מערכת המשפט הביאה את המשבר על עצמה

כל עוד היועמ”ש ואנשי הפרקליטות יסרבו לקבל פיקוח וביקורת ויתעקשו לשחק במגרש הפוליטי, הפרשיות ימשיכו לצוץ והמאבקים הפנימיים יגברו

פרקליט המדינה לשעבר ניצן והיועמ"ש מנדלבליט | צילום מסך

אז מי שעוד לא הבין, הפרקליטות נמצאת במשבר הכי גדול שלה אי פעם”

מילים אלו לא נאמרו על ידי איש ציבור שנחשד בפלילים או על ידי נאשם שמרגיש שעשו לו עוול. למרבה הפליאה, הציטוט הדרמטי (על סף ההיסטרי) הגיע מאביעד גליקמן, כתב המשפט של חדשות 13 אשר ידוע בדרך כלל כמקורב מאוד לפרקליטות וכיעד מועדף על להעברת מסרים. הדברים נכתבו כמה שעות לאחר שאותו גליקמן פרסם, בשם “גורמים בכירים בפרקליטות”, כי ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד פועל בחוסר מקצועיות ובאופן שאינו ממלכתי, בכך שהורה על חקירת פרשת “המימד החמישי” המקושרת לבני גנץ.

מאז התפרסם אמנם כי החקירה נעשתה גם על דעתו של המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר, שהיה המועמד המועדף על היועמ”ש, אולם מתברר כי גליקמן אינו היחיד שקיבל את המסרים האמורים. גם עמיתו לערוץ ברוך קרא פרסם דברים דומים, לרבות האשמות מצד גורמים בפרקליטות כלפי מאלדד כי הורה על פתיחה בחקירה משיקולים פוליטיים, וטענות מנגד בדבר עיכוב מכוון מצד היועמ”ש מנדלבליט מסיבות דומות. ואם לא די בכך, הרי שאת ההתקפה החריפה ביותר על מ”מ פרקליט המדינה פרסם כתב המשפט של ‘הארץ’ ג’וש בריינר הביא את דבריהם של גורמים במערכת המשפט לפיהם אלדד הוא “עבד נרצע של אוחנה” ו-“קונסוליירי”.

אם הסערה הנוכחית בפרקליטות הייתה מתרחשת לפני שנתיים, היא ככל הנראה הייתה נשכחת בסופו של דבר ונעלמת בין דפי ההיסטוריה, אולם לא מדובר באירוע שמתרחש בחלל ריק. המשבר החריף בפרקליטות מגיע במקביל לכמה משברים נוספים ב”מערכת אכיפת החוק”. באותן השעות ממש, פרסם העיתונאי בועז גולן קטע נוסף מתמלילי השיחות בין מנדלבליט לגבי אשכנזי בפרשה המכונה “פרשת הרפז”, ושבה לאחרונה שוב לכותרות תוך תזכורת על כך שהקלטות רבות עדיין חוסות תחת צו איסור פרסום.

במקביל, רק לפני שבועים (ומי כבר זוכר?) היו שופטי ישראל בכותרות, לאחר שהתגלה קשר בין השופטת כרייף לבין השר כחלון החבר בוועדה למינוי שופטים, יחד עם החשיפה של נטעאל בנדל לפיה נשיאת בית המשפט העליון הודתה כי ניהלה ישיבות חסויות וללא פרוטוקולים.

ואם לא די במשברים שחווים היועמ”ש, מערכת בתי המשפט והפרקליטות, הרי שהאירוע המתגלגל המכונה משטרת ישראל שכבר למעלה משנה לא מונה לה מפכ”ל, הנפיק גם הוא מספר פרשיות בימים האחרונים, ביניהן התגלית הטרייה כי הירי למוות ביעקוב אלקיען בוצע מבלי שהיה כל חשש ממנו, והאירוע טויח למעשה במשך שנים. האירוע הזה מגיע כזכור במהלך הדיון הציבורי בדבר מינוי ועדת בדיקה למח”ש, אליה היועמ”ש התנגד בתוקף.

