הקרב על לוב הופך למוקד היריבות הבא במזרח התיכון

טקס חניכת הבסיס הצבאי המצרי החדש לחוף הים האדום שנערך בחודש שעבר סימל באופן מושלם את היריבויות שמעצבות את עתיד המזרח התיכון וצפון ומזרח אפריקה. במקביל לטקס, נודע גם כי הגנרל חליפה חפתר, הזוכה לתמיכת שליט איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד ונשיא מצרים סיסי שנכחו באירוע, החליט לדחות את הצעתו של נשיא רוסיה פוטין להפסקת אש במלחמה בלוב.

סירוב זה עוצר, לפחות באופן זמני, את מאמציהם המשותפים של פוטין ונשיא טורקיה ארדואן לגבש הפסקת אש שתתאים לאינטרסים שלהם, ותאפשר להם לשתף פעולה בניצול משאבי האנרגיה של לוב והגנה על האיזור הכלכלי הימי בו שתי המדינות פועלות במזרח הים התיכון. המהלכים של פוטין וארדואן נועדו מצידם כניסיון תגובה להסכמה האחרונה בין ישראל, קפריסין ויוון לבניית צינור אספקת גז טבעי לאירופה ותפחית את התלות של היבשת בגז הרוסי. רוסיה וטורקיה אף חתמו על הסכם ימי מיוחד עם לוב, שעלול לפגוע בגישה של הברית המשולשת למקורות אנרגיה במזרח התיכון.

כל זה מתרחש לאחר שבחודש דצמבר האחרון נחתו כוחות טורקיים על אדמת לוב כדי לחזק את כוחות ממשלת ההסכמה בראשות פאיז א-סראג', המגנה על הבירה טריפולי מול מתקפה מתמשכת מצד 'הצבא הלאומי' בראשות חפתר הנתמך בידי סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות. נוכחותו של הנסיך מוחמד בן זאיד בחניכת הבסיס המצרי, מדגישה שוב את הנוכחות של איחוד האמירויות במצרים. איחוד האמירויות תמך בהפיכה הצבאית שהוביל סיסי במדינה ב-2013 שהדיחה את הנשיא הנבחר מוחמד מורסי, והוא נחוש להתמודד מול כוחות אסלאמיסטים כמו גם מול הנוכחות הטורקית בלוב ובקרן אפריקה.

התמיכה של איחוד האמירויות ומצרים בחפתר היא לא רק כדי להדוף את כוחות הג'יהאדיסטים ואת הטורקים בלוב, אלא גם מכוונת נגד קטאר, בת בריתה של טורקיה שתומכת גם היא במורדים הלוביים. מלחמת השליחים הזו בלוב היא כאמור המשך המחלוקת הפוליטית שפרצה במפרץ עם החרם שהטילו סעודיה ואיחוד האמירויות על קטאר ב-2017. בחודשים האחרונים סעודיה החלה לרמוז שהיא שוקלת להקל על החרם, צעד אליו מתנגדים באיחוד האמירויות כל עוד קטאר לא תסכים להפחית בניסיונות ההתערבות הפוליטיים שלה באזור, בעיקר דרך ערוץ 'אל-ג'זירה'.

מיקום הבסיס החדש מסמל גם בעיה נוספת למצרים, הנמצאת בסכסוך עם אתיופיה סביב סכר הענק אותו מקימה האחרונה על הנילוס וצפוי לפגוע באופן משמעותי בכלכלה המצרית. וכך, העמקת המעורבות בלוב מציבה את מצרים בפני סכנה של סכסוך בשתי חזיתות במקביל. על פי דובר מטעם הנשיא סיסי, מטרת הבסיס החדש היא "לחזק את הביטחון בחופי הדרום, ולהגן על ההשקעות הכלכליות והמשאבים הטבעיים בים האדום הנמצאים תחת איום". הנשיא עצמו הזהיר כי מצרים מוכנה לנקוט בכל הצעדים הדרושים כדי להגן על זכויותיה בנהר הנילוס.

עד כה, מצרים התבססה על מתווכים כדי לנסות להשיג הפסקת אש בלוב שתאפשר לה להפנות תשומת לב למקרה שיתפרץ סכסוך בחזית האתיופית. השאלה היא האם חפתר (שאמר לגורמים בגרמניה שהוא מוכן להפסקת אש גם ללא חתימה על הסכם) ואיחוד האמירויות יהיו מוכנים לשתף פעולה עם מצרים בעניין.

כעת נותר לראות כיצד המצב יתפתח בשטח. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל כבר העלתה את ההימורים כאשר התעקשה לקראת השיחות בברלין כי עליהן "להבטיח שאמברגו הנשק יוסכם על כולם ויפעל שוב". בנתיים, באו"ם האשימו את איחוד האמירויות ומדינות אחרות כולל טורקיה בהפרת האמברגו שהטיל. כתוצאה מכך, יתכן שהקול המשמעותי בסכסוך בלוב הוא של איחוד האמירויות ולא של חפתר.

בן פישמן, מומחה לענייני צפון אפריקה, אמר כי "עד שבאבו דאבי לא יסיגו את הסיוע הצבאי, האפשרות של יציבות בלוב נראית קלושה. מלבד העובדה שהם מספקים את הסיוע המשמעותי ביותר לחפתר, בניגוד למדינות אחרות שלהן יש אינטרסים להרגיע את המצב, לאיחוד האמירויות אין שיקול כזה כרגע".

ד”ר ג’יימס דורסי הוא מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת נאניאנג בסינגפור, ועמית בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן. המאמר התפרסם לראשונה במסגרת סדרת ‘מבט מבס”א‘.