"הזדמנות של פעם בחיים להחיל ריבונות ישראלית בבקעת הירדן"

האלוף במיל' עוזי דיין: "קביעת הגבול המזרחי תחזק את הביטחון. מצפה מגנץ לתמוך בצעד החשוב". האלוף במיל' גרשון הכהן: "פיתוח התיישבות חייב לבוא יחד עם ריבונות"

האלופים דיין והכהן על רקע מושב שדמות מחולה | צילום מסך, אסף.צ

"יש לנו הזדמנות שמתרחשת אולי פעם בחיים – להחיל ריבונות ישראלית על בקעת הירדן במובן הרחב של המושג, כולל צפון ים המלח וכל הרכסים ששולטים על הבקעה", כך אומר האלוף במיל' עוזי דיין, לשעבר אלוף פיקוד מרכז וראש המועצה לביטחון לאומי בשיח עם 'מידה'. בין שאר תפקידיו, דיין פועל בשנים האחרונות כמייסד ויו"ר פורום 'מבטחי ישראל' (מועצת הביטחון לישראל) לקידום בקעת הירדן כגבולה המזרחי של ישראל, ולדבריו הנסיבות המדיניות והפוליטיות הופכות את הסוגייה לחשובה ואפשרית למימוש כיום יותר מאי-פעם.

"בקעת הירדן היא הקו המזרחי היחידי שעונה על הקריטריונים של גבולות ברי-הגנה", הוא מסביר. "הקריטריון הראשון הוא עומק אסטרטגי, כאשר המרחק הממוצע בין נהר הירדן לים התיכון הוא 64 ק"מ – מרחק מינימלי לכל הדעות. המרכיב השני הוא יכולת ניהול קרב הגנה במקרה של התקפה ממזרח. בשטח הבקעה יש אפשרות לפרוס שתי אוגדות, רכס ההר שולט על הבקעה וקיימים בו רק חמישה מעברים שניתן להעביר בהם כוחות גדולים. בנוסף, כדי להילחם בטרור באופן אפקטיבי צריך לשלוט על המעטפת, זה חשוב במיוחד במקרה של הבקעה אם אנחנו לא רוצים לקבל עוד חמאסטן ביהודה ושומרון. הצגתי את הדברים האלה במועצה לביטחון לאומי בארה"ב, ברוסיה, באירופה ובסין ועם העובדות האלה אי-אפשר להתווכח מקצועית. כל מי שמתווכח עושה את זה מסיבות זרות".

יש בכירים לשעבר במערכת הביטחון שטוענים אחרת

"הם טועים ולא כדאי להקשיב להם, 'מפקדים למען ביטחון ישראל' הם אותם אנשים שתמכו בחזרה לקווי '67, והם טוענים שרק הסכם שלום יביא ביטחון. בפועל, זו תפיסה שנכשלה שוב ושוב במזרח התיכון. אנחנו טוענים את ההיפך: רק ריבונות ישראלית בבקעת הירדן יכולה להבטיח סיכוי לכל הסדר עתידי שיהיה בר-קיימא. כל ההפחדות שאנחנו שומעים היום הן צירוף של חוסר אומץ לב מדיני, אי-הבנה של המרחב שלנו ושל הביטחון הלאומי הנדרש, וחישובים פוליטיים שוליים. יש גם הדוגלים בשיטת 'הפירוק וההרכבה' – מפרקים את הצורך הביטחוני לחלקים ונותנים כביכול פתרון לכל בעיה: רוצים התרעה? ניתן לכם שני בלונים; רוצים כוחות על הגבול? נפרוס כוחות בינלאומיים; רוצים לפרוס שתי אוגדות? נכתוב בהסכם שיהיה מותר לעשות את זה בתנאי משבר. אבל כשמרכיבים את כל החלקים ביחד השעון זה פשוט לא עובד. כדי להגן על מדינת ישראל צריכים חיילים ישראלים פרוסים בשטח וערוכים להילחם על מולדתם".