לא במקרה

כל המשברים, הסקנדלים והמאבקים הפנימיים האלו אינם מקריים, בין כולם ישנם מספר חוטים מקשרים ופעמוני האזהרה צלצלו כבר לפני זמן רב. הקשר הוא היעדר הפיקוח והשקיפות. כבר לפני שנים, כאשר ניסתה שרת המשפטים להקים גוף ביקורת על הפרקליטות, תקפו אותה אנשי המערכת בשצף קצף, למרות כל ההתרעות על כך שהיעדר שקיפות ופיקוח על יובילו להמשך הריקבון והשחיתות באופן שיתפרץ לבסוף החוצה.

החוט המקשר השני הוא הזינוק שעשו כל הגופים הללו, כל אחד בתחומו, למגרש הפוליטי. בית המשפט משמש כשחקן פוליטי לכל דבר כבר שנים רבות, עוד מאז פסק הדין בעניין בנק המזרחי. גם היועמ”ש אינו טומן את ידו בצלחת, אולם לאחרונה מעורבותו בהחלטות פוליטיות לכל דבר הופכת גלויה ובוטה יותר, לרבות התערבות במינוי פרקליט המדינה, מניעת הקמת ועדת הבדיקה למח”ש וסדרת התנגשויות עם שר המשפטים. משטרת ישראל,  שבפרשות כמו “מסמך יצחקי” התגלה כי היא מחזיקה חומרים נגד חברי כנסת, והפרקליטות שבסדרת הדלפות של חומרי חקירה הפכו גם הן שלא בטובתן לגורם משפיע במגרש הפוליטי.

סיכומו של עניין, אי אפשר “ללכת עם ולהרגיש בלי”. מי שמשחק במגרש הפוליטי תוך ניסיון להרגיש “מקצועי” בלבד, סופו שייכווה וגוף שאינו מוכן לקבל ביקורת, סופו שיתפתחו בו שחיתויות וריקבון. אם אנשי מערכות אכיפת החוק לא יתחילו להפנים שהחוק צריך לחול גם עליהם ושסטנדרטים של שקיפות ומנהל תקין צריכים להיות מיושמים גם אצלם, הפרשיות ימשיכו לצוץ והסקנדלים והמאבקים רק יגברו.


עו”ד זאב לב הוא מנהל תחום המחקר וחופש המידע בתנועה למשילות ודמוקרטיה

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

15 תגובות למאמר

  1. כשרואים את הפרצופים הצבועים של נוכלי מערכת המשפט שגונבים את השלטון בלי בושה בא להקיא הגיב:

    התריע על כך כבר מזמן פרופ’ מאוטנר מהישר והחכם במילים נוקבות.

    הכל כבר נאמר ומה שמגעיל אותי במיוחד זו השאלה למתראיינים נגד המתחולל: האם מנדלבליט איש ישר בעיניך והתשובה המגעילה עוד יותר: אני לא רוצה לחוות דעה.

    איש ישר? לפי איזה סרגל עקום לגמרי.

    אז זה מה שאמר על המצב הפרופסור המכובד:

    פרופ’ מאוטנר: בג”צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל שאיבד כוחו בכנסת!

    השמאל הפסיד הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובל הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהוא עושה בעצם, הוא העתיק את הפעילות הפוליטית שלו מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפך אותו למוסד שממנו הוא מנהל פוליטיקה.
    אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה…

    יש לנו משבר חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו.

    כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.

    בכך יעסוק האשכול.

    ****

    פרופ’ מאוטנר:

    *באוקטובר 2007, פורסם שמו כמועמד לכהונת שופט בבית המשפט העליון.

    *מנחם מאוטנר הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, לשעבר דיקן הפקולטה.

