על פסלים ומרגלים: רוח הקומוניזם שוב רודפת את אירופה

12 תגובות למאמר

1. "אז מה יש לצ’כים נגד קונב? ב-1956 הוא הוביל את דיכוי המרד ההונגרי; ב-1961 הוא הוא עמד בראש הצבא הסובייטי במזרח גרמניה בזמן בניית חומת ברלין; ב-1968 הוא יזם את חיסול ‘האביב של פראג’. בקיצור, אתם מכירים את הטיפוס."
   טוב, אין לי שום חיבה לקומוניזם או לברה"מ, אבל חשוב להזכיר שאיוון קונייב היה גנרל חשוב ורב הישגים שלחם נגד הנאצים בקרבות מרכזיים מ 1941 ועד 1945.
   אני מניח שהוא לא היה צדיק, אבל מה שמגיע – מגיע.
   ראו למשל כאן:
   https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9F_%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%91
   או כאן:
   https://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-25300-PreYaan,00.html

   הגב

   1. אני בטוח שגם בני סלע עזר למישהו/י בחייו.

      במעשיו ב-61 ו-68, התנהג קונב בדיוק כמו אלה, אותם הוא ניצח ב-45.

2. לצערי לא היה אפשרי למגר את גרמניה הנאצית על ידי ישיבה ידידותית על כוס קפה. רק כוח והרבה כוח הייה אפקטיבי. מרשל קונייב היה רחד האחראים להפעלת הכח הזה. וכולנו חייבים הרבה לברית המועצות על שפטרה אותנו מהשרץ הנאצי. אשר להבדל בין ברית המועצות וגרמניה הנאצית – הוא ברור וידוע. גם לדיקטטורות יש דרגות שונות של רשע וגרמניה הנאצית עלתה על כןלם. ולא רק בגלל השואה.

   הגב

   1. איזה יופי לך אדון "מישהו" שבשבילך ההבדל כל כך ברור וידוע.
      מעניין, שבשבילך 100 מליון מתי בריה"מ מהווים כנראה דרגה נמוכה יותר של רשע.
      הסיבה היחידה שישנם עדיין אנשים שמתבטאים כמוך, ושמישהו בעולם עדיין תומך במדיניות הרצחנית ושמה סוציאליזם, היא שהרוסים הפכו לאויבי הגרמנים בשל בוגדנותו של היטלר. אבל להזכירך, ולזהכיר לכולם, שהם התחילו את המלחמה דווקא בתור בני ברית קרובים ביותר (ריבנטרופ / מולוטוב).
      זה היה נוח לכולם להתעלם מהרשע הבלתי נסבל, ובמקרים רבים הגדול הרבה יותר, של הרוסים בהשוואה לנאצים בשל העובדה שהם עברו צד במלחמה. אבל הם מרושעים לא פחות ויש שיגידו הרבה יותר.
      לטעון כפי שאתה טוען, ועוד בעידן של מידע חופשי כמו שלנו, נובע או מרשע או מבורות היסטורית מוחלטת. ואני מכיר את זה טוב, עדיין מלמדים בפקולטות למדעי המדינה את השקר על "הרשע האינהרנטי" של הנאציזם והפשיזם, מול ה"אצילות שעוותה" של הקומוניזם. זו לא פחות מתמיכה ברצח עם בקנה מידה בלתי נתפס. שניהם רשע מוחלט ושניהם נשענים על דוגמות דומות מאוד ופרקטיקות כמעט זהות.

   2. אוריאל, מאד חם היום.
      שב בצל, שתה כוס מים וקח נשימה עמוקה.
      לא כל מי שמציין הבדלים בין הנאצים לסובייטים הוא קומוניסט או מעריץ של סטאלין.
      אפשר גם להאמין בכך שמדובר על שני סוגים של רוע מתועב, ועדין האחד גרוע ממשנהו. אם אתה יהודי זה נשמע אפילו עוד יותר הגיוני לחשוב בצורה כזו.

   3. נו, נהדר אתה, והפעם אפילו לא טרחת לכתוב את הפסבדונים הריקני "מישהו".
      אז אני אשב לי בצל, עם כוס מים צוננים, ואמשיך להצביע על חברים עם מצפן מוסרי שבור, שמהללים שטן אחד ("…כולנו חייבים הרבה לברית המועצות") רק בגלל שבנקודה מסוימת בהיסטוריה, ככה במקרה, הוא היה נגד שטן אחר, לא חשוב מה היה לפני, תוך כדי או אחרי.
      ואני אמשיך להצביע על הרשע האינהרנטי שבתיאוריה ובפרקטיקה של הקומוניזם והסוציאליזם, ושל אותם אלה שמנסים לדחוף לנו אותם בגרון מתוך הצדקות מתועבות ומוסר יחסי. 100 מיליון נשחטים הם ראיה מספקת.
      ואמשיך להזכיר כי הרשע של בריה"מ לא נמחק לשניה אחת רק בשל העובדה שסייעה בהפלת הנאצים. ולא מגיעה להם מדליה רק משום שהיו פחות יעילים בהשמדת יהודים, כי רצון היה גם היה. ולא נשכח מה המקור של "הפרוטוקולים של זקני ציון" הידועים לשמצה. ולא נשכח את הפוגרומים. ולא נשכח את קברי האחים.
      הצלת היהודים היתה תוצאה מקרית, ברוב המקרים בלתי מכוונת, של תבוסת הנאצים. לא מטרת המלחמה בהם, אפילו לא לשניה.
      אבל בנחת, עם כוס מים צוננים, כי חם היום. ואם אני חושב בהגיון, אז מידת יהדותי לא צריכה להעלות או להוריד מן המסקנה.

   4. אוריאל, למרות שאני לא מסכים איתך בענין היחס לברה"מ, אני אוהב מאד לקרוא את תגובותיך שהן גם חדות וגם כתובות היטב.
      ועכשיו לעצם הענין: הפעם פישלת היסטורית.
      את הפרוטוקולים של זקני ציון חיברו באוכרנה, המשטרה החשאית הצארית, כעשרים שנה לפני עליית הקומוניסטים לשלטון ברוסיה והפיכתה לברה"מ.
      זה לא אומר שבברה"מ לא הייתה אנטישמיות, וזה לא אומר שהקומוניזם אינו סוג של רשע.
      עדין אני מחזיק בדעתי שבהשוואה בין הרשע הקומוניסטי לרשע הנאצי – הרשע הנאצי גרוע יותר.

   5. צודק לגמרי ולא דייקתי בדבריי וכוונתי. אז נדייק עכשיו:
      אמנם הפרוטוקולים נוצרו כידוע לפני בוא הקומוניסטים, אך הם שואבים מאותה באר מורעלת, וגם נעשה בהם שימוש מאוחר נרחב על ידי הקומוניסטים, למעשה עד היום ויש שיאמרו במידה רבה יותר מהמשטר הצארי. "חבוט ביהודי" היא עדיין הצהרה המצליחה למשוך תשומת לב מנושאים אחרים. למשל, את מחיר ההשפעה של המדיניות של בריה"מ בעולם הערבי אנחנו גם משלמים עדיין.
      אז לתת איזשהי הנחה לבריה"מ כי עזרה נגד הנאצים, ועוד לומר שהם רשעים פחות מהנאצים, זה בערך כמו לומר שהוויזיגות ניסה לערוך את ראשך בחרב בדיוק כאשר הקוזאק ניסה לעשות זאת עם גרזן וחסם את המכה. אז מה, הקוזאק פחות רשע מהוויזיגות? או אולי הגרזן פחות רשע מהחרב? זה תרגיל באנטי מחשבה. וזו הנקודה שלי. ואין בדוגמא משמעות לכך שהוויזיגות והקוזאק שייכים לעידנים היסטוריים אחרים. במידה רבה, הם דווקא לא.
      זהו מזל היסטורי שהיטלר בגד בסטלין וגרם לו להחליף צדדים. שום תודה לא מגיעה לבריה"מ על העניין הזה משום שהם יצאו להגן על עצמם, לא עלינו ולא על העולם החופשי. לא מאהבת מרדכי אלא משנאת המן, פר-אקסלנס. ומלבד אנחת רווחה וניגוב הזיעה הקרה מהמצח על ההצלחה ברגע האחרון, אני לא נותן להם שום הנחות.