האלוף דיין בסיור במעברות הירדן

הטענה המרכזית היא שלא דחוף להחיל ריבונות דווקא עכשיו בתקופת בחירות

"כרגע יש לנו הזדמנות היסטורית נדירה וכל דחיה עלולה להיות בכיה לדורות. ברור שזה מהלך מורכב שלא יסתיים לפני הבחירות, אבל יש חשיבות מעשית להחלטה והכרזה כזו בממשלה ובכנסת. כמו שהחלטנו באופן חד-צדדי על החלת ריבונות בגולן והיום גם האמריקנים מכירים בכך וכולם מבינים שמדובר בעובדה מוגמרת. אנחנו יכולים היום לקבוע את עתיד הדורות הבאים. ביום ה-2 באפריל 2020 אנחנו עורכים במעברות הירדן (קאסר אל יהוד) את הטקס השנתי לציון יום העלייה הראשונה (חציית הירדן לכיבוש הארץ) ואני מקווה שהוא יערך כבר בשטח ריבוני ישראלי".

אחת הטענות היא שהירדנים יתנגדו נחרצות להחלת ריבונות

"בתור מי שהיה ראש הוועדה ביטחונית במשא ומתן מול ירדן, אני יודע שהסכם השלום עמה הוא הוא נכס אסטרטגי, אבל הוא נכס לשני הצדדים. ישראל היא הביטוח הלאומי של ירדן, דבר שהוכח כבר ב-1975 עת הציבה ישראל אולטימטום לסורים שנסוגו מהכוונה לפלוש לירדן. בנוסף, יש כיום בוושינגטון ממשל אמריקני תומך בצורה שלא הייתה אף פעם ואולי לא תחזור על עצמה בהמשך, והירדנים יחשבו פעמיים לפני שהם פועלים בניגוד ל"בקשה" של ארה"ב".

ומה לגבי הפלסטינים?

"הם בכל מקרה לא יקבלו אף פעם שום הצעה שלנו או של אחרים. אבו מאזן הוכיח שגם הוא לא פרטנר. עדיף לעשות דברים בהסכמה ותיאום אבל עם הגורמים הפלסטיניים הסרבנים לא תהיה הסכמה, ובלי השוט של מהלך חד-צדדי שום דבר לא זז במזרח התיכון. לכן כל מי שהוא בעל תפיסה ציונית וחושב על מעמדה של ישראל, צריך לזכור שיש לנו זכויות היסטוריות המעגונות המעוגנות גם מכוח המשפט הבינ"ל, והיום נוצרה הזדמנות היסטורית לממש אותן. זה דבר שאנחנו חייבים גם לדורות הבאים וגם לביטחון הלאומי העכשווי".

אתה מצפה מבני גנץ שיתמוך במהלך?

"אני מברך את ראש הממשלה ואת יו"ר 'כחול לבן' בצאתם לארה"ב, ומצפה מהאמריקנים לברכת הדרך למימוש הריבונות הישראלית על בקעת הירדן כולה, על ההתיישבות הישראלית לרבות עורקי חייה ומרחבי התפתחותה ועל כל השטחים החיוניים לביטחון ישראל. ממפלגת 'כחול לבן' שעוד לא הבנתי מה עמדתה בעניין, אני מצפה לתמיכה מלאה במהלך ההיסטורי שמוביל הליכוד בראשות נתניהו".

אשליה מסוכנת

גם האלוף במיל' גרשון הכהן, שפרסם לאחרונה מחקר מקיף במסגרת מרכז בגין-סאדאת המראה את הסכנה הקיומית שבנסיגה משטחי C, אינו מתרשם מקמפיין ההפחדה בתקשורת ומצד גורמים ביטחוניים לשעבר. "במשך שנים הם מנסים לספר שהעמדה שלהם היא העמדה המקצועית היחידה, וכל יתר הדעות הן מטעמים פוליטיים , משיחיים ולא אחראיים", הוא מספר בשיחה עם 'מידה' ומוסיף: "אין שאלה אסטרטגית שלא מעורבת בה השקפת עולם, וגם כשבן-גוריון קבע את המערכה על ירושלים כיעד עליון במלחמת העצמאות זה היה נגד דעת המטה כללי. השאלה האם מטוס קרב יכול להגיע לאיראן היא מקצועית, אבל השאלה האם כדאי לשלוח אותו לשם היא מעבר לכך. בסוף השאלה היא על מה נלחמים ולמה מייחלים, ולפני שאתה שואל אם אתה יכול אתה שואל אם אתה שואף לזה. הם שואפים למשהו אחר אבל מוליכים שולל את העם ובאופן שיטתי מפיצים לאורך שנים תעמולה. מה שבתי שביט מבין בלחימה יבשתית? הוא יודע מה זה לפרוס אוגדה בכפר-סבא תחת תצפית ואש של אויב?".

