"האליטה האירופית רוצה לשנות את היבשת באמצעות הגירה המונית"

נשיא צ'כיה לשעבר ואצלב קלאוס על משבר ההגירה והלאומיות באירופה, ועל הניסיון שצבר בפתירת סכסוכים במהלך הפרדות צ'כוסלובקיה

"מדינת לאום היא הדרך היחידה לקיום דמוקרטיה". ואצלב קלאוס | European Parliament

ואצלב קלאוס הוא כלכלן ופוליטיקאי שכיהן כנשיא צ'כיה בין השנים 2003 ל-2013, וקודם לכן כראש הממשלה בין השנים 1992 ל-1998, בעיצומו של הליך ההפרדות בין צ'כיה לסלובקיה. הוא ידוע בשל התנגדותו לאיחוד האירופי ולהגירה המונית, התכחשות להתחממות גלובלית מעשה ידי אדם ותמיכה בכלכלת שוק חופשי.

ג"ק: בהקשר הצ'כי, האם אתה מסכים עם הטענה לפיה אנשים מוגדרים יותר על ידי השקפת עולמם ופחות על ידי מקום הולדתם או מוצאם?

ו"ק: "אני רוצה לחזור לעניין ההגנה על מדינת הלאום. אני באמת מאמין במדינת הלאום, ולכן אני ביקורתי כלפי השאיפות היבשתיות של מנהיגים אירופאים רבים. אני לא מאמין באיחוד האירופי או באינטגרציה אירופית. עבורי, מדינת הלאום היא הדרך היחידה בה דמוקרטיה יכולה להתקיים. דמוקרטיה פשוט לא יכולה להתקיים ברמה גבוהה יותר כמו יבשות, ובטח שלא כדמוקרטיה עולמית גלובלית. לכן נקודת הפתיחה שלי היא מדינת הלאום וההגנה עליה, והמאבק נגד אינטגרציה אירופית.

במובן הזה, אני תומך בדונלד טראמפ. הוא אולי לא כוס התה שלי באופן אישי או אינטלקטואלי, אך העמדה שלו בנושאים רבים היא חיובית. אני מתכוון במיוחד לסירובו לחתום על הסכם האקלים של פריז והנאומים החשובים שנשא בוורשה ובאו"ם, בהם הגן על מדינת הלאום ועל תרבותה, המסורת שלה ואורח החיים שלה. אלה דברים שהילרי קלינטון למשל לעולם לא הייתה יכולה להגיד".

ג"ק: מה דעתך על הטענה לפיה הגירה המונית למערב הופכת את מאבק המעמדות למאבק בין-גזעי או למאבק רעיוני וחברתי בין אליטות קוסמופוליטיות לבין המוני העם?

ו"ק: "עבורי, 'מאבק גזעי' אינו הנושא כאן מכיוון ש'מאבק מעמדות' בכלל הוא מונח שלדעתי לא קיים במציאות. לימדו אותנו לדבר על מאבק מעמדות, מכיוון שהחינוך שלנו היה מבוסס על כלכלה פוליטית מרקסיסטית, עוד לפני שהבנו עד כמה האידיאולוגיה הזו שגויה. אני חושב שלאחר נפילת הקומוניזם מעולם לא השתמשתי עוד במילה "מעמד". אולי זאת הגזמה, אבל עבורי זהו מונח פגום מבחינה אינטלקטואלית ולא קיים. ולכן אני לעולם גם לא מדבר על "מאבק מעמדות".

לעומת זאת, אני ביקורתי מאוד כלפי ההגירה ההמונית לאירופה. זהו בהחלט לא תהליך ספונטני, אלא משהו שאורגן בידי האליטות הפוליטיות של האיחוד האירופי. בספר שכתבתי בנושא אני מדגיש את ההבדל בין הגירה המונית ולבין הגירה אישית: הגירה המונית יוצרת סכסוכים פוליטיים ותרבותיים ותורמת למתיחות חברתית. היא חותרת תחת מבנה החברה שפותח בהדרגה במשך מאות שנים, אולי אפילו אלפי שנים; מנגד, הגירה אישית היא עדות לאומץ וחוש מסוים להרפתקה. בדרך כלל זו פעולה שקדמה לה הכנה רבה והיא תוצאה של רצון אישי או משפחתי. המשמעות עבור היחיד היא שהוא מחליט באופן מודע לעזוב את סביבתו התרבותית והגיאוגרפית ולעבור לסביבה זרה אליה יצטרך להסתגל ובה הוא יצטרך להשתלב כדי להתפתח.

