עו"ד שמחה רוטמן על הצו להפסקת המעקב עד להסדרת פיקוח הכנסת: "השופטים עשו סיבוב פוליטי על חשבון המשבר. אין להם יכולת אמיתית להבין את הסכנות וההשלכות"
"בג"ץ חרג מסמכותו בהחלטה להשהות את אמצעי המעקב האלקטרוניים אחרי חולים בקורונה", כך אומר היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה, עו"ד שמחה רוטמן, בעקבות הצו שניתן אמש על ידי בית המשפט להפסקת המעקב עד להקמת ועדה מפקחת בכנסת.
בשיחה עם 'מידה' מסביר רוטמן כי "צריך להבדיל בין סמכות במובן המילולי, לבין מה שאנחנו מבינים שצריך להיות תפקידו של בית המשפט. באופן עקרוני, על פי החוק בית המשפט העליון מוסמך לתת כל צו לכל רשות בכל נושא. בפועל, ברור לכולנו ואני מקווה שגם לשופטים, שאם בית המשפט העליון יורה מחר לממשלה להכריז מלחמה על ארה"ב אז הוא חורג מסמכותו". לדבריו, "זה לא התפקיד של השופטים להתערב בשאלות כאלה. הם צריכים לכל היותר לפקח על פעילות השלטון ובמידה מסוימת על נבחרי הציבור, אבל בוודאי לא לנהל במקומם מצבים כמו המשבר הנוכחי. במובן הזה בג"ץ חורג מסמכותו בשאלת האיכונים הדיגיטליים".
אז מה כן תפקיד בג"ץ בנושא?
"אם השופטים היו באים ואומרים שבזמן מצב חירום החוק הנוכחי לא מאפשר לממשלה להטיל פיקוח של שב"כ, או דנים בשאלה האם התקנה פורסמה בהתאם לכללים, הייתי יכול להגיד שזה תפקידם ובזה היה מסתיים הדיון. צעד כזה היה מוביל להחלטת ממשלה על תקנות מתאימות לשעת חירום שיכולות לגבור על החוק במקרים מסוימים, כפי שהיא מוסמכת לעשות. אבל כאשר בג"ץ דן בשאלה האם בכלל אנחנו נמצאים במצב חירום זה מגוחך. כל האמירות על "סבירות" ו"מידתיות" הן מאוד יפות, אבל לא יתכן שהן יבטלו את סמכות הממשלה לטפל במשבר כמו מגפת הקורונה".
תפקידה של הכנסת הוא לפקח גם על ניהול משבר
"אין ספק שנדרש פיקוח פרלמנטרי על אמצעי מעקב וצריך שיקומו ועדות בכנסת וישתפו פעולה עם הדבר הזה. אבל החיבור שבג"ץ עשה לפיו בלי הכנסת הממשלה לא תוכל להציל חיים הוא מסוכן. תדמיין מצב שבו רופא מבצע החייאה במטופל, ואז מגיע שופט ואומר לו שהוא חייב להפסיק עד שתקום ועדה בכנסת. הרופא יצטרך להפקיר אדם למותו רק בגלל שבכנסת יושבים מיקי זוהר ויאיר לפיד ומתקוטטים?".
מדוע נקבע מועד הצו עד ליום שלישי?
"גם השופטים יודעים שביום שני הקרוב הכנסת אמורה להתכנס וביום שלישי יקומו הוועדות. זה הרי משהו שיקרה עם בג"ץ או בלעדיו. לכן התרגיל שעשו השופטים הוא פופוליסטי. הכנסת תתחיל לעבוד בכל מקרה ותהיה ועדה לפיקוח, ואז ההחלטה שנתנו אתמול חסרת משמעות. האפשרות השנייה היא שחס וחלילה הכנסת לא תצליח להתכנס בשל סיבה כלשהיא, ואז מה יקרה? השב"כ יפסיק לעבוד? ברור שאז יגיעו נציגי משרד הבריאות ויבקשו להמשיך במעקבים אחרי חולים גם בלי פיקוח של הכנסת".
ומה יגידו אז השופטים?
"אם לשופטים יש שכל הם יפעלו בסמכותם ויאפשרו להמשיך במעקב, או שיפעלו בחוסר סמכות ויורו להפסיק. החלטה כזו תהיה לא הגיונית ולא סבירה, ולא בשביל זה יש לנו בית משפט. בג"ץ פשוט עשה פה סיבוב פוליטי על חשבון הקורונה, כאילו הוא אומר שבלעדיו הכנסת לא הייתה מתאספת ובעצם השופטים הצילו את הדמוקרטיה הישראלית. אבל בצו שניתן אין שום נימוקים, וזה רק מראה שוב שלבג"ץ אין יכולת אמיתית לשקול את הסכנות ואת ההשלכות".
אז מדוע התקיים בכלל דיון כזה?
"זאת שאלה טובה, כי ברור שגם הדיון הזה התקיים ללא זכות עמידה. באופן עקרוני, אזרח יכול להגיש עתירה אם הוא מרגיש שהוא נפגע באופן אישי מהמעקב אחריו ובית המשפט היה יכול לתת לו פיצוי בדיעבד. במרבית מדינות העולם בית המשפט לא היה עוסק בכלל בשאלה כזו, וגם אם כן אז רק כחלק מדיון תאורטי ובוודאי שלא בזמן אמת תוך התערבות בניהול המשבר. אני לא מכיר מהעולם סיטואציה כזו של התערבות".
אבל בכל זאת יש כאן סוגיות כבדות משקל של הגנה על פרטיות
"אין ספק שיש כאן שאלה של פרטיות וצריך לדון בה, והדיון הזה נעשה לעומק רב בתקשורת, ובטח בממשלה ועל ידי הייעוץ המשפטי. בהקשר הזה חשוב לציין את התגייסות אנשי הייעוץ המשפטי בכל הדרגים, שהבינו את חומרת המשבר וסיפקו לממשלה פתרונות מעשיים במהירות. בשעות כאלה חשוב מאוד שיהיה ייעוץ משפטי איכותי, והם עבדו מסביב לשעון כדי לנסח את התקנות ולוודא שהכל נעשה בצורה המשפטית הטובה ביותר. לעומת זאת, אנחנו רואים שבמגדל השן של בג"ץ יושבים משפטנים מסוג אחר לגמרי, שמשחקים משחק פוליטי ולא מבינים את גודל המשבר".
בין השופטים שדנו בעתירה אתמול היה חנן מלצר, אשר לפני כחודשיים עורר סערה כאשר נחשפה הקלטה מכנס בה החמיא לעו"ד שחר בן מאיר הידוע כאיש שמאל ועותר סדרתי לבג"ץ והגיש גם את העתירה הנוכחית בנושא הקורונה. מלצר אמר אז כי "מגיעה לו בהחלט הוקרה על פעילותו…אני מאוד הערכתי את זה…הייתה לו תרומה מאוד גדולה לדיני הבחירות”. מלצר אף ביקש מהנוכחים למחוא לבן מאיר כפיים, והאחרון אמר: "אז בעצם חלק מזה – אתה (מלצר) הזמנת מבלי שאתה יודע”. על כך עונה לו השופט מלצר: “הטעות היחידה שלך היא ‘בלי שאני יודע".
לדברי עו"ד רוטמן, ישנו טעם לפגם בכך: "העובדה ששחר בן מאיר הוא העותר בדיון בו יושב השפט מלצר ועוד מנהל אותו על פי הציטוטים בצורה תוקפנית נגד המדינה היא תמוהה מאוד. מלצר היה צריך לפסול את עצמו". נקודה נוספת אותה מעלה רוטמן היא דחיית בקשתו של כתב המשפט של 'גלובס', אבישי גרינצייג, להעביר את הדיון בשידור חי בשל מגבלות ההתקהלות שהטיל משרד הבריאות. "במשך שבע שנים כבר מדברים על הנגשה לציבור של הדיונים בבג"ץ שאמורים על פי החוק להיות פומביים, אבל הם עדיין טוענים שלא השלימו את ההערכות. זו עוד דוגמה להתנהלות בעייתית של בית המשפט בנושא השקיפות. השופטים מנסים לקבוע באיזה אמצעים ניתן להשתמש כדי לנהל את המשבר מבלי שהם מצליחים להתמודד עם טכנולוגיה פשוטה של שידור מדיון. השחצנות והניתוק מדהימים".
בשנים האחרונות נחשפו גם מעל דפי אתר זה מספר מקרים בהם החזיקה הנהלת בתי המשפט מאגרי מידע בניגוד לחוק, כמו למשל מאגר מידע על אזרחים שהביעו ביקורת ברשתות על שופטים או מאגר פרטים אישיים של שופטים ומועמדים לשפיטה. באותם מקרים נראה היה שבג"ץ פחות מודאג מפגיעה בפרטיות האזרחים, בניגוד לדאגה אותה הפגין לפתע אתמול.
על כך אומר עו"ד רוטמן כי "הציבור כבר יודע בזכות החשיפות של התנועה למשילות והעבודה החשובה של ארגון 'לביא' שבית המשפט בעצמו עבר על החוק להגנת הפרטיות, והחזיק מאגרים לא רשומים מסיבות פעוטות הרבה פחות מאשר איום במגפה עולמית. אותם השופטים שלא פעם זלזלו בפרטיות האזרחים, עכשיו בטוחים שבזמן משבר הם צריכים לנהל את המדינה". לדבריו, "יש כאן שוב חוסר הבנה של השאלה כיצד ומדוע פוגעים בזכויות ובשביל מה קיים השלטון. בימי שגרה בוודאי שהזכות לפרטיות היא דבר חשוב, אבל בזמן משבר השלטון צריך לעשות הכל כדי לשמור על חיי האזרחים".
אהרון ברק:
"חקיקתו של חוק הלאום מיותרת, לא מבין את גל החקיקה הפוגע במערכת השיפוטית"
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-700858
תגוביות:
1.אתם מנסים לשכנע שד רשע להיות טוב…תבינו – הם עושים את זה בזדון. הם פשוט נגדנו.
2.אהרון ברק, מר הכל שפיט, מדוע בחוקה של לפחות 27 מדינות אירופה יש חוק לאום, אז מדוע ליהודים אסור?
3.אם התפיסה שזכויות הפרט קודמות לזכויות המדינה, מה שאיפשר לנור אלקאסם, פעילת בי די אס ערביה להיכנס לישראל, למרות החלטת השר לביטחון פנים לאסור על כניסתה, אז אני מוותר על אהרון ברק. ראאד סאלח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית וערבי פאשיסט סורב כניסה לבריטניה בדיוק מאותן סיבות והכל עבר שם בשקט. אף אחד שם לא דיבר על סוף הדמוקרטיה.
4.תבדקו את שמו המקורי. האיש לא משלנו.
5.על פי השיטה הדמוקרטית, השלטון ניתן ל"עריצות הרוב" ולא ל"עריצות המיעוט".
6.קודם כל אין חוקה אז על מה הוא מדבר…דבר שני הוא חושש מפוליטיזציה של המשפט…ומה בדיוק המצב כיום?…כבר אין כוח להתייחס למניפולציות והשקרים האלה…דמוקרטיה וחרות הפרט ובטח האופי היהודי של מדינת ישראל ממש לא בראש מעייניו ומעייניהם.
7.העניין שלהם להעביר את אופוזיציית השמאל לבית המשפט שיצפצף על רצון העם והרוב בכנסת.
8.לכל השמאלנים המחורפנים באשר הם: חפשו לכם מקום אחר בגלובוס ותתחפפו לשם ושם תקימו לכם את מושב 'דיקטטורת הבג"צ', שם תוכלו לתפור תיקים, לצפצף על רצון העם וכמובן לתחוב את לשונכם בעכוזו של האויב כאוות נפשכם…
לא תודה ולא להתראות.
הרוב השפוי.
9.חזירי בג"צ לא רק מחליטים עבורנו איך לחיות אלה גם עושים את זה על חשבוננו בעשרות מיליונים בחודש.
10.מדהים לראות את השמאלנים תומכי השחיתות והעבריינות של האייתולות ומשמרות המהפכה. הם לא מבינים מדוע צריך לפרסם את הדברים האלה על האייתולה הראשון שלמרות שהוא בפנסיה על חשבון הציבור, "הציבור" מממן לו בנוסף למאות אלפי שקלים בחודש, גם רכב, נהג ולישכה בתוך בית המשפט העליון. פתאום לא מציק להם ביזבוז כסף ציבורי. פתאום לא מציק להם שאנשים פרטיים משתמשים במשאבים הציבוריים למטרתם האישית. פתאום הם לא מבינים מהו הסקופ כאן. מה חדש? השמאלנים תמיד תמכו בשחיתות ובעבריינות רק שעכשיו הם לא מצליחים להסתיר את זה ולהאשים את האחר שהוא תומך בשחיתות אז מנסים לסתום את הפה לכל מי שידבר על כך.
11.לקצץ את הפנסיות החזיריות ואת כל ההטבות הנילוות!!!
כל צרותיהם של תושבי ישראל, והערבים מתחיל בבית המשפט, העליון? צריך לנתק את המילה הזו. אין התאמה.
זוהי שלולית חתרנית רקובה, מבית היוצר של הקומוניזם הרוסי
הבנת את זה רובי?
לפני שהתיקים נגדו נפתחו ראובן ריבלין היה ממתנגדי החונטה: הוא טען שבג"ץ מבצע סיכול ממוקד במדינת ישראל ושאם מדינת ישראל לא תשים סוף לדיקטטורת בג"ץ הרי שהדיקטטורה הזאת תשים סוף למדינת ישראל. ואז, בבת אחת נפתחו נגדו 5 תיקים שונים ופתאום ממבקר חריף של הפרקליטות הוא הפך לתומך הפרקליטות ולמגן החונטה. באורח פלא, כל 5 התיקים נגדו – נסגרו, בבת אחת, באותה קלות שבה נפתחו.
https://rotter.net/User_files/forum/5db5e9a41ca255451.jpg
"האגודה לזכויות האזרח שעתרה לביטול תקנות שעת החירום, במקביל לעו"ד שחר בן מאיר, מרכז עדאלה והרשימה המשותפת", אלה החולרות שמנהלים את בג"צ שמנהל את המדינה. עבודה טובה של גנץ. החולרות הסמולנים בשיתוף הערבים הם אלו שבפועל מנהלים לנו את החיים באמצעות שליחיהם שופטי הבג"צ, שיש להם סמכויות על, אבל אין להם אחריות. נהנים מג'וב קבוע עד יום מותם. משכורות עתק ופנסיה תקציבית שמנה וחזירית. חונטה שלטת שלא נבחרה ושחורצת גורלות ומפקירה חייהם של מיליוני ישראלים.
בניגוד לחברי הכנסת ושרים שנבחרים על ידי הציבור ולכן קשובים לבקשותיו, לזכויותיו ולאינטרסים שלו, שופטי העליון ממונים עד פרישתם בגיל 70, אינם נדרשים לתת דין וחשבון בפני הציבור, אינם מבקשים את אמון האזרחים אחת לכמה שנים ואינם נושאים בשום אחריות להשלכות פסיקותיהם. הם יושבים במגדל השן על משכורות בסיס של כ-45 אלף שקל בחודש, עוד עשיריה כבונוסים, פנסיה תקציבית ופדיון ימי מחלה. יש שופטים שרק על ימי מחלה לקחו בסביבות החצי מיליון שקלים. הם מתגוררים בשכונות יוקרה, נעים בין בית המשפט לכנסים במכון ון ליר ובבתי משפט אירופיים, ויחסם לאזרחי ישראל החלשים שלהם הם אמורים לדאוג הוא פטרוני: "התפקיד שלנו הוא להציל את ההמון הנבער והברברי מפני עצמו".
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001230754
השמאל הפסיד הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובל הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהוא עושה בעצם, הוא העתיק את הפעילות הפוליטית שלו מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפך אותו למוסד שממנו הוא מנהל פוליטיקה.
אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה…
יש לנו משבר חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו.
כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.
בכך יעסוק האשכול.
****
פרופ' מאוטנר:
*באוקטובר 2007, פורסם שמו כמועמד לכהונת שופט בבית המשפט העליון.
*מנחם מאוטנר הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, לשעבר דיקן הפקולטה.
*הינו עורך ראשי של סדרת הספרים משפט חברה ותרבות היוצאת לאור על ידי הפקולטה למשפטים.
*היה מראשוני המבקרים את מהפכת "הכל שפיט" של פרופ' אהרן ברק, ואת תפיסת בית המשפט כמין כנסייה של מאמינים חילונים.
לעיון:
https://rotter.net/forum/gil/27789.shtml
פוליטיזציה של משפט
פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM
החל מדקה 16:26
להלן התמלול המלא:
קבוצת מלכי הגבעה של השמאל הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר – לבית המשפט העליון – והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה.
בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים.
בג"צ הפך למוסד פוליטי.
זה חלק מתהליך.
בית המשפט העליון פה לא לבד. הקבוצה הזו העבירה את הכוח שלה לא רק מהפוליטיקה של הבחירות, מהכנסת, לבית המשפט העליון, היא העבירה אותו גם אל היועץ המשפטי לממשלה, גם אל אגף התקציבים של האוצר, גם אל מבקר המדינה, גם אל בנק ישראל.
כל הקבוצות האלה זה קבוצות לא נבחרות של פקידים שמופעלים על ידי הקבוצה הזאת כדי לנטרל את המערכת הפוליטית שפועלת למגינת ליבה של הקבוצה הזאת שאיבדה בכנסת הרבה מאד כוח.
זה ההסבר הראשון.
ההסבר השני הוא עליית תפיסה ניאו ליברלית במדינת ישראל.
ניאו ליברלים עויינים את הפוליטיקה של הבחירות והם עוינים בתי נבחרים והם אוהבים מקומות של פקידות ביורוקרטית משכילה שדומה להם. הם לא אוהבים את הפוליטיקה של הבחירות כי שם יש אנשים לא משכילים כמוהם, לא אנינים כמוהם ולא צרכנים של סגנונות חיים כמוהם, אלא כל מיני אנשים שהם יותר נמוכים במידרגים האלה מהם.
ולכן הם לא אוהבים את הפוליטיקה, ורוצים לתת הרבה יותר כוח לאנשים שדומים להם, המשכילים האנינים וכו'. נכון שהפוליטיקה בישראל עברה בשנים האחרונות בעיות חריפות של ירידה ברמה שלה וגם חוסר יציבות, אבל היא סובלת מבעיות חריפות ברמה שלה בגלל ההגיון הניאו ליברלי שהשתלט עליה והוא פריימריס במקום הועדות המסדרות.
ולכן הקבוצה הניאו ליברלית בישראל פועלת במהלך כפול.
מצד אחד שיקוץ וביזוי הפוליטיקה, שהיא הגורמת להורדת הרמה שלה בגלל הניאו ליברליזם בו היא דוגלת והיא כל הזמן משקצת ומנאצת את הפוליטיקה ומצד שני, היא מאדירה את כל הגופים הלא ליברליים ושוב זו אותה קבוצה. את בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה ואגף התקציבים ומבקר המדינה ואנשי בנק ישראל.
בית המשפט העליון קרוב תרבותית לקבוצה הזאת ונשמת אפו זה הגנה על הזכויות הליברליות.
הגנה על הזכויות הליברליות מה פירושה?
"זכות ליברלית" זה כמו אי מוגן בחומה.
יש לי את חופש הביטוי וחופש ההתאגדות ואת חופש התנועה, זה הכל כמו איים כאלה שמוגנים מפני חדירה של גורמים עוינים שיכולים לפגוע בי. זאת אומרת זאת הלוגיקה העמוקה של בית משפט ליברלי – לוגיקה של "איים מבוצרים".
כמטאפורה ניתן לומר שאותה קבוצה חברתית המתגדרת ביומיום בקהילות מבוצרות היא גם זו שמתגדרת בבית המשפט העליון ובמשפט ליברלי שנשמת אפו זה זכויות שהן כמו איים מגודרים.
לדעתי מלחמת התרבות, הצפיפות על הגבעה הפוליטית ועלייתה הנרחבת מאד של אידיאולוגיה ניאו ליברלית גורמים להבין שבעצם הועבר כאן הרבה מאד כוח לבית המשפט העליון.
הדמוקרטיה הישראלית נמצאית במשבר חמור לא רק בגלל מה שקורה במערכת הפוליטית שלה. היא נמצאית במשבר לא פחות חמור בגלל מה שקורה בבית המשפט העליון שלה.
אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה כפול.
הוא איבד באופן כמעט מוחלט את הלגיטימציה אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו ובראש ובראשונה הציונות הדתית והוא איבד הרבה מאד מהלגיטימציה שלו אצל הקבוצות שהכי מזדהות איתו, זה הקבוצות שקראתי להן ההגמונים הליברלים לשעבר, החילונים המשכילים המערביים. אין לי זמן לנתח למה קרה אובדן הלגיטימציה הכפול הזה אבל מה שאני רוצה לומר שלא רק במערכת הפוליטית יש לנו משבר.
יש לנו משבר לא פחות חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו. כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.
פרופ' ריצ'רד פוזנר מחשובי המשפטנים בעולם אומר במאמר שפרסם בכתב העת היוקרתי האמריקאי 'ניו רפבליק' את מה שכולנו פחדנו להגיד: "אהרן ברק שבר את השיא העולמי ביהירות שיפוטית" ו"החוק בשבילו הוא רק טיוטה" …
אולם מתברר שככל שעם ישראל מתרחק משתלטנותו ועריצותו של ברק, הולך ומתברר כי הוא פעל על פי מוסר חלול של הפיראטים, שדדו, גנבו, חמסו וגזלו ,והכל מפני שהאנושות התעצלה להלחם בהם.
ומשהחליטה לעשות זאת עלה בידיה לחסל את התופעה.
האם ברק הוא פיראט (שודד ים) ששדד, גנב, חמס וגזל מדינה שלמה?…
…מסתבר שזה מה שחושבים עליו לא רק נתינים ישראלים נבערים מתבונה ודעת, בלתי נאורים בעליל, אלא בהחלט בכירי ונאורי המשפט העולמי.
קחו למשל אישיות משפטית בינלאומית בכירה כמו פרופ' ריצ'רד פוזנר, כיום שופט בית משפט הפדרלי לערעורים בארה"ב, מחשובי המשפטנים בעולם, שפרסם בימים אלה באחד מכתבי העת היוקרתיים בארה"ב, 'ניו ריפבליק', בקורת נוקבת על ספרו של ברק שהופיע במהדורה אמריקאית: "שופט בחברה דמוקרטית" והזהיר את מערכת המשפט האמריקאית שלא להיגרר למודל של ברק.
פוזנר קבע במאמרו כי "ברק שבר את השיא העולמי ביהירות שיפוטית" ומי ש"החוק בשבילו הוא רק טיוטה".
שמעתם?
האיש שהפר את החוק יום יום ויותר מכל אחד אחר, הוא, לדעת פרופ' פוזנר, לא אחר מ… אהרן ברק.
…המלך, כמו בסיפור העם הידוע, הוא ערום.
…במאמר הבקורתי החריף של פוזנר מזהיר המשפטן האמריקאי שאינו חשוד בהשתייכות לחוגים הדתיים ו/או הלאומיים בישראל: "ספרו של ברק מוכיח ששופטים אמריקאים צריכים להיות זהירים ביותר בצטטם מתוך פסקי דין של שופטים זרים.
כשנאמר על ברק שהוא 'שובר את השיא העולמי בהיבריס (יהירות, גאוה יצירה, בטחון עצמי מופרז) שיפוטי', זה היה קרוב מאד לאמת.
ברק יצר יש מאין, עוצמה שיפוטית שעליה לא חלמו אפילו שופטי העליון האגרסיביים ביותר שלנו".
פוזנר, בן 68, אחד המשפטנים החשובים הפועלים בתחום המשפט והכלכלה, שמאחוריו עשרות ספרים בתחום תורת המשפט, שימש פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת שיקגו והוא עדיין משמש בה כמרצה, לצד תפקידו כשופט.
בביקורתו כותב עוד פוזנר: "לישראל אין חוקה. רק חוקי יסוד שחוקקה הכנסת ואותם הגדיר ברק כחוקה וקבע כי הכנסת אינה יכולה לבטלם.
מדובר ברעיון מדהים: תארו לכם שהקונגרס האמריקאי יחוקק חוק המתיר לכל אזרח להחביא בכליו כלי נשק ובית המשפט העליון שלנו יחליט שלעולם אי אפשר יהיה לבטלו, כאשר החוק המדובר נחקק בתמיכת רבע בלבד מחברי הקונגרס.
שהרי בישראל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נחקק בתמיכת 32 ח"כים בלבד".
עוד כותב פוזנר: "ברק איננו מנסה להגן על גישתו השיפוטית באמצעים משפטיים מסורתיים. הוא לוקח כמובן מאליו שלשופטים יש סמכות טבועה לגבור על חוקים.
גישה כזאת יכולה להיות מתוארת כתופסת שלטון בכוח.
מערכת משפט הרואה עצמה חופשיה לגבור על החלטות של גורמים הנבחרים באופן דמוקרטי, מטשטשת את הדמוקרטיה.
בעבור ברק, המונח 'פרשנות' מרוחק מחיפוש המשמעות, אשר לה כיוונו מחברי דבר החקיקה.
בית המשפט הוא שיוצר את דבר החקיקה בישראל, תוך שהוא, ביהמ"ש, הופך את החוקים עצמם לטיוטה ראשונה שהוא, בית המשפט, חפשי לשכתבה".
המשפטן האמריקאי טוען כי ברק "פשוט הגדיר מחדש את הדמוקרטיה"
ומוסיף: "ברק גם קבע כלל שאין לו אח ורע בחוק האמריקאי, שלא המחוקק אלא רק שופטים אחרים יכולים להעביר שופט מתפקידו;
ושכל החלטת ממשלה הנחשבת 'בלתי סבירה' היא גם מטבעה בלתי חוקית; שביהמ"ש יכול לאסור על הממשלה למנות אדם לתפקיד כלשהו, אם עבר על החוק וגם אם קבל חנינה, או אם קיים חשד שעבר עבירה אתית;
והוא גם יכול להורות על פיטורי שר בממשלה אם הוגש נגדו כתב אישום;
ובשם 'כבוד האדם' יכול ביהמ"ש לפעול להפחתת העוני ולמען מחוסרי הדיור;
ושביהמ"ש יכול להחליט אם לשחרר טרוריסטים במסגרת הסדר פוליטי;
ושבכוחו לבטל פקודות צבאיות ולהורות לממשלה להזיז את גדר ההפרדה שאמורה למנוע מטרוריסטים מתאבדים לחדור לשטחי ישראל…
רק בישראל מעניקים השופטים לעצמם את הסמכות הזו, לבקורת שיפוטית מופשטת, מכוח עצמם, בלא הסמכה חוקתית או חקיקתית מפורשת, מפי הרשות המחוקקת.
זה מזכיר את נפוליאון שלקח את כתר המלכות מידיו של האפיפיור והניח אותו על ראשו בעצמו".
לא רק את הדמוקרטיה הגדיר ברק מחדש.
גם את המונח המשפטי פרשנות.
הוא מרשה לעצמו, אומר פוזנר, ללכת לפרשנות מרחיקת לכת, הרבה מעבר לזו שאליה התכון המחוקק, בטענה ש"תפקיד המחוקק הוא לגשר על הפער בין הדין לחברה ותפקיד השופט בפרשנותו הוא לוודא שהחוק אכן מגשר בין הדין לבין החברה".
מוסיף פוזנר: "זה מוזר מאד. האם הוא רק מתווך בין הדין לבין החברה? נראה שברק מתכוון לכך, שכל חוק צריך לקבל פרשנות התואמת את רוח הערכים של מערכת המשפט.
…העובדה שברק פשוט דרס את הדמוקרטיה ואת החלטות המחוקקים בישראל במרוצת שנות כהונתו באה לידי ביטוי על פי פוזנר גם בטענתו ששופט צריך לתת דעתו ל'תכלית האובייקטיבית… לממש את הערכים הבסיסיים של הדמוקרטיה'.
אמירה זו נותנת פתח רחב ביותר לשיקול הדעת של השופט, באופן שהוא אנטי תיזה למונח אובייקטיבי…
ביהמ"ש הוא אם כן זה שמחוקק את החוקים בישראל, כשהוא משתמש בחוקים עצמם כדפי טיוטא ראשונית שאותם הוא חופשי לשכתב כרצונו".
בלשון פחות נקיה מהתבטאויותיו של פוזנר, נאמר במאמר שלו שברק פשוט ציפצף על החוק הכתוב ולש אותו כרצונו, באורח אנטי דמוקרטי מובהק, אולי דיקטטורי.
יכולים נבחרי העם לחוקק מה שיחוקקו, אבל ברק יהפוך את חקיקתם על פיה ויחליט על דעת עצמו, כאילו היה נפוליון מס' 2, בשביל אזרחי ישראל ומחוקקיה, מה באמת טוב להם.
פוזנר טוען גם שספרו של ברק רצוף שגיאות…
http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=9415
שופטים מי שמכם יבוא יום ותעלמו לנו מהחיים
הקישור ששמת לא מוביל לאן שהוא אמור להוביל. בכל אופן הנה קישור למאמר המקורי (באנגלית):
https://bit.ly/2wq3xC2
בישראל יש לנו בעיה חמורה מאד של תקשורת כמעט אחידה שלא מבהירה לאזרחים את האנומליה של מערכת המשפט בישראל. במקום זה היא מציגה אותה כאילו זה הדבר התקין והמקובל במשטר דמוקרטי ולכן כל נסיון לשנות את האנומליה למשהו שהוא באמת תקין ומקובל במשטר דמוקרטי מוצג כנסיון לפגוע בדמוקרטיה.
אני מדברת מנסיון אישי. כמי שגדלה בישראל ראיתי, למשל, בכך שהדרגים הפוליטיים אינם אלה שממנים את השופטים משהו מובן מאליו שנחוץ לעצמאות מערכת המשפט, דבר שהוא חיוני בדמוקרטיה. הרעיון שהרשות המחוקקת או המבצעת תמנה שופטים נראה לי מופרך ומסוכן ביותר לדמוקרטיה. עד שגיליתי שבדמוקרטיות האחרות לעם יש מידה רבה של שליטה, ישירה או עקיפה (באמצעות נבחריו), במינוי השופטים וזה בעצם מה שמאפשר את מערכת האיזונים והבלמים.
הרעיון של הפרדת הרשויות מבוסס על ההכרה בכך שבני אדם רוצים כוח ובעלי הכוח ירצו עוד יותר כוח, מה שבסופו של דבר מוביל לעריצות ולביטול הדמוקרטיה. כדי למנוע את זה הכוח פוזר בין שלוש רשויות שכל אחת מהן יכולה לבלום ולאזן את האחרות. זה פשוט מאבק כוחות. אין סומכים על רצונם הטוב של בעלי הכוח לשמר את הדמוקרטיה, אלא הרעיון הבסיסי הוא שכל אחת מהרשויות תרצה יותר כוח כי זה טבע האדם ובדיוק בגלל שהיא תרצה יותר כוח היא תבלום את תאוות הכוח של הרשויות האחרות שעומדות בדרכה.
אך המצב בישראל הוא שלרשות השופטת יש את היכולת לבלום את הרשות המחוקקת ואת הרשות המבצעת, אך אין גוף במדינה שיכול לבלום את הרשות השופטת. תמיד יהיו שופטים שירצו יותר כוח וינסו לנכס אותו לעצמם כי זה טבע האדם ובאין מי שיבלום אותם התוצאה הבלתי נמנעת היא צבירת כוח הדרגתית של הרשות השופטת עד להתפתחות של עריצות וזאת אפילו אם אין כל כוונת זדון, קונספירציה או תוכנית להשתלט על המדינה.