איזו תעמולה למשל?

"הנחת היסוד שלהם אומרת שצה"ל חזק ולכן ישראל יכולה להרשות לעצמה לקחת סיכונים ולסגת, כי במקרה הצורך נילחם וננצח. עקרונית, זה פשוט לא נכון. במלחמה החלש יכול לנצח את החזק, וארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה מציבים עלינו כיום איום אסטרטגי רציני. אם נשלוט רק על מעברי הגבול הצבא יהיה מבודד ויספוג אבדות שיובילו לעוד נסיגות. דווקא בשל כך אנחנו זקוקים למרחב בידוד והגנה ממזרח, וכעת נוצר מצב מתאים לעשות את זה".

הטענה שלהם שצעד חד-צדדי חפוז יוביל לביטול הסכמים וייצור עוד איומים

"לירדן יש מה להפסיד מביטול ההסכם לא פחות מישראל, ולא כל צעד צריך להיות אחרי בחינה ואינסוף דיונים. המזכיר הצבאי של לוי אשכול כתב ב-67' שהוא חושש מניסיון לכבוש את ירושלים בלי שהתקיים דיון מספיק על כך, ואני אומר – אלפיים שנה חיכינו וחשבנו על זה. לא הכל זה ניירות מטה ויש דברים שתלויים בתזמון ונסיבות. זו חוכמת האסטרטגיה. אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים ומה אנחנו צריכים, ואין צורך יותר לבחון את זה. אם אנחנו מסכימים שבקעת הירדן חשובה ואנחנו רוצים להמשיך לפתח וליישב אותה, זה חייב לבוא ביחד עם ריבונות".

חלקים ב'כחול לבן' טענו שהם בעד ריבונות ואחרים מתנגדים בתוקף

"גנץ מסוכן כי הוא רוצה לחזור לערוץ נסיגות אוסלו שעומד בניגוד לרצון שלנו לרשת את הארץ, ולכן הוא זורה חול בעיני הציבור. הוא מבין שהוא זקוק למצביעים מהימין שעברו אליו ולכן הוא משמיע קולות של ריבונות, אבל בסוף גם אתמול הוא דיבר על "אינטרסים ביטחוניים". הוא לא תופס שהמציאות מורכבת יותר ושיש גם אינטרסים לאומיים שביטחון אמור להיות התוצר שלהם ולא המהות. לכן גם אתמול הוא התבטא בצורה דוחה כלפי סמוטריץ' והרב רפי פרץ. למה הוא היה צריך את זה? מה הקשר בין הנסיעה לטראמפ למתקפה הזאת? זה מבטא באופן עמוק יותר שהוא לא רוצה לאחוז בארץ ישראל".

אז אתה מצפה מגנץ לתמוך בהחלת ריבונות?

"בסופו של דבר הסוגייה מתמצה לשלוש שאלות: מה יהיה רוחב השטח הישראלי בבקעה, האם זה נתון למשא ומתן או רק עניין ביטחוני זמני, ואם ניתן להחזיק בשטח מבחינה צבאית אבל בלי ישובים אזרחיים. התשובה לכל השאלות האלה מבחינת גנץ היא בעייתית. גם יגאל אלון בזמנו הבין שכל הרצועה מצפון הנגב ועד הגלבוע חייבת להיות מנוצלת עבור הצרכים הישראליים ורבין היה בעד התכנית שלו, אבל המחשבה של גנץ ודומיו היא קודם כל האם הערבים יסכימו שנעשה את זה. האשליה הזאת כאילו אנחנו צריכים לקבל את הסכמתם ואז נוכל להניח את החרב היא מסוכנת".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. בלגנץ אדם שאינו ראוי. הוא לא היה ראוי להיות רמטכ"ל ואינו ראוי להיות מועמד לראשות ממשלה ולא רק שאינו ראוי להיות ראש ממשלה בפועל. הדבר היחיד שהוא ראוי לו הוא כתב אישום. הוא בלגנץ צריך להיות נאשם.

