“מי שמדבר בשפת ‘זכויות אדם’ לא מבין את מציאות האיומים על ישראל”

פרופ’ ארווין קוטלר, לשעבר שר המשפטים של קנדה, בראיון מיוחד: “תפיסת הזכויות הפכה להיות פוליטית וקיצונית, האו”ם בוגד בערכיו כשהוא לא נאבק באנטישמיות”

"לראות את אי-הצדק ולהילחם בו". ארווין קוטלר בכנס NGO Monitor | ילנה קווטני

“האנטישמיות לא מתה באושוויץ”, כך אומר פרופ’ ארווין קוטלר, מהמומחים המוכרים בעולם לזכויות אדם ומשפט בינלאומי, בשיחה מיוחדת עם ‘מידה’ שנערכה בכנס NGO Monitor שהתקיים בתל-אביב בחודש שעבר תחת הכותרת “עתיד תנועת זכויות האדם בעידן עליית האנטישמיות”. לדברי קוטלר, “גם בימינו שנאת יהודים משמשת כמעין קנרית במכרה של הרשע הגלובלי. כאשר אנו מעלימים עין מאנטישמיות אנחנו מגבירים את האיומים לא רק על היהודים, אלא על האנושות כולה”.

קוטלר משמש כיום יו”ר מכון ראול וולנברג לזכויות אדם במונטריאול, ובעבר כיהן כמרצה למשפטים באוניברסיטת מקגיל וכחבר פרלמנט ושר המשפטים של קנדה. כאשר הוא נשאל משמעות המושג ‘זכויות אדם’ שנראה שקיבל פרשנות שונה בימינו, הוא מסביר: “זכויות אדם מקושרות לשאלה של צדק ולכבוד שווה לכל אדם שנולד. זה הבסיס של מה שחברה דמוקרטית צריכה לשאוף אליו כחלק מהאנושות המשותפת. כשהייתי ילד צעיר אבי אמר לי שהמרדף אחר צדק הוא בדיוק כמו כל שאר הדיברות, וחלק חשוב ממה שאדם צריך ללמד את ילדיו. מצד שני, אמא שלי אמרה לי שאם אתה רוצה לרדוף צדק אתה קודם צריך לראות את אי-הצדק ולהילחם בו, אחרת המרדף שלך חסר סיכוי”.

הבעיה היא שכיום אנחנו רואים שימוש במושג למטרות פוליטיות

“למרבה הצער, בקרב חלקים בישראל וגם בעולם תפיסת הזכויות הפכה להיות פוליטית וקיצונית, ואלה שמדברים בשפת “זכויות האדם” לא מבינים את המציאות של האיומים על ישראל. כאשר ארגון כמו האו”ם למשל לא מציב את המאבק באנטישמיות בראש סדר העדיפויות שלו, הוא בוגד למעשה בערכים ובמטרה שלשמה הוקם”.

קוטלר נחשב לאחד מידידיה המובהקים של ישראל, ופעל רבות כדי לסייע לה בזירות הדיפלומטיות והציבוריות. לדבריו, המשבר הפוליטי המתמשך בישראל עלול להוביל לפספוס חלון הזדמנויות מדיני משמעותי. “אני מאמין שרוב האנשים בישראל רוצים לראות ממשלת אחדות, לשים בצד כרגע את השאיפות הפוליטיות ולהבין שטובת המדינה צריכה להיות מעל הכל”, הוא אומר ומוסיף: “זה מצער מאוד שבזמנים כאלה חשובים ובעולם שבו ישראל נמצאת תחת איומים קיומיים רציניים, המנהיגים לא היו יכולים להתאחד ולמנוע עוד בחירות, ובמיוחד בגלל שמבחינת מדיניות פוליטית לא אין הבדל גדול בין הגושים המרכזיים. מבחינה מדינית ובינלאומית, כאשר אתה מציג חזית מאוחדת מבית הכוח הפוליטי שלך גדל, כי אז אחרים לא יכולים לנסות לערער את הכוח שלך מבפנים”.

האם ישראל עושה עבודה מספיקה בהסברת העמדה שלה בעולם?

“כדי לקדם את הצד שלך אתה צריך גם להכיר את המנטליות של הצד השני. חשוב מאוד שלישראלים שעוסקים בנושאי הסברה תהיה הבנה טובה לא רק של המזרח התיכון, אלא גם של המצב הגלובלי ושל נושאים בינלאומיים. אני מרגיש שהרבה פעמים חסרה אוריינות פוליטית והבנה של השיח בכל מה שנוגע לתקשורת עם מנהיגים אחרים או מול ארגונים בינלאומיים כמו האו”ם והאיחוד האירופי”.

קוטלר מספר שכאשר נבחר לראשונה לפרלמנט בקנדה וביקש לקדם את הנושא הישראלי, הוא הקפיד להשתתף גם במפגשים שלא עסקו ישירות בתחום כדי ליצור הבנה רחבה יותר של הסוגייה. “הייתי למשל הגבר היחיד שהיה חבר בשדולת הנשים בפרלמנט, והלכתי לשם כדי לדבר איתן על נושאים כמו בריאות, איכות הסביבה וזכויות נשים. אם הייתי מגיע ומיד מתחיל לדבר איתן על ישראל הן היו מביטות במבט מוזר, אבל אחרי שיצרנו בסיס משותף בנושאים שחשובים להן, אז יכולתי להעלות גם את נושא ישראל. רבות מהן הגיעו בהמשך לבקר בארץ, ראו מקרב את המצב והפכו לתומכות בעמדה הישראלית”.

בין שלל תחומי פעילותו והתפקידים שמילא במשך השנים, פרופ’ קוטלר עסק רבות גם בנושא זכויות האדם באיראן וייעץ למספר ארגונים שקידמו את הסוגייה, ופעל במוסדות כמו האו”ם כדי לגנות את מנהיגי המשטר בטהרן ולהדגיש את הסכנות של נשק גרעיני בידיו. בשיחה עמנו הוא מגדיר איראן כיום כ”איום רב-שכבתי” המורכב מאיום גרעיני, איום טרוריסטי, איום ההשפעה האזורית וההסתה נגד ישראל והיהודים, והאיום כלפי אזרחי איראן החווים דיכוי מבית. “בכל פעם שהרציתי או הסברתי על נושא איראן שאלתי את הקהל: המדינה הזו שרודפת נשים ומוציאה להורג עיתונאים – זו המדינה שאתם רוצים לתת לה נשק גרעיני?”.

החתימה על הסכם הגרעין מול איראן הייתה טעות?

“הדרך שבה נערך ההסכם הייתה שגויה, ואני מאמין שהיה אפשר להגיע להסכם הרבה יותר טוב עבור המערב. באותו הזמן איראן הייתה זקוקה מאוד לכסף ולשחרור מהסנקציות, ובכל הסכם היו חייבים להטיל עליה הגבלות רבות יותר. בנוסף, לא הייתה שום התייחסות בהסכם לנושא זכויות אדם באיראן, והוא למעשה העניק למשטר האייתוללות כרטיס חופשי להמשיך ולדכא את אזרחיו”.

מפגינה איראנית ב’מחאה הירוקה’ | Hamed Saber

אתה רואה אפשרות לשינוי המשטר באיראן?

“המשטר חלש ומפולג אבל יחד עם זאת יש לו עדיין את כל הכוח מבחינה פנימית. מצד שני, גם לפני שברה”מ קרסה מעטים מאוד האמינו שזה יכול לקרות, וא הגיע רגע שבו הצטרפו יחדיו כמה כוחות שהפילו אותה. היה אז צורך במנהיג כמו גורבצ’וב שהייתה לו רגישות אחרת, אבל כרגע באיראן שולטים עלי ח’אמנאי ומשמרות המהפכה. הם מחזיקים בידיהם את מנגנוני הצבא והכלכלה, ולא נראה שזה ישתנה בזמן הקרוב”.

מה צריכים לעשות במערב כדי לעודד שינוי באיראן?

“כדי להפוך את איראן לדמוקרטית אנחנו בעיקר צריכים להראות לאנשים באיראן שיש מישהו שעומד לצידם. הייתה הזדמנות כזו ב-2009 עם המחאה ההמונית שהובילה ‘התנועה הירוקה’. המפגינים בטהרן אז החזיקו שלטים ששאלו “אובמה, איפה אתה?”, אבל לצערי העולם אז לא עמד לצידם”.

כחלק מפעילותו הבינלאומית למען זכויות אדם, קוטלר ייצג בשיא המלחמה הקרה כמה ממתנגדי המשטר הסובייטי, כולל הפיזיקאי הנודע אנדריי סחרוב ונתן שרנסקי כאשר היה כלוא בברה”מ. “הייתי בביתו של אנדריי סחרוב בנובמבר 1989, כאשר ואצל האבל התקשר וסיפר לנו שהפוליטביורו בצ’כוסלובקיה נפל”, הוא נזכר. “אלה היו גיבורים אמיתיים שהעולם החופשי צריך להכיר להם תודה”.

