"גבולות פתוחים שייכים להיסטוריה": אירופה מתעוררת למציאות הקורונה

בעוד מספר הולך וגדל של מדינות סוגרות שערים כחלק מן המאבק במגפה, אמנת שנגן עליה מבוססת תפיסת האינטגרציה ביבשת עומדת בפני העלמות

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל (צילום: kremlin.ru)

'אזור שנגן' המורכב מ-26 מדינות אירופיות נוצר בשנת 1995 עם חתימתן על האמנה בדבר מדיניות הגירה, אשר הפסיקה את הצורך בדרכונים במעבר ביניהן ולמעשה ביטלה כל סוג של ביקורת גבולות. היה זה הישג גדול לרעיון האינטגרציה היבשתית, הן מבחינה מעשית והן מבחינה סמלית, אך כעת כל זה הולך ומתפרק.

במהלך בעל משמעות פוליטית עצומה החליטה השבוע גרמניה, המדינה הגדולה והחזקה ביותר באיחוד האירופי, להטיל מגבלות על מעברי הגבול עם אוסטריה, דנמרק, צרפת, שווייץ ולוקסמבורג, וזאת לאחר שהתגלו בה אלפי מקרים חדשים של חולים בקורונה. שר הפנים הורסט סיהופר הודיע כי כל אדם ללא סיבה חשובה לנסוע יידחה בגבול, ותסורב גם כניסת של תיירים שגילו סימפטומים של המחלה. אזרחים גרמניים ואחרים בעלי אישור תושבות יורשו להיכנס. "הגנה על האוכלוסייה מחייבת צעדים להפחתת הסיכון של הדבקות", הסביר סיהופר והוסיף: "אנחנו מתמודדים עם נגיף תוקפני שמתפשט במהירות, ונאלץ להתמודד מולו במשך חודשים. כל עוד לא קיים פתרון ברמה האירופית, עלינו לפעול לפי האינטרסים של העם שלנו".

ההחלטה להטיל הגבלות על מעבר חופשי של אנשים מייצגת היפוך מוחלט בעמדת הממשלה הגרמנית. רק כמה ימים קודם לכן, ב-11 במרץ, הקנצלרית אנגלה מרקל אמרה כי "אנחנו מאמינים שסגירת גבולות אינה התשובה להתפשטות הנגיף". דברים אלה זכו לתהודה נוספת למחרת, כאשר שר הבריאות ינס ספהן ציין כי "אנחנו לא ניפטר מהווירוס על ידי סגירת הגבולות. הנגיף כבר בתוכנו ועלינו להתרגל לרעיון".

ב-15 במרץ, העיתון 'בילד' דיווח כי מרקל עדיין חוסמת כל ניסיון של חברי ממשלתה להטיל ביקורת גדולה יותר על הגבולות, מאבק פנימי שבזבז לגרמניה זמן יקר בניסיון להכיל את התפשטות הקורונה. הפרשן הפוליטי פרדיננד קנאוס הסביר כי מרקל נהגה כך משום שרעיון הגבולות הפתוחים הוא אחד מעמודי התווך באידיאולוגיה שלה:

אל מול משבר הקורונה, נערכו בממשלת גרמניה דיונים לגבי מה שמרבית המדינות השכנות לנו כבר עשו: צעדי מניעה משמעותיים בגבולות. דנמרק, פולין, צ'כיה ואוסטריה – כולן כבר סגרו למעשה את הגבול. במדינות רבות, אנשים שהגיעו מאזורי סיכון לא מאושרים להיכנס. אבל לא בגרמניה, ולא קשה מאוד לנחש מי מנע את זה. רק הקנצלרית יכולה לעשות דבר כזה, אבל למה עשתה זאת?

בשנת 2015 הגורלית, תפיסת הגבולות הפתוחים הפכה לתנאי הכרחי להמשך שלטון מרקל, וזו הסיבה שהיא ממשיכה לדבוק בו. היא יודעת שהוראה לסגור את הגבול תהיה למעשה הודאה על פשיטת רגל פוליטית. לכן כאשר האזרחים הופכים מודעים לאיום ודורשים להגביר את ההגנה עליהם, משבר הקורונה הופך גם למשבר המרקליזם. אחת השאלות המכריעות תהיה כיצד  תגיב התקשורת הנאמנה בדרך כלל למרקל, וכיצד יגיב כל הממסד הפוליטי והחברתי: המוסריות של פתיחות לעולם מול הצורך בהגנה מאיומים. ככל שיגדל הסיכון מהקורונה, כך יהיה קשה יותר להזניח את הצורך בהגנה.

מרקל כעת נלחמת, אך כמו תמיד בשנות כהונתה הארוכות היא אינה עושה זאת עבור המדינה והאזרחים, אלא עבור הכוח והמורשת שלה. כאשר גם האזרחים יבינו זאת, משבר הקורונה יהיה הקרב הפוליטי האחרון של מרקל".

מצב לא מוכר

עמדתה של מרקל שהשתנה רק בימים האחרונים הותירה את גרמניה כאחת המדינות הבודדות ב'אזור שנגן' שלא נקטו בצעדים של סגירת גבולות. באוסטריה, הודיע הקנצלר סבסטיאן קורץ ב-10 במרץ על הגבלות בגבול עם איטליה ועל איסור כניסת רוב האנשים משם. קורץ אמר כי "העדיפות העליונה היא למנוע את התפשטות הנגיף לתוך החברה שלנו". שר הפנים קארל נהאמר הודיע על איסור של כל נסיעה לאיטליה באוויר או ביבשה.

ראש ממשלת פולין מורבייצקי | Kancelaria Premiera

בסלובניה, שר הבריאות הודיע ב-11 במרץ כי הממשלה סגרה חלק ממעברי הגבול עם איטליה והחלה לבצע בדיקות רפואיות באחרים. תנועת הרכבות בין שתי המדינות הופסקה, ומרבית חברות האוטובוסים ביטלו קווים הנוסעים לאיטליה. השר הוסיף כי זרים בעלי אישור תושבות יורשו להיכנס למדינה רק לאחר שייבדקו ויוכחו כי אינם חולים בקורונה.

בפולין, ראש הממשלה מטאוש מורבייצקי הודיע ב-13 במרץ כי רק אזרחים פולניים או בעלי אישור תושבות יורשו להיכנס למדינה, ושכל מי שחוזר יחויב בבידוד של 14 יום. כל הטיסות הבינלאומיות הנכנסות הופסקו, אך משלוחי מוצרים ממשיכים. "המדינה לא תנטוש את אזרחיה", אמר מורבייצקי והדגיש כי "במצב הנוכחי איננו יכולים להרשות לעצמנו לשמור על גבולות פתוחים לזרים". בשווייץ שאינה חברה באיחוד האירופי אך נכללת כחלק מאמנת שנגן, הממשלה הודיעה ב-13 במרץ על הגבלות בגבולות. שרת המשפטים קארין קלר-סוטר אמרה כי הגבלת התנועה מאיטליה נעשית במטרה למנוע מחולים איטלקיים לחפש סיוע רפואי בשווייץ. אזרחים שווייצריים, מחזיקי אישור תושבות ונוסעים שעוברים דרך שווייץ עדיין רשאים להיכנס למדינה.

בדנמרק, ראש הממשלה מטה פרדריקסן הודיעה ב-14 במרץ על הגבלות על כל התנועה בים, באוויר וביבשה למשך 30 יום לפחות. אזרחים דנים רשאים להיכנס, אבל זרים ללא סיבה מספקת לא יורשו להיכנס. "אנחנו נמצאים במצב לא מוכר שלא חווינו בעבר", אמרה. "המחיר ייגבה מכולנו, אך אם לא נעשה זאת אנחנו מסתכנים במחיר אנושי ובריאותי גדול הרבה יותר". בהונגריה, ראש הממשלה ויקטור אורבן הודיע ב-16 במרץ על עצירה מיידית של כל תנועת הנוסעים למדינה, זאת לאחר הגבלות קודמות שהוטלו על כניסה מסלובניה ואוסטריה. גם תנועת הרכבות עם קרואטיה ואוקראינה הופסקה.

בספרד, שר הפנים הכריז על סגירת כל מעברי הגבול היבשתיים. אזרחים ספרדים ובעלי אישור עבודה יורשו להיכנס, ותנועת הסחורות תמשך. גם צ'כיה, אסטוניה, יוון, לטביה, ליטא וסלובקיה הודיעו על סגירת הגבולות. מדינות אירופיות אחרות שאינן חלק מאמנת שנגן כמו אלבניה, בולגריה, רומניה, סרביה וצפון מקדוניה, נקטו בצעדים דומים. משרד החוץ הבולגרי ייעץ לאזרחים שלא לנסוע למדינות אחרות, ותיאר את המצב הנוכחי:

המצב בגבולות היבשתיים באירופה משתנה כל העת, מה שהופך כל נסיעה לתוך או מחוץ לבולגריה לבלתי-אפשרית. בנוגע למניעת התפשטות נגיף הקורונה, כמעט ואין מדינה באירופה שלא נקטה כיום בצעדים מגבילים – סגירת גבולות או חלק ממעברי הגבול, פיקוח מוגבר על הגבול, הפסקת הטיסות וסגירת שדות תעופה".

אפקט הדומינו

התמוטטות מערכת הגבולות הפתוחים נתגלה גם בהתנגדות, בעיקר מצד תומכי תפיסת האינטגרציה האירופית. במסיבת עיתונאים שנערכה בבריסל ב-13 במרץ, ראש הנציבות האירופית אורסולה ון-דר-ליידן הזהירה את מדינות האיחוד שלא לסגור באופן חד-צדדי את גבולותיהן:

השוק המאוחד חייב לתפקד וצעדים חד-צדדיים אינם דבר טוב, כי הם יוצרים אפקט דומינו. זה מונע מציוד חשוב להגיע במהירות לחולים ולצוותי הרפואה. לבסוף, כל זה עלול להצטבר עד להצבה מחדש של גבולות פנימיים דווקא בזמן בו יש צורך בסולידריות בין המדינות".

במאמץ נואש להציל את מה שנשאר מאמנת שנגן, ון-דר-ליידן הציעה ב-16 במרץ להטיל איסור כניסה בן שלושים יום לגבולות האיחוד האירופי כולו. הרעיון לכאורה היה כי אם האיחוד ייסגר לעולם שבחוץ, כך המדינות שבפנים לא יצטרכו לסגור את גבולותיהן. באופן אירוני, רק כמה ימים קודם לכן אותה נציבה גינתה את החלטת נשיא ארה"ב טראמפ על איסור טיסות מהיבשת כאשר אמר כי "האיחוד האירופי נכשל לנקוט צעדי מניעה של תחבורה סין ומאזורים נגועים אחרים, וכתוצאה מכך נדבקו רבים בארה"ב על ידי אנשים שהגיעו מאירופה".

ב-12 במרץ ענתה לו ון-דר-ליידן בהצהרה זועמת כי "משבר הקורונה הוא משבר גלובלי ולא מוגבל ליבשת מסוימת, והוא דורש שיתוף פעולה ולא צעדים חד-צדדיים". עוד הוסיפה כי "האיחוד אינו מרוצה מהעובדה שההחלטה האמריקנית על איסור טיסות עשתה באופן חד-צדדי וללא התייעצות". כעת אותה ון-דר-ליידן מציעה למדינות האיחוד לאסור כל "נסיעה לא-הכרחית" למשך שלושים יום לפחות, וטוענת כי "ככל שיהיו פחות נסיעות כי נוכל להתמודד טוב יותר עם הנגיף".