    ממצאי מבקר המדינה: בשנת 2016 חברת המימד החמישי בניהולו של בנימין גנץ הציעה למשטרה לרכוש מערכת ש"פיתחה" תוך הצגת עובדות לא נכונות על מוצר שלמעשה לא קיים. היה צורך לבצע בדיקת יכולות המערכת לכך צריך אישור ועדת פטור במשרד האוצר לפי תקנה 11 לתקנות חובת מכרזים. לוועדת המכרזים שדנה בעניין הפטור הוצגו נתונים בעקבותם אישרה הוועדה את הפטור ממכרז. לוועדת המכרזים הוצגה חוות דעת של מנהל הטכנולוגיות של המשטרה שכללה פרטים כוזבים אודות החברה., על-פי חוות הדעת שהוגשה לוועדת המכרזים ב-2016, החברה הייתה קיימת ארבע שנים, אף שהיא התאגדה רק בשנת 2014 ונאמר שלחברה חמישה לקוחות שהם גופים ביטחוניים וקיים אצלה זה שנה וחצי מוצר מדף – מבדיקת המבקר עלה כי מדובר בפרטים כוזבים, לחברה לא היה מוצר מדף ולא היה לה שום לקוח שהינו ארגון ביטחוני.

    בעקבות הצגת נתונים כוזבת מצד החברה, המשטרה הסכימה ללא מכרז ושילמה מקדמה של 4 ארבעה מליון שקל ואף התכוונה להתחייב מראש במקרה של הצלחה על רכישה בסכום של 50 מליון שקל גם כן ללא מכרז. כאן התנגדה ועדה המכרזים. המשטרה התכוונה להרחיב את ההתקשרות אך באוצר סיכלו זאת.

    בניגוד לחוק מבקר המדינה לא הפנה את ממצאיו המחשידים בפלילים ליועץ המשפטי לממשלה. לכן ליכוד ועמותת לביא דרשו מהיועץ המשפטי לממשלה לחקור את גנץ את נסיון לקחת במרמה 50 מליון שקל. מאחר שהלה לא החל לחקור, עתרה לביא לבג"ץ. הפרקליטות הודיעה שקבלה ממבקר המדינה חומרים בעלי היבטים פליליים ושבודקים. חברת המימד החמישי בראשותו של גנץ גרמה למשטרה הפסד של 4 ארבעה מליון שקל שיכל לגדול לעוד 50 חמישים מליון אילולי נסגרה החברה.

  2. ההנחה שצה״ל הוא חזק ולכן ישראל יכולה להרשות לעצמה סיכונים מלת בתוכה את אחת הטענות המוטעות והמוסכנות ביותר של המרכז והשמאל: שלחזק לא צריך לדאוג.
    האמת היא ששימור הכח דורש לא פחות עבודה והשקעה מהשגתו לכן גם אחרי שהגעת לשגשוג זה לא מצדיק להרגע.
    לכן, לא משנה כמה אנו חזקים-אנו צריכים לחוש באיום מתמיד ולהנהג בהתאם. זה נכון למערכת בטחון חזקה, לאוכלוסיות חזקות חברתית או לאנשים חזקים כלכלית.

    1. אותה ההנחה היתה של זעירא ערב מלחמת יום כיפור. מסקנה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לשלוח אלפי חיילים את המות ולדרוש מהם הקרבה עילאית וגם להשתעות על כך שרבים רבים מתחמקים משירות. לא יפה מצידם הם צריכים להיות נכונים למות ללא צורך כפי שבלגנץ עשה להם בהיותו רמטכ"ל. אז אפשר לבכות. אגב לפני אוסלו לא נשלח דבר מעזה. המצדדים באוסלו וגרוע מכך בהנתקות בוכים עכשיו של שהם מקבלים מעזה.

  3. לגנץ יש בעיה. המפלגה שלו היא הידרה. גוף אחד עם מספר ראשים . כל זמן שהמצע שלה היה "רק לא ביבי". כולם היו בדעה אחת. אך כאשר יאלצו להחליט החלטות מדיניות יתברר הפער בין שמאל. ימין ואמצע. אז תתחיל ההתפרקות….