חשוב לסייע כספית לאזרחים שנפגעו מהמשבר, אך יחד עם חזרה הדרגתית לעבודה בכפוף להנחיות הבריאות ובהתאם להכלת הנגיף
בעיצומו של משבר הקורונה ומול החשש מהחרפת המשבר הכלכלי שהגיע עמו, ממשלת ישראל פרסמה תוכנית סיוע לאזרחים בהיקף של 80 מיליארד שקלים, המהווים כ-5.7% מהתוצר. לשם השוואה, תכנית הסיוע של ממשלת ארה"ב עומדת על טריליון וחצי דולר שהם כשבעה אחוזים מהתוצר. תוסיפו עוד חצי טריליון דולר ערבויות ומגיעים לכ-10% מהתוצר, קרוב לכפול מהיקף התוכנית של ישראל במונחי אחוז יחסי מהתוצר.
תוכנית הסיוע הישראלית כוללת בעיקר הלוואות, דמי אבטלה גם לאנשים שהוצאו לחל"ת, פיצוי לעצמאים ודחיית תשלומים. התוכנית תחייב גירעון עצום בשיעור של 8%-9% לפחות, שנשלם אותו אחר כך בריבית דריבית. בכל הזמן הזה, שלל פוליטיקאים ישראלים אחרים מציעים בנדיבות בטוויטר סכומים גבוהים הרבה יותר, כי הכי קל להיות פופוליסט כשלא אתה זה שצריך להביא את הכסף ולשאת בתוצאות.
צריך להבין שישראל נכנסה למשבר הזה במצב כלכלי מצוין עם צמיחה של 3.5% ושיעור אבטלה שנע בין 3.9% ל-3.4%, מצב שמוגדר כמשק בתעסוקה מלאה. במצב כזה, מעמד הביניים היה אמור לחסוך, לצבור הון ולהגיע למשבר עם רזרבות שיספיקו לימים קשים, בוודאי לחודש ללא עבודה. זה נכון שצריך לעזור לאוכלוסיות נזקקות ובוודאי לעסקים שנקלעו לקשיים עקב הוצאות קבועות גבוהות וצניחה בהכנסות. על הציבור כולו צריך להקל עם הלוואות ודחיית תשלומי מיסים, אבל לא מעבר. חשוב לזכור שהכסף שניתן היום לציבור הוא למעשה כסף של הציבור. אין ארוחות חינם. וחשוב לזכור דבר נוסף: למרות הצמיחה הכלכלית החזקה שחווינו בשנים האחרונות, שר האוצר כחלון פיזר כספים ללא אבחנה על תוכניות "נטו" והגרלות 'מחיר למשתכן', ושאר מבצעים פופוליסטיים. אם היה לנו שר אוצר אחראי יותר בחמש השנים האחרונות, אולי היו לנו עכשיו יותר רזרבות לטובת מענקים לאוכלוסייה הנזקקת.
ואם כבר עשינו השוואה לארה"ב, יש הבדל גדול בינינו לבינם. הם עדיין בשלב הניסיונות להשתלט על המחלה, והאור בקצה המנהרה שלהם מעומעם ורחוק מאוד. בישראל המצב עדיין בטוח יחסית מבחינת השליטה בקורונה, וגרף ההדבקות נמצא במגמת התיישרות. בהנחה שהסגר הנוכחי יימשך ואף יוחמר, ניתן יהיה לחזור בהמשך לעבודה באופן הדרגתי ותחת פיקוח, כפי שנעשה במדינות אחרות בהן הושגה שליטה על התפשטות הנגיף. לכן אם נחזור לפעילות הדרגתית במשק מיד לאחר חג הפסח, המצב הכלכלי יהיה בשליטה. הבעיה האמיתית תהיה אם המשק יושבת לחלוטין למשך מספר חודשים, אז אנחנו עלולים להיכנס למצב של גירעון בלתי נשלט והתדרדרות למיתון כבד. לכן המשאבים העיקריים צריכים להיות מושקעים בחזרה לעבודה ולפעילות העסקית.
שר הביטחון נפתלי בנט כתב תוכנית מסודרת לחזרה לפעילות עסקית מיד לאחר החג. גולת הכותרת שלה היא הגדלת כמות בדיקות הקורונה היומיות ל-50 אלף ושימוש באמצעים טכנולוגיים לאיתור חשדות הדבקות, דבר שיאפשר לזהות את חולי הקורונה ולבודד אותם כדי לשמור על שאר הציבור במקום להמשיך לבודד את כולם. עלות התוכנית של בנט זניחה יחסית לתמיכות שיעלו הרבה מעבר לסכום של 80 מיליארד שקלים אם המצב ימשיך. לכן הממשלה חייבת להכין תוכנית רצינית לחזרה לעבודה מיד אחרי החג, על בסיס העקרונות של בנט ובעיקר הכנה להגדלת כמות הבדיקות קורונה היומיות.
