האם לשכת עורכי הדין תרחיק מבצעי עבירות ביטחוניות?

בית-הדין המשמעתי של לשכת עורכי-הדין במחוז ירושלים ידון מחר (שלישי) בקובלנה נגד שלושה עורכי-דין ממזרח ירושלים שהורשעו בעברות של מתן שירות לארגון טרור, ויכריע האם להשעות אותם מחברות בלשכה ולאיזו תקופה.

הפרשה החלה באפריל 2014, אז הותר לפרסום כי קבוצה של תושבי ירושלים נעצרו בחשד שתמורת תשלום העבירו במשך מספר שנים כספים, מסרים והודעות בין ארגוני הטרור חמאס וג'יהאד האסלאמי למחבלים הכלואים בבתי-סוהר בארץ. מוקד הפעילות היה משרד עורכי דין בשם 'אל-קדס' אותו הקימו האחים מדחת ושירין עיסאווי – עליהם נגזרו עונשי מאסר ארוכים באשמת פגיעה בביטחון המדינה – ובו הועסקו גם עורכי הדין מחמוד אבו סנינה, נדים גרייב ועומאר אסכאפי.

על פי כתב האישום, אסכאפי ערך 22 ביקורים אצל אסירים ביטחוניים בכלא, גרייב ערך 67 ביקורים ואילו אבו סנינה ערך לא פחות מ-520 ביקורים אצל מחבלים כלואים. תמורת העברת מסרים שונים לאסירים, הם קיבלו תמורה כספית מטעם גורמים הקשורים לארגוני הטרור בסך של 600-400 ש"ח בעבור כל ביקור. בבית-המשפט המחוזי השלושה הורשעו, אך נגזרו עליהם עבודות שירות בלבד. המדינה ערערה על קולת העונש, ובית-המשפט העליון קבע במאי 2019 כי לאור חומרת העבירות שביצעו השלושה יש להחמיר בעונשם עם מאסר בפועל. בסופו של דבר אבו סנינה ריצה 12 חודשי מאסר, גרייב שמונה חודשים ואסכאפי שישה חודשים.

גזר הדין לא מותיר מקום לספק. השופטת וילנר מבהירה כי השלושה "שימשו כגורם פעיל בתכנית שתכליתה שמירה על קשר רציף בין הנהגות ארגוני הטרור לבין האסירים הביטחוניים", כחלק מ"מנגנון אינטנסיבי ושיטתי", וכי הם "ניצלו באופן בוטה את מעמדם על-מנת להיפגש עם אסירים ביטחוניים, שלא לשם ייצוג ענייניהם המשפטיים, ובכך מעלו באמון שניתן בהם ובחובותיהם הבסיסיות לשמירה על יושר המקצוע".

למרבה האבסורד, השלושה, שניצלו את מעמדם כעורכי-דין לצורך ביצוע עבירות ביטחוניות, יכולים עדיין לשמש כעורכי דין. בעקבות תלונה שהגישה תנועת 'עד כאן' לוועדת האתיקה של לשכת עורכי-הדין, ביקש בית-הדין המשמעתי להשעות את השלושה לתקופה של עשר שנים. ההכרעה בסוגיה צפויה להתקבל מחר. עו"ד צור פלק, היועץ המשפטי של 'עד כאן', אמר ל'מידה' כי "הניצול הציני שעושים סייעני הטרור בתעודת עורך הדין שלהם חייב להיפסק".

לדבריו, "מעבר להרשעתם של עורכי-הדין בסיוע שנתנו למחבלים להעביר מסרים ולסייע לתשתיות טרור, העובדה שמי שאמון מצד אחד על שמירת זכויות האסירים ומהצד שני משמש כנציג מערכת המשפט בוחר לנצל את האמון שניתן בו בצורה נלוזה צריכה להוביל לדעתי להרחקה לצמיתות מלשכת עורכי-הדין. לא ייתכן שהלשכה תאפשר לעבריינים אלה לשוב ולקבל את האפשרות לבקר אסירים ביטחוניים במסווה של עורכי-דין".

טרור וקשרים עם ארגוני טרור

אין זה המקרה הראשון בו עורכי-דין מעורבים בסיוע לטרור או בקשרים עם מחבלים וארגוני טרור. האחים עיסאווי עצמם היו מעורבים בעבר בסיפור דומה. בשנת 2010 עצר השב"כ את עו"ד שירין עיסאווי כשברשותה סכומי כסף גדולים שיועדו להפקדה לחשבונותיהם של אסירים ביטחוניים, יחד עם מסמכים רבים מהנהגת חמאס בכלא. בהמשך נעצרו עוד מספר מעורבים שהודו כי העבירו לאסירים כספים בסכומים של עשרות אלפי דולרים מדי שבוע מארגוני הטרור ברצועה לאסירים הכלואים בבתי-הכלא בישראל, בסך כולל של מיליוני שקלים. יחד איתה נעצר גם אחיה מדחת, שריצה בעבר עונש מאסר ממושך בשל פעילותו בארגון 'החזית הדמוקרטית', ונחשד כי ביצע את הפקדות הכספים עבור המחבלים הכלואים.

