לדברי בן מנחם, מה שאפיין את עומאן לאורך תקופת שלטונו של קאבוס היה התפקיד שלקחה כמתווכת האזורית. "הגדולה של הסולטן הייתה שהוא תמיד הייתה רצה להיות בסדר עם כולם. כך הוא הצליח לתווך בין ישראל לפלסטינים ולקבל את ראש ממשלת ישראל בביקור רשמי, בין ארה"ב לאיראן ובשנה שעברה תיווך במשבר שנוצר האמריקנים לסעודיה לאחר פרשת הרצח של העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י. על פי דיווחים שונים, העומאנים גם מעבירים מדי פעם מסרי אזהרה מישראל לטהרן לגבי ניסיון ההתבססות האיראני בסוריה. העובדה שהגיעו להלוויה של קאבוס משלחות מכל העולם הערבי מראה עד כמה היה מקובל על כולם, ולכן הצליח לשמש כמתווך אמין".

אין חשש לאי-יציבות בעקבות חילופי השלטון?

"בכל פעם שמתחלף שליט אז יש חשש כלשהוא. ברור שכרגע אי אפשר להשוות בין הסולטן החדש הית'ם לבין קאבוס ששלט כל כך הרבה שנים והכיר אישית את כל המנהיגים. הית'ם נכנס לנעליים גדולות ויצטרך להוכיח שיש לו גם כושר תמרון ותיווך כמו לבן-דודו אותו ירש".

יכול להיות שנראה התקרבות בין עומאן לאיראן?

"אני לא חושב שדבר כזה יקרה. העומאנים תמיד היו זהירים וגם עכשיו ירצו להמשיך ולשמור על יחסים טובים על כל הצדדים, במיוחד שהחשיבות של תיווך עולה כעת עם ההסלמה בין איראן לארה"ב. יכול להיות שהסולטן החדש יבקר בטהרן כדי לחזק את הקשר, אבל אני מעריך שהוא לא יתפוס צד באופן רשמי ויפגע בקשר עם ישראל וארה"ב שמסייע לאינטרסים הביטחוניים של עומאן. מהבחינה הזו נראה שהוא ימשיך בדרך של קאבוס, וכל הצדדים במזרח התיכון יברכו על כך כי כולם צריכים מתישהו מתווך דיסקרטי שיכול לעשות את העבודה".

המבוגר האחראי

גם המזרחן ד"ר מרדכי קידר שותך להערכה הזו, ומסביר את סוד ההצלחה של היציבות העומאנית תחת קאבוס. "מדובר באדם שהיה בשלטון כמעט חמישה עשורים, והצליח לשרוד רק בזכות העובדה שהוא הבין את תרבות השבט המזרח התיכון", הוא אומר. "קאבוס לא נתן לכל מיני אידיאולוגיות זרות ומוזרות כמו דמוקרטיה או סוציאליזם ורעיונות מודרניים אחרים לחדור לעומאן, וניהל את המדינה כמו שמנהלים שבט בדואי במזרח התיכון – יושבים ומדברים עד שמוצאים פתרון לכל בעיה".

האם הנפט תרם ליציבות העומאנית?

"עומאן אמנם התברכה במאגרי נפט ויושבת במקום אסטרטגי מאוד במיצרי הורמוז, אבל נפט לבדו לא מביא בהכרח יציבות. גם למדינות כמו עיראק, לוב, תימן וסודן יש נפט, אבל הן מדינות כושלות לחלוטין, ומנגד דובאי למשל מצליחה מאוד למרות שאין לה נפט. הנפט יכול לעזור, אבל הבסיס למדינה מצליחה הוא כאשר השלטון והמערכת השלטונית מתאימים למסורת החברתית. לעומת זאת, כאשר אתה בונה מדינה על הדגם האירופאי אתה מקבל אסון. יש סיבה טובה לכך שהממלכות באזור הרבה יותר יציבות מכל המשטרים המתקדמים לכאורה, כיוון שהן מבוססות על תרבות השבט. קאבוס ידע את כל זה היטב וכך ניהל את עומאן".

מה היה סוד ההצלחה שלו ביחסי החוץ?

"ראשית כל, הסולטן השתדל מאוד שלא לנקוט עמדה או לקחת צד בסכסוכים בינלאומיים, גם אלה בתוך העולם הערבי וגם מבחינה גלובלית יותר. אפילו בתקופת המלחמה הקרה, הסובייטים ידעו שאין להם מה לחפש בעומאן כי המאבק הבין-גושי פשוט לא מעניין אותה. הנייטרליות הזו הביאה לכך שעומאן לא צברה מעולם אויבים משמעותיים, ובנתה מדינה מאוזנת ורגועה, ולכן גם מצליחה כלכלית".

השבעת הסולטן החדש בעומאן:

איך קאבוס הצליח לשמור במקביל על קשרים עם צדדים עוינים לעתים?

"בסביבה הסוערת של המזרח התיכון הוא תמיד התרחק מכל הסערות, הוריד פרופיל ולא ניסה לדחוף את עצמו בכוח לעניינים לא לו. הצניעות שלו הייתה שם דבר, וכך נוצרה לו תדמית של המבוגר האחראי שלא נגרר למשחקי השלכת הבוץ של הילדים. הוא בנה את התדמית הזו בחוכמה רבה לאורך השנים, ולכן צדדים מסוכסכים הצליחו למצוא אצלו אוזן קשבת, ואפשר היה לראות אותו יושב עם ראש ממשלת ישראל ושליחים אמריקניים מצד אחד, ועם בכירים באיראן או נסיכים סעודיים מצד שני".

איך אתה רואה את היורש הית'ם בן טארק ממשיך מכאן?

"לפי תחושתי הסולטן החדש ימשיך באותה מדיניות של קאבוס. שניהם הלכו ביחד שנים ארוכות והית'ם היה למעשה היועץ הלא-רשמי לסולטן, תוך שהוא מילא תפקידים רשמיים במשרד החוץ. שניהם עיצבו ביחד את מדיניות החוץ של עומאן, בעיקר בכל הנוגע לעולם הערבי, ורוב הסיכויים שהיא תמשך גם בעתיד. כאשר אתה נמצא בדרך יציבה מצליחה אתה לא רוצה לשנות אותה. הסולטן הית'ם ועומאן כבר מכירים את הדרך הזאת וימשיכו ללכת בה".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *