נציב התלונות על מזוז: "טוב היה עושה לו היה מספק גילוי נאות"

בהחלטה שפרסם ביום חמישי האחרון, נציב התלונות על שופטים אורי שהם מותח ביקורת על שופט העליון מני מזוז על כך שלא סיפק גילוי נאות בעתירה נגד משרד העבודה בה דן, ובו בתו משמשת כעובדת בכירה.

בתלונה שהוגשה על ידי ארגון 'בצלמו' נטען כי מזוז דן בעתירה שהוגשה בינואר 2019 נגד משרד העבודה, בו בתו יעל משמשת בתפקיד ניהולי בכיר כראש המטה באחת היחידות כלפיה הופנתה העתירה. אך למרות זאת, מזוז דן בעתירה וביחד עם השופטים פוגלמן ועמית דחה אותה. הנציב שהם החליט לברר את התלונה למרות שחלפה יותר משנה מן האירוע, וכתב כי "יש לתת את הדעת לחשיבותו של נושא ניגוד העניינים בקרב שופטי ישראל…ומשכך סבורני כי נושא זה הינו בעל חשיבות רבה לאמון הציבור במערכת המשפט". השופט מזוז טען מצדו כי מכיוון שהעתירה לא הוגשה ישירות נגד בתו לא קיימת עילה להימנעותו מלעסוק בה, אך על כך כתב שהם כי "טוב היה עושה השופט לו היה מודיע לצדדים בתחילת הדיון כי בתו היא עובדת בכירה במשרד העבודה".

עוד בהקשר זה ציטט שהם את דבריו של נציב התלונות לשעבר אליעזר ריבלין שכתב כי "האתיקה המקצועית מחייבת את השופט ליידע את הצדדים גם בהתקיים חשש מפני פגיעה במראית הצדק – למשל במקרים בהם קיימת היכרות מוקדמת בין שופט לבין אחד מבעלי הדין". לדברי ריבלין אותם מצטט שהם, "העובדה שיש לשופט קרוב משפחה העובד בפרקליטות המדינה, בפרקליטות המחוז או בעירייה המקומית מחייבת גילוי, כאשר אותו קרוב מועסק במחלקה המטפלת בסכסוך נשוא המשפט".

על פי שהם, מזוז לא עמד במקרה הזה בכלל הנהוג לפיו "אם יש ספק – אין ספק" בקשר לגילוי נאות, אשר לדברי הנציב אם נעשה בדיעבד בלבד "עלול לעורר חששות ותהיות בלב הצדדים". שהם לא נקט בצעדים מעשיים נגד מזוז אך מסכם את דבריו בהבהרה כי "אמון הציבור במערכת המשפטית הינו חיוני…וביתר שאת עת מדובר בהחלטותיהם של שופטי בית המשפט העליון הנתונות מטבע הדברים לתשומת לב וביקורת רבה יותר". לדברי הנציב, כשם שפסיקותיהם של שופטי בית המשפט העליון מהוות "נר לרגלי השופטים" בערכאות נמוכות, "כך גם באשר להחלטותיהם ולאופן ניהול ההליכים".

בארגון 'בצלמו' בירכו על החלטת הנציב ואמרו ל'מידה' כי שהם "מבין את רחשי הציבור שדורש לקבל שקיפות והוגנות גם ממערכת המשפט, קובע חד-משמעית כי שופטים אינם מעל החוק ונוזף בהם על התנהגות לא הולמת או ניגודי עניינים". בארגון הוסיפו כי "נמשיך ונעקוב אחרי התנהלות השופטים כדי שגם הם יבינו שהם אינם מעל החוק. אין כל ספק שאור השמש הינו המחטא הטוב ביותר ולאט לאט הצדק יחזור גם להיכל המשפט בדיוק כמו שנדרש".

"פגיעה בהליך המשפטי"

סוגיית ניגודי העניינים של שופטי בית המשפט העליון נמצאת לאחרונה במוקד השיח הציבורי, בעקבות סדרת תחקירים שפרסמו קלמן ליבסקינד ב'מעריב' וצח שפיצן ב'כאן' ומהם עלו מקרים רבים בהם בג”ץ דן בתיקים בהם יוצגו בעלי עניין אשר השופטים הצהירו במפורש כי אסור להם לדון מולם.

