"מקווה שישראל תחיל ריבונות ותראה לפלסטינים שהעולם ממשיך בלעדיהם"

השליח האמריקני לשעבר ג'ייסון גרינבלט בכנס 'שורת הדין' על תוכנית טראמפ ותהליך השלום: "אם וכאשר תקום מדינה פלסטינית היא תהיה כזו שלא תסכן את ביטחון ישראל"

ג'ייסון גרינבלט | צילום מסך

בכנס מקוון שנערך ביום חמישי האחרון ביוזמת ארגון 'שורת הדין', ג'ייסון גרינבלט, מי שהיה השליח המיוחד של הנשיא טראמפ למזרח התיכון ומאדריכלי תוכנית טראמפ, שוחח עם נשיאת 'שורת הדין' עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר וענה על שאלות הנוגעות לתוכנית ולמהלך הריבונות הישראלית המסתמן.

לאיזו תגובה ציפיתם מהצדדים?

"כבר מראשית העבודה על התוכנית ידענו כי לא תהיה שום יוזמה שאותה כל הצדדים יקבלו בשמחה. אפילו בתוך החברות עצמן יש מחלוקות על איך והאם אפשר לפתור את הסכסוך, כך שלא ציפינו להתרגשות מיידית והמטרה הייתה ליצור תוכנית מציאותית שאפשר לפחות לדבר עליה".

איך אתה רואה את התגובה הבינלאומית ליוזמת טראמפ?

"בסך הכל הייתה תגובה סבירה ולעתים חיובית ממדינות ערב. אני מזכיר כי שגרירי עומאן, איחוד האמירויות ובחריין נכחו בהשקת התוכנית בבית הלבן, והיו גם תגובות חיובות מחלק ממדינות אירופה ודרום אמריקה. לצערי נראה כי יש חלקים בשאר העולם שתקועים בשיח העבר ועדיין מדברים על "פתרון שתי המדינות" ועל הסדרי ביטחון שישראל לעולם לא תקבל. הם חושבים שאפשר לחזור על המנטרות האלה שוב ושוב וזה מה שיוביל יוביל להסכם שלום. אחד הצעדים החשובים בעבודה על התוכנית היה להסביר לגורמים באזור מה הולך לקרות. פיתחנו עם הצדדים מערכת יחסים טובה, והם מכבדים את העובדה שהיינו כנים ונחושים להביא שלום ולעזור לפלסטינים לשגשג. אני מודה להנהגה שהקשיבה לרעיונות שלנו והייתה מוכנה לפגוש אותנו ולהתקדם בכיוון חיובי".

מחמוד עבאס תקף אותך אישית. האם היית מאוכזב?

"לא הייתי מופתע אבל כן חשתי אכזבה. מסביב לעבאס נמצאים אנשים שלעולם לא יביאו שלום והם רק פוגעים בעם הפלסטיני. אולי תחת נסיבות פוליטיות אחרות הוא היה יכול להשיג משהו טוב יותר, אבל הוא בחר לתקוף את ארה"ב כבר אחרי ההכרה של טראמפ בירושלים כבירת ישראל, וסירב להתקדם בכיוון חיובי. הפלסטינים תקפו את התוכנית עוד לפני שפורסמה ועוד לפני שידעו מה היא כוללת. הבהרנו להם שאנחנו רואים את טובת העם הפלסטיני ולא ניתן להם להרוס שוב ניסיון להתקדמות עבור האנשים בשני הצדדים. הפלסטינים צריכים להבין שאין להם וטו על מה שיקרה לישראלים שגרים ביהודה ושומרון, רק ישראל תחליט על גורלם".

האם אתה מופתע מההתנגדות של חלק מהימין בישראל להקמת מדינה פלסטינית?

"אנחנו מבינים שהחברה הישראלית מפולגת בנושא, אבל גם ראשי ההתיישבות צריכים להכיר תודה לממשל טראמפ. עשינו דברים נהדרים עבור ישראל ואני לא חושב שראוי לתקוף אותנו. אפשר כמובן לא להסכים ואני מבין את הביקורת על מדינה פלסטינית, אבל התנאים בתוכנית להקמת מדינה כזאת צריכים להפיג את כל החששות. הבהרנו היטב שאם וכאשר תקום מתישהו מדינה פלסטינית, היא תהיה כזו שלא תסכן את הביטחון הישראלי, ואם הפלסטינים לא יעמדו בהסכם לישראל יש את הזכות להגן על עצמה".

