דעה: שופטי בג"ץ הם בין האחראים למשבר הפוליטי

תעודת הכשרות שנתן ביהמ"ש למועמדים רדיקליים חיזקה את כוחה האלקטורלי של הרשימה המשותפת הנמצאת כעת בלב המחלוקת הפוליטית

שופטי בית המשפט העליון | משה מילנר (לע"מ)

הפלונטר הפוליטי אליו נכנסה מדינת ישראל זו הפעם השלישית מביא שוב לקריאות לשינוי השיטה הפוליטית, ואפילו להקמת ממשלת אחדות שזו תהיה כל מטרתה. אכן, שיטת הממשל הישראלית ראויה לבחינה מחודשת ונדרשים בה לא מעט שינויים ותיקונים, אולם כמי שעוסק מזה שנים בשאלת היחס בין הרשויות השונות והשפעתו על הדמוקרטיה הישראלית, ישנה דווקא נקודה אחרת אשר לדעתי אחראית לא פחות לחוסר היכולת להגיע להכרעה בשדה הפוליטי.

בבחירות האחרונות התמודדו זה נגד זה שני גושים פוליטיים מובחנים – גוש הימין בו כל השותפות התחייבו מראש לתמיכה בנתניהו, לעומת גוש השמאל-ערבים שהתחייב להחלפתו של נתניהו ושינוי השלטון. לגוש השמאל-ערבים הכולל את 'כחול לבן', הרשימה המשותפת, 'ישראל ביתנו' ומרצ-העבודה-גשר יש כרגע 62 מנדטים בכנסת. אז איך קרה שהם אינם מצליחים להרכיב ממשלה חלופית? התשובה כמובן ידועה לכל ישראלי – חוסר הלגיטימיות שבהקמת ממשלה "הנתמכת על ידי הערבים" מונע אפילו ממפלגות השמאל את היכולת למצות את הפוטנציאל הגושי שלהן ולהקים ממשלה.

אולם איך ייתכן שבמדינה דמוקרטית ישנו ציבור המונה כעשרים אחוזים מהאוכלוסייה שהייצוג הפוליטי הבלעדי שלו נתפס כ"לא לגיטימי" בעיני (כמעט) כל שאר הקשת הפוליטית? בחינת ההיסטוריה של חוק יסוד הכנסת הקובע את הזכות לבחור ולהיבחר יחד עם פסיקת בית המשפט בנושא מעלה תשובה מעניינת, המשליכה לא רק על הסוגייה הפוליטית, אלא גם על היחס למיעוטים בכלל והשלכות ההתערבות השיפוטית.

היבא יזבק | צילום מסך

כפי שכתבתי מספר פעמים בעבר גם מעל דפי אתר זה, חוק יסוד הכנסת (ובעיקר סעיף 7 שלו) עברו מספר תיקונים לאורך השנים, כאשר מטרת המחוקק המוצהרת הייתה היכולת לאפשר לדמוקרטיה הישראלית להתגונן מפני יסודות תומכי טרור או כאלה שעוינים את מדינת ישראל. לא נחזור שוב על פירוט התיקונים ותגובת בית המשפט אליהם, רק נזכיר שפעם אחר פעם תיקנה הכנסת את החוק, ופעם אחר פעם מצאו או יצרו בתי המשפט את הפרצה לצורך הכשרת חברי כנסת תומכי טרור או כאלו המתנגדים למדינת ישראל.

כך הכשיר בית המשפט נגד עמדת ועדת הבחירות את מועמדותם של חנין זועבי שהשתתפה במשט המרמרה, עזמי בשארה שנמלט מישראל לאחר שריגל לטובת חיזבאללה, באסל גאטס מבריח הטלפונים, אחמד טיבי יועצו של ערפאת, ולאחרונה גם את מועמדותה של היבא יזבק אשר היללה מחבלים רוצחי ילדים כמו סמיר קונטאר ודלאל מוגרבי. תעודת הכשרות שנתן בית המשפט ליסודות רדיקליים יחד עם הגדלת אחוז החסימה, בלמה את דרכו של הציבור הערבי לבחירת נציגות שתהיה אותנטית מחד, אבל לא אנטי-ישראלית מאידך, והתירה רק אפשרות אחת – הצבעה לתומכי טרור קיצוניים, שמטבע הדברים נדחים על ידי שאר חברי הכנסת והציבור הישראלי.

באופן שאולי נראה אבסורדי אולם למעשה היה ידוע מראש, דווקא התערבותו ה"ליברלית" של בית המשפט וניסיונותיו להגן על המיעוט מול הכרעת הרוב, הובילו למעשה לבידודו הפוליטי של אותו המיעוט, ולהפיכת נציגיו הנבחרים לבלתי-לגיטימיים. בדומה לתוצאות התערבות בג"ץ בסוגיית גיוס החרדים, שוב התברר כי המחוקק פעל לשילוב המיעוט ולחיזוקו, בעוד דווקא התערבות בית המשפט בודדה את המיעוט, וסייעה ליצירת הפלונטר הפוליטי בו אנו מצויים.


עו”ד זאב לב הוא מנהל תחום המחקר וחופש המידע בתנועה למשילות ודמוקרטיה

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

64 תגובות למאמר

  1. וכל זה נובע מכך ששופטי בג״ץ הם למעשה לא עצמאיים כמו שהם טוענים, ולא מחוייבים לחוק הישראלי, אלא פועלים ע״פ העקרונות שמוכתבים ע״י האיחוד האירופי. קשה להאמין, אבל האנשים הללו, מנטלית, עדיין נמצאים בגלות.

