המשך הכאוס בלוב מאיים לטלטל את המזרח התיכון ואירופה

הכרזתו של הנשיא ארדואן על שליחת כוחות טורקיים כסיוע לממשלה בטריפולי עלולה להחמיר את המשבר במדינה ולהביא לעלייה מחודשת של כוחות קיצוניים

מחסום צבאי בלוב | Al Jazeera English

ביום חמישי שעבר, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן פתח את הדלת להתערבות צבאית ישירה בלוב כאשר הכריז על הצבעה בפרלמנט בראשית ינואר שתכריע האם לשלוח כוחות טורקיים כדי לתמוך בממשלה בטריפולי נגד כוחותיו של הגנרל ח'ליפה חפתר. כיום, יועצים צבאיים וציוד צבאי טורקי כבר נמצאים על אדמת לוב לצד המיליציות התומכות בממשלה, וכעת ארדואן אומר כי ארצו מוכנה לשלוח גם סיוע אווירי וימי במקרה הצורך.

הגעת כוחות טורקיים ללוב רק תסבך את המצב הרגיש גם כך, במדינה הנקרעת במאבקים פנימיים מאז הדחתו והוצאתו להורג של הרודן מועמר קדאפי בשנת 2011. המפה של התערבות זרה בלוב היא חשובה: במזרח המדינה, כוחות מסעודיה ומצרים תומכים בגנרל חפתר, הבדלן שעומד בראש 'הצבא הלאומי הלובי'. מולם ניצבים טורקה וקטאר, התומכות ומכירות בממשלה בטריפולי בראשות פאיז סראז’. וישנה גם רוסיה ששיגרה לאזור כוחות משלה במסגרת 'קבוצת ווגנר', שכבר ביצעה בעבר פעולות בסוריה וכמה מדינות אפריקניות, וכעת מסייעת לגנרל חפתר. בין המדינות שתומכות בגנרל המורד נמצאת גם צרפת, ואילו איטליה בחרה להכיר בממשלה של סראז'.

כפי שעשתה בסוריה, ארה"ב נמנעה עד כה מלהתערב במצב. במקום זאת, האמריקנים דבקים בעמדת המשקיף החיצוני, שמוכן לספק עצות וסיוע דיפלומטי כדי לפתור את המשבר בלוב. טורקיה, שחתמה בחודש שעבר על הסכם כלכלי וצבאי עם הממשלה בלוב, יכולה מצידה לגזול מקפריסין חלקים גדולים משטחי החיפוש של נפט וגז, ולכפות על מצרים וישראל לנהל עמה שיחות על בניית צינור הגז הטבעי לאירופה. העיתון התוניסאי 'אל-שורוק' ציטט דברים שאמר דובר הכוחות במזרח המדינה לפיהם ישנו "קו פתוח" של לוחמים וכלי נשק מטורקיה דרך מלטה ועד לטריפולי. שגריר טורקיה במדינה הכחיש את הטענות.

מפת לוב. באדום: שטחים בשליטת הפרלמנט של טוברוק והצבא הלאומי. ירוק: שטחים בשליטת ממשלת ההסכמה. כחול: כוחות מקומיים

לוב היא גם אחד הצירים המרכזיים לעתידו של ארגון המדינה האסלאמית (דאעש), שמנסה לפצות על אובדן הטריטוריה שלו בסוריה. דאעש בלוב מממן את פעילותו דרך מעשי שוד, חטיפות עבור כופר, הברחת אזרחים מעבר לגבול והברחה של חפצי ערך וסחורות אחרות.

ההשפעה של המשבר בלוב זולגת גם למדינות השכנות. מצרים, הנהנית מתמיכה כלכלית וצבאית משמעותית מצד ארה"ב, לא יכולה כרגע להרשות לעצמה עוד חוסר יציבות בגבול עם לוב. בנוסף, תנועת המהגרים מאפריקה דרך מצרים לוב ואל תוך אירופה מהווה גם היא מקור משמעותי לדאגה עבור מדינות הים התיכון.

אזרחים תוניסאיים מהווים את אחת הקבוצות העיקריות של לוחמים זרים בעיראק וסוריה, וחוסר היציבות בלוב מספק מקום מקלט עבור קיצוניים שעלולים לשאוף לגרימת זעזועים גם בתוניסיה השכנה. האיום מצד ארגונים ופעילים קיצוניים בלוב ותוניסיה אינו איום שאירופה יכולה להתעלם ממנו בקלות, כפי שהוכח במקרים כמו הפיגוע נגד תיירים בריטיים בעיר סוסה בקיץ 2015, או פיגוע הדריסה בברלין בערב חג המולד של 2016, שבוצע בידי תוניסאי בשם אניס עמרי.


אחמד שראי הוא יועץ ליחסים בינלאומיים במרכז ללימודים אסטרטגיים בוושינגטון. הטור התפרסם לראשונה באתר מכון גייטסטון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 תגובות למאמר

  1. תסמכו על טורקיה שתעשה סדר שם ותעיף את כל הזרים שהגיעו לשם