בישראל השמאל תומך בזה כי זו תהיה אוליגרכיה שמאלנית ברובה בעוד שהממשלה הנבחרת היא לרוב ימנית, אך זו ראיה לטווח קצר המחמיצה את העובדה שברבות הימים אותו כוח יכול לשמש גם נגדם.
אופס. התגובה שלי למעלה יועדה לתגובה מס' 6, לא 7.
הקישורית אכן לא תקינה
"להשהות"? או שהתכוונתם "להשעות"??
להשהות
מדובר בצביעות שלא תיאמן.
כל שנה נעצרים למעלה מ- 20.000 אנשים בטרם נקבעה אשמתם ובברכת בג"צ.
במדינת ישראל בברכת בג"צ ועל פי פסיקתו נשלחים 20.000 אזרחי ישראל (ולא מסתננים לא חוקיים) למעצר ללא קביעת אחריות פלילית, אבל זה מותר כי הם לא סודנים. שם בג"צ לא חושב שיש בכך פגיעה בחיי המשפחה ובצריכת חיי התרבות והפנאי שלהם. זה משמיעים לנו השופטים האלה בבג"צ רק כאשר מדובר בפולשים לא חוקיים מאפריקה.
בג"צ הוא אוייב החרות בארץ בשל מדיניות המעצרים שלו ובשל פסיקותיו. הוא זה שמאפשר כליאתם של אלפים של נאשמים שמשפטם לא הסתיים בגלל השופטים שעוברים על החוק המחייבם לשפוט מיום ליום.
לא בארה"ב ולא באוסטרליה ניתן לעצור עד תום ההליכים. הן מקדימות את שופטי בג"צ בשנות אור. אנחנו בחשיכה שאין כמותה בשום מדינה דמוקרטית בעולם.
כאשר פרש מנהיג בג"צ ברק, הגענו למספר ההזוי של 99.9% הרשעות במשפטים פליליים. זו הירושה של הליברל הגדול לבית המשפט שלנו. חוקי אוסטרליה וארה"ב לעומת זאת מאפשרים מעצר לא מוגבל בזמן למסתננים ואפילו לפליטים.
האם שופטי בג"צ חושבים ברצינות שרגישותם לחרות גדולה יותר מזו של שופטי ארה"ב ואוסטרליה? הם רחוקים שנות אור מהם וחשוכים ביחס אליהם.
בג"ץ פסק: ישראל – מדינת כל מסתנניה
http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FLKFKE&c41t4nzVQ=EEJ
עו"ד יורם שפטל:
"ברק ובייניש שעמדו בראש בג"צ כמעט 2 עשורים, ברק 11 שנים ובייניש 6 שנים, יחד 17 שנים רצופות, עיצבו אותו במודע ובמובנה כבית משפט פוסט ציוני מובהק שחייב לפעול נגד יהדותה של המדינה. בג"צ חותר תחת הרוב היהודי הציוני במדינת ישראל באמצעות פסיקות הנוגעות לערבים ולמסתננים. כמו כן הוא פועל באופן לא חוקי כשהוא מבטל חוקים של הכנסת, כיוון שאין לו רשות לכך. החוק קובע שכל גוף שלטוני בדמוקרטיה אינו רשאי לעשות שום פעולה שהחוק לא התיר לו אותה במפורש.
ישראל היא מדינה יהודית ומדינת הלאום של העם היהודי, אך רק רוב מוחלט ומאסיבי של יהודים באוכלוסיית ישראל הוא המבטיח את יהודיות המדינה.
האוייב הערבי והשמאל הישראלי, בפועל ובשתיקה, בעזרת בג"צ פוסט ציוני עם פסיקות שחותרות תחת הרוב היהודי-ציוני במדינת ישראל, עושים הכל כדי לבטל את יהדותה של המדינה, באמצעות הכנסת לא יהודים רבים ככל האפשר לארץ.
בג"צ חותר תחת הרוב היהודי הציוני במדינת ישראל באמצעות הפסיקה שלו ולכן הוא כמעט וביטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל, דבר שהיה מציף את ישראל במאות אלפי ערבים. חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג – 2003 הוא חוק ישראלי השולל הענקה של אזרחות ישראלית או תושבות בישראל, לפלסטינים תושבי יהודה והשומרון או רצועת עזה שהם בני זוג של אזרחים ישראלים.
5 שופטים הסכימו לבטל את החוק, מול 6 שלא הסכימו, כשברק ובייניש הובילו את המחנה שרצה לבטל את החוק וחתר תחת יהדותה של המדינה.
האבסורד הוא שהשמאל שטוען שהוא רוצה כביכול מדינה יהודית ולכן רוצה היפרדות מהערבים ביו"ש ובעזה באמצעות הקמת מדינה ערבית בלב הארץ, למרבה הפליאה לא מוחה על הצפת המדינה בערבים ובמוסלמים אפריקנים באמצעות פסיקות בג"צ".
סימוכין:
בג"ץ פסק: ישראל – מדינת כל מסתנניה
http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FLKFKE&c41t4nzVQ=EEJ
בג"צ הוא מפלטו השלטוני העיקרי של השמאל הממאיר, אחרי שרשרת הכשלונות בקלפי.
הזרוע השניה שלו – התקשורת, הפכה היום פחות יעילה מחוסר אמון הציבור. הציבור אף מזהה אותה כגוף עויין למדינה ולציונות, לרוב בצדק, עקב תעמולת יתר וחוצפת יתר.
צריך לזכור שבג"צ לא תמיד היה כזה.
אחרי המהפך של 1977 ועלייתו של הליכוד לשלטון, השמאל השורשי, ששלט כאן 30 שנה, החל בטיפוח בג"צ כגוף שלטוני חליפי לקלפי. ברור שהוחדרו אליו בעיקר (ואולי רק…) האנשים ה"נכונים" ובעלי הדעות ה"נכונות".
ובדרך קרתה להם תאונה – התהליך הפך את בג"צ לא לכלי שלטון חליפי עבור מפלגת ה"עבודה", אלא לכלי שלטון של השמאל הממאיר, האנטי-ציוני, האולטרא-ליברלי, תומך הערבים ואוהב ה"שלום" בכל מחיר (העיקר שיהיה גבוה למדינת ישראל).
המפלצת אף קמה על יוצרה, בעודה מעיזה היום לבטל חוקים שנחקקו בידי אנשים הנבחרים בקלפי.
