כשהשמאל מפסיד בבחירות, הדמוקרטיה מתה

רוב הציבור הפולני תמך בהמשך כהונת ממשלת הימין של הנשיא דודה, בבחירות סוערות שדווקא העידו על חוסנה של הדמוקרטיה במדינה

נשיא פולין אנדז'יי דודה | president.gov.ua

הבחירות לנשיאות פולין שנערכו אמש ובהן זכה ברוב דחוק וכלל לא מובן מאליו הנשיא אנדז׳יי דודה, מועמד מפלגת השלטון 'חוק וצדק', העניקו לצווחני השמאל המקצועיים (גם בתקשורת הישראלית) הזדמנות נוספת להציג קבל עם ועדה את תפיסתם המעוותת לגבי המונח דמוקרטיה: אם מועמד המקובל עליהם מנצח, הרי שמדובר בחגיגה לדמוקרטיה; אם מועמד המחנה היריב מנצח, אפשר ללבוש שחורים ולקיים טקס קבורה המוני לדמוקרטיה. בכל מקרה התוצאה היא אחת: רק כשהשמאל בשלטון יכולה להיות דמוקרטיה.

בניגוד לקינות של חלק מפרשני ישראל, תוצאות הבחירות הצמודות בפולין העידו דווקא על חוסנה של הדמוקרטיה במדינה: מעט יותר מ-51% הצביעו בעד דודה השמרני, לעומת כ-49% בעד יריבו הליברלי, ראש עיריית ורשה ראפאל צ׳סקובסקי. שיעור ההצבעה היה הגבוה ביותר בבחירות לנשיאות בפולין מאז תום המשטר הקומוניסטי ועמד על 68.2 אחוזים. לראשונה מזה חמש שנים הייתה אופוזיציית השמאל-הליברלי קרובה מאוד לייצר מהפך פוליטי, הודות למיתון הכלכלי שיצרה מגפת הקורונה ובעקבות מסע של דמוניזציה אישי נגד הנשיא, שהוצג בפולין ומחוצה לה כאיש ימין קיצוני, אנטישמי, הומופוב וכל שאר התארים המוצמדים למועמדי הימין. ועדיין, רוב הציבור הפולני – גם אם מדובר ברוