גם מנכ"ל סבא"א החדש הולך בין הטיפות בסוגיית הגרעין האיראני

עם כינונה ב-1957, יעדי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) היו יישומי האנרגיה הגרעינית למטרות שלום, בטיחותם של מתקנים וחומרים גרעיניים, ומניעת קידום תוכניות פיתוח נשק גרעיני על-ידי מדינות סוררות – משימה שהפכה למשימתה העיקרית והקשה בעשורים האחרונים.

עיקר הקושי במשימה זו נעוץ במציאת שביל הזהב לניטור פעילויותיהן הגרעיניות של מדינות אלה ללא יצירת אנטגוניזם עמן, וזאת תוך התחשבות בעמדת המעצמות למצב. דוגמה בולטת לכך ניתן לראות באנטגוניזם החריף בין סבא"א בגיבוי ארה"ב לבין המשטר בפיונגיאנג שהביא לפרישת צפון קוריאה מהארגון ב-1994 כתגובה לעיצומים שהוטלו עליה, ולגירושם הסופי של פקחי סבא"א מתחומה ב-2009. דוגמה בולטת נוספת הייתה עוינות משטר סדאם חוסיין כלפי סבא"א על רקע מאמצי הארגון בשנות התשעים לחשוף את תוכניתה של עיראק לפיתוח נשק גרעיני.

מנכ"ל סבא"א, הממלא תפקיד מרכזי בתפעול הארגון ומימוש מדיניותו, נבחר ברוב של שני שלישים בחבר הנאמנים המונה 35 נציגים מ-171 המדינות החברות בארגון. הואיל ולרובן המכריע של חברות סבא"א אין עניין ישיר ו/או ידע בתחום הטכנולוגיה הגרעינית, ניתן להניח כי לשיקולים פוליטיים ולמדינת מוצאו של המנכ"ל קיימת השפעה בלתי מבוטלת על בחירתו. כך למשל כיהן הדיפלומט המצרי מוחמד בראדעי כמנכ"ל סבא"א הרביעי (2009-1997) ואחריו כיהן בתפקיד הדיפלומט היפני יוקיא אמאנו, שפרש ביולי האחרון מסיבות בריאות וזמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו.

לאחר פרישת אמאנו כיהן קורנל פרוטא הרומני כמנכ"ל בפועל עד שהוחלף (ב-3 בדצמבר 2019) במנכ"ל הקבוע רפאל מריאנו גרוסי מארגנטינה. גרוסי הוא דיפלומט בעל כ-35 שנות ניסיון בתחום פירוז ואי-הפצת הנשק הבלתי-קונבנציונלי שכיהן מאז 2013 כשגריר ארצו באוסטריה, תפקיד בו זכה לטענת מספר דיפלומטים בווינה בזכות התמיכה שקיבל מארה"ב. לדברי גרוסי, הרגע המשמעותי ביותר בקריירה שלו התרחש ב-1985, עת הזמין נשיא ארגנטינה את עמיתו הברזילאי לבקר במתקן העשרת האורניום של ארגנטינה כצעד בונה אמון במתיחות רבת השנים בין שתי המדינות שכללה מרוץ להשגת חימוש גרעיני. לדברי גרוסי, "ברגע זה למדתי כי באמצעות דיפלומטיה, מסירות לשלום, ורצון לבצע את הדבר הנכון, ביכולתנו לשפר את הדברים עבור כולם".

מאמצי איראן לפתח נשק גרעיני באמצעות הקמת מפעל העשרת האורניום בנתאנז ותוכניתה להקמת כור מים כבדים להפקת פלוטוניום נחשפו בפני סבא"א כבר ב-2002. אולם מנכ"ל סבא"א דאז, בראדעי, נטה להקל ראש בכך. כך לדוגמה, בדו"חות הרבעוניים שפורסמו מטעמו בשנים 2006-2003 הוא התייחס להתחמקותה של איראן מהצהרה על פרויקט העשרת האורניום ותוכנית כור המים הכבדים כ"מחדלים" בלבד. זאת למרות שבעצם הקמתם הפרה איראן את מחויבותה במסגרת האמנה לאי-הפצת הנשק הגרעיני (NPT).

מנגד, עשה אולי היינונן, סגנו הניצי של בראדעי וראש מחלקת הפיקוח של סבא"א, ככל יכולתו לחשוף את היבטיה הצבאיים של תוכנית הגרעין האיראנית ולהציגם בדו"חות סבא"א ללא כחל וסרק. בדומה לכך הייתה התנהלותו של אמאנו מול איראן בשנים הראשונות לכהונתו תקיפה למדי, אך מ-2013 ועד פרישתו הוא גילה יחס סלחני כלפי ההפרות האיראניות תוך שיתוף פעולה עם חתירת המעצמות הגדולות להסכם גרעיני עם טהראן, כפי שהתבטא בדו"חות סבא"א מאותן שנים.

דין ודברים

פרוטא וגרוסי נכנסו לתפקידם בתקופה קריטית לסבא"א מבחינת סוגיית הגרעין האיראני, עקב נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן והעיצומים שהטילה על טהראן, אי-שיתוף פעולה מצד האיחוד האירופי עם איראן לעקיפת העיצומים האמריקנים, וההפרות האיראניות של ההסכם בסוגיית העשרת האורניום.

בביקור בטהרן מיד לאחר כניסתו לתפקידו דרש פרוטא מהממשל האיראני שיתוף פעולה מלא, כולל בתחומי "אימות וניטור הסכם הגרעין". אך עד מהרה (בנובמבר 2018) צצו שתי סוגיות שהאפילו על היחסים הטובים שהחלו לכאורה להירקם בין סבא"א לבין טהרן: אי-שיתוף פעולה איראני בבדיקת החומר הרדיואקטיבי שאותר במחסן בטהראן והכולל לדברי דו"ח סבא"א חלקיקי אורניום טבעי (בלתי מועשר) ממקור אנתרופוגני (מעשה ידי אדם); והתנהלותם הבוטה של השלטונות כלפי פקחית סבא"א ובכלל זה מניעת כניסתה למפעל ההעשרה בנתאנז, ביטול ייפוי הכוח שלה כפקחית, ועיכוב יציאתה מאיראן. לטענת האיראנים, הפקחית גרמה להפעלת האזעקה בשערי נתאנז והועלה חשש שנשאה "חומר חשוד" – טענה שנדחתה מכל וכל על-ידי דובר סבא"א.

בראיון לתקשורת ביומו הראשון כמנכ"ל סבא"א טען גרוסי כי הסוכנות עומדת "בדין ודברים" עם איראן בסוגיית איתור עקבות האורניום בטהראן אם כי "העניין טרם נסגר", ואף התייחס להתנהגותם הפוגענית של הרשויות כלפי פקחית סבא"א: "אני עומד לצד פקחי, יש להם עבודה חשובה ביותר לבצע. אין לאיים עליהם… בשום פנים ואופן… וזה המסר שהבהרנו לעמיתינו האיראנים". בתגובה לאזהרת דובר הפרלמנט האיראני עלי לריג'אני כי טהרן "תיאלץ לשקול מחדש ברצינות חלק מהתחייבויותיה" כלפי סבא"א אם "השותפות האירופיות להסכם תגרומנה להנעת מנגנון סכסוך שיוביל לעיצומים", אמר גרוסי כי למרות שסבא"א לוקחת הצהרות מעין אלה לתשומת לבה "אין משמעות הדבר שיש בכך להשפיע ישירות על מה שאנו עושים".

התבטאויות אלה מעידות כי למרות שגרוסי רחוק משוויון נפש בכל הקשור לסוגיה האיראנית, הוא נזהר מלשבור את הכלים מול טהרן. כשנשאל עד מתי בכוונתו להמתין לקבלת הסבר מניח את הדעת בדבר האורניום שנמצא בטהרן, השיב: "אפשר כי הצבת לוחות זמנים לא תהיה הרעיון המוצלח ביותר… דבר זה יביא לכך שנהיה [עם איראן] בקשר אנטגוניסטי ביותר". ככל הידוע, טרם התייחס גרוסי עד כה לבעיה העיקרית העומדת בפני סבא"א – הפרותיה של איראן בשנה האחרונה את הסכם הגרעין בתחום העשרת האורניום – ונראה כי לעת עתה הוא משתדל להלך בין הטיפות.

סא”ל (מיל’) ד”ר רפאל אופק הוא מומחה בתחום הפיזיקה והטכנולוגיה הגרעינית, ושימש כאנליסט בכיר בקהילת המודיעין הישראלית. הטור התפרסם לראשונה במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘ מבית מרכז בגין סאדאת.