מה מגדיר מתנגד משטר אמיתי?

“מה שהיה משותף לכל האנשים ההם זה החמלה לדאוג והאומץ לפעול. הם התמודדו מול הרשע והצליחו לנצח אותו ולשנות את ההיסטוריה. ראיתי בגברים ובנשים האלה דמויות לחיקוי והשראה, ואני חושב שכל מי שהמורשת האמיתית של חירות וצדק חשובה לו צריך להכיר וללמוד אותם. זה חלק ממה שאנחנו מנסים לעשות היום במרכז על שם ראול וולנברג”.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

11 תגובות למאמר

  1. אתה צוחק עלינו? קנדה היא מובילה עולמית בזכויות אדם ואחד המקומות המובילים באיכות חיים בעולם! אז אתה חי שם ושולל שיח זכויות עבורנו? תן גז, איבדת את הצפון…

    1. כאשר אזרחי קנדה יהיו תחת המתקפות שאזרחי מדינת ישראל נמצאים תחתם נתחיל לשמוע משם מנגינות אחרות…אפשר לראות את התהליכים המתרחשים באירופה מאז שהמזרח התיכון עבר לאירופה. פתאום הם לא כאלה נהורים כאשר הצי האיטלקי מניח לפליטים לטבוע בים, הגדלת האכיפה של גורמי מודיעין בתוך המדינה ועוד ועוד ועוד

    2. מדובר באחד מידידיה הטובים של ישראל, אם לא הבנתם

    3. עוד קשקשן שלא יודע מה שהוא מדבר כדי לכתוב את מה שאתה כותב על האיש הלבן לעזוב את קנדה לחלוטין ולהחזיר אותה לילידים המקוריים שתחמו אותם בשמורות אז דיי לבלבל לי את המוח

    4. אין לי מושג למה אתה חושב שקנדה היא יקירת זכויות האדם כשמדובר ביהודים.. היא יקירת תרבות האנטישמיות נגד העם היהודי וישראל. כמובן שהערבים מקבלים שם שטיח אדום, באוניברסיטאות הסטודנטים היהודים מותקפים כל הזמן וגם הסגל האקדמי מוסת לחלוטין נגד יהודים. יש הבדל עצום בין הפוליטיקאים במיינסטרים לבין השמאל שהוא שמאל רדיקלי ואנטישמי לחלוטין. הפרופסור הזה הוא בהחלט קול בודד מתוך כלל אנשי הסגל האקדמאי.

    5. לא משפטן ולא אדם. תחילה תבין את שאמר. לא שלילת שיח זכויות אדם אלא שיח זכויות בהקשר של איומים ועוד. אכשהוא נראה שאינך מסוגל או רוצה לקלוט את ההבדל. תודה וסע לשלום

  2. הם הבינו מזה זכיות אדם זה מה שהם רוצים להפוך אותנו לגויים

  3. כל דיבוריו על זכויות אדם הם חסרי ערך כאשר הוא מתעלם ממצב זכויות האדם בשטחים הכבושים על יד ישראל.
    קוטלר הוא תעמלן דמגוג שעבר זמנו.

  4. נראה לי שהאיש לגמרי לצידנו. למי שלא הבין.

    ובנוסף .לא מדגדג לכם לשאול מדוע אובמה קיבל פרס “נובל”

  5. בדיוק!
    לראות את אי הצדק הציוני שמחק יהודים מדתם ולעשות איתם משפט!

  6. זכויות אדם באופן כללי הוא מושג יפה ונעלה.
    אך איך מתנהלים איתו?
    כאשר בית המשפט מעדיף בדרום ת”א (ובא”י כולה) את זכויות המסתננים על פני זכויות אזרחי המדינה, שיח זכויות האדם הוא פרסה. וזו רק דוגמא אחת מיני רבות, אך הנושא הוא ענק.

    חז”ל דוקא התמודדו הרבה יותר הגיוני עם הנושא כשקבעו שעניי עירך קודמים. אוי היה שזה היה נוהג בכל העולם.

    נכון יש מדינות שלא “מסתדרות עם הידיים והרגליים שלהם” (או אפילו יותר גרוע) בשבילם היה צריך להקים את האו”ם (לא הנוכחי המסואב)