    1. נכון מאוד
      אני כאזרח אין לי שום אמון בבית המשפט ביכלל וגם לא בבית המשפט העליון שנבחרים בשיטת חבר מביא חבר .
      כבר עדיף שלטון צבאי
      מאשר תחפוסת של דמוקרטיה

    2. תבינו הם ערב רב עמלקים בגלל חוזרים בתשובה ומתפללים לאלוהים שיציל אותנו מכל ערב רב עמלקים וישמעלים לא ניתן לכם לעשות שואה לעם ישראל

    3. מסכים עם מה שכתבת ומוסיף כי לאותם שופטים החוק בישראל לפיו הם אמורים לשפוט לא מהווה אפילו מסמך טיוטה,יש להם אג"נדה ברורה אותה הם לא מתאמצים גם להסתיר ואותה הם מקדמים וזה גם מה שהם ימשיכו לעשות כל עוד לא תקום ממשלה אשר תחרוט על דיגלה דבר מרכזי וראשון במעלה וזה להחזיר את השלטון ליידי העם,את המשילות לממשלה,את הפעילות הפרלמנטרית לכנסת,להחזיר את הגולם שקם על יוצרו למימדיו ולמקומו כפי שהיה לפני ההפיכה השיפוטית של הפיראט המישפטי ברק ובזה לגמור אחת ולתמיד את שילטון בתי המשפט והיועצים המשפטיים במדינה.

  2. ככה זה כשאחת משלוש הרשויות בדמוקרטיה לוקחת לעצמה את מלוא הסמכות אבל יש לה אפס אחריות.

    1. בניגוד לחברי הכנסת ושרים שנבחרים על ידי הציבור ולכן קשובים לבקשותיו, לזכויותיו ולאינטרסים שלו, שופטי העליון ממונים עד פרישתם בגיל 70, אינם נדרשים לתת דין וחשבון בפני הציבור, אינם מבקשים את אמון האזרחים אחת לכמה שנים ואינם נושאים בשום אחריות להשלכות פסיקותיהם. הם יושבים במגדל השן על משכורות בסיס של כ-45 אלף שקל בחודש, עוד עשיריה כבונוסים, פנסיה תקציבית ופדיון ימי מחלה. יש שופטים שרק על ימי מחלה לקחו בסביבות החצי מיליון שקלים.
      הם מתגוררים בשכונות יוקרה, נעים בין בית המשפט לכנסים במכון ון ליר ובבתי משפט אירופיים, ויחסם לאזרחי ישראל החלשים שלהם הם אמורים לדאוג הוא פטרוני: "התפקיד שלנו הוא להציל את ההמון הנבער והברברי מפני עצמו".
      רשימת החלשים להם דאגו שופטי העליון מרשימה ומגוונת: עזמי בשארה וחנין זועבי, ארבעת חברי החמאס ממזרח-ירושלים ובהם מוחמד אבו-טיר, עשרות עמותות הממומנות בעשרות מיליונים על ידי ממשלות זרות וזוכות לדלת פתוחה למאות עתירות במטרה להגן על זכויותיהם של מחבלים ובני משפחותיהם, ועל עשרות אלפי מסתננים גנבי גבול שהפכו את חייהם של תושבי השכונות לחרפה. תושבי השכונות, כמו רובם המכריע של אזרחי ישראל, דווקא לא זוכים לדלת פתוחה ולאוזן קשבת אצל שופטי העליון, שכן טרם נמצאה הממשלה האירופית שתממן להם בג"צים או תתקצב ארגון שידאג לזכויותיהם.

    2. בהמשך לדברי דובוש טורס: למי חבים השופטים?
      כיצד מתמנים שופטים בעולם? בארצות הברית הנשיא בוחר את המועמדים ומציג אותם לאישור הסנט שכמו הנשיא נבחר באופן דמוקרטי ועל כן מייצג את הציבור. בסנט מתקיים שימוע ציבורי פתוח בו הסנטורים חוקרים את המועמדים לגבי כל נושא ראוי בעיניהם. בעקבות אותו שימוע הסנטורים מקיימים דיון גם הוא פתוח ובסיום הצבעה. הצבעה זו היא לצורך הבטחת קיום תפישה חוקתית ולא חתירה תחתיה היות ועל השופטים לקדם את ערכי האומה. רוב הדמוקרטיות בעולם אימצו שיטה בה על בית המשפט להיות קשוב לערכי האומה וזה יקרה אך ורק אם נציגי ציבור הם שיבחרו את השופטים.

      במדינות אחרות בתי המחוקקים בוחרים את השופטים. כך בגרמניה שני בתי המחוקקים בוחרים, בשויץ. במדינות אחרות הרשות המבצעת בוחרת את השופטים: בשבדיה נורבגיה באוסטרליה קנדה בלגיה. ביפן הממשלה בוחרת את שופטי בית המשפט העליון והציבור מאשר או פוסל בבחירות הכלליות שלאחר המנוי. ישנו גם שילוב בין הרשות המחוקקת למבצעת: צרפת הסמכות מתחלקת בין הנשיא לשני בתי המחוקקים. באוסטריה ישנה גם כן חלוקה בין הממשלה לבית המחוקקים. כך גם בשאר דמוקרטיות ותיקות וגם חדשות ברחבי העולם, לנבחרי הציבור הסמכות למנות שופטים בכולן פועל העקרון שעל השופטים לעבור מבחן דמוקרטי. כל זאת כדי להבטיח שהמינויים משקפים את ערכי האומה.

