האיראנים והפלסטינים כבר החליטו: רק לא ביבי

אויבי ישראל מתאמצים להשפיע על דעת הקהל בארץ, במטרה להוביל לממשלת שמאל שתהיה סחיטה וחלשה יותר מבחינה מדינית

עבאס, רה"מ נתניהו ומנהיג איראן ח'אמנאי | לע"מ, kremlin.ru, Khamenei.ir

הפלסטינים עושים את הכל כדי להבטיח שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ומפלגת הליכוד לא ינצחו בבחירות הכלליות ביום שני. נראה כי הרשות הפלסטינית וחמאס אימצו את סיסמת יריביו הפוליטיים של נתניהו: "רק לא ביבי", כאשר שני הגופים רואים את נתניהו כמי שמהווה איום מרכזי על חלומם להשמיד את ישראל, וכמי שחיזק עוד יותר את מעמדה בזירה הבינלאומית. בניסיון נואש לערער את סיכוייו של ראש ממשלת ישראל הנוכחי לנצח בבחירות, פתחה הרשות הפלסטינית במסע יחסי ציבור כדי להסביר לישראלים מדוע אסור להם להצביע לנתניהו. הקמפיין, שתוזמר באופן אישי על ידי נשיא הרש"פ מחמוד עבאס, נועד להפחיד את המצביעים הישראלים ולהזהיר אותם כי הצבעה עבור נתניהו פירושה סיום "תהליך השלום" במזרח התיכון – לשון נקייה לשאיפת הפלסטינים להשתלט על כל השטח מנהר הירדן לים התיכון כפי שהוגדר בתכנית השלבים של אש"ף משנת 1974.

הניסיון החדש של עבאס להפחיד את הציבור הישראלי החל בראשית החודש, כאשר שיגר עשרים פלסטינים לפגישה עם "פעילי שלום" ישראלים בתל-אביב, שנערכה תחת הכותרת "שתי מדינות לשני עמים" ו"לא לסיפוח". המפגש אורגן על ידי קבוצת אנשי שמאל המתנגדים לנתניהו, "פרלמנט השלום הישראלי." עבאס שלח את אנשיו לתל-אביב לא כדי לקדם את השלום עם ישראל, אלא כנראה כדי לשכנע את הישראלים שלא להצביע עבור נתניהו. זה מה שמסיק כל מי שמקשיב להצהרות הפלסטינים שנכחו בכינוס "השלום". בכירים אלה כללו שרים לשעבר בממשלה הפלסטינית וחברי פרלמנט, בנוסף לבכירים בפת"ח.

למרות שהכנס בתל אביב נערך תחת הכותרת "כן לשלום", הדוברים הפלסטינים והישראלים הקדישו את מרבית נאומיהם לגינוי תכנית השלום הטרייה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הדוברים הקדישו זמן רב גם לתקיפת נתניהו, ותיארו אותו כ"איום" על השלום והיציבות באזור. הפלסטינים שנכחו בכנס לא הציעו אלטרנטיבה לתכנית השלום של טראמפ, והתכנית היחידה שהביאו עימם היא זו שדורשת מישראל להיכנע ללא תנאים לכל דרישותיו של עבאס: לעת עתה, נסיגה ישראלית מלאה לקווי שביתת הנשק משנת 1949, והקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים. נראה שהמסר שהפלסטינים קיוו לשלוח לבוחרים הישראלים היה בזו הלשון: "הצביעו למועמד שיקבל את כל דרישותינו ותכתיבנו, אחרת נגרום לכם להצטער".

בניסיון נוסף להשפיע על הבחירות הישראליות, הורה עבאס למה שקרוי 'הוועדה הפלסטינית לאינטראקציה עם החברה הישראלית', קבוצה המורכבת ממספר אנשי אש"ף ופת"ח, להזמין עיתונאים ישראלים (יהודים) בכירים לסיור ברמאללה ולפגישות עם אישים פלסטינים. עבאס ומקורביו יצאו מגדרם כדי לפנק אותם ולוודא שהם מרגישים בנוח ברמאללה, ואף הגישו להם אוכל כשר. מדוע הזמין עבאס את העיתונאים לרמאללה? כדי לספר להם שהפלסטינים רוצים שלום ואפילו מוכנים לחתום על הסכם עם ישראל תוך שבועיים! זאת, כמובן, אם – ורק אם – ממשלת ישראל תסכים לדרישות עבאס ותיסוג לקווי 1967. במילים אחרות, עבאס ואנשיו אומרים לישראלים: "תראו, יש לנו כאן בעיה. האיש הזה, נתניהו, אינו מתכוון להיכנע לדרישות שלנו ולכן אתם חייבים לבחור מנהיג חדש".

למרות שהבכירים הפלסטינים לא אמרו זאת באופן גלוי, הם הבהירו שהם מעדיפים לראות את יריביו של נתניהו ממפלגת 'כחול לבן' בשלטון. הפלסטינים משוכנעים, ככל הנראה, שיהיה קל יותר לסחוט ויתורים מפוליטיקאים חסרי ניסיון כמו בני גנץ, משה יעלון וגבי אשכנזי. מבחינת הפלסטינים, נתניהו הוא אגוז קשה לפיצוח ועמידתו הנחרצת נגד טקטיקות ההפחדה שלהם היא מקור לדאגה.