כיצד לדעתך האיחוד האירופי והאו"ם יגיב לסיפוח?

"קודם כל אני מקווה שישראל תחיל ריבונות, כי זה יראה לפלסטינים שהחיים ממשיכים בלעדיהם. מבחינת האיחוד האירופי הוא זקוק לישראל מבחינות רבות, במיוחד בתחום הביטחון, ואם הוא יעשה משהו דרסטי הוא יצטער על כך. אני מניח שנראה דיונים רבים באו"ם ונאומים מרושעים. זה יהיה בזבוז זמן שלא מקרב את השלום ולא יעזור לפלסטינים. זה רק מרחיק את השלום. גם הטלת סנקציות על ישראל או צעד אחר בסגנון תהיה צעד טיפשי".

מה יקרה לתוכנית אם ממשל טראמפ יוחלף בממשל דמוקרטי בבחירות בנובמבר?

"אני מניח שממשל דמוקרטי עתידי ינסה לדחוק את התוכנית ויגנה את הסיפוח, אבל גם שם יבינו מתישהו שאם ינסו לחזור לצעדי העבר זה יהיה בזבוז זמן ושום דבר לא יקרה. אני אציע להם לקחת את התוכנית שלנו ולשבת עם שני הצדדים בניסיון לקדם אותה".

איך הרגשת בתור יהודי דתי כאשר התנהלת מול מדינות ערב?

"לא הייתה שום בעיה לנסוע ולהגיע למדינות ערב ולרשות הפלסטינית. בהתחלה כתבו נגדנו מאמרים ושאלו למה דווקא יהודים דתיים מופקדים על העניין, אבל בפועל קיבלו אותנו יפה וכיבדו את המנהגים שלנו".

יש רגע מיוחד שאתה לוקח מהעבודה בבית הלבן?

"הרגע המיוחד היה כאשר הנשיא טראמפ הגשים את הבטחתו והכיר בירושלים כבירת ישראל. זה נעשה אחרי תהליך עמוק של חשיבה, והיו אנשים שלא הסכימו והזהירו מפני כל מיני השלכות. שום דבר מזה לא התרחש באמת. היה לחץ בינלאומי גדול מאוד על הנשיא לא לעשות את מה שנדרש על פי החוק האמריקני, אבל לאחר שנתיים וחצי ברור שזאת הייתה החלטה נכונה".

מהם המכשולים העיקריים לשלום?

"מבחינת הצד הפלסטיני אני מנסה שלא להתמקד בהתנחלויות או בסיפוח כי זו לא הסיבה שאין שלום. ההנהגה הפלסטינית מפולגת, והפלסטינים בעזה סובלים בגלל ממשל הטרור הממומן בידי איראן ונחוש להשמיד את ישראל. אם לא נדבר על זה ברצינות לא נגיע לשום מקום. כל עוד הרשות הפלסטינית משלמת למחבלים, שום שלום לא יקרה. איך אפשר לחתום על הסכם שלום עם ממשלה שלא מעריכה חיים וממשיכה בפעילות המתועבת הזאת?

נצטרך למצוא פתרונות מציאותיים לנושאים קשים כמו ירושלים ולסוגית "הפליטים". אם ישראל והפלסטינים יצליחו למצוא ביחד פתרון זה יהיה נהדר, אבל אם מישהו חושב שישראל תפנה עשרות אלפי אנשים מבית זה לא הולך לקרות. שאר העולם לא מבין מה קורה פה ואת הנושאים המשמעותיים, והם קוראים רק חלקי כתבות. הדרך קדימה היא להקשיב, לכבד ולמצוא פתרון מציאותי שלא יסכן את ישראל ויוכל לתת לפלסטינים אפשרות לחיות חיים טובים".