    *הינו עורך ראשי של סדרת הספרים משפט חברה ותרבות היוצאת לאור על ידי הפקולטה למשפטים.

    *היה מראשוני המבקרים את מהפכת “הכל שפיט” של פרופ’ אהרן ברק, ואת תפיסת בית המשפט כמין כנסייה של מאמינים חילונים.

    ****************

    פרופ’ מאוטנר: השמאל העביר את הכוח שלו לא רק לבג”צ אלא גם ליועץ המשפטי לממשלה ועוד…

    פוליטיזציה של משפט
    פרופ’ מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

    http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM

    החל מדקה 16:26

    להלן התמלול המלא:

    קבוצת מלכי הגבעה של השמאל הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה.

    בראש העותרים לבג”צ חברי הכנסת של מר”צ והעבודה והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים.

    בג”צ הפך למוסד פוליטי.

    זה חלק מתהליך.

    בית המשפט העליון פה לא לבד. הקבוצה הזו העבירה את הכוח שלה לא רק מהפוליטיקה של הבחירות, מהכנסת, לבית המשפט העליון, היא העבירה אותו גם אל היועץ המשפטי לממשלה, גם אל אגף התקציבים של האוצר, גם אל מבקר המדינה, גם אל בנק ישראל.

    כל הקבוצות האלה זה קבוצות לא נבחרות של פקידים שמופעלים על ידי הקבוצה הזאת כדי לנטרל את המערכת הפוליטית שפועלת למגינת ליבה של הקבוצה הזאת שאיבדה בכנסת הרבה מאד כוח.

    זה ההסבר הראשון.

    ההסבר השני הוא עליית תפיסה ניאו ליברלית במדינת ישראל.

    ניאו ליברלים עויינים את הפוליטיקה של הבחירות והם עוינים בתי נבחרים והם אוהבים מקומות של פקידות ביורוקרטית משכילה שדומה להם. הם לא אוהבים את הפוליטיקה של הבחירות כי שם יש אנשים לא משכילים כמוהם, לא אנינים כמוהם ולא צרכנים של סגנונות חיים כמוהם, אלא כל מיני אנשים שהם יותר נמוכים במידרגים האלה מהם.

    ולכן הם לא אוהבים את הפוליטיקה, ורוצים לתת הרבה יותר כוח לאנשים שדומים להם, המשכילים האנינים וכו’. נכון שהפוליטיקה בישראל עברה בשנים האחרונות בעיות חריפות של ירידה ברמה שלה וגם חוסר יציבות, אבל היא סובלת מבעיות חריפות ברמה שלה בגלל ההגיון הניאו ליברלי שהשתלט עליה והוא פריימריס במקום הועדות המסדרות.

    ולכן הקבוצה הניאו ליברלית בישראל פועלת במהלך כפול.

    מצד אחד שיקוץ וביזוי הפוליטיקה, שהיא הגורמת להורדת הרמה שלה בגלל הניאו ליברליזם בו היא דוגלת והיא כל הזמן משקצת ומנאצת את הפוליטיקה ומצד שני, היא מאדירה את כל הגופים הלא ליברליים ושוב זו אותה קבוצה. את בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה ואגף התקציבים ומבקר המדינה ואנשי בנק ישראל.

    בית המשפט העליון קרוב תרבותית לקבוצה הזאת ונשמת אפו זה הגנה על הזכויות הליברליות.

    הגנה על הזכויות הליברליות מה פירושה?

    “זכות ליברלית” זה כמו אי מוגן בחומה.

    יש לי את חופש הביטוי וחופש ההתאגדות ואת חופש התנועה, זה הכל כמו איים כאלה שמוגנים מפני חדירה של גורמים עוינים שיכולים לפגוע בי. זאת אומרת זאת הלוגיקה העמוקה של בית משפט ליברלי – לוגיקה של “איים מבוצרים”.