      ומה בישראל? לפי לחוק יסוד השפיטה שופטים של כל הערכאות מתמנים על ידי הועדה לבחירת שופטים. את הועדה מרכיבים: שלושה נציגי בית המשפט העליון – את הגוש מרכיבים לא רק שלושת השופטים אלא גם עוד שני נציגי לשכת עורכי הדין. נשיא בית המשפט העליון רק הוא מביא מועמדים. נשיא בית המשפט העליון וכמוהו גם שני שופטי בית משפט העליון נוספים מצביעים כאחד. ומי אמר שעורכי הדין מיצגים את הציבור? במקרים רבים הם אינם מיצגים את מרשיהם אלא מוכרים אותם לרצון בית המשפט. לכן כמו השופטים גם שני נציגי לשכת עורכי הדין. אלו עושים כמצוות השופטים פן יבולע להם. ביחד חמישה מתוך תשעת החברים בועדה. גם שר המשפטים שהוא בדרך כלל עורך דין ויש לו עניין לאחר שירתו לשמור על יחסים טובים, בדרך כלל מצביע לרצון נשיא בית המשפט העליון גם עליו "להתנהג יפה", שמא ימצא כתב אישום נגדו. כך שבדרך כלל מצביעים כגוש אחד ששה מתוך תשעת החברים בוועדה ובכך הם מפעילים קרטל, הלכה למעשה. לנשיא בית המשפט העליון ביחד איתו עצמו מובטחים חמישה נציגים. זה כמובן סותר את מה שבייניש בהתחסדות אמרה מה רוצים? הרי יש בועדה יותר פוליטיקאים מאשר שופטים… באותה מידה שהיא דיברה נגד בחירה מטעם מדינאים כדי שלא דעות פוליטיות תקבענה אך היא עצמה בחרה ואישרה מועמדים לפי התאמה פוליטית וכך להתאים לפסיקות הרצויות לה. ———

      לעומת זאת הכנסת מורכבת ממפלגות רבות בעלות גוון מדיני שונה וחבריה אינם מצביעים כגוש אחד. המדינאים בועדה מייגים רצונות מתנגשים חבר כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. כך ישנם חמישה מובטחים המצביעים כרצון נשיא בית המשפט העליון. כמותם גם שר המשפטים. הדיונים בועדה הם חסויים אין הציבור יודע כלל מיהם המועמדים, ואין הוא יודע כלל על שום מה נדחו לזה יש הצדקה. גם לגבי השופטים הנבחרים לא נמסר מאילו שיקולים החליטו לבחור בהם. אין שום הצדקה שלא לפרסם על שום מה נבחרו. לו היה הסדר כזה בגוף ציבורי מגיע לפני השופטים הנכבדים בשבתם בדין, ניתן לנחש כי היה נפסל על-ידם"… שום גוף ציבורי אינו בוחר את עצמו שכן הוא אמור לשרת את הציבור ולא את עצמו כפי שהשופטת מרים נאור אמרה שהם אינם חיבים כלום לאף אחד. אכן זה משקף את כל ההתנהגות.

      תוצאות בחירות הועדה – מיהם הנבחרים, רוב הנבחרים הם מהתביעה. למשרת שופט בית משפט העליון נבחר לפעמים אדם משפטן מהאקדמיה. מעולם לא נבחר למשרת שופט מי מהסנגוריה הציבורית. לעיתים נדירות נבחר עורך דין מהשוק הפרטי. גם רבים מהנבחרים הם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות – ממחלקת הבג"צים. כלומר פרקליטים האמורים להגן על עמדת הממשלה. בפועל פרקליטים אלו כלל אינם מיצגים את הממשלה לפי עמדתה ותכופות אף בנגוד לעמדתה. אופן יצוג הממשלה הוא לפי רצון הבג"צ כלומר לפי רצון שופטי בית המשפט העליון. והיה ואלו עושים כך לשביעות רצונו של בית המשפט, הם מתוגמלים בהבחרם לשופטים. השופטים בישראל אף טוענים להיות שיטה זו מסורת מפוארת.

      בקום המדינה שר המשפטים הראשון פנחס רוזן הציע מועמדים ואלו אושרו על ידי הממשלה ועל ידי הכנסת. כנשיא בית המשפט העליון הציע את לא אחר מאשר את זמורה שותפו לשעבר במשרד עורכי הדין. שני אלו חיברו רשימה של מועמדים לעליון. מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1968-1963, משה בן-זאב כתב ש"לא יתכן מינוי של אדם לכהונת שופט, ובודאי שלא לכהונת שופט בביהמ"ש העליון, אם המינוי נוגד עמדה מאוחדת של שלושת שופטי ביהמ"ש העליון המשתתפים בועדה, קיוויתי שזהו הנוהג הבלתי-כתוב, אך אם אין הדבר כך, יש לדעתי לעגנו בחוק".

      שופטי בית המשפט העליון ביחד עם שר המשפטים פנחס רוזן פעלו להסרת הפיקוח של נבחרי הציבור על הרשות השופטת. בשנת 1951 הגיש השר רוזן הצעת חוק לבידוד הרשות השופטת מרשויות השלטון האחרות בשם "נחלת כל העמים הנאורים" כדי שכל שופט יהיה בלתי תלוי. בשנת 1953 נחקק חוק השופטים אשר שלל מהכנסת לאשר מינוי שופטים. בשנת 1978 השופט שמגר דרש להרחיב את מספר השופטים בועדה לחיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט. בשנת 1996 הזהיר ברק מפני "פוליטיזציה" של בית המשפט. הוא התכון לאפשר לו להנהיג את הפוליטיזציה לפי השקפתו. עשרים שנה מאוחר יותר טען שלא ניתן לקבל מי שאיננו בן משפחה בסגנון דומה למשפחת המאפיה. כך בשיראל שופטים מתמנים ואף הדרך היחידה להרחיק מי מהם הוא על ידי הועדה הנשלטת בידי שופטים מכהנים. הדיונים הם חשאיים ולעם אין כל השפעה. הטענה הינה למנוע השפעה פוליטית כלומר אחרת מזו המקובלת בין השופטים. נחקק גם חוק החסינות המכליל ביותר לשופטים גם ההסכם על הזכאות לגימלאות מרגע ששופט מתחיל לכהן ללא קשר לכמה זמן כיהן, מונע את כדאיות הרחקתו. כך הפכו שופטים לבעלי מגננה בלתי חדירה. ————————-