אניה קרוגר, כתבת כלכלית הידועה בתמיכתה באיחוד כתבה:

הנשימה נעתקת למראה הגבולות האירופים הנסגרים אחד אחרי השני מול משבר הקורונה, והמגפה מוכיחה עד כמה שביר האיחוד האירופי כולו. לאחר שתחלוף, האם הכל ישוב לקדמותו? השאלה היא עד כמה תהרוס מגפת הקורונה את התודעה האירופית שנבנתה במשך שנים. הרבה יהיה תלוי באפן בו מנוהל המשבר, אך העובדה שהחזרה ללאומיות הייתה כה מהירה וחדה תחזק בוודאי את יריביו של האיחוד".

במסיבת עיתונאים ב-13 במרץ, נשיא מחוז ונטו האיטלקי שהוכה קשות על ידי המגפה אמר כי המחזה אירופה ללא גבולות "נעלם תוך כדי שאנחנו מדברים". הוא ציין את בקרת הגבולות הנוקשה שנקטה אוסטריה ואמר כי הדבר מוכיח שאמנת שנגן "לא קיימת יותר ותיזכר רק בספרי ההיסטוריה".


הטור פורסם לראשונה באתר מכון גייטסטון.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

  1. … וכך בלם והביס נגיף משתולל … את התפשטות התפיסה הקטלנית –
    "No Borders No Nations"

  2. הוירוס גרם לסגירת הגבולות
    וכך תיבלם לעת עתה ההגירה לאירופה
    אז האירופאים כרגע קיבלו השהייה
    של כיבוש אירופה
    אשר תתחדש כשתעבור הקורונה

    1. אירופה יותר משאר המקומות תלויה בתיירות ובמכירת מוצרי יוקרה ומותגים.
      ארה"ב ברזיל ואוסטרליה ימשיכו לייצר מזון.
      סין תמשיך לייצר במפעלים – ואנשים שאין להם כסף לב.מ.ו ומרצדס יעברו למכוניות סיניות.
      רוסיה וסעודיה ימשיכו להפיק נפט (ירויחו פחות אבל ימשיכו).

      אבל איטליה צרפת וספרד בלי תיירים יקרסו – מיין גבינות ושמן זית אי אפשר לפרנס מאות מיליונים.

      קריסה של אירופה = הגירה של צעירי אירופה לצפון אמריקה והאצת הקריסה של היבשת.

    2. לא מדויק, באיטליה ספרד וצרפת יש בסיס תעשיתי די רחב והן יכולות לבלום מוצרים סינים ע״י תקנות, למשל דרישה לשמירה על איכות אוויר או תנאים סוציאלים של העובדים שמייצרים מוצרים הנקנים באיטליה. בדיוק מה שטראמפ עשה כשפרש מהסכם האקלים, זה לא שבאמת הסינים יותר זולים, הם יותר זולים כי הם לא שומרים על אותם סטנדרטים של אירופה.

  3. מעניין האם יש לקורונה השפעה גם על רעיון הכפר הגלובלי?
    ללא ספק למסחר הבינ״ל היתה השפעה רבה על התפוצה המהירה בעולם שהובילה למצב כה נואש(אני מאמין שאם זה היה מתחיל בכל מקום אחר חוץ מסין זה היה נבלם במספר מדינות קטן יותר, גם אם מתפשט בתוכן).