Pulling the Annexation Trigger

As the Israeli government prepares for the annexation of settlements in the West Bank on July 1st, both powerful support and strong opposition arise.Will the new map contest with Trump’s peace plan?What will be the diplomatic consequences of such a controversial action? Will Israel face any sanctions?What are the expected legal ramifications of the government’s plan and how must we deploy to contend with the anticipated fallout? Is the Jewish State in for a long, hot summer?Join with Shurat HaDin and a panel of legal experts on this upcoming Thursday (06/25/20) at 12 PM EDT for a fascinating and insightful Virtual RoundtableList of Participants:• Jason Greenblatt, former United States Special Representative for International Negotiations• Dan Shapiro, former Ambassador of the United States to Israel• Alan Dershowitz, Felix Frankfurter Professor of Law, Harvard University (retired)• Vivian Bercovici, former Ambassador of Canada to Israel• Nitsana Darshan-Leitner, Attorney-at-law, President of Shurat HaDin.

Posted by ‎שורת הדין – Shurat HaDin‎ on Thursday, June 25, 2020

בהמשך האירוע נערך דיון בהשתתפות שגריר ארה"ב בישראל לשעבר דן שפירו, שאמר: "בממשל אובמה החזקנו בעמדה לפיה עתיד האזור צריך להיקבע בשיחות בין הצדדים ולא בצעד חד-צדדי". לדבריו, "הרעיון שישראל תקבע בצעד חד-צדדי את גבולותיה עשוי שלא להתקבל בקהילה הבינלאומית ועשוה להוביל לצעדים חד-צדדיים גם מצד הפלסטינים. אני מודאג גם מהאינטרסים האמריקנים שיפגעו במקרה של סיפוח. אני לא מצפה להתפרצות אלימות אבל אני חושב שבטווח ארוך סיפוח יקשה על ישות פלסטינית להמשיך להתקיים ושיתוף הפעולה הביטחוני יפגע, בנוסף לפוטנציאל לחוסר יציבות בירדן". לגבי היחס של ממשל דמוקרטי עתידי לתוכנית טראמפ, שפירו טען כי "ג'ו ביידן והמפלגה הדמוקרטית הבהירו שהם מתנגדים לסיפוח והם ימשיכו לנסות להגיע לפתרון שתי המדינות".

משתתפת נוספת בדיון הייתה ויויאן ברקוביצ'י, שגרירת קנדה בישראל לשעבר שאמרה: "יוזמת טראמפ לא פחות הוגנת מהצעות קודמות. בסופו של דבר היא אומרת לפלסטינים – תבואו לשולחן המשא ומתן עכשיו, ואם לא תבואו אז אנחנו לא נתנגד לסיפוח ישראלי. יש כאן איתות ברור לפלסטינים שעליהם לקחת אחריות ואי אפשר להמשיך לנצח בעמדת הסרבנות. אף אחד לא רוצה צעדים חד-צדדיים, אבל ההנהגה הפלסטינית הנוכחית פשוט לא מתפקדת. מדוע עבאס לא מגיע לשולחן הדיונים? כי הוא בוחר לעשות את זה. אם היה מרגיש לחץ ממדינות ערב אז אולי היה מבין שעדיף לו לדבר".

פרופ' אלן דרשוביץ התייחס לסוגייה מבחינה משפטית ואמר: "אני לא מאמין גדול בחוק הבינלאומי שמנוסח בידי אקדמאים במגדל השן. תהליך השלום במזרח התיכון לא יקבע בידי הגדרות משפטיות שונות, אלה אולי מעניינות כדי לנהל דיון בכיתה אבל זה לא מה שיקבע. מה שיקבע הן הפעולות בשטח".

בעניין הסיפוח החד-צדדי אמר דרשוביץ כי "כולם היו מעדיפים שיחות בין הצדדים, אבל צריך לזכור שהצעד החד-צדדי הגדול ביותר של השנים האחרונות ננקט בידי ממשל אובמה שהינדס את החלטת מועצת הביטחון שהכריזה על השליטה הישראלית בכותל כהפרה של החוק הבינלאומי". לדבריו, "זה היה צעד הרסני והפסקתי את החברות האישית שלי עם אובמה בעקבותיו. לא היה לכך שום תמיכה בקונגרס או בעם האמריקני, אבל אובמה ניסה לנקום בנתניהו בסוף כהונתו וניסה לכבול את ידי הממשל החדש. לכן אני לא רוצה לשמוע הרצאות מאנשי אובמה על צעדים חד-צדדיים".