בריסוק שלטונו הממאיר של הבג"צ והחזרת ערך הדמוקרטיה כערך עליון נביא את ישראל להיות מקום טוב יותר לחיות בו. לנו, הישראלים הפשוטים, אין עניין במהפכות חברתיות גלובליות, אנטי-לאומיות ואולטרא-ליברליות של השמאל הממאיר.
אין לנו עניין להיות קורבנות ה"שלום", ואין לנו עניין להיפגע מפושעים שמסתובבים ברחובות רק כי לבג"צ חשוב "כבוד האדם וחירותו" אפילו שהוא עבריין, מחייהם ושלוותם של האזרחים הנורמטיביים.
ובריסוק השמאל הממאיר – ננוחם.
תגובית לתגובית 9
הלובי המשפטי / בן כספית
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=eb681a54e5fab943de3637e1d1cb53f4&id=1504&page=4
בראיון לערוץ הכנסת, ביקר פרופ' אבי דיסקין, מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית את המתרחש במערכת המשפט.
הוא דיבר בשקט ובנימוס, אבל הגדיר את שופטי העליון "בורים ועמי ארצות" כמו גם תאבי שלטון ואת ביהמ"ש העליון כ"אוליגרכיה כוחנית המשבטת את עצמה לדעת, כזו המחליפה ללא כל זכות חוקית את המחוקק ומתערבת בעניינים ציבוריים שאין לשופטיה כל מושג בהם".
פרופ' דיסקין הביא דוגמאות לבורות של שופטי ביהמ"ש העליון, שמשעינים את פסקי הדין שלהם על ציטוטים ורעיונות של הוגי דעות ופילוסופים, אבל עיון קל במקורות מגלה שהללו כתבו בדיוק הפוך ממה שהשופטים העליונים שלנו ציטטו והביאו בשמם.
היתה זו ביקורת אינטלקטואלית שכבר שנים לא ראינו על במותינו והיה בזה גם משהו עצוב, כאשר דיסקין סיפר כיצד בחוגים החברתיים שלו השופטים מקבלים תמיד גיבוי בלתי מותנה וכי הוא יודע שדבריו אינם ה"בון טון" המקובל בקרב מי שקובעים באקדמיה את תקציבי המחקר, המינויים ומסלולי הקידום.
דיסקין בטח לא התכוון לכך, אבל אולי דווקא טוב שתהיה עכשיו הכרה בעוד אוניברסיטה. בשטחים. כי זו העברית, מהשטח המשוחרר שבהר הצופים, כבר שנים שלא החזירה לחברה הישראלית שום תמורה אינטלקטואלית אמיתית עבור הכסף האקדמי הרב הושקע בה.
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-44534-00.html
יש להסביר את המושג המוזר "שלטון החוק", המושמע באופן תדיר ע"י גנבי שלטון מקצועיים כמו שופטים, עיתונאים ושאר המלקקים לעגל הזהב של בד"צ מר"צ, המכונה בטעות בג"צ.
אני חשבתי שבמדינה דמוקרטית, השלטון היחידי שקיים הוא "שלטון המחוקקים", שהם נבחרי הציבור בבחירות דמוקרטיות ושלוחיהם בממשלה ושהשופטים חייבים לפסוק לפי חוקים שחוקקה הכנסת ולא לפי גחמות ליבם באמצעות הפעלת "הלכת אפרופים" ההזויה – על חוקי הכנסת.
שלטון החוק הוא לא שלטון המחוקקים ולא שלטון המשפטנים. הרעיון הוא שכולם כפופים לחוק, מאחרון הקבצנים ועד ראש הממשלה, והכרעות מתקבלות בהתאם לחוק להבדיל מגחמות אקראיות של בני אדם, כולל שופטים. לכן אקטיביזם שיפוטי הוא בדיוק להיפך משלטון החוק. כל שופט מחליט לפי גחמתו האישית מה סביר ומידתי ומה לא ו"מפרש" את החוק כיד הדמיון הטובה עליו כאילו המחוקק לא התכוון למילים שכתב. זה מבטל בפועל את שלטון החוק.
אהרון רול: "בכל אשר נפנה אנו חווים אנרכיה, חוסר משילות, כל ממזר מלך, איש הישר בעיניו יעשה, אין (אין, אפסו) שופטים בירושלים.
הללו יצרו אמות מדת-שפיטה שונות לסקטורים שונים בהעדיפם אנשי שלומם האידאולוגיים תוך שמשנקים צוואר מתנגדיהם הפוליטים. התנהלות זו מובילה לניצני האנרכיה החברתית אותה אנו חווים כיום ולצערנו, זה הינו אך הקדימון החיוור לאשר עוד יבוא בעתיד.
מכירים את האמור לעיל לגבי מערכות המשפט ידוע היטב ובכל זאת "עיניהם עצומות לרווחה", הם מגבים את "שלטון החוק" דהיינו, שלטון השופטים, בעוד שחייבים הם לגבות את שלטון "מדינת החוק" דהיינו, שלטון נבחרי העם ואיזונם הראוי עם מערכת המשפט.
להערכתנו, קיימים נבחרי הציבור הנתונים לסחיטה מתמשכת ומתמדת מצד מערכת המשפט, פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל העורמת במרתפיה "תיקים באפלה" כנגד נבחרי ציבור תוך תאום-איומים עם אנשי פרקליטות המקבלים הוראותיהם משופטי בית המשפט העליון, להשמישם אם הנבחר לא יתנהג כיאות (לטעמם).
ואכן הללו "הושמשו" פעמים רבות בשני העשורים החולפים. "תפירת תיק" נקראו אלו.
שיטה זו הופכת את נבחרי הציבור (רבים מהם מושחתים – אך לא כולם), למריונטות, בובות מרקדות על חוט בידי השליטים האמיתיים על מדינת ישראל, מערכת המשפט, הפרקליטות, התקשורת, הפיקוד הצה"לי הבכיר ופיקוד משטרת ישראל.
אל הריק (וואקום) השלטוני הזה נכנסו בנפש חפצה שרלטנים משפטיים, בעיקר חברי בית המשפט העליון בראשות אהרון (שחור הזקן) ברק ודורית (הנרצעת) בייניש, אשר בעזות מצח, בציניות, בגישה אנטי דמוקרטית בנוסח בולשביקי להלל, נטלו לידיהם סמכויות שאינן שלהם בנוסח פיראטי (כתיוגו של השופט האמריקני פוזנר) וגרמו לאנרכיה המשפטית והחברתית הקיימת במדינת ישראל.
