"אחרי שיחלוף משבר הקורונה איטליה תדע שהיינו שם ונאבקנו ביחד"

כאשר ד"ר דרור אידר הגיע לרומא בחודש ספטמבר האחרון כדי להתחיל בתפקידו כשגריר ישראל באיטליה, הוא לא היה יכול לדמיין שחצי שנה לאחר מכן יעמוד בליבו של משבר עולמי בקנה מידה היסטורי. וכך בעוד ארץ המגף הפכה בשבועות האחרונים למוקד העיקרי של התפרצות נגיף הקורונה עם יותר מ-80 אלף חולים ומעל ל-8,000 מתים עד כה, מצא את עצמו גם השגריר הישראלי במדינה בחזית המאבק במגפה. בשיחה מיוחדת עם 'מידה' השגריר אידר מספר על התחושות בשטח מול התפרצות המגפה, על החיים תחת סגר ארצי ועל המאמץ להמשיך בעבודת השגרירות.

"זה נכון שיש פה אסון גדול, אבל התחושה שלי שהחברה מכילה בינתיים את הקטסטרופה הזאת", הוא אומר בשעת לילה מאוחרת ביום חמישי. "כמובן שיש מוקדים של נגע בהם קיימת סכנה גדולה והמצב שם חמור מאוד, אך באופן כללי העם האיטלקי מתמודד איתו בצורה מעוררת הערכה".

איך נראים כרגע החיים במדינה?

"כל החיים נעצרו במובן מסוים כי קיים סגר מוחלט ואנשים נשארים בבתים, ומי שצריך לצאת החוצה חייב להשיג אישור. זה לא דבר פשוט לחוות אותו אבל זה הכרחי כדי להתמודד עם הנגיף ובעיקר כדי לעצור את ההדבקה. ב-31 בינואר היו באיטליה שני חולים בלבד שהגיעו מסין אבל החיים המשיכו כרגיל. מספר החולים המשיך לטפס וב-19 בפברואר נערך משחק כדורגל בין אטאלנטה לקבוצה מספרד, עם חמישים אלף איש שמילאו את האצטדיון כמו פצצה ביולוגית. שבועיים אחר כך העיר ברגמו התחילה לחטוף, ולאחר כמה ימים הממשלה הכריזה על סגר".

איך שגרירות ממשיכה לפעול במצב כזה?

"זו שעתו הגדולה של משרד החוץ, לא רק אצלנו אלא בכל השגרירויות שמשמשות למעשה כמוצבים הקדמיים של ישראל בחזית המלחמה העולמית. יש פה אנשים עם משפחות שרובן נשארו וצריך לדאוג להן, וכולם מסתכנים וממשיכים לעבוד למרות המצב. אתמול (חמישי) שלחנו עוד מטוס לישראל עם ישראלים שהיו פה אבל הוא היה כמעט ריק אחרי שביום שני המריאו שני מטוסים מלאים מרומא ומילאנו. אנחנו צריכים למשל לשמור על נמלי הים פתוחים כדי לדאוג שתמשיך להגיע לישראל אספקה, ותוך כדי גם לשמור כמובן על היחסים הדיפלומטיים עם איטליה".

יחד עם המאבק בנגיף, אידר מספר כי שירות החוץ מנהל מזה תקופה ארוכה גם מאבק השרדות לא פשוט מבחינה כלכלית. "לא צמחתי בתור איש משרד החוץ ורק שמעתי על זה בעבר, אבל כשהגעתי לשטח ראיתי שמשרד האוצר לא מתייחס אלינו בכבוד ומנסה כל הזמן לקצץ בתקציבים של השגרירויות", הוא אומר ומסביר: "עכשיו כשאנחנו נמצאים פה במלחמה זה מצחיק, כי במלחמה אתה צריך מאתיים אחוז ולא שלושים. אנשים צריכים להבין ולזכור שבמשרד החוץ יש אנשים מסורים ואידיאליסטים שעושים לילות כימים למען מדינת ישראל וגאים בזה, ובמצבים כמו זה שקורה עכשיו אפילו מסכנים את עצמם. משרד החוץ הוא משרד הביטחון המדיני שלנו".

