איזו מפלגה תהיה הכי טובה לעסקים הקטנים?

המצע של 'כחול לבן' מפורט אך מפוזר, הליכוד מציג חזון כללי מדי, 'ימינה' מפתיעה עם רעיונות ליברליים ומפלגת העבודה מבטיחה פנטזיה בזבזנית בלתי אפשרית

חברי הכנסת שקד, ברקת ניסנקורן ופרץ | צילום מסך

יום הבחירות מתקרב בצעדי ענק ונדמה שבניגוד למערכות בחירות קודמות, בפעם הזו הרבה מפלגות שמות דגש על קהל העסקים הקטנים בישראל ומבטיחות תמיכה ושגשוג בתמורה לקולם. אך האם הן באמת מיטיבות עם הכלכלה והעסקים הקטנים בישראל? יצאנו לבדוק.

'כחול לבן'

המצע של 'כחול לבן' הוא המפורט ביותר מבין כל המפלגות. החלק הכלכלי נפתח בבקשה להשוות את התנאים הסוציאליים של בעלי עסקים למגזר השכירים בדמי אבטלה ומחלה, פגיעה וחופשת לידה, סוגיה שהפכה לפופולרית בבחירות הנוכחיות ועל פניו נשמעת הגיונית ואפילו מתבקשת.

בעלי העסקים בישראל משלמים לביטוח לאומי אחוזים גבוהים מההכנסות אך למרות זאת אינם מוגנים בזכויות סוציאליות כמו שכירים. הוצאות המיסוי וחוסר הגמישות הכלכלית של בעלי עסקים קטנים מעמידות אותם בקשיים ובסיכון גדול להתרסקות כלכלית עקב מקרים בלתי צפויים כגון מחלה, הריון או כל מצב אחר. אז למה במבחן המציאות הבקשה הזו היא סוג של אסון? על פי הדו"ח האקטוארי האחרון של הביטוח הלאומי, המוסד צפוי להתרוקן מכספים עד שנת 2045 רק על סמך ההוצאות להן הוא מחויב כרגע. מה יקרה אם נוסיף אליהן את ההוצאות הסוציאליות של בעלי העסקים? כמה מהר הסיפור יתמוטט וישאיר את כולם, החל משכירים ועד קשישים ועצמאיים, ללא ביטחון סוציאלי? נקודת תורפה נוספת במצע 'כחול לבן' היא ההצעה לחזק את בית הדין לעבודה והגברת האכיפה נגד עסקים ומעסיקים, וכמובן הצבתו של יו"ר ההסתדרות לשעבר אבי ניסנקורן בצמרת הרשימה, מה שיבטיח את המשך השמירה על האינטרסים של הוועדים הגדולים על חשבון העסקים הקטנים.

למרות זאת, ניתן למצוא כמה נקודות אור. ב'כחול לבן' מבקשים להגדיל את שיעור ההכרה במס להוצאות רכב, הכרה חלקית בהוצאות על בתי קפה עד מכסה מסויימת והכרה במס על שכירות ללא אישור ניכוי מס מהמשכיר. יש עוד הרבה מה לעשות בנושא ההכרה בהוצאות האמיתיות של בעלי עסקים, אך זו התחלה טובה. בנוסף, מציעים ב'כחול לבן' הקלה במס והטבות ועידוד לעצמאים ועסקים קטנים והרחבת מושג העוסק הפטור. הצעה זו תקפה רק למבחר מצומצם של עסקים ולא בטוח שהיא ישימה מול הגרעון הנוכחי, אך לפחות יש הבנה של הצורך. הפנינה האמיתית במצע היא ההבטחה להנגשה ודיגיטציה של מערכות המס, צעד שצריך היה לקרות מזמן הגיע הזמן לעשות זאת בכל המערכות והרשויות.

בצד ההוצאות, 'כחול לבן' רוצים לממן מהקופה הציבורית חינוך, להגדיל משכורות במגזר הציבורי, ולהזרים עוד עשרות מיליארדים לבריאות, רווחה ותרבות. מה שלא ברור הוא מאיפה ועל חשבון מה אמור להגיע המימון לכל זה. האם יבקשו מיסים גבוהים יותר מהעסקים ויקפיצו את המחיה בישראל, או פשוט יעמיסו את המס על מעמד הביניים? מי באמת ישלם את המחיר? כנראה שכולנו.

לסיכום, גם נקודות האור במצע של 'כחול לבן' לא מדגדגות את קצה הקרחון של בעיות העסקים בישראל. הפתרונות שמוצעים גרנדיוזיים, פופוליסטיים ולא ריאליים, ואם גנץ יקיים אפילו אחוז קטן מהן צפויות שנים כלכליות קשות לאזרחים, לשכירים ובמיוחד לעסקים הקטנים.

הליכוד

לאחר כעשור בהן המפלגה לא ניסחה מצע, ראש הממשלה נתניהו פרסם לאחרונה יחד עם שר האוצר המיועד ניר ברקת את התכנית הכלכלית של הליכוד, תכנית לא מפורטת, פופוליסטית ומציעה בעיקר הבטחות עמומות.

בליכוד מבטיחים למשל כי ישחררו קרקעות לבניה (מה שיוריד את מחירי הדיור), יפחיתו מיסים לעסקים (כולל הקפאת הארנונה לחמש שנים), יורידו רגולציה ויפשטו תהליכים ביורקרטים תוך היאחזות ברפורמות קיימות, חלקן התבצעו לפני עידן ועידנים. בנוסף ישנן הצעות לבלום את הגידול בסקטור הציבורי ולהילחם באיגודים (בלי שום מילה על ההסתדרות), וכל זאת תוך הבטחה להשקעת תקציבים בבריאות, סבסוד משכנתאות והקמת אוניברסיטה בגליל. גם נתניהו נכנע ללחץ העצמאים, ומבטיח להשוות את התנאים הסוציאליים של העצמאיים ובעלי העסקים לאלה של השכירים.

בניגוד ל'כחול לבן', נתניהו לא מפזר הבטחות לכל עבר ושוחד הבחירות הפופוליסטי שהוא מציע קטן וריאלי בהרבה, אך ראוי בכל זאת לספר לציבור מהיכן אמורים להגיע הכספים בגירעון התקציבי הנוכחי. גם הבטחה גדולה כמו ההצעה להורדת מכסים משמעותית שאמורה להקל על יוקר המחיה צפויה לעמוד מול התנגדות עיקשת של קבוצות הלחץ של החקלאים והמועצות החקלאיות, ויהיה קשה לממש אותה בלי לאבד אלקטורט כבד. יתכן שנתניהו מנסה להמתיק את הגלולה לחקלאים בדמות ההצעה לסובסידיות ישירות שלא מהוות פתרון של ממש, אך עלותן פחותה מהמצב הנוכחי בו הצרכן משלם ביוקר.

נתניהו ידוע בהתנהלות מחושבת וזהירה, לכן סביר להניח שלא נתעורר לאחר הבחירות למהפכת שוק חופשי, אך לפחות מבחינת רוח המצע נראה כי הליכוד בדרך הנכונה.

'ימינה' \ הימין החדש

רשימת 'ימינה' המאחדת בתוכה מספר מפלגות לא פרסמה מצע רשמי, אך מפלגת 'הימין החדש' בראשות בנט ושקד עשתה זאת לקראת מערכת הבחירות באפריל. ב'ימין החדש' מבטיחים להילחם בהסתדרות ובארגוני העובדים, לבטל שביתות בשירותים חיוניים, להפריט ולהוריד חסמים, רגולציות וביורקרטיה במשק. כמו כן, הם מבקשים להכיר בהוצאות רכב לעצמאיים ולהשוות את מעמדם הסוציאלי לשכירים, אך לפחות על פי הניסוח נראה כי הכוונה היא לא בהכרח דרך ביטוח לאומי אלא על ידי יצירת מנגנון אחר.

בצד ההוצאות, בנט ושקד כמעט ולא מבטיחים להשקיע כספים ללא מקור תקציבי, אפילו לא בהתיישבות, ובמקום זאת מציעים פתרונות כלכליים רחבים לחלק מן הרפורמות. זו חשיבה אחראית ורצינית הנדירה במחוזותינו וראויה להערכה. כמו כן, ראוי לציין לטובה את פעילות השרה שקד בנוגע לשקיפות דו"חות ההסתדרות. הבעיה הגדולה עם שקד ובנט היא שרק לפני שנה הם נזכרו שהם ליברלים, ורק בסבב הנוכחי נזכרו לפנות לקהל העסקים הקטנים. עד כמה ניתן לסמוך על מי שלא בטוח כלל שיוכל לעמוד בלחצים ולהפגין את האומץ הדרוש כדי לבצע מהלכים כאלה בפועל?

העבודה-גשר-מרצ

אם התכנית של גנץ הייתה פזרנית ומבולבלת, המצע הכלכלי של מפלגת העבודה עולה עליה בעשרות מונים בכל הקשור להבטחות לפיזור כספי מיסים לכל עבר וללא שום אחריות, כנראה מכיוון שגם בעבודה יודעים שלא יצטרכו לקיים אותן.

כך למשל, המצע מבטיח לממן חינוך מגיל אפס ועד אוניברסיטה, להשוות קצבאות לכל האוכלוסיות המוחלשות ל-6,000 ש"ח בחודש, להשקיע בצפון, בדרום, בבדואים, בערבים, בדתיים, ביתומים, במחשוב, בחקלאות, בנשים, במורים, באיכות הסביבה, בעולים חדשים וישנים, באזרחי עוטף עזה ובדרום תל-אביב, בעצמאים, נהגי מוניות ובהיי-טק.

כל זה אמור לקרות יחד עם הגברת רגולציה, חסימת השוק והתערבות מוגברת של הממשלה במשק ובחיי האזרחים – מה שבהכרח יכניס אותנו לגרעון גדול יותר, יוביל לפריון נמוך יותר, יעלה את יוקר המחיה ויוריד את ההיצע בשוק, וגם אחרי כל זה לא תהיה לשום ממשלה דרך אמיתית לממן את כל ההבטחות. במילים אחרות, אין בתכנית של העבודה שום חשיבה כלכלית רצינית.

'ישראל ביתנו'

אביגדור ליברמן כלל לא מתייחס לעסקים הקטנים ומקדיש להם שורה אחת במצע של מפלגתו. לכן יקבל ממני בהתאמה, רק את השורה הזו.


לי דולן היא פעילה בקבוצת 'ליברלים בליכוד' וב'תנועה הליברלית החדשה'

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. מעניין לראות שהחרדים והערבים בכלל לא זוכים להתייחסות מה שכנראה מעיד על חוסר התיחסות לענין במצעים שלהם.
    הייתי מצפה ממגזרים שמתקשים להשתלב בשוק העבודה וסובלים מעוני לנסות לעודד את בניהם ובנותיהם להיות עצמאיים.

  2. שקד דאגה שמנדלבליט יהיה מועמד יחיד כדי שרק הוא ייבחר כיועמ"ש, שיתקע את נתניהו ותמורת זה יימלט מהעונש על מעשיו הפליליים. לאורך כל הדרך שקד דאגה ללטף ליועמש המושחת את האגו ולהגן עליו ועל הפרקליטות העבריינית!! שקד שימשה כסוכנת שמאל בתוך משרד המשפטים להפלת נתניהו