הללו היטו את הכף באופן פוליטי התואם את גחמותיהם, בעוד זכויות הציבור נרמסו במאות פסקי דין שיקריים, נכלולים, פוליטים למהדרין, עד עפר.
לא בכדי נוקטת מערכת המשפט בדרך זו.
רמיסת זכויות הציבור (אשר השלטון הוא חלק אינטגרלי שלו ומטעמו) והענקת זכויות יתר, בלתי מידתיות לפרטים, מאפשרת לכוהני-המשפח מבית המשפט העליון לשלוט ללא עוררין על כלל הציבור הישראלי, על כנסת ישראל ועל דרכה של ממשלת ישראל.
ציבורים גדולים המשתייכים למילייה "הנכון" מתנהלים בנוסח "כל דאלים גבר" באשר סמוכים הם ובטוחים כי כל רע לא יאונה להם וכנופיות "שלטון (הצחוק) החוק" יגבו את מעשיהם יהיה אשר יהיה.
מדינת ישראל צועדת לעבר אנרכיה בהכוונתו הברורה של בית המשפט העליון הישראלי ומערכת המשפט כולה ובמיוחד פרקליטות המדינה הנותנות יד חפצה ועולצת לכל האנרכיה הזו.
לטעמם, ככל שיהיה לאזרחי ישראל רע יותר כך בסופו של יום יצאו כנופיות החוק והאליטה הישראלית נשכרות יותר, באשר ייקל עליהם למצב ולשמר שלטונן עלינו במרמה וצדיה.
מדינת אפרטהייד!
יש פה חוק (טוב) לערבים
וחוק (רע) ליהודים!
כל הרעות החולות במדינה הן תוצאה של שלטון המשפטפטנים, של ההפיכה המשפטפטנית האלימה, שהפכה ב-30 השנים האחרונות את ישראל לבג”ציסטאן, מדינת כל משפטפטניה, כל שופטיה וכל רועציה המשפטפטיים.
ישראל הפכה מדמוקרטיה למשפטפטוקרטיה – שלטון המשפטפטנים, ע”י המשפטפטנים, למען המשפטפטנים.
המשפטפטוקרטיה הראשונה והיחידה בעולם.
בראש פירמידת הטירוף וההפקרות עומדת כנופיית בג”צ, שהיא המקבילה המקומית (לא רוצה לומר “הישראלית”, כי הכנופיה הזו אינה ישראלית בכלל) למועצת האייאתוללות של איראן – והנה ההסבר, לטובת האהבלים, הפתיים-תמימים והשקרנים (מחקו את המיותר) שעדיין תומכים באייאתוללות האלה –
בג”צ הוא התופעה הכי איראנית בישראל: קבוצת אנשים שלא נבחרים ע”י הציבור, שלא נושאים באחריות לשום דבר ובפני אף אחד ושלא ניתן להעבירם מתפקידיהם במקרה של פאשלות, ושהפכו את עצמם לפוסקים האחרונים והעליונים בכל סוגיה ציבורית, פוליטית וערכית. בדיוק – אבל בדיוק! – כמו מועצת האייאתוללות של איראן.
ועוד לא אמרתי כלום על הגלימות השחורות, שמשותפות לאייאתוללות שלנו ולאייאתוללות של איראן.
אולי בכל זאת יש הבדל אחד, דווקא לטובת האייאתוללות האיראניים:
האייאתוללות של איראן לפחות דואגים לאיראן – מה שממש לא ניתן לומר על האייאתוללות שלנו, שהם סייעני אויב ותומכי טרור.
מי הרשה לחולרות האלה להעניק “זכויות” לפולשים זרים, על חשבון בעלי הבית?
תגובה לא ראויה. הדרישה של מע המשפט הגיונית.
בג"ץ או בוגדים המינוח השני מדויק יותר ביחס לרבית הזוועה שמאיש את כס הבג"ץ
בהחלט עשו פה צדק בג"צ לבטל כלל את המעקב אלקטרוני מה קרה ?!אנשים רצחו שדדו? מה התחרפנתם
מה אשמים חולים אם יש בכלל כאלה אין אין זו חולה רעה של התקשורת שבכוח הביאה לכאן קורונה.אין פה מתים והתקשורת יוצאת בכותרות מטורפות "יהיו אלפי מתים פה"
תרגיעו פרנואידים הזויים פ ח ד נ י ם
מר רוטמן, אנא הגש תלונה לשופט בדימוס שהם, נגד השופט מלצר על כך שלא פסל את עצמו לשבת בדין. הגיע זמן לתקוע סיכנ בבלון המנופח
החטא הגדול ביותר הוא מי שקבע "שהכל שפיט " ובכך הגענו שבית המשפט יכול להחליט על חיים ומוות , על מלחמה ושלום , לעצור קצין באמצע קרב ולומר לו איך שאתה נלחם אינו " נורמטיבי " .ועדת אגרנט שבדקה את מחדלי יום כיפור ואת פעולתו של אריק שרון ז"ל במהלכי המלחמה , בניגוד לעמדת הרמטכ"ל , וקבע כי במצב כזה יכול מפקד הנמצא במקום ורואה מה שהמטכ"ל לא רואה מותר לו לעשות מה שלדעתו נכון יותר . אבל ציין שבמקרה כזה אם הוא טעה הוא צריך להיות מוכן לעמוד לדין .
בבית המשפט 'העליון' יש משמעת קואליציונית.
ומה שמחליטים בחיזבאללה חמאס והמשותפת, מחייב. גם את גנצהיימר ושחור/בל"ד.
הם מזמן מחקו את מגילת העצמאות.
כמעט אף אחד מהם לא מתעורר בבוקר ומשנן " בארץ ישראל קם העם היהודי…"
מערכת משפט מושחת ,כולם לבית סוהר.
אני מצפה שתקום ועדת חקירה ( לאחר הספור) שתכתוב כתב אישום קטלני על בית המשפט העליון שהפקיר תוך תרוץ אדמיניסטרטיבי (בין אם אמיתי או לא) הצלת חיי אדם.
סעיף מנהלי מול חיי אדם
מעבר לנזק לחיי אדם, ההחלטה הזו גם מזיקה לכלכלה.
הרי יכולת המעקב היא הדבר שמונע מאיתנו לאמץ את המודל הבריטי(השארה בבית רק של מי שבקבוצת סיכון ו/או מאובחן כנשא) וזה גורם להשבתה מוגזמת של המשק ולנזק במיליארדים.
אפילו אם תגידו שזכויות קודמות לספק-חיים(וקשה לי לקבל את זה), זה מצטרף ומכריע את הכף.