מאז התפרצות הנגיף באיטליה, השגריר אידר נוהג לפרסם מדי יום עדכונים על המצב בדף הפייסבוק שלו, ולקדם שיתופי פעולה בין קהילות מקומיות לבין ערים ואזרחים בישראל. "ערכנו פעילות ציבורית נרחבת ברשתות החברתיות ובתקשורת", הוא מספר ומוסיף: "היו למשל הרבה ערים בישראל שביצעו מחוות לאיטליה והאירו בניינים בצבעי הדגל. אלה דברים מאוד יפים שזכו לאזכורים רבים בתקשורת האיטלקית, וקיבלנו הרבה תגובות מאזרחים שאמרו שזה חימם להם את הלב. זה חלק מבניית היחסים, כך שגם כשיעבור המשבר איטליה תדע שהיינו שם איתה והתמודדנו ביחד. אנחנו ממשיכים לנסות ולעזור כמה שיותר, ואני מקווה שלאחר המשבר היחסים בינינו לבין האיטלקים יהיו חזקים עוד יותר".

היכן עומד שיתוף הפעולה הרפואי והכלכלי בין המדינות?

"במישור הרפואי, אנחנו מנסים לעזור בהצלת חיים ולהביא לכאן מומחים מישראל כמו למשל המטולוגים שיפיקו נוגדנים מנוזל הפלזמה של חולים שכבר הבריאו. בכיוון ההפוך אנחנו מנסים להעביר דגימות דם של חולים שהבריאו למכון הביולוגי בנס-ציונה כדי לסייע בפיתוח חיסון. בנושא של מכונות ההנשמה חיברתי את משרד הביטחון עם מקור איטלקי שיכול לספק לישראל יותר מאלף מכונות כאלה ואני מקווה שזה באמת יתממש. בתחום הכלכלי, אנחנו מחברים את השלטונות המקומיים כאן עם חברות הזנק ישראליות שפיתחו מוצרים ויכולות שונות שמתאימות למצב".

איך הקהילות היהודית באיטליה מתמודדות עם המצב?

"נדבך עיקרי מהתפקיד שלנו הוא לדאוג גם לקהילות היהודית במדינה שחלקן קורסות, ביחד עם משרד התפוצות בראשות השרה ציפי חוטובלי, ואני נמצא כל הזמן בקשר איתן כדי לבדוק מה חסר. בהקשר הזה הדבר המעניין הוא לראות כיצד היהודים בעולם נעשו יותר תלויים בישראל עם תנועת המטוטלת ההיסטורית. במשך רוב דברי הימים הקהילה היהודית ידעה שהיא צריכה להסתדר בעצמה יחד עם פעילות שתדלנות אצל השליטים, אבל מאז שקמה מדינה יהודית עצמאית המחשבה הפכה לכזאת שבכל רגע נתון אפשר להגיע הביתה לישראל שהיא מדינה חזקה ובעלת מעמד. זה דבר שנתן המון ביטחון. מרגע שהוכרז פה הסגר וגם בישראל נאסרו הכניסות ולמעשה היהודים הבינו שאי אפשר פשוט לעזוב ולהגיע לארץ, ראיתי שזה גורם להם לתחושת מצוקה. הייתי צריך להסביר את המצב ולהגיד להם שאנחנו לא עוזבים אותם וממשיכים לתמוך בהם".

הדיון העיקרי בישראל כיום סביב משבר הקורונה הוא האם להטיל סגר מוחלט על המדינה כדי למנוע את המשך ההדבקות ולהקל על מערכת הבריאות להתארגן ולטפל בחולים, או מנגד להמשיך בשגרה מסוימת כדי לא לפגוע באופן אנוש בכלכלה. בהקשר הזה אומר השגריר אידר כי באופן אישי הוא "תומך חד-משמעית בהטלת סגר מוחלט ומיידי, גם במחיר של שיתוק הכלכלה". לדבריו, "סגר אפשר לשחרר בשלבים לפי הצורך בהמשך, אבל החיים יותר חשובים כרגע מכל דבר אחר. אנחנו בעיצומה של מגפה עולמית וצריכים להישמר ולהישאר בבית, גם כאן וגם בישראל, בתקווה שנצליח כמה שיותר מהר לחזור לשגרה עד כמה שניתן. בכל מקרה אני סומך על ראש הממשלה והצוות הרציני שסביבו שיקבל את ההחלטות המתאימות".

מה הלקח שישראל ומדינות אחרות יכולות ללמוד מהמשבר באיטליה?