הגירה המונית היא תופעה שונה לחלוטין. הטבע העדרי שלה הופך את ההחלטה להגר לפחות חשובה מאשר במקרה של הגירה אישית. הגירה המונית היא עדיין מסוכנת, אך כאשר היא נעשית במספרים גדולים היא דורשת פחות אומץ מן היחיד, וזה גם משנה את מטרות המהגר: המטרה היא כבר לא להשתלב בעולם החדש, אלא לחזק בו את דרכי העולם הישן. הדבר החדש לגבי הגירה המונית היא הנכונות של המגרים להנות מכל הטבה שזמינה להם, תוך הפיכת הבית החדש לכזה הדומה יותר לבית המסורתי ממנו הגיעו. זו לא הכוונה העיקרית של כל מהגר, אך היא מעודדת פעילות פוליטית או דתית.

יונקר ומרקל | EPP

ההגירה ההמונית לה אנו עדים באירופה כיום לא כוללת יחידים אלא קהל גדול שהוא קבוצה קולקטיבית. הבעת חמלה כלפי סבלו של המהגר היא הגיונית כאשר מדובר במהגר יחיד, אחר התנהגות עדרית המונית לא ראויה לאותה הכרה. יחד עם זאת עלי להזכיר כי אני לא נלחם נגד מהגרים אלא נגד האליטות הפוליטיות האירופאיות, החל מז'אן-קלוד יונקר ועד לאנגלה מרקל. אלה הם היריבים שלי. העני שמגיע מסומליה או סוריה הוא לא האויב שלי; הוא קורבן לא רק של המצב הטרגי בארצו שלו, אלא גם של ההנחות השגויות של האליטות התומכות ברב-תרבותיות ומארגנות את ההגירה ההמונית לאירופה.

בתור כלכלן, אני מנסה לנתח כל סיטואציה במונחים של היצע וביקוש. הביקוש להגירה המונית אינו מגיע מן האזרח הפשוט אלא מבכירים אירופאים. ההיצע של מהגרים והגירה המונית קיים רק כתוצאה מהמדיניות שמבקשת לשנות את מבנה החברה האירופית. המטרה של האליטה האירופית היא ליצור אדם אירופי חדש, והיא הבינה שלא ניתן יהיה לעשות את זה מהחומר הקיים. אנשים כמוך וכמוני אינם האנשים הנכונים ליצירת אדם חדש".

ג"ק: לדעתי הצנועה, פתרון הגיוני לסכסוך הישראלי-פלסטיני יהיה עידוד הגירה של פלסטינים לירדן, אליה הם שייכים. מה דעתך על הרעיון הזה?

ו"ק: "אני לא רוצה לעשות טריוויאליזציה לסכסוך ולהיסטוריה שלו ולמצבו הנוכחי. באופן עקרוני אני בעד שיחות ומשא ומתן, ואני משוכנע שהפתרון לא יכול להגיע מבחוץ – לא ממועצת הביטחון של האו"ם או מכל מקום אחר. הפתרון חייב להגיע במשא ומתן.

לנו יש ניסיון טוב עם זה, במשא ומתן שהוביל להפרדות צ'כוסלובקיה. המשימה שלי הייתה לנהל את ההפרדות והבנתי שזה חייב להיעשות בדיונים בין הצדדים, ולא דרך ניסיון לפתור את הבעיה מבריסל או ממקום אחר. דיברתי על זה פעם עם נשיא דרום אפריקה לשעבר פרדריק וילם דה קלרק והוא אמר לי את אותו הדבר: "אם רוצים למצוא פתרון חייבים לשים את עצמך בנעלי היריב". אני חושב שזאת תשובה מצוינת. נראה לי שגם הישראלים וגם הפלסטינים צריכים לעמוד אחד בנעלי השני כדי למצוא פתרון. זו המסקנה היחידה שלי".