במקביל, משרד הבריאות צריך לקבוע הנחיות מתאימות וחובות זהירות, כמו למשל בדיקת חום בכניסה למקומות העבודה. חברות עתירות כוח אדם יעבדו במשמרות כדי לרווח את המרחק הפיזי בין עובד לעובד, כמו שכבר קורה בחברות טכנולוגיה רבות. מסעדות יחזרו לבצע שליחויות ויוכלו לקבל סועדים, כשצוות המסעדה עובד על פי הוראות משרד הבריאות בכל הקשור למרחק והיגיינה. הקניונים ייפתחו בהתאם להגבלות כמו בדיקות חום וחובת חבישת כפפות ומסכה. בתקופה הראשונית אנשים בני שישים ומעלה עדיין יישארו בבתיהם, ויציאתם תיעשה בהדרגה ותוך בחינת ההשפעה והסיכון על בריאותם בזמן אמת.
אלו כמובן רק דוגמאות. אנשי המקצוע יקבעו את הקצב והקריטריונים על פי הנתונים שבידיהם ויתקנו בהתאם לצורך, אבל הכיוון ברור: תוכנית חזרה לפעילות עסקית מיד לאחר החג חייבת להיות הבסיס לפעילות הממשלה במשבר הזה. זו הדרך היחידה לצאת מהמצב הכלכלי שנקלענו אליו במינימום עלויות, מינימום נזק ומקסימום רווח ובריאות למדינה ולאזרחיה.
ארז צדוק הוא בעלים ומנכ"ל של חברת 'אביב ניהול קרנות' המשקיעה בחברות ישראליות שמתנהלות בהוגנות, ושותף ויו"ר ב'אדווה אוצרות מהטבע' המייצרת קוסמטיקה טבעית בהרי בנימין.
לאזרחים הון צבור – נו באמת?
———————————
במאמר ירדתם על שר האוצר כחלון ומחיר למשתכן.
האמת היא אחרת והיא שבישראל בועת נדלן הרסנית שמשתוללת 11 שנים ופער בין דורי בין דור ילידי שנות ה-80 שנאלצו לקחת הלוואות עתק לטובת דיור אל מול מי שנהנה מכל השפע הזה ואלו ילידי שנות ה- 30-40–50-60 המשק הישראלי ביצע חתוך חד בין אלו שנולדו בזמנים בהם רצו שליהודי תהיה קורת גג מעל ראשו ולכן הדור שבגר בשנות ה- 60-70-80 יכול היה להנות מדירות וצמודי קרקע במחירים של עד 40 משכורות חציוניות ועד חינם או חצי חינם ביו"ש או בגליל \ גולן \ נגב \ ערבה.
אני מסכים ששר האוצר כחלון שפך עשרות מיליארדים על ותיקי המשטרה והפנסיות שלהם.
שוב אנחנו מגיעים לחלוקה בין מי שנהנה מקביעות בשוק העבודה או קביעות דה-פאקטו, פנסיה תקציבית כל חודש לצד מאות אלפים שעובדים בעבודה אחרת. יש לנו צבור גדול שמקבל 60-70-80,000 ש"ח בחודש לאחר שהיה במשרה בכירה עם קביעות בצבא, מערכת משפט, רשות שדור וכ"ו.
ה- 60-70 אלפים כל חודש הם כסף שדרוש כאן ועכשיו, מה יקרה אם שופט עליון בגמלאות או רעייתו הצעירה אחריו יסתפקו ב- 15,000 ש"ח בחודש והשאר ימוסה? האם זה כסף שנחסך?
ברור שכל עוד הדור של נתניהו, גנץ, אהוד ברק, בוגי יעלון, אשכנזי, ציפי לבני ואהוד אולמרט בהגה השלטון אף אחד לא יגע בכסף הגדול הזה שהמדינה גוזרת מהכנסות של המשק היום ומעניקה סכומים מאוד גדולים לדור שפרש וחלקו עובד במשרה בכירה אחרת.
בועת הנדלן בעקבות ירידת הבורסות יצרה אינפלציה – אבל לא אינפלציה נמדדת. מחירי הדירות לא נכללים במדד וזו ההוצאה הגדולה ביותר של משק בית צעיר.
כשבמדד המחירים לצכרן מודדים טיסות לחו"ל, טלויזיות, נופש, ומחשבים מקבלים אינפלציה אפסית – אבל אלו מוצרים שניתן לדחות את רכישתם לעוד חודש או עוד חודשיים או שלושה. לשלם שכירות או משכנתא חייבים כל חודש והתשלום אוכל עד 70% מהתקציב המשפחתי בתנאים רגילים.