"אני נמצא בתפקיד רגיש ולא יכול לספר על הכל, אבל אנחנו בהחלט מעבירים לירושלים את הממצאים ואת ההתרשמות שלנו ממה שקורה פה. אם יש לקח אחד גדול שצריך ללמוד מאיטליה זה שחייבים להקדים בקבלת ההחלטות גם הם הן קשות. צריך להקדים מראש את האירועים ולא רק להגיב אליהם. לקח חשוב נוסף הוא שאדם אחד צריך לקבל בסופו של דבר את ההחלטות, ולא כמה אנשים שכל אחד מושך לכיוון שלו".

זה בטח לא מה שדמיינת שתעשה בתור שגריר ברומא

"ברמה האישית, עם כל הקושי והגעגועים הביתה, אני מרגיש כאן כשליח ציבור. לא באתי לכאן כאדם פרטי, ועכשיו זקוקים לי יותר מתמיד – גם מדינת ישראל וגם השליחים והקהילות שנמצאות פה. ברור שאף אחד לא היה יכול לדמיין שזה מה שיתרחש, אבל אני אדם מאמין ואני חושב שאתה לא מגיע במקרה למקום כלשהוא. במובן מסוים, אני מרגיש שהמצב בחר אותי. המאבק הזה מוציא פה מכולנו כוחות מאוד חזקים כדי להתמודד ולעשות דברים שבשגרה אולי לא היינו מצליחים. אני באמת מרגיש שאנחנו עושים דברים משמעותיים".

איך אתה רואה את איטליה מתאוששת מהמשבר?

"גם אם המצב כאן יירגע בהמשך משבר הקורונה זה לא משהו שייעלם בבת אחת. אני חושש שעלינו להיערך לעוד כמה חודשים לא קלים. אחד הדברים ששמתי לב אליהם מאז שהגעתי לאיטליה הוא שלא רואים ברחובות הרבה ילדים. זו מדינה שיש בה הרבה זקנים, והרבה מאוד משפחות אין יותר מילד אחד. אני מקווה שאולי דבר טוב שיצא מהמשבר הזה הוא שנראה "בייבי בום" חדש באיטליה שיביא הרבה ילדים".

גם מדינות אחרות ביבשת חוות זעזועים קשים

"אני סבור שמשבר הקורונה התחיל תזוזה של לוחות טקטוניים גיאו-פוליטיים גדולים גם בעולם המערבי וגם מחוצה לו, והגלובליזציה של המגפה פוררה עוד יותר את הסדר העולמי הישן. תראה מי נרתם כדי להציל את איטליה עכשיו: רוסיה וסין שלחו מטוסים עם אספקה וציוד, קובה שלחה רופאים. מצד אחד יש תחושה שכולם שותפים לאותה הצרה, אבל מנגד אני חושב שהקורונה מספקת איזשהו חיזוק לרעיון הלאומי, ופתאום האיטלקים רואים שהם קודם כל איטלקים לפני שהם אירופאים. אפשר לראות את זה גם במדינות אחרות ביבשת שרובן סגרו את הגבולות. שוחחתי עם מושל לומברדיה לפני מספר שבועות ושאלתי אותו אם הוא פנה לנאט"ו כדי לבקש סיוע חירום. הוא אמר שזה לא עלה בדעתו אפילו. המחשבה שאיטליה קודמת לכל עומדת לכאורה בסתירה לרעיון האיחוד האירופי שצמח אחרי מלחמת העולם השנייה ודגל בהורדת הגבולות. אני לא חושב שהאיחוד יתבטל עכשיו, אבל המשבר בהחלט יחדד את ההבדלים בין המדינות השונות".

הכלכלה האיטלקית תהיה יכולה להתאושש באמת ממכה כזאת?

"כמו כל מדינה שנכנסת למשבר, גם הכלכלה כאן כמעט נעצרה לחלוטין. אבל משברים הם כמו קפיץ שנדרך כל הזמן ובסוף הוא משתחרר, כך שסביר להניח שנראה בהמשך התאוששות כלכלית יחד עם שאר העולם שיצטרך לשקם את עצמו. את כל הביקורות והחקירות אפשר להשאיר להמשך, ובינתיים נצטרך להרגיל אנשים לחזור להיות תיירים במדינה היפהפייה הזאת. מכאן אני רוצה גם לאחל לכולם חג חירות כשר ושמח, ומקווה שרוח החירות שפסח מביא תנשב בכל העולם".