גרגור קנלורב הוא עיתונאי וחוקר צרפתי. הראיון התפרסם לראשונה באתר מכון גייטסטון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. יש כאן הכללות של תופעות שונות בהגירה לאירופה, יש נו המחסור בידיים עובדות בגרמניה, יחד עם פליטי מלחמה מסוריה ועיראק, יחד עם הגירה כלכלית מאפריקה. חלק ניכר מהמהגרים הם מיעוטים נירדפים כדוגמת נוצרים ויאזידים וכורדים ויש להם יכולת להטמע בחברה האירופית בדור השני, לאחרים במיוחד מוסלמים לא מסוגלים להטמע והדור השני שלהם יהווה חבית חומר נפץ

  2. האירופאים עדיין יכולים להציל את הרוב הדמוקרטי על ידי קליטת ערבים נוצרים או מיעוטים משתלבים שאינם מוסלמים וכן לקלוט נוצרים לטינים ומהגרים ממזרח אסיה כמו סין וכדומה והם יהיו יחד עם הנוצרים הלבנים כגוש דמוקרטי משתלב כנגד המיעוט המוסלמי הלא משתלב כמובן שיש מוסלמים שכן משתלבים ועליהם איני מדבר כרגע.הבעיה שאירופה נשלטת בידי אליטות שפועלות אחרת.

  3. לדן,
    החילוקים שאתה עושה לא רלוונטים:
    א.מחסור בכח אדם בגרמניה-בשנים האחרונות אירופה עברהמשברים כלכלים במקומות כמו יוון וספרד. משבר כלכלי פירושו אבטלה גבוהה. מדוע להעדיף עידוד הגירה מה שמביא נזקים רבים ומונע משתי הבעיות לפתור זו את זו?
    ב.סיבות שונות להגירה-אז מה? האיחוד, כמו כל מדינה, אמור להיות מחויב לאזרחיו לפני מחויבותו לאנשים אחרים ולכן אין הצדקה להרס העצמי בשביל סיוע הומניטרי. ביחוד כשאפשר לשלוח סיוע למדינות הבית שלהם.
    ג.למה אתה מניח שלמהגרים בעלי רקעים מסוימים קל יותר להשתלב? הדרישה המרכזית היא שלא תהיה סביבה שתתמוך בשימור יתר של הזהות המקורית ובבדלנות כדי ליצור מוטיבציה להשתנות ולהשתלב(דבר שדורש עבודה רבה) וזה דורש הגירה של יחידים.

  4. מדובר בתוכנית קלרגי שמתוכננת כבר מעל מאה שנה ויוצאת לפועל במלוא הכוח כעת אחרי שמספיק אירופאים ולבנים חשים רגשות אשמה (על השואה, על הקולוניאליזם, על מסעות הצלב וכו') ונופלים לפרופגנדה של ריפיון.
    תוכנית קלרגי מעוניינת ליצור גזע אירופאי חדש שיהיה מעורב עם אפריקה, האמריקאי עם הלטיני וכו'. הבעייה היא שהתפתחות גזעית היא תהליך וכל עוד הערבוב לא נעשה מתוך רצון כנה ועניין אלא מתוך אונס וכפייה התוצאה היא בדרך כלל לא טובה בטח כשהאליטות מעוניינות רק להגדיל את כמות העניים ולהקטין את כוחם, ההכרה בזכויותיהם ויכולתם להתאחד.
    שאלה למחשבה, האם היהודים בציון יסכימו להתערבב עם ערבים או שחורי עור ? מדוע הם פטורים אם כן ? הרי זכור לנו אחד אדולף שלא חיבב "מישלינגים" שמעורבב בהם דם יהודי.

    1. אנשים מתחתנים עם מי שדומים להם. אשכנזי חילוני יתחתן עם מישהי שדומה לו. חרדי תלמיד ישיבה יתחתן עם מישהי מהעדה שלו. מזרחי מסורתי יתחתן עם מישהי שדומה לו. אין בזה שום דבר שאומר על היחס של אותו אדם לשונים ממנו באופן כללי, הוא פשוט מעדיף שאת המשפחה שלו הוא יקים עם אנשים שדומים לו. אתה חושב שדתי מתנחל וערביה מוסלמית יכולים לגור באותו בית ולגדל ילדים ביחד?

      לא שחסרה גזענות חברה הישראלית (אני לא שמאלני, לפני שכולם סוקלים אותי, אבל אני מציאותי) – כלפי רוסים, אתיופים, מזרחים, אשכנזים, ערבים ומה לא – אבל בהרבה מקרים לא מדובר בסיבה להפרדה בין העדות.

      ובעוד שנישואין בין עדתיים הם כן משהו שהולך ומתרבה, קשה לי לדמיין התערבבות בין יהודים לערבים. שפה, דת, תרבות ומאה שנים של דם קצת מקשות על הנושא. סביר לראות רמה מסוימת של התערבבות עם ערבים חילוניים יותר מערים מעורבות, אבל בתור מישהו שגר במערה בנגב אני לא יודע כמה הדעה שלי בנושא שווה.