על-פי הודעת השב"כ מאותה עת, עו"ד שירין עיסאווי הייתה "חוליה מקשרת בין כלל הגורמים המעורבים: האסירים בכלא, גורמי המימון ברצועה והסייענים המעורבים בגדה וברצועה". בפעילותה "ניצלה עיסאווי את נגישותה לבתי-הכלא ואת החיסיון המשפטי לו זכתה בפגישותיה עם אסירים, על-מנת לסייע באופן אקטיבי להעברות הכספים וחלוקתם ותוך גביית עמלה". עיסאווי הייתה עצורה גם לפחות פעם אחת במעצר מנהלי. אך למרות כל החשדות החמורים, ככל הידוע שירין עיסאווי המשיכה לשמש כחברה בלשכת עורכי-הדין לפחות עד אפריל 2018 אז הורחקה לתקופה של 42 חודשים. רק בינואר 2019 הורחקה לצמיתות מהלשכה.

האישומים נגד זביידי: עו"ד טארק ברגות, תושב מזרח ירושלים, הואשם בביצוע פיגועי ירי בבית אל יחד עם זביידי. במשך 34 ימי חקירה הוא שתק עד שהתגבשה עסקת טיעון. כשברגות מתחיל לדבר הוא טוען שמה שגרם לו לבצע פיגועים זה "חוסר אמון במערכת המשפט הישראלית". @carmeldangor ב-#חדשותהערב pic.twitter.com/xCDqnTIflS

— כאן חדשות (@kann_news) May 20, 2019

מקרה אחר מהתקופה האחרונה, חמור עוד הרבה יותר, הוא זה של עו"ד טארק ברגות, אשר הורשע בשנה שעברה בתכנון וביצוע פיגועי ירי ביחד עם המחבל זכריה זביידי ונגזרו עליו 13 שנות מאסר. במשך כל הזמן בו תכנן וביצע את שורת הפיגועים שימש ברגות – ישראלי תושב מזרח ירושלים – גם כעורך-דין בכיר ומוכר שהופיע באופן תדיר בבתי-המשפט (בעיקר בייצוג אסירים ביטחוניים) ובאמצעי התקשורת. הוא הושעה לצמיתות מן הלשכה בדצמבר 2019, מספר חודשים לאחר הרשעתו.

כפי שדיווחנו בעבר, ברגות נעצר בחשד להסתה כבר ב-2015 אך לשכת עורכי-הדין נמנעה מלנקוט פעולה נגדו במשך שנים ארוכות. כמו במקרה של שירין ומדחת עיסאווי, גם ברגות המשיך לכאורה לעסוק בטרור במקביל להיותו עורך-דין, תוך שהוא מנצל לרעה את החיסיון המוקנה לו ואת נגישותו לבתי-כלא כדי לבצע באין מפריע פעילות אסורה המסכנת באופן חמור את ביטחון המדינה.

עו"ד פלק מסכם ואומר כי "כפי שניתן ללמוד מהמקרה של שירין עיסאווי, אסור לאפשר למי שבחר לנצל את מעמדו כדי לפעול נגד ביטחון מדינת ישראל ולסייע למחבלים ורוצחים לקדם את מטרותיהם בניגוד לחוק, לשוב ולהיות עורך-דין. אנו מקווים כי בית-הדין המשמעתי ישכיל להרחיק את שלושת עורכי-הדין מהלשכה לצמיתות".

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "מדיניות לשכת עורכי הדין בקשר לעורכי דין שהורשעו בעבירה פלילית כלשהיא באה לידי ביטוי בסעיף 75 לחוק לשכת עורכי הדין האומר: עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד העונשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון. במקרה המדובר הקובל ביקש לגזור עליהם עונש משמעתי ואין אצלנו אפליה של יהודים או ערבים אלא דנים לגופו של עניין. מחר יתקיים הדיון ותוך מספר ימים תתקבל החלטה הסופית.

בהתאם לסעיף 77 לחוק לשכת עורכי הדין כאשר מורשע אדם בעבירה פלילית על בית המשפט להמציא ללשכה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, העתק מפסק הדין; שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, סוגי עבירות שלגביהן לא יחול סעיף זה. בעקבות כך פועלת לשכת עורכי הדין בהתאם לסעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין –

(ב)  עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון, להשעותו זמנית מלעסוק במקצועו עד להכרעה סופית בבקשה שתוגש לפי סעיף 75; לא הוגשה בקשה כזאת תוך שלושים יום מהיום שפסק הדין המרשיע נעשה סופי, או שבוטלה ההרשעה, בטלה ההשעיה הזמנית.

(ג)  עורך דין שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה המיוחסת לעורך דין משום קלון, להשעותו זמנית מעיסוק במקצוע של עורך דין, כולו או חלקו, הכול כפי שיקבע בית הדין, עד להכרעת דינו בבית המשפט או בבית הדין הצבאי; הורשע בדינו – רואים החלטה זו כהחלטה לפי סעיף קטן (ב)..

 (ד)  החליט בית הדין על השעיה זמנית על-פי סעיף זה, רשאי הוא לקבוע כי ההחלטה תפורסם בדרך שיורה עליה".