מלחמת הנפט בין סעודיה לרוסיה מטלטלת את המזרח התיכון

ההחלטה הסעודית על הפחתת מחירים דרמטית עשויה להוביל לפגיעה קשה בכלכלת רוסיה וביכולתה להמשיך ולהתערב בסכסוכים באזור

יורש העצר הסעודי בן סלמאן ונשיא רוסיה פוטין | kremlin.ru

סירובה של רוסיה להגיע להסכם עם ערב הסעודית לגבי מכסות הנפט הגלובליות עלולה להביא להשלכות קשות על השאיפה מצד פוטין להגביר את השפעתו במזרח התיכון. הנפילה הדרמטית בשוק המניות העולמי בשבוע האחרון התרחשה בחלקה בשל החלטת מוסקבה לסיים את שיתוף הפעולה עם הסעודים בנוגע לקביעת יעדי הפקת הנפט, שיתוף פעולה שנועד כדי לשמור את מחירי הנפט העולמיים ברמה ברת-קיימא.

התגובה של סעודיה שפתחה במלחמת מחירים כוללת כנראה לא הייתה התוצאה לא ציפו הרוסים. וכך, במקום להבטיח את חלקה של רוסיה בשוק הנפט העולמי (מה שהייתה מטרת הפגישה בין בכירי אופ”ק בווינה השבוע), הרוסים כעת מוצאים את עצמם מעורבים במאבק מחירים מר עם סעודיה, יצרנית הנפט השניה בגודלה בעולם והיצואנית המובילה שלו. להשלכות של השבר בין מוסקבה וריאד יש השפעה עמוקה לא רק על הכלכלה הרוסית, אלא גם על שאיפותיו של הנשיא ולדימיר פוטין לקדם את ההשפעה הרוסית בעולם בכלל, ובמזרח התיכון בפרט. הכלכלה הרוסית תלויה מאוד ברווחים המגיעים ממשאבי האנרגיה הרחבים של המדינה, אך השילוב של סנקציות אמריקניות גוברות יחד עם ההאטה הכלכלית העולמית בשל מגפת הקורונה הובילה לצניחה דרמטית בערך הרובל, וללחץ גובר על השוק הרוסי כתוצאה מהחלטת הסעודים לפתוח נגדו במלחמת נפט.

המוטיבציה העיקרית מאחורי הצעד שנקטו הסעודים היא הגנה על חלקם בשוק נפט העולמי, שניצב תחת איום מצד השילוב של ירידה בביקוש הגלובלי יחד עם התחזקות תעשיית הנפט האמריקנית. מכיוון שהסעודים נהנים מעלויות הפקה נמוכות הנעות סביב שישה או שבעה דולרים לחבית, הם מסוגלים להתמודד עם מחירי נפט נמוכים בעוד מדינות כמו רוסיה בהן העלויות גבוהות הרבה יותר זקוקות למחיר עולמי של לפחות 50 דולרים לחבית כדי להרוויח. לכן הורדת המחירים הסעודית שהצניחה את מחיר החבית לסביבות 32 דולרים צפויה לפגוע קשות בכלכלה הרוסית.

יחד עם זאת, שיקול חשוב נוסף של הסעודים הוא שבאמצעות פגיעה בכוח הכלכלי הרוסי הם יכריחו את הקרמלין לשקול מחדש את שאיפותיו בבמה העולמית ובמיוחד את מעורבותו במזרח התיכון, שם בנות-בריתה העיקריות של מוסקבה הן איראן וסוריה של אסד.

בעבר ניסו בריאד לשכנע את רוסיה שכדי לקדם את האינטרסים שלה בצורה הטובה ביותר עדיף לה לעמוד לצד סעודיה ולא לצד איראן, ולכן גם המלך סלמן הזמין את פוטין לביקור רשמי בחודש אוקטובר שעבר. אך היחסים בין המדינות התקררו מאז כתוצאה מהתפקיד הפעיל שלקחה רוסיה בסיוע למשטר אסד להשתלט מחדש על מחוז אידליב בצפון-מערב סוריה. הסעודים המחויבים למטרתם להפיל את אסד תומכים בחלק מקבוצות המורדים הנלחמות באידליב, והתנגדו בחריפות להתערבות הרוסית בסכסוך.

השיקול הסעודי כעת הוא התקווה שאם רוסיה תסבול כלכלית בשל מלחמת הנפט, הקרמלין לא יהיה יכול עוד להרשות לעצמו התערבות צבאית במדינות כמו סוריה. “מלחמת מחירי הנפט עומדת לשנות את המשחק במזרח התיכון”, אמר לי בשבוע שעבר יועץ בכיר למשפחת המלוכה הסעודית. “הרוסים מסתמכים על הכנסות נפט כדי לממן את הפעילות הצבאית בסוריה, אך אם ההכנסות ינצחו הם לא יהיו יכולים יותר למממן מלחמות יקרות וארוכות”.


הטור התפרסם לראשונה באתר מכון גייטסטון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

5 תגובות למאמר

  1. גם לאיראן הכסף יגמר אז מי יממן
    את המלחמה?
    ועם הקורונה אז המצב עוד יותר גרוע

  2. אני באמת לא יודע מה קורה
    אבל בעיתון כלכלי אחר – קראתי שהרוסים הם אלו
    שהורידו מחירים כדי לדפוק את האמריקאים ,
    שהפקת פיצלי השמן שלהם עולה כ 45 דולר לחבית.
    בעוד שלרוסים יש יתרות מטבע חוץ בשווי טריליוני דולרים.
    שמח בנמל.

  3. מוטב שרוסיה תהיה בידי רוסיה ולא איראן
    לפחות לא תהיה מלחמה עם סוריה
    כי רוסיה שם ולא תתן לאיראנים לפתוח חזית
    האיראנים גם שקועים במגיםת הקורונה
    הם לא בזמן טוב למלחמה מיותרת

  4. שניים רבים שלישי לוקח.
    גם הסונים תלויים בנפט וגם השיעים תלויים בנפט וגם הרוסים תלויים בנפט.
    שיריבו זה נגד זה עד שיקרסו כולם.

    בלאו הכי גם רוסיה וגם המזרח התיכון זה החצר האחורית של סין.

    רוב אוכלוסית העולם נמצאת במזרח אסיה.
    מרכז העולם – הים התיכון החדש זה הים שבין סין ליפן.
    סביב הים הזה נמצאות טוקיו טייפה סאול הונג קונג שנחאי שנז’ן וביג’ין שהן מרכז האנושות
    מערבה נמצא אזור התעשייה שבלב יבשת סין.
    דרומה נמצאים אזורי תעשיה נוספים ויטנאם תאילנד פיליפינים אינדונזיה.
    מזרחה מעבר לאוקינוס השקט בחוף המערבי של אמריקה נמצאים מרכזי הפיתוח והמחקר ותעשיית הבידור של הוליווד.

    אם ממשיכים מזרחה מגיעים לאזורים החקלאים של ארה”ב וקנדה ואם ממשיכים דרומה מגיעים לאזורים החקלאיים של אוסטרליה וניו זילנד.

    אבל אין מה לחפש מערבה מסין – עשו בצדק הקדמונים של סין שבנו חומה בגבולה הצפון מערבי- אם ממשיכים מערבה מסין מגיעים לאזור הנחשל של המזה”ת ואפריקה ורוסיה המושחתת ואירופה המזדקנת המתפוררת והאבודה.

  5. אף-אחד לא יודע מתי תסתיים המגיפה הנוכחית של הקורונה, אבל מה שבטוח זה שהמפה הגיאופוליטית העולמית תיראה אחרת לגמרי…