      בעוד שלציבור אין כל פיקוח על הממסד המשפטי, לממסד המשפטי פיקוח על נבחרי הציבור ועל נושאים מדיניים מובהקים. זה נעשה ביותר ויותר עזות מצח. בארה"ב שופטים מתמנים על ידי מדינאים ואינם עוסקים במדיניות. אצלנו זה הפוך שופטים מתמנים על ידי עצמם ומתערבים במדיניות. בארה"ב יש חוקה ובית המשפט העליון הוסכם שישמש בית משפט לחוקה והוסכם בחוק שסמכותו לפסול חוקים, אך עושה זאת פעם בעשורים. אצלנו אין חוקה ומעולם לא הוסכם בחוק שבית המשפט העליון ישמש כבית משפט לחוקה ולא הוסמך בחוק לפסול חוקים, אך כל הזמן פוסל חוקים. חוקה צריכה להתקבל על ידי רוב של לפחות שני שליש וחוקי יסוד שהתקבלו על ידי מיעוט קטן של חברי כנסת ודאי שאינם חוקה. בדמוקרטיה כיון שברק כל כך חרד לדמוקרטיה, לאזרח מותר לעשות כל מה שאינו אסור בחוק ואילו לרשויות להפך – אסור לרשות לעשות דבר שאינו מתפקידה המפורש בחוק!! שאילו כן רשות זו פועלת באופן רודני וודאי שלא דמוקרטי.

      בישראל לא נעשה כל מאמץ להבטיח מצד השופטים אחריות ציבורית. רוב חברי הועדה לבחירת שופטים אינם נבחרים על ידי הציבור או נציגיו ולכן אינם אחראים כלפיו. הועדה לבחירת שופטים כלל אינה מייצגת את מאויי הציבור. הרשות השופטת אמורה להיות הצנועה והחלשה ביותר כיון שאינה נבחרת על ידי הציבור לא ישירות ובארץ אף לא בעקיפין על ידי נציגים. עליה להיות מרוסנת ביותר ולא לעסוק כלל בנושאים מדיניים וביטחוניים. במדינות מתוקנות אין לשופטים דריסת רגל באופן בחירתם וגם הרחקתם וכך צריך להיות! בישראל לא רק שיש לקבוצת המשפטנים המונהגת בידי נשיאי בית המשפט העליון רוב, אלא לשיטתם אסור לשנות בזאת דבר גם אם לא היה כך מתמיד למשל שאת זכות הוטו שלהם בגלל הרוב המיוחס של שבעה מתוך תשעה הנדרש להסכמה. הצעת החוק שהועלתה לשינוי הרוב גרמה לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור להגיב בחריפות יתרה, בשגרה מכתב נזעם לשרת המשפטים. במכתב זה היא כינתה את הצעת החוק "הצבת אקדח על השולחן". עוד טענה שכך השופטים לא יוכלו להמשיך בהתיעצויות כדי להגיע להסכמה. כל זה מראה שאין להציב כלל שופטים בבחירת שופטוים אחרים.

      עוד במאה ה־19 נשיא ארה"ב אברהם לינקולן הזהיר כי אם במקום שמדינאים יקבעו מדיניות, יאפשרו זאת לבית המשפט העליון, העם יאבד את יכולתו להיות שליט בארצו לטובת קומץ קטן של שופטים. בארה"ב ישנו איזון מה במשפט בין בעלי ההשקפות השונות, כיון שנציגי העם בוחרים בשופטים. אמנם ההכרעות הערכיות הן ברוב של קול אחד, לעומת זאת בישראל התגשם כל הרוע שבאזהרת לינקולן. כאן מתקיימת עריצות המיעוט, ורוב הציבור אינו יכול לקבל החלטות על גורלו בהתאם לסולם ערכיו.

  3. כל מה שבית המשפט נוגע בו הופל לזבל אורגני על צחנתו

    1. סליחה הכונה:
      כל מה שבית המשפט נוגע בו הופך לזבל אורגני על צחנתו. אך אפשר גם להפיל כך שהופל לזבל אורגני זה לא נורא.

  4. לא הבנתי את ההתייחסות להגדלת אחוז החסימה. התכוונת שזה מונע כניסה של מפלגה ערבית מתונה אך עם מעט מנדטים?

  5. ממש נכון. חברי הכנסת הפלסטינים "המשותפת" שואבים את כוחם מהדיקטטורים המשאלנים הרדיקלים.

  6. לדעתי הרציונל של בית המשפט הוא שאנשים כאלה יבריחו קולות במגזר הערבי מהרשימה המשותפת למרץ. אז מה אם זהנכשל כבר עשרות פעמים-פשוט נכניס עוד ערבי בוגדני ונקווה שהפעם זה כבר יגדיש את הסאה ברחוב הערבי.
    השמאל אף פעם לא היה טוב בלמידה מהנסיון.