לגבי תוכנית טראמפ, דרשוביץ אמר כי "ישראל הסכימה לקבל בעבר את כל תוכניות החלוקה השונות אבל הפלסטינים תמיד סירבו. אם היו באמת רוצים מדינה הם היו יכולים לקבל כל אחת מהתוכניות הקודמות או לפחות לנהל עליהן משא ומתן, אז מה עושים אם הפלסטינים מסרבים לדבר? הגאוניות של תכנית טראמפ נמצאת בגך שהיא מתעלמת ממילים טעונות כמו "סיפוח" או "כיבוש" ומתמקדת בעובדות בשטח. השאלה הבסיסית היא האם החוק הישראלי יוחל על חלקים שבסופו של דבר יהיו חלק ממדינת ישראל בכל הסדר, וגם הפלסטינים יודעים את זה". לדבריו, "אני תמכתי בפתרון שתי המדינות אך אני לא תומך בכך שישראל תסכן את ביטחונה רק כדי לרצות את הפלסטינים. אם מתפשרים אז גם הפלסטינים צריכים לעשות פשרה ולוותר על חלומות כמו 'זכות השיבה', אבל אם הם לא יבואו לשולחן המשא ומתן בסוף הם יפסידו הכל".


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 תגובות למאמר

  1. בדיוק כמו הנסיגות מאזח"ע ומלבנון – הוא חושב שאנחנו מפגרים?

  2. לדעתי צריך הערבים ואנחנו צריכים ללמוד לחיות ביחד.
    האחריות היא על שני הצדדים, אבל לנו יש הרבה יותר כח, לכן יש עלינו יותר אחריות.

    וחוץ מזה המשפט … תראה לפלסטינים שהעולם ממשיך בלעדיהם” מרגיז.
    תחליף פלסטינים בכל קבוצה אחרת כמו דרוזים, יהודים, נשים או נכים
    ותראה איזו הרגשה מגעילה זה יוצר

  3. כוונתי לעניין וויתורה של ישראל במסגרת "תוכנית המאה" על הזכות לריבונות של העם היהודי בחלק משטחי יהודה ושומרון לטובת אותם הערבים המתקראים "פלסטינים" המבקשים להקים לעצמם מדינה שנייה יותר נכון שלישית על שטח ריבוני של העם היהודי במולדתו.
    יש להזכיר כי:
    א. מדינה "פלסטינית" אחת הוקמה עבורם ב-1922 על 78% מכלל השטח שהוקצה בוועידת סן רמו למדינה העתידית של העם היהודי ושמה הוא ירדן שבה הם היוו כ-80% מהאוכלוסייה (ממש כמו היחס בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הערבית בישראל.)
    ב. מדינה "פלסטינית" שנייה הוקמה להם ברצועת עזה ב-2005 (שוב, רצועת עזה כחלק אינטגרלי משטח המנדט הבריטי הייתה חלק משטח המדינה היהודית העתידה לקום עפ"י החלטת ועידת סן רמו שאושררה רשמית וסופית ע"י חבר הלאומים ב-1922.
    ג. מדינה "פלסטינית" שלישית (בקווי 67) הם מבקשים להקים ביו"ש על 22% מתוך אותם 22% שנותרו לאחר הקמת ירדן לעם היהודי מהשטח המקורי (זאת כאשר ב- 22% האלה נכלל גם שטח רצועת עזה).

    חשוב להזכיר כי גם כאשר נציגי העם היהודי הסכימו להקמת מדינת ירדן ב-1922 על השטח של העם היהודי הם לא ויתרו מבחינת המשפט הבינ"ל באופן סופי על ריבונות העם היהודי על השטח הזה:
    הוכנס סעיף שהעם היהודי מוותר על השטח באופן זמני בלבד לעת הזו ושומר לעצמו את הזכות למימוש הריבונות עליו בעתיד.
    רק עם חתימה על הסכם השלום המטופש והמיותר בין ממשלת רבין לחוסיין ב- 26 באוקטובר 1994 מדינת ישראל וויתרה רשמית וסופית במסגרת המשפט הבינ"ל על ריבונותה על השטח שעליו יושבת ממלכת ירדן.

    כעת כאמור, מה שמצופה ממדינת ישראל במסגרת תוכנית טראמפ הוא וויתור נוסף על חלק משטחי יו"ש.
    השאלה מה זה אומר מבחינת המשפט הבינ"ל והאם זהו צעד שאין ממנו חזרה מבחינת הדין הבינ"ל
    על השאלה אין מענה בכתבה.