לא מעטים במדינת ת"א משלמים משכנתא של 6,000ש"ח או 5,000 ש"ח שכירות.
לא מזמן פורסם כי הבנקים הציעו לשחות תשלומים ב- 3 חודשים שהתשלום עליהם בריבית דריבית קרי מי שכרגע במצוקה יהיה במצוקה גדולה יותר בעתיד.
הרבה מאוד מילידי שנות ה- 80-90-2000 פוטרו או בשם המכובס הוצאו לחל"ת. דמי האבטלה יממנו להם כמה אלפי ש"ח – חלקם שנזקק למשכנתאות גדולות בגין שכר גבוה בצרה צרורה. אין להם חסכונות אלא רק חובות. על מנת להראות "הון עצמי" חלקם לקח הלוואה על חשבון קרן הפנסיה או ההשתלמות. חלקם האחר לווה מכרטיסי האשראי בריבית גבוהה.
אפשר לאמר שהם לא אחראיים – אבל מי שאשם הוא מי שהתיר למחירי הדירות להכפיל ויותר במרכז הארץ ועד פי 4-5 בפריפריה הרחוקה. מי שאחראי הוא מי שהתיר לדור המבוגר יותר זה שהיה בעל נכסים לרכוש עוד ועוד נכסים ולפוך את הדור הצעיר לשוכר קבוע גם אם שכרו ברוטו הוא 25,000ש"ח בחודש ללא קביעות. הדור הקודם זה שהחזיק בפנסיה צבאית מובטחת לווה כנגד תשלומים עתידיים שידע איך לשלמם על בסיס פנסיה תקציבית.
מעניין מה דעתם של שופטי בג"ץ דהיום שבטלו את חוק דירה שלישית בגין פרוצדורה ורואים את מאות האלפים שלא ישנים בלילות בגין חובות העתק.
מחיר למשתכן הגיע מאוחר מדי, במקום "דירה להשכיר" של שר האוצר יאיר לפיד היתה צריכה להגיע התוכנית שהציע דירות לזוגות צעירים בהנחה על מחיר השוק. במקום זאת דירה להשכיר היא דרך לשעבד את הצעירים גם אם שכרם גבוה להון. כשרואים את לפיד שהיה פרזנטור של בנק הפועלים וכתב בידיעות אחרונות ברור ההקשר ואיזה אינטרס הוא לכאורה מייצג. אם לפיד סובר שמחירי דיור שעולים בקצב של 10-15% כריבית דריבית משרתים את דור הזוגות הצעירים זכותו להאמין כן – אני סובר שמדובר בפשע.
לא לשכוח שכל הבעיה הזאת של בועת נדלן אימתנית גודלה בימיו של רוה"מ נתניהו – הוא נושא באחריות הישירה של מאות האלפים שלא ישנים כעת בלילות.
זו דעתי.
כבן לאותו דור שלטענתך סובל כלכלית אני יכול לומר לך שגיבבת פה הרבה אמת והרבה שטויות. אנסה להפריד קצת:
שפיכת כסף על המשטרה וכו' והבעיה עם מי שנהנה מקביעות-מסכים.
הבעיה עם הדור בשלטון-רק שגנץ ולבני לא מבוגרים משמעותית מלפיד וכחלון. זה אותו דור. וגם כשיתחלף הדור, אם לא יהיה שינוי אז שוב ישבו שם אנשים שהסתדרו בינתיים וחזרנו לאותה בעיה.
הוצאות מיותרות-צודק! אבל אם לשפוט לפי הסביבה הקרובה שלי(חברי מהתיכון ומהצבא) נסיעה לחו"ל אחרי הצבא היא עדיין הוצאה שכיחה להחריד. פלא שרבים מבני דורי לא מצליחים לשמור על הון עצמי? ועוד לא דיברנו על הרצון התמוה לגור במרכז(טוב, סטודנטים די תקועים עם זה אבל אחר כך אפשר לעזוב) וכמות המותגים.
ת"א באמת הפכה לעיר שצעירים לא צריכים לחלום אפילו על לגור בה-אבל מה הבעיה עם זה? מי אמר שכל עיר צריכה להיות גם לצעירים?
וכאן אני מגיע לאשמים האמיתיים-השמאל. מחיר הוא עניין של ביקוש והיצע. את הביקוש אי אפשר לשנות אבל את ההיצע-כן. איך אפשר להוסיף דירות? מתברר שאיפה שאפשר לבנות כבר בנו(זו הסיבה שפיתחו את הפינוי-בינוי, כדי לנצל שטח שכבר בנוי) אלא שיש עדשיין המון שטח שמוגדר כשטחים ירוקים או כ'מעבר לקו הירוק' וכמובן שהשמאל מונע בניה בשניהם. אפשרות אחרת היא לצמצם את כמות הבניה הצמודת-קרקע אבל שים לב מי גר במקומות כאלה: קיבוצים, מושבים(שניהם מקושרים מאוד בשמאל) ומיעוטים דוברי ערבית(השמאל לא יתן לקדם מדיניות מוכוונת מגזרים כאלה גם אם הדרוזים מתלוננים שאין להם בניה חדשה כי הם מתעקשים על הנקודה הזו בדיוק…).
אגב, חוק דירה שלישית היה פופוליזם טהור. הרי מעבר להבטחה לא היה דרך ליישם אותו-כמה קשה לדעתך להעביר דירות שרשומות על שמך להיות על שם האישה ו/או הילדים? לא היה נותר באמת ממי לגבות בלי שהמדינה היתה משיגה שום דבר בדרך.
מצד שני, כפי שפורט באתר הזה כבר בעבר-תכנית מחיר למשתכן יוצרת בעיות רבות שהופכות אותה לספק משתלמת.
לדוד,
יש דברים שאני מסכים ויש שחולק.
א) בפוליטקה, בצה"ל, במערכת המשפט יש חתוך גלאי בין הזכאים לפנסיה תקציבית – בעוד לא הרבה שנים יהיו לנו פנסיונרים עשירים ודור שלא זכאי לכל ההטבות הללו ולכן באותו הרגע זה יקוצץ מיסואית.
ב) לעניין סטודנטים, אתה טועה ובגדול. סטודנטים יכולים ללמוד בכל הארץ הבעיה היא מקומות העבודה בשכר גבוה יחסית.
ג) כפועל יוצא, מדינת ישראל רכזה את המשרות המכניסות שלה בעיקר בשפלת החוף מרשל"צ בדרום עד נתניה בצפון, מהים ועד כפ"ס במזרח – זו הקוביה בה מרוכזות מירב המשרות.
ד) הצפון, הדרום, ירושלים ננטשות כי הצעירים עוברים למדינת ת"א ומחלישים את הפריפריה.
ה) אם היית מספר שהדיור התייקר במרכז – הבעיה שהמחירים במרכז הכפילו את עצמם בפריפריה המחירים בין שלשו לרבוע את עצמם.
ו) עלות הבניה רק ירדה – לדוגמא הבטון מהווה רק 1% ממחיר הדירה.
ז) הפתרון הוא בניה מסיבית על בסיס "פנוי בנוי" – בכל הארץ כולל בישובים הערביים – האוכלוסיה בישראל תכפיל את עצמה בתוך עשרים שנה.
ח) הפתרון הוא הערבת חברות היטק, R&D, ביוטק, מחקר רפואי לפריפריה וירושלים. אני מברח על העלאת מכלל יהודה ושומרון לאוניברסיטת אריאל.
ט) דרושה רק החלטה והמחירם ירדו, הבעיה שיש הרבה גורמים כמו הבנקים שיש להם אינטרס הפוך.
הפיסקה האחת לפני אחרונה מטרידה אותי מעט כי היא מתעלמת מהפיל שבחדר-מערכת החינוך והמעונות.
ילדים הם בעלי סיכון אפסי להידבק ולהדביק בקורונה ומצד שניהם בעלי יכולת להפריע מאוד למי שעובד מהבית ובכך להזיק למשק.
לכן נראה לי מאוד תמוה שמערכות אלו היו מהראשונות שהמדינה סגרה במקום להיות האחרונות ואני מקווה שיהיו הראשונות שיפתחו מחדש.
פעמוני הקורונה לחברה ישראלית הם חד משצמעיים. אי אפשר לשרוד אם חלק מהחברה לא מקשיב ומתאלם מהרוב. גם אי אפשר להתנהג כאילו זה עיסקהם הפרטי. כי בסוף זה מגיע לאותם בתי חולים, לאותו התקציב ובעית הגטו הופכת לבעית כולם. אם נלמד משהו מהמתרחש זה צורכך בעמדה פוליטית ציבורית שתוביל לאיחוד מנטלי,תרבותי וסוציאלי של החברה. לצימצום ממשי של הפערים אשר בארץ מבוססים לא במעט על תקציב ציבורי, לפטרון ביית דיור שיחייב מספר מטרים מינימלי רכאוי למחית אדם, להגבלת מספר ילדים במשפחה , לחינוך ממלכתי מחוייב במקום היתרים לחינוכים פלגניים כתחליף ועוד . בקיצור כור חיתוך לאומי. אחרת בפעם הבאה כאשר במקום קורונה הסלחנית תבוא משהו שדורש פעולה משותפת של כולם אולי נוזיל דימעה מרה.