    כמטאפורה ניתן לומר שאותה קבוצה חברתית המתגדרת ביומיום בקהילות מבוצרות היא גם זו שמתגדרת בבית המשפט העליון ובמשפט ליברלי שנשמת אפו זה זכויות שהן כמו איים מגודרים.

    לדעתי מלחמת התרבות, הצפיפות על הגבעה הפוליטית ועלייתה הנרחבת מאד של אידיאולוגיה ניאו ליברלית גורמים להבין שבעצם הועבר כאן הרבה מאד כוח לבית המשפט העליון.

    הדמוקרטיה הישראלית נמצאית במשבר חמור לא רק בגלל מה שקורה במערכת הפוליטית שלה. היא נמצאית במשבר לא פחות חמור בגלל מה שקורה בבית המשפט העליון שלה.

    אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה כפול.

    הוא איבד באופן כמעט מוחלט את הלגיטימציה אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו ובראש ובראשונה הציונות הדתית והוא איבד הרבה מאד מהלגיטימציה שלו אצל הקבוצות שהכי מזדהות איתו, זה הקבוצות שקראתי להן ההגמונים הליברלים לשעבר, החילונים המשכילים המערביים. אין לי זמן לנתח למה קרה אובדן הלגיטימציה הכפול הזה אבל מה שאני רוצה לומר שלא רק במערכת הפוליטית יש לנו משבר.

    יש לנו משבר לא פחות חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו. כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.

    לעיון:

    https://rotter.net/forum/gil/27789.shtml#1

    1. כלומר השמאל רץ על אג’נדת שוויון שהוא עצמו אינו מאמין בה. לא מפתיע, הרי כל האסטרטגיה שלהם בנוייה על הסחה.

  2. מי זה הגוף המבקר? מאילו דמויות יורכב? מי ממנה אותו? האם פוליקיטאים ימנו אותו? מי יבקר את הגוף המבקר? זהו עוד צעד למשילות מוגברת? נבחרי ציבור אינם יותר ישרים מאנשי המחלקות המשפטיות. מה הפתרון?

    1. החילוק בין נבחרי ציבור לפקידים הוא שנבחרי ציבור עוברים את משפט הבוחר כל כמה שנים והעם יכול להחליף אותו. אין צורך להסבר נוסף

    2. אתה לא יודע אם נציגי הציבור ישרים יותר או פחות אבל אתה בהחלט יודע שניתן להחליף אותם כל ארבע שנים והם יושבים בכיסאם בגלל שהציבור הביע בהם אמון. זהו ההבדל המהותי משלטון הפקידים שבו אנשים מתקדמים מטעמים שחסויים ממך לחלוטין. אם נשיאת בית המשפט העליון מקיימת דיונים חשאיים ללא פרוטוקולים ואם ישנם פרוטוקולים הם מטילים עליהם חיסיון, זאת למעשה תמצית השחיתות. יכול כמובן להיות גרוע מכך, אבל כל זה חסוי ממך ולכן זה מה שמבטה בדיוק את התרבות של המערכת ולמה אסור לתת לה לבקר את עצמה. הרי לא מדובר בעניינים בטחוניים ולא על סודות מדינה מדובר פשוט על כך שהם רוצים להחליף ביניהם שיקולים באופן שבו הם יוכלו להסתיר אותם מהציבור, כלומר לא שיקולים מקצועיים אלא שיקולים זרים. מי שבוחר לצדד בהם צריך לפחות להיות כנה עם עצמו ולהודות שמדובר באמונה נטו ולא בשום דבר אחר.
      כשנבחרי הציבור בוחרים את השופטים ישנו החשש שיכנסו להחלטה שיקולים פוליטיים לבחור בשופטים שמרנים או אקטיביסטים, נוטים לימין או לשמאל אבל ברגע ששופט נבחר לזמן בלתי מגובל, מיד לאחר הבחירה, הוא הופך להיות בלתי תלוי וכך זה עובד כמעט בכל העולם הדמוקרטי. זאת הפשרה הסבירה ביותר וברור שהיא לא אידאלית. תיקח לדוגמה את האנשים שמינה ממשל אובמה ואת הרדיפה המוכחת שלהם אחרי אנשי ימין אפשר יהיה להגיד שההתלבטות שלך מובנת, אבל זאת בדיוק הייתה הסיבה שבגללה נבחר טראמפ. אנשים בארה”ב הבינו שהדבר החשוב ביותר שעמד על הפרק היה בחירת שופטי העליון והם יצאו בהמוניהם להצביע למי שיוציא את האקטיביזם מהמערכת וזה (למי ששכח) נקרא דמוקרטיה.

    3. היומרה של הפקידים להניח כי הם לא עשויים מבשר ודם הזויה.

      שרי הממשלה זוכים לבקורת תמידית של התקשורת (כן, לטוף זמבור אל ע”ע ישראל היום).

      את הממשלה מחליפים לפחות פעם ב- 4 שנים.

      הפקידים שממנים את עצמם פועלים במחשכים.

      א) שופט מחזוי – כהן הורשע בקבלת שוחד במיליונים.

      ב) רות דוד – אין מה להוסיף.

      ג) מערכת משפטית שממהרת להגיש כתבי אישום כנגד צד אחד אבל ממתינה לאחר הבחירות על מנת לבדוק חשדות (אכיפה וחקירה בררניים כבר אמרנו?).

      ד) דוגמאות נוספות.

      ————-

      מה אנחנו למדים?

      עו”ד הם בני אדם עם אגו, אמביציה, שחיתות, כוחנות, פוליטיקה ארגונית.

      3 שנים של למודי משפטים לא הופכים אדם לעל-אדם.

      מאחר והמערכת המשפטית נוטלת תפקידים של מדיניות (להחזיר מגורשי חמאס מלבנון), לשנות תוואי של גדר הפרדה בעלות של מאות מיליונים, מי רשאי להתמודד לכנסת ומי נפסל, צווי מניעה זמניים עד אין קץ – כך שה”זמני” הופך לקבוע.

      הצבור חייב להיות זה שיבחר את המערכת המשפטית – קרי שופטי העליון והמחוזי ולא ששופט מכהן יבחר את השופט שיחליף אותו בתפקיד. האם היינו מאפשרים לשר בטחון להטיל וטו על מי שיחליף אותו בתפקיד?

      החל מתחילת שנות ה- 90 מדינת ישראל אינה מדינה דמוקרטית.

      יש בחירות, יש פרלאמנט אבל כמו באירן שחורי הגלימה יקבלו את ההחלטות החשובות והנערים שישחקו לפניהם.

  3. אני מתחיל לחשוב שנתניהו מינה את מנדלבליט במיוחד כדי שיהרוס את אמון הציבור במערכת המשפטית מה שיאפשר לליכוד להשיג תמיכה ציסורית ברפורמות המאוד נחוצות בתחום.

    1. כבר אמרו לכם אלף פעם שלא נתניהו מינה את המנדלבליט הזה אלא איזו ועדה צבועה של שמאלנים הגיב:

      בהנהגת בג”צ וכידו הבוחשת היא ששלחה את המנדלבליט הזה לתפקיד. לנתניהו לא היתה ברירה ולא היתה אפשרות לבחור כלום.

      כזה ראה וקדש הוא קיבל.

      ומנדלבליט עם שק השרצים על גבו משרת את אדוניו המוסתרים.

      בעעע איזה פרצוף.

      רואים את העוקם.

    2. אתה מודע לזה שאני טוען שזה היה מינוי חכם מצד נתניהו, לא מבקר את נתניהו?

      בכל מקרה, יתכן שאתה צודק, איני מכיר את הליכי הבחירה של היועמ״ש.