  7. יחסית לגורמים אשמים אחרים(ישראל ביתנו, כחולבן, התקשורת, מנדלבליט)-זה באמת גורם נזק מזערי.

    1. שכחתי להזכיר עוד אשם מרכזי(הרבה יותר מבג״ץ): הנשיא ריבלין.

    2. אתה מתכוון לבגצ השמאלני הזה שמסרב לקבוע שחבר כנסת שיש נגדו כתב אישום לא יכול לקבל מהנשיא מנדט להרכבת ממשלה??

      ואגב, הצליח לכם: מרבית המגיבים פה שונאים את בגצ. מה שלא יפריע להם לתמוך במהלך של ביבי לפנות לבגצ ולבקש קצת אקטיביזם שיפוטי נגד חקיקה "שמאלנית" שתקבלי חבר כנסת המואשם בפלילים.

    3. לאסנת, אין פה אקטיביזם שיפוטי. החוק הזה מנוגד לחוק יסוד הממשלה. רק "פרשנות יצירתית" של בג"ץ תוכל להכשיר את השרץ וזה אכן יהיה אקטיביזם שיפוטי. שופטים אמורים לשפוט לפי לשון החוק. פרשנות נדרשת רק במקרים בהם לשון החוק אינה ברורה. אבל אהרון ברק החליט שפרשנות נדרשת תמיד וכל שופט יכול "לפרש" כיד הדמיון הטובה עליו. זה נקרא אקטיביזם שיפוטי.

    4. לאסנת, אין פה אקטיביזם שיפוטי. החוק הזה מנוגד לחוק יסוד הממשלה. רק "פרשנות יצירתית" של בג"ץ תוכל להכשיר את השרץ וזה אכן יהיה אקטיביזם שיפוטי. שופטים אמורים לשפוט לפי לשון החוק. פרשנות נדרשת רק במקרים בהם לשון החוק אינה ברורה. אבל אהרון ברק החליט שפרשנות נדרשת תמיד וכל שופט יכול "לפרש" כיד הדמיון הטובה עליו. זה נקרא אקטיביזם שיפוטי.

    5. זה שבג"ץ מפיל לנו את התפוחים הימניים, זה לא אומר שלא ננסה מידי פעם להחזיר תפוח מסכן, מחבורת שמאלנים מוטים ומסוכנים.
      גל על המעט את מלינה בהתשאות לבנה?

    6. א.כן לבג״ץ השמאלני הזה. אגב, קביעה כזו לא תעזור למצב, היא כנראה אפילו תזיק.
      ב.״לכם״?? מהפיסקה הראשונה משמע שאת ימנית?
      ג.אני,לפחות, וכנראה גם רבים אחרים פה-לא שונא את בית המשפט. פשוט לא סומך עליו. אז גם אם לבקשה של נתניהו אין סיכוי ממשי, אין לו מהלהפסיד מלנסות. אם כבר, זה יזכיר לעם כמה בית המשפט בעייתי וחשוב לשמור על זה בתודעה כדי לשנות משהו.

  8. שופטי העליון יגנו על המערכת הפוליטית והמשטר הדמוקרטי באמצעות פסק דין שיאסור על הנשיא לתת את המנדט לנאשם בפלילים כפי שהוא מתכנן לעשות לפני השבעת הכנסת ואישור החוק האוסר זאת בכנסת.
    הרשימה המשותפת, אורלי לוי, הנדל והאוזר ושאר סוכני נתניהו באופוזיציה לא יצליחו להציל את נתניהו הפעם.

    1. הם לא יגנו על המשטר הדמוקרטי אם הם יפסקו בניגוד לחוק יסוד הממשלה. בית המשפט לא אמור להיות חופשי לקבוע ככל העולה על רוחו בלי קשר לחוק. אם יעשו זאת הרי שמדובר בעריצות ולא בדמוקרטיה.

    2. שמעת על הכלל שכל עוד לא הורשע הוא איננו אשם? לגישתך, אם אגיש תלונה נגדך למשטרה – אתה כבר פושע. חובתך כעת להוכיח שאינך אשם, וכל עוד לא הצלחת בכך, אתה פושע עם כל הקשור בכך. הבנת? זוכר כיצד "ניטרלו" את יעקב נאמן, ריבלין ועוד מלכהן כשרים? כאשר התברר שלא עברו כל עבירה, כבר היה מאוחר מדי. גם נגד גנץ יש תלונות פליליות, אז למה לדעתך הוא לא צריך להוכיח את חפותו? מה עם אשכנזי, ומה עם מנדלבליט עם צוי איסור פרסום? מה הם מסתירים מהציבור?

    3. נאשם? נאשם זה אחרי משפט ליפנה משפט זה כמו כל אזרח שחזקת החפות עומדת לו. נאשם זה גם אתה תשאל את אלה שלא אוהבים אותך. נאשם זה לא הדלפות מכוונות אתה נאשם לא פחות מ ביבי בוא ונקריא לך על מה…

  9. למרבה הצער גם התערבותם בחוק הגיוס גרמו לפיזור הכנסת לפני כשנה מאז ליברמן טיפס על הףעץ גבוה ואמן נמצאם במעגל קסמים שלא נגמר פשוט עצוב

  10. לצערי איני מאמין בבג"צ . עוד מימי ברק השופטים נבחרו בהתאם לקו המחשבה של ברק . נוכחנו לדעת שאין יושר בכך שלא פסלו את יזבק ולעומת זו פסלו את בן ארי . כל בר דעת מבין שהיא ח"כ יזבק תומכת בטרור ולעומת זאת בן ארי שרת בצבא ועשה המון בשביל המדינה אך אותו פוסלים ואת יזבק מאשרים . בושה

    1. יותר מחצי העם לא מאמין להם, ועכשיו גם לא לתוצאות הבחירות אין שקיפות אין אמינות!