3. אני מודע היטב לפשעים הנוראים של המשטר הקומונסטי. מהמליוניפ שנמקו בגולאגים ועד להרעבה ההמונית ורציחתם של מליוני איכרים אוקראינים. אני גם מסכים שהרוסים הם אנטישמים לא קטנים בעצמם. אבל מה לעשות ולהיסטוריה יש חוש הומור מוזר. ואנחנו עדיין חייבים תודה למליוני החיילים הסוביטים שנלחמו ושילמו בחייהם. לולא הם כולנו לא היינו נולדים בכלל ובירושלים היה יושב גאולייטר גרמני. וכל העולם היה מתדרדר לימי ביניים חדשים.

   הגב

   1. אומרים שראיה בדיעבד היא 6:6. לאור תגובה זו, אני לא יודע מה אמינות האמירה.
      וכך למה, משום שאין לדעת ולעולם לא נדע מה היה קורה לו היה קורה או לא היה קורה. ומה אם אחד מעשרות נסיונות ההתנקשות בהיטלר היה צולח? או הנסיונות נגד סטלין? ומה אם היו מורידים את היטלר ב-36, כשעוד היה לו רטוב מאחורי האזניים ועדיין לא החליט סופית על צורת השפם? ומה אם הקוף מימין דווקא היה מצליח ולא זה שמשמאל, איפה היינו היום? ומה אם לסבתא שלי היה מנוע היתוך קר המאפשר תנועה בין כוכבית?
      ואם רוצים להוריד את הדיון לרמת החייל שנלחם או לא נלחם, אז אפשר גם לדבר על אותם חסידי אומות עולם שכנגד הסיכויים וכנגד הסביבה וגם כנגד האינסטינקט הפנימי שלהם מצאו אנושיות בליבם, ועשו גבורות. אבל אנחנו מדברים על משהו אחר – על נסיון לנקות, אפילו במעט, את הפשעים של הסובייטים בעקבות נסיבתיות גרידא. ונגד זה אני יוצא.
      כי אסור לשכוח לרגע אחד, שבריה"מ לא יצאה לשחרר את העולם מהנאצים, אלא לכבוש אותו עבור עצמה. וזו היתה התכנית מלכתחילה, רק שהדברים התגלגלו אחרת. ומהרגע שפותחים סדק לסובייטים, הם מיד חוזרים, ואני מעדיף שלא נפתח.
      אז לא, אני לא מרגיש שאני חב תודה לבריה"מ. לחיילים הגיבורים? בהחלט. רק שזה דיון פחות מעניין לדעתי, וגם ככה אף אחד אף פעם לא שאל אותם, את המסכנים. במידה רבה, הם יכולים להימנות בין הנשחטים.

4. זה שפוטין הוא איש קשה ואכזר
   זה ברור
   זה שמדי פעם הוא מחסל מתנגדים – גם מחוץ לרוסיה
   גם זה ברור
   זה שיש וויכוחים מאוד אמוציונאלים
   על מה שקרה בעבר
   גם זה ברור.
   אבל מכאן ועד לקרוא לזה מלחמה קרה
   המרחק עצום ורב.
   היום איש במערב או במזרח לא חושש
   שמחר בבוקר תהיה מלחמה גרעינית בין
   רוסיה לארצות הברית.
   וד"ל

   הגב

   1. נכון שבאירופה אין חשש לאנשים .
      אבל דווקא חולשת רוסיה ועליונותה המוחלטת
      של ארהב עלולה לגרום למלחמה גרעינית.
      הרי אם תהיה התנגשות בין צבא ארהב וצבא רוסיה בסוריה או במדינה שלא בגבול רוסיה אזי צבא ארהב ימית את הצבא הרוסי כקיסמי שיניים
      מה שיביא להתדרדרות וחשש ללחימה טוטאלית.
      לעחמת זאת בעבר כשבריהמ היתה חזקה יותר
      וכשווה לארהב הסכנה היתה פחותה.עלומר שבירת המשוואה גורמת לסיכון יותר גבוה.