  4. המאבקים נגדם יגברו?
    הם הולכים וגוברים כל יום, והם עושים הכל מהמקפצה, מי יודע מה הם ממשיכים בתוך המים
    למה מי יעשה להם משהו חדלות האישים של המערכת מחוץ למשפטנים היא כ”כ חדלת אישים שאנחני מקסימום מייללים או נובחים אך השיירה שלהם ממשיכה לדהור בעוז.

  5. כל מה שנכתב במאמר נכון, אבל…
    אסור לנו בשום אופן לשכוח שהסרטן המשפטי הזה נוצר, גדל והתפתח לממדים המפלצתיים של היום תחת שלטון הימין בראשות נתניהו ! כשם שבמפעל כושל האחראי הראשי הוא המנכ”ל – כך גם בעניין הזה נתניהו האחראי הראשי ! לא זו בלבד שהוא לא מנע את הסרטן הזה אלא שהוא טיפח ומנע כל ניסיון לתיקון !
    הדברים האלה לא נאמרים כדי לנגח אלא כדי להבהיר שתחת מנהיגותו אין סיכוי שהמצב ישתנה , כי מה שלא נעשה על ידו 10 שנים – גם לא יעשה עוד 10 שנים !

    1. כשהוא עושה – זועק השמאל “דיקטטור” ומפעיל את כל המערכות הלא דמוקרטיות כדי להכשיל את המעשה שלו, וכשהוא לא עושה – השמאל מספר לנו שהוא בטח לא עושה כי הוא מקבל שוחד בשביל לא לעשות. רק השמאל המושחת שלנו מסוגל לייחס את כל הרע בעולם לאדם אחד ובכל צעד שראש הממשלה המוצלח הזה עושה – להציג אותו כמושחת, מרושע וסכנה למדינת ישראל: “נתניהו, אם ידעת שהיה פשע – אתה פושע שלא אמרת או עשית משהו בעניין, אם לא ידעת שהיה פשע – אתה פושע שלא ידעת”.
      אם הוא מבצע מדיניות שנראית שמאל – הוא שקרן. אם הוא מבצע מדיניות שנראית ימין – הוא פאשיסט. ירדו גשמים סוערים במישור החוף? זה בגלל שהוא לא בנה סכר בשמים. נבחרת ספרד הפסידה לנבחרת פקיסטן? זה בגלל שהוא אכל גלידת פיסטוק.
      השמאל המושחת שתל בכל המערכת הציבורית פקידים שמכשילים רפורמות דמוקרטיות ומקדמים אג’נדה פוליטית שמאלית, ומגיבים מטעמו מעיזים לומר (בתחפושת של “ימניים”): “למה אתם לא מפטרים את הפקידים האלה”? כולנו יודעים טוב מאוד שאיש לא יכול לעשות דבר נגד שלטון השמאל במערכת המשפט הרקובה, למעט ממשלה חדשה שמבוססת על רוב בכנסת ושהיא נקייה מסוסים טרויאנים כמו איילת שקד, נפתלי בנט, גדעון סער ומשה כחלון. נתניהו תחת רדיפה מתמדת של מערכת המשפט על לא עוול בכפו מאז שהוא נבחר והוא יוכל להחזיר את מערכת החוק לתפקידה המקורי רק אם יהיו לו לפחות 61 אצבעות “נקיות” בכנסת.
      ועכשיו תוכל לדווח לשולחיך שעשית את היומית שלך באתר הזה.

  6. ראו הוזהרתם
    הרפש שניתז עכשיו לכיוון מנדלבליט= ככה ייעשה לאיש שלא מספק את הסחורה שהשמאל רוצה

  7. יש דבר אחד שאנשים לא מבינים, שמערכת המשפט רקובה מהבסיס , כל השיטה לקוחה ממשפט לא יהודי, אם אדם נאשם והא יכול לצאת זכאי לא בגלל שזאת האמת אלה בגלל שיש לו עורך דין טוב זה אומר שהשיטה רקובה מהיסוד.