מחמוד עבאס לכוד בין שקרים, סרבנות וטרור

לאחר שדחתה על הסף את תכנית השלום שפרסם הנשיא טראמפ, הרשות הפלסטינית כעת מנסה לשכנע את הציבור הישראלי שהיא עדיין מעוניינת בהשגת שלום. מוקדם יותר החודש, במהלך פגישת חירום עם שרי החוץ הערביים בקהיר, יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הודיע כי הוא מתכוון לקטוע את כל הקשים עם ישראל וארה"ב, כולל תיאומי הביטחון, כחלק מן המחאה נגד תכנית טראמפ אותה כינה "סטירת לחי".

עבאס השמיע בשנים האחרונות איומים דומים במספר רב של הזדמנויות, וזו כנראה הסיבה מדוע הפלסטינים הפסיקו לקחת אותם ברצינות. אפילו עיתונאים המסקרים מקרוב את ענייני הרש"פ גיחכו על ההצהרות הריקות מתוכן. "בפעם האחרונה שעבאס איים לקטוע את הקשרים הביטחוניים עם ישראל ב-2017, מפקד המשטרה הפלסטינית אמר לאחר מכן שהם נמשכו ב-95%, רק לא בפומבי", צייץ כתב AFP ג'ון דייק. בנוסף, דוברו של אבו מאזן נאביל אבו רודיינה אמר לעיתונאים ישראלים ברמאללה ביום ראשון השבוע כי הקשר הביטחוני עם ישראל יימשך כרגיל, יחד עם אזהרה שהוא "לא יימשך לנצח". עוד אמר אבו רודיינה כי הרש"פ "תסכים לחתום על הסכם שלום בתוך שבועיים אם הממשלה הישראלית תסכים להקמת מדינה פלסטינית עם מזרח ירושלים כבירתה".

אמירות אלו כוונו כמובן לאזני הציבור הישראלי, ועומדות בניגוד מוחלט להצהרות שהשמיעו עבאס ובכירים אחרים ברש"פ (כולל אבו רודיינה עצמו) לפיהן ממשלת ישראל והעומד בראשה אינם פרטנרים לשלום. הבלבול הזה מכוון: בערבית, עבאס ומקורביו אומרים לפלסטינים כי הם החליטו לנתק קשר עם ישראל, ומספרים כמה נורא נתניהו המחבל בשלום, אך באנגלית הם מספרים כי הקשר נמשך. ואם השקרים האלו לא מספיקים, הרי שאותם מנהיגים ממש שכעת מספרים לתקשורת בישראל כי הם נלהבים לשלום, רק לפני מספר ימים קראו לפלסטינים לצאת לרחובות במחאה אלימה נגד תכנית השלום.

בימים האחרונים, הרש"פ אפשרה לחברים בארגון האסלאמיסטי 'חיזב א-תחריר' (שאינו מכיר בזכותה של ישראל להתקיים) לארגן הפגנות המוניות ביהודה ושומרון נגד ישראל וארה"ב. באחת ההפגנות בחברון, תומכי הארגון קראו לצבאות מוסלמיים "לשחרר את פלסטין מן הים עד הנהר", כלומר כל סנטימטר של אדמת ישראל. בהפגנות דומות שנערכו בג'נין ורמאללה, המשתתפים הצהירו כי הם "אינם מוותרים על הזכות לחיפה ועכו" ונשאו שלטים עליהם נכתב כי "משא ומתן עם ישראל הוא בגידה".

https://www.youtube.com/watch?v=2yshkJTidpc&feature=emb_title

בעבר, הרש"פ אסרה על ארגון 'חיזב א-תחריר' לערוך עצרות בשטחה, וגם ההפגנות האחרונות לא היו יכולות להתקיים ללא אישור עבאס וכוחות הביטחון שלו. עבור אנשי הארגון הקיצוני, הצהרות על משא ומתן עם ישראל אינן דבר רצוי, מכיוון שמדובר במדינה אותה הם שואפים לחסל. אז מדוע הנהגת הרש"פ מאפשרת להם לארגן מחאה נרחבת ואלימה כזו ברחובות הערים?

התשובה היא שככל הנראה אותם מנהיגים פוחדים מאסלאמיסטים. כך למשל, בפגישתו עם העיתונאים הישראלים אבו רודיינה שכח לספר להם כי הוא עצמו אירח את אנשי 'חיזב א-תחריר' והביע תמיכה במאבקם. לכן כאשר אלפים מחברי הארגון קיבלו אור ירוק להפגנות וקריאות להשמדת ישראל, ראשי הרש"פ מעדיפים להוריד פרופיל.

צועדים לקבר

אם יש קרדיט שניתן לתת לארגון הקיצוני והאלים הזה, הרי שאנשיו לפחות מדברים בכנות ובגלוי על כוונתם להקים על חורבות ישראל ח'ליפות אסאלמית. לאחר שהנשיא טראמפ הודיע על תכנית השלום שלו, בארגון פרסמו הצהרה המוקיעה אותו כמי ש"מנסה לגזול את פלסטין אפילו יותר מהיהודים עצמם". ההצהרה קראה לצבאות המוסלמיים "לצעוד קדימה", וגינתה את ה"בוגדנות של שליטי הארצות המוסלמיות", בקריאה ברורה לפגוע בכל מנהיג ערבי הבוגד באסלאם, כולל עבאס ואחרים המדברים (ולא ממש עושים) על שלום עם ישראל. עוד נכתב בה:

טראמפ חשף את שיניו כאשר ביצע עסקה פושעת לתמוך בישות היהודית ולחזק את אחיזה בכל פלסטין…הפשע הזה לא יכול לעבור ללא תגובה – שבירת שיניו של טראמפ, חיסול הישות היהודית המפלצתית והשבה שלכל אדמות פלסטין לאסלאם…לכן התגובה לעסקת טראמפ אינה יכולה להיעשות בידי השליטים הנוכחיים, ולא על ידי הפגנות וקריאות בלבד…במקום זאת, התגובה צריכה להגיע בפקודה לצבאות לצעוד קדימה עבור הג'יהאד, לעקור את הישות היהודית כפי שהיהודים עקרו את פלסטין ויצרו מדינה משלהם, הנתמכת בשיתוף הפעולה והבגידה של שליטי הארצות המוסלמיות"

האידיאולוגיה העוינת הזו מבית 'חיזב א-תחריר' משותפת גם לארגוני טרור פלסטיניים אחרים כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי, ובמיוחד המטרה הסופית של חיסול ישראל. בכך שהם מאפשרים לארגונים כאלה להסית הציבור הפלסטיני נגד ישראל וארה"ב, עבאס ובכירי הרש"פ דוחפים עוד ועוד אנשים לזרועות הטרור, הממומן ברובו על ידי כסף איראני; בכך שהם מאפשרים לאלפי אסלאמיסטים לקרוא להשמדת ישראל, מנהיגי הרש"פ חופרים את הקבר של עצמם, מכיוון שאותם אנשים המוסתים נגד ישראל יחסלו בשמחה כל אדם הקשור אליה ונחשב למתון מדי; לבסוף, בכך שהם ממשיכים בהרגלם הישן לפזר הצהרות סותרות כלפי פנים וחוץ, עבאס ואנשיו מאבדים כל טיפת אמינות שעוד נותרה להם.

גרסה מלאה של הטור התפרסה לראשונה באתר מכון גייטסטון.