  4. גבולות אירופה ואנגלה מרקל – חבל שלא קראתם לפני או לא ציינתם את מה שגייטסטון אומרים על מרקל! ובאשר לסגירת גבולות- הגבול היחידי שהיא סגרה הוא עם פולין שגורם לעומס עצום של רכבים שאמורים להביא סחורות לגרמניה. גרמניה עדיין בטראומה ממתקפת פולין עליה ב-1939…

  5. כרגע אין שום תיירות הכל נעצר
    אין תנועת תיירים בין אירופה וצפון אמריקה
    הגבולות סגורים
    אז כשיגמר משבר הקורונה
    התיירים יחזרו בהמוניהם במיוחד
    אם זה יגמר בקיץ הקרוב
    ואז המהגרים מאפריקה ינהרו בהמוניהם
    לאירופה ויציפו אותה בשחורים ומוסלמים
    וכתוצאה מכך עקב דחיקת הנוצרים והלבנים
    הם ימשיכו ביתר שאת להגר לארצות לבנות אחרות
    קנדה.ארהב.אוסטרליה.ניו זילנד.
    וחלק מהיהודים יעלו לארץ
    תופעת הגירת לבנים מאירופה לצפון אמריקה
    כבר קיימת כמה שנים עקב הגירת המוסלמים

  6. מוקדם מדי להעריך אפילו את החלק המזערי של השינויים שיעברו על העולם בעקבות המגיפה. החל ממיתון כלכלי (התסריט המתון) ועד לנסיגה (מגובה בחקיקה ורגולציה) לשנות התשעים של המאה העשרים. המציאות שהכרנו עד לפני כחודש (שמיים פקוקים בטיסות זולות, תורים לאיסוף חבילות זולות ומנופחות של מותרות מסין, גאות בהיצע וההכנסה מעבודות 'אוויר' או הכנסה ממקורות שאינם עבודה כלל) תספוג מהלומה רצינית וההשפעה המיידית תהיה אבטלה משמעותית של המונים של זוכרים/לא ידעו קיום בשוק תחרותי מבחינת העבודה. מדינות שונות יגיבו באופן שונה, אולם יהיה אשר יהיה היקף השינוי: צפויה התקררות משמעותית מכל הבחינות (כלכלה, חברה, פוליטיקה) והצתופפות סביב המוכר והמיידי, כמו גם איבה כלפי מי שיתפסו כאלו שהרוויחו במהירות מ'ימי 2019' העליזים (והחכמים מבין אלו ימהרו להעמיד פני מצדדים בגל החדש).

  7. יודע אדם לחשוב ולחשב, לתכנן וגם לעשות. כל אדם עפ"י כישוריו ויכולותיו. ויותר מכך, האדם מתכנן ועושה בהתאם לתכנון זמן. יש והוא מיידי ויש הסובל דיחוי לימים אחרים. האדם מחשב צעדיו בהתאם לעומק הכיס, ויותר מכך מתחשב ומתכנן אל מול – "מה יגידו".
    והאלוהים ? מה הוא עושה ?
    לאלוהים לוח זמנים משלו. מלאכיו נכונים לביצוע משימות עפ"י הוראה. וחשבונו של האלוהים אינו חשבון של שעה, יום שבוע חודש או שנה, גם בחצי יובל וביובל שלם אינו מתחשבן. מחשבתו וחישוביו הם עד קץ הימים.
    ואם זרה האל את עמו אל קצווי עולם, הרי גם יקבצם בבוא מועד נכון.
    והעת הנכון – "הם ימינו אלה" ימים בהם שבים בני-ישראל על "כנפי אל-על" ושאר חברות הבייתה. כל-הכבוד !!
    אל מול זה ניצבת אירופה ואמנת-שנגן בפני אחת משעותיה הקשות.
    איטליה שהייתה לשער כניסה-ראשי לאירופה, וקלטה לתוכה פליטים ללא מספר. היא הניזוקה הגדולה ביותר – בינתיים.
    זוכרים את הרומאים 63 לפנה"ס ועד 614 לספירה ?
    זוכרים את הגרמנים 1939 – 1945 , ואת ששת המיליונים ?
    זוכרים את מצרים והובלתה "בהשמדת-ישראל" ?
    על זה נאמר: "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל:" (בראשית טו -14)
    החשבון האלוהי – חשבון היסטורי ארוך טווח.