הם ללא ספק היו מעדיפים שהישראלים יחליפו את נתניהו במנהיג חלש שייכנע לכל דרישה ויחזיר את ישראל לקווי שביתת הנשק, מהלך שיוביל קרוב לוודאי את חמאס, הג'יהאד האסלאמי ואיראן להתמקם על הגבעות המשקיפות על נמל התעופה בן-גוריון; הם היו רוצים מנהיג ישראלי שלא יתנגד לתשלומי הקצבאות ומשכורות למחבלים פלסטינים ולבני משפחותיהם, או כזה שיחשוף את ההסתה והשקרים שלהם נגד ישראל. הם גם אינם רוצים מנהיג ישראלי שמקיים קשרים הדוקים עם ארה"ב ועם מנהיגי עולם, מחזק את מעמד ישראל בזירה הבינלאומית וכזה המסוגל לקדם נורמליזציה עם מדינות ערב, כפי שנתניהו הצליח לעשות בשנים האחרונות.

הסיוט של איראן

באופן דומה, נראה שאיראן ובעלי בריתה הפלסטינים, חמאס והג'יהאד האסלאמי, מייחלים ליום שבו נתניהו יסולק מהשלטון. עבורם, נתניהו הוא סיוט: הוא חוסם באופן פעיל ואפקטיבי את הניסיונות המתמשכים להרחיב את שליטתם במדינות האזור, והאיראנים כועסים על התקיפות הישראליות נגד הבסיסים שלהם ושל בעלי בריתם, במסגרת המאמץ הישראלי למנוע מאיראן להשתלט על סוריה ולקרב את האיום לגבול.

שריפת דגל ישראל בעזה | Tasnim

איראן, כך נראה, הורתה לחמאס ולג'יהאד האסלאמי לחדש את פיגועי הטרור נגד ישראל מרצועת עזה, שבוע לפני הבחירות. נראה כי ארגוני הטרור ברצועה ואדוניהם בטהרן משוכנעים כי הגברת ההתקפות נגד ישראל תטיל אימה על הישראלים ותניע אותם מלהצביע עבור נתניהו. ירי הרקטות לעבר ישראל השבוע נועד כנראה לשגר מסר למצביעים בישראל כי עליהם לבחור מנהיג חדש, מכיוון שנתניהו אינו יכול לספק להם ביטחון ושקט.

איראן ובעלי בריתה הפלסטינים והלבנונים במזרח התיכון מאמינים שאם מנהיג חלש יחליף את נתניהו, הם יוכלו להמשיך לצבור נשק ולהשלים את תכניתם להרחבת השליטה בסוריה, לבנון ורצועת עזה. הם רואים בנתניהו מכשול להשגת יעדים אלה.

כמו ערבים רבים, הפלסטינים רואים את נתניהו כמנהיג קשוח העומד נגד איומים והתקפות. הם לא אוהבים את העובדה שהוא הצליח לזכות בכבוד רב בקהילה הבינלאומית – עד כדי כך שאפילו נשיא מועצת הריבונות של סודן, עבדל פתאח אל בורהאן, נפגש עמו בפומבי. הטרוריסטים במזרח התיכון תמיד תיעבו את נתניהו. הם מתפללים ליום שיודח מתפקידו, אם בקלפי ובין אם על ידי בית המשפט משום שקיבל סיגרים ושמפניה מחבריו. אם זה יקרה, איראן, חמאס, הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה ללא ספק יחגגו ויחלקו ממתקים, כפי שהם נוהגים לעשות בכל פעם שיהודי נרצח או נפצע בפיגוע.

המאמץ הפלסטיני להשפיע על המצביעים בישראל אינו רק ניסיון להתערב בענייניה הפנימיים של ישראל, אלא גם ניסיון מסוכן לשכנע את הישראלים לבחור מנהיג חלש וחסר ניסיון, אחד שיוכלו לשטות בו ולשלוט בו בדרכי טרור ואיומים. בפני המצביעים הישראלים ניצבת האפשרות לבחור באיזו דרך הם רוצים ללכת.


הטור התפרסם לראשונה באתר מכון גייטסטון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. ספק גדול מוד אם פעילותו של עבאס, תשכנע מצביע ימני לשנות את הצבעתו. הוא יכול לשנות הצבעה מגנץ או פרץ, לרשימה המשותפת. יש יותר מדי יהודים שמצביעים לה, מה שמאשש את תיאוריית האישה המוכה.

  2. זה שאויבים רוצים ממשלת שמאל זה ברור. אבל מה מניע חלק מהותי מהיהודים להצביע עבור אלטרנטיבה שבברור רעה ומסוכנת מתוך שנאה עצמית ואובדנות, זאת השאלה הגדולה.

  3. השיתוף של כנופיית רמאללה עם עליית הלאומנות הערבו פלסטינו במדינת היהודים רשום על שם שלטון כוחותינו מהימין. הזכרון של אוקטובר 2000 הולך ונחלש. אליק רון ידידנו כבר נשכח. ועשרות ארגוני הזכויות עושים כאן מה שהם רוצים. התוצאה. שיתוף עם מפלגת כחול לבן. בדרך ביטול חוק הלאום. ביטול חוקים נגד בנייה בלתי חוקית
    .הכתובת על הקיר והימין שלנו עוצם עיניים. לא יאומן