בין היתר חשף ליבסקינד כי נשיאת העליון אסתר חיות הפנתה בעלי דין לגישור אצל חברה טובה, קידמה עוזרת שלה לשעבר לתפקיד שופטת, קיבלה להתמחות בלשכתה בת של ידיד קרוב ואף ישבה בדין בתיקים של חברות אותן מייצג בעלה. השופטת ענת ברון דנה בענייני תורמים למוסד שמנהל בעלה ודחתה תביעות נגד מפעל הפיס שתרם כסף למוסד בראשו הוא עומד, והשופט עוזי פוגלמן הגדיל לעשות כאשר הסיר מרשימת המניעויות את שמה של עוזרת שלו לשעבר כדי שיוכל לדון בעתירה בה הייתה מייצגת.

גם השופט מזוז עצמו עמד לאחרונה בלב סערת ניגוד עניינים, כאשר הוציא צו הקפאה להמשך כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד למרות התבטאויות קשות שהשמיע בעצמו נגד אמיר אוחנה. שר המשפטים לשעבר אף הגיש בחודש מאי ערעור לבית המשפט העליון בו טען החלטת מזוז להמשיך לעסוק בעניין הינה “שגויה” ויוצרת “פגיעה ממשית בטוהר ההליך המשפטי”. לטענת אוחנה, העובדה כי מזוז התבטא בעבר בפומבי לגבי סיטואציה זו בדיוק והביע את עמדתו בשאלה ואת עמדתו לגבי השר “מונעת ממנו לעסוק בה באופן בלתי אובייקטיבי”, ולכן תוהה השר האם “יש אדם אחד הגון שחושב שהעורר (אוחנה) יזכה למשפט צדק אצל השופט מזוז באתן סוגיות בדיוק?”.

השופט מזוז טען שהוא לא דיבר על השר אוחנה ספציפית כשאמר "שר לעומתי". ספציפית, גיא זהר הקשיב – והוא קצת כן#מהצד_השני עם @guyzo pic.twitter.com/cI3ubK5B1j

— כאן חדשות (@kann_news) May 5, 2020

בהקשר זה יש לציין כי ברשימת המניעויות המעודכנת שפרסמה הרשות השופטת לפני מספר שבועות, השופט מזוז לא ציין את בתו או את משרד העבודה בו היא עובדת כאחד מבעלי הדין בהם הוא מנוע מלעסוק. ברשימה אותה ציין מזוז מופיעים ארבעה עורכי דין וקופת חולים לאומית.

סוגיית ניגוד העניינים בבתי המשפט עוררה סערה גם בכנסת בשבוע שעבר, כאשר הצעתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' להקמת ועידת חקירה פרלמנטרית נדחתה במליאה ברוב של 54 מתנגדים מול 43 תומכים. מההצבעה נעדרו 13 חברי כנסת של הליכוד, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו. סמוטריץ' כתב ביום שלישי שעבר כי "מערכת המשפט לא מסוגלת לטפל בזה בעצמה ותפקידה של הכנסת לבקר אותה ולתקן את הדורש תיקון".

השופט מני מזוז מסר בתגובה באמצעות דוברות הרשות השופטת:  "נציב תלונות הציבור על שופטים קבע כי בצדק השופט מזוז לא פסל את עצמו מלדון בהליך ולפיכך השופט לא היה מנוע לכתחילה או בדיעבד. הנציב לא קבע כי עצם העובדה שבן משפחה של השופט מועסק במשרה ממשלתית מחייב את השופט לכלול את המשרד ברשימת המניעויות, אלא נקבע כי בנסיבות כאלה נדרש גילוי נאות לצדדים לגבי ההעסקה האמורה. על כן לא היה מקום ואין מקום גם כיום להכללת משרד העבודה ברשימת המניעויות של השופט מזוז. כמובן שמעבר לחובת הגילוי האמורה, כל מקרה ייבחן לגופו, האם נדרשת הימנעות בשל
זיקה ספציפית".