    2. ה' יציל אותנו מבתי המשפט הם אומללים. כנופיה של חברים. בישראל אין דין ואיך דיין. מתי שהראש מושחת כל הגוף סובל. הבעייה מברק חבר מביא חבר.

    3. מיכאל בן ארי, משה פייגלין, ברוך מרזל, איתמר בן גביר – מריונטות של השמאל כמו אבישי רביב. טיפוסים שמתפרנסים מהפקת אירועים תקשורתיים שאין בהם שום תרומה לחיזוק ישראל, רק ליצירת דימוי שלילי לאנשי ארץ ישראל ותורת ישראל, ולכן התקשורת אוהבת לסקר בהרחבה את ה"הפקות" שלהם כמו שהיא סיקרה את הפרובוקציות של אבישי רביב. לכן גם מכל כתבי האישום נגדם הם תמיד משוחררים מחייכים, כמו שחייך אבישי רביב בזמנו. אם התקשורת מפרגנת ל"ימני" כלשהו כדאי לברר מה טיבו – בדרך כלל אותו טיפוס "ימני" פועל לטובת השמאל בפרובוקציות מטופשות שנועדו להמאיס את הדתיים ואת המתנחלים על הציבור
      https://rotter.net/forum/gil/15709.shtml

  11. ה' יציל אותנו מבתי המשפט הם חכמים. כנופיה של חברים. בישראל אין דין ואיך דיין. מתי שהראש לא תקין כל הגוף סובל. הבעייה מברק חבר מביא חבר.

  12. נשמע מדוייק. אם לא היו תומכי טרור בזכות בגץ היה אז אולי לגיטימי לצרף אותם לממשלה.אבל יש תומכי מעודדי ואוהדי טרור ברשימה הטרוריסטית . שנים תומכי טרור ששמחים ולעולם לא מגנים מקרי טרור כי אצלם זה אכן לגיטימי. ראה סוריה. אותו צביר שבטים . הרוב אנשים טובים אבל זה לא רלונטי למפלגות שלא מייצגות את החיים והשפע אצל ערביי ישראל. בדלנים

  13. הערבים לא היו חייבים לבחור במפלגה שאלה הם נציגיה וזה המצע שלה. גם אם בית המשפט שגה בכך שהוא אפשר לנציגים כאלה להתמודד הבוחרים הערבים יכלו להצביע למלפגה אחרת או לא להצביע כלל. התמיכה שלהם במפלגה כזו אם מצע כזה היא חסרת כל תירוץ.

  14. הבג"ץ כמו נגיף הקורונה יכול למוטט את מדינת ישראל כמדינה העם היהודי אם יסיר את הטלפיים שלו ולא להתערב בענינים מדיניים יטב לו ולא העם יקום ויעיף את כל שופטי הבג"ץ המושחתים שנותנים 3.25% זיופים למגזר הערבי ומחזקים אותו יגיע הזמן שהערבים ישתלטו על המדינה למוות את כל השופטים החלאתיים ובכך הכל יחזור אליהם כבומרנג
    כל מי שחותר תחת המדינה זה העונש

  15. ישראל מחכה להמון רפורמות. הישתחררות מאהרון ברק והגמרא והשפעת אדמה זו שלנו השופעת ברוחות נבואה.
    לימין אין אומץ לעשות שינויים אלה .הנוכחי. עשרות שנים הם שולטים ואהרון ברק הולך ומיתנפח כמו בלון ואיתו הגמרתיים החרדים הגלותיים.
    באים בטענות לשמאלנים. מה אתם לא מבינים . זה שיטות התחבולה של הביון לפרק מוקשים ופצצות מיצרר .להחדיר אותם ולנטרל רעות. גם אני לא רוצה זאת. אני רוצה בתחבולות תעשה לך מילחמה נוסח דבורה ומשה. הביון כה מדורדר ומדרדר. שלוחה של אהרון ברק. נתנו להם לעשות את העבודה השחורה כי הרכבת של הימין תקועה ביצרים בצע כסף והשחתה. ממאנת לייצר אמונה הכי בחזית הכי לוחמנית ואידיאליסטית כמו התנכיים שעבדו ברוח הנבואה.
    אמונת התנך ניכחדה. היא אמונתנו. הם לא שלחו אחרים הפחות דתיים. הם המאמינים עשו הכל היו בחזית ספגו ופעלו. מעל לכל משה ודבורה.
    ואליה שהיתעללו בו נוראות. וכל נביאי ישראל שספגו השפלה ביזוי .
    כמה יפים הם לי כמה נאים .אני מתה לדעת אותם עליהם.
    אני שומעת המון את הנבואה המבעבעת בשירי נוצריי חגורת התנך. פיתאום קלטתי שהם עשו את זה עלו על הזמן האבוד התנכי הקימו מכונת זמן החיו את הזמן ההוליוודי הזה ונישמתם החלה לערוך מסעות כמו העיבריים בני ישראל. הרי אלה בני ישראל חיו עם אלוהים. הוא חי איתם הינהיג אותם כימעט בילעדית. .האלה כל הזמן מדברים עם הלורד אלוהים. בוכים לו משוחחים איתו מיתווכחים איתו אוהבים איתו נוסעים איתו צוחקים איתו. זה הרי מה שעשו בני ישראל מול האינסטנט היפעתי העל טיבעי שהופיע ליפניהם. כל התנך מלא על טיבעי בזכות הנבואה. אז נוצר שיח מיוחד ביפני עצמו. הנוצרים שם הישיגו מימנו. כשאני ניכנסת לשירהם אי נשמה מטיילת נוסעת רואה חוזה ומיתפעלת.מראות ומסעות נשמה. נסיעות בזמן. אולי הכנה לעתיד.
    נורא עצוב על המדינה. אבל בכל זאת עידן אחרית הימים .לא שיגרתי .אלא תקופה משונה ביותר ימים כה משונים.
    לפי הנבואה כל הספרים עלינו ועל העולם כולו פתוחים בשמים. לפי הרגשתי אין יותר לגיטימציה לעולם או לנו. הבריתות שלנו ושל הקשת בענן היסתיימו. הנשמה שבתוככך כה עלובה מרגישה חסרת לגיטימציה רעבה לאישור. לכל אדם נשמה. כי בצלם אלוהים נוצר האדם. היא מרגישה שכל העולם על בלימה. אני חושבת אף פעם לא היה ככה.
    אבל יש גם נחמה. סוף מעשה במחשבה תחילה. בסוף התיקון הקשה אולי הנורא הזה יש אור. ציון היא מינהרה נוסעת בזמן ותביא את האור לעולם כולו לכל הנשמות בעולם.

  16. המסקנה מתוך המאמר מטרידה אותי מאוד:
    "באופן שאולי נראה אבסורדי אולם למעשה היה ידוע מראש, דווקא התערבותו ה”ליברלית” של בית המשפט וניסיונותיו להגן על המיעוט מול הכרעת הרוב, הובילו למעשה לבידודו הפוליטי של אותו המיעוט, ולהפיכת נציגיו הנבחרים לבלתי-לגיטימיים"

    לכאורה, מנסה המאמר לטעון כי הערבים בחרו ברשימה המשותפת משום "שלא היתה להם ברירה", ומצב זה נגרם על ידי בג"צ. לדעתי זו לא רק תמימות ושטחיות אלא אף התנשאות, משום שאין כאן התייחסות לערבים כאנשים בעלי מחשבה עצמאית ומכאן שאין להם אחריות להשלכות מעשיהם. ממש כאילו אם "היתה אופציה אחרת" הערבים היו מצביעים בהמוניהם למפלגות ציוניות וכיו"ב. זהו סטנדרט כפול פר-אקסלנס.
    אציע תזה אחרת, פשוטה והגיונית יותר לטעמי – הערבים בחרו ברשימה המשותפת, על עקרונותיה, לא מחוסר ברירה אלא משום שהם תומכים בה וראו הזדמנות להתחזק. ומכאן, שיש להתייחס לאכלוסיה הערבית בישראל כתומכת בטרור ונאטישמיות, מתוך כך שהצביעו עבור רשימה התומכת בטרור ואנטישמיות. וכל סקר ישיר שמבצעים אצל ערביי ישראל מעלה אחוזים מבהילים ומקבילים לעולם הערבי הרחב יותר של תמיכה בטרור ואנטישמיות, כך שלא מדובר אפילו בהשערה. אני לא מוצא שום סיבה לדקדק ולהתפלפל. הערבים, כקבוצה, ראו בנו וממשיכים לראות בנו כאויביהם; במילותיהם ובמעשיהם.

  17. לא , זה לא אשמת בג״ץ זה אשמתו של מי שבא עם הרעיון ה ״גאוני״ לעלות את אחוז החסימה ולחזק את הערבים לכדי 16 מנדטים .

    1. מה הקשר?
      כי בלי האחדות במגזר הם לא היו מקבלים 15 מנדטים? לאיפה אתה חושב שהמצביעים הללו היו נעלמים?
      אותם מנדטים הם אוכלוסיה שהצביעה ביודעין למפלגות שכוללות תומכי טרור כמו טיבי, זועבי ויזבק ואנשים שבחרו מרצון להתאחד איתם(כשהאופציה של התאחדות עם מרץ גם היתה פתוחה).
      ההבדל היחיד הוא שלראשי כחול-לבן היה קל יותר לרמות את בוחריהם ולהכניס אנשים כאלה לקואליציה(גם אם כתומכים חיצוניים).

  18. בית המשפט בא לקלל ויצא מברך,
    עקרונית נראה שההכשר שנתן בג"ץ למעריצי מחבלים זה רע, אך ההכשר יצא הפוך על הפוך,
    הוא הפך אותם למעוסים כל כך שאף אחד לא יעלה על דעתו לשבת איתם, אם היו פוסלים אותם ובמקומם היו ערבים שלשונם נוטפת דבש וצופים כולם היו נופלים לרשת. ומקימים חלילה ממשלת שמד

  19. אז… מה חדש?
    כאשר נותנים כוח גדול מדי וחופש פעולה גדול מדי לגורמים שלא עומדים לביקורת ולבחינה מחודשת מדי כמה שנים, ספק שפסיקותיהם יהיו לא רלוונטיות לציבור?

  20. מערכת המשפט בכלל ובגץ בפרט -השופטים שם מונחים לפי דרכם דעתם האישית הפוליטית.
    הם מתאימים את החוק ומשנים אותו לפי דעתם ודרכם הפוליטית, ולא משנים ומתאימים עצמם לחוק הקיים.

    מצד אחד מחמירים מאד עם תושבי השומרון היהודים
    מצד שני על מעשה דומה הם מקלים/ לא מענישים/מעלימים עין מהערבים

    פסילת חברי מפלגת עוצמה לעומת אישרואם של חברי מפלגות ערביות שפעלונגד מדינתנו והביעו דעה גזענית כלפינו .

    ההקלה שלהם בתיקי חברי כנסת שמאל והחמרה והרדיפה (במקרה זה פרקליטות) שלהם בתיקי נתניהו

  21. דבר אחד טוב קרה כל הערבים הם תומכי טרור
    חלקם בשתיקה וחלקם בפירסום

  22. הרבנים הם שאחראים לפלונטר הפוליטי. מאפשרים למפלגות שלהם לסגוד לאלוהים חדש ביבי.

  23. הרציונל למהלכי קבוצת/מפלגת בגצ, העוינים את החיים שלמות הגוף והרכוש של היהודי במדינה היהודית, היא דחיפת הציבור לאנרכיה -ואולי לויגילנטיות- כדי להצדיק את השלטת המפלגה כ"אנשי מקצוע אחראיים" על ציבור ה-restless natives. כזכור גנץ כבר הצהיר שלדעתו אנשי מקצוע צריכים לשלוט.

  24. לבג"צ יש פנים ושמות. כולם מכוערים. הבג"צ כלו לדורותיו עד אהרון ברק אחראים. השופט מלצר, פעמיים יו"ר ועדת הבחירות, הוא המחולל. תערובת של אידיוטיזם עםרוע ורשעות.

  25. אין אמון במערכת המשפט, שמנוהלת ע"י הקרן החדשה וקרן וקסנר

    1. מישהו יודע מי ההורים של אהרון ברק ?
      אנחנו לא יודעים מי חינך אותו ועם איזה מוסר הוא שפט
      אחת התיאוריות שהוא פיתח זה על 'האדם הסביר"

  26. לא הבנתי:
    אפילו אם בג״ץ היה פוסל את כל המועמדים המנויים במאמר זה לא היה משנה את מצע המפלגה אז ליברמן ושאר המרכז הפוליטי עדיין לא היו יכולים לקבל אותם אבל מצד שני יתכן שהם היו מרוויחים אפילו יותר קולות במגזר הערבי(כמובן, על חשבון השמאל המתון שהמרכז מוכן להכניסלקואליציה שלו).
    אז איך זה היה עוזר לצאת מהמשבר?

  27. חשבתי שהכוונה שאם בגצ היה אוסר על ביבי להתמודד הייתה כבר ממשלה

  28. נכון מאוד הגורמים הישירים למצב שהגענו איליו זה הבגץ והרשות השופטת שמחסלת את המדינה היהודית ע"י הכנסת מחבלים לכנסת ע"י שינויי חוקי הריבון יש להוריד אחוז החסימה ולהחזיר את הרשות השופטת לתפקידה.

  29. אלק שופטים
    ואיפה ביבי עם פיסקת ההתגברות 10 שנים ישן בעמידה?

    1. מה לעשות שהציבור החילוני לא רץ להצביע ליכוד?
      בכל קואליציה שלמה בעשור האחרון היתה מפלגה משמאלו של הליכוד שטרפדה כל יוזמה משמעותית(לא שחסרים נשמות טובות בתוך הליכוד)-בין אם זה ישראל ביתנו, יש עתיד או כולנו.

  30. בהכשרת תומכי טרור לכנסת עשתה מפלגת בג״צ שירות חשוב לציבור.
    בעיקר בכך שהיא חושפת את הניסיון הבזוי של מפלגת הרמטכ״לים לזנוח כל עיקרון מוסרי כדי להכשיר את תומכי הטרור במפלגה המשותפת המתנגדים לקיומה של המדינה היהודית. אם בג״צ היה פוסל מי מהם, הוא היה מכשיר בהכרח את כל הנותרים ובכך היה מספק לכ/ל תירוץ שמאחריו היו יכולים להסתתר.
    כפי שנאמר: רצו לקלל, יצאו מברכים

  31. זה שאלו הצילום הם לא הכי מחודדים, אפשר כבר לראות בהיותם צעירים. האחרים שקולם מוחבא אלו הצטיינו כחוקרים ומקדמים את האנושות. אלו שבתמונה עוסקים במיץ המסריח של מי אמר למי ומי התחיל אשם או זכאי. אין להם שום חלק ונחלה בקידום האנושות.

  32. ולא רק בזה – הם ממש דיקטטורה בחסות כוחם – אם לא יבצעו את פסק דינם עוד אהרון ברק יכול לשלוח טנקים עלינו

  33. נכון, גם דעתי אינה נוחה מהחלטת בית המשפט לגבי חנין זועבי או היבא יזבק. אבל אם מחפשים את "האשם" למשבר הפוליטי זה לא בית המשפט העליון אלא היוזמה של ח"כ ליברמן להעלות את אחוז החסימה, אשר גרם לשתי תוצאות:
    א. איחוד כל המפלגות הערביות לגוש אחד שהצליח למנוע מאבקי כוח פנימיים והשקיעו את נבואתו הקלוקלת של ר' ממשלתנו – "הערבים נוהרים". יוזמה חוקתית זאת גרמה לתוצאה הפוכה מהמקווה ויצרה ייצוג גדול וחזק ל- 20% מאוכלוסיית מדינת ישראל. כיום רשימה מקובצת זאת מהווה כוח שאי-אפשר להתעלם ממנו. בראוו ליברמן.
    ב. אלמלא אחוז החסימה הגבוה, מפלגתם של שקד ובנט הייתה מעניקה רוב בכנסת לגוש הימין, אבל כזכור נפלה בגלל אחוז החסימה.

    ואיני נכנס לסוגיות אחרות או גורמים אחרים שמנצלים עד תום את הליקויים הקיימים בחוק כדי לאחוז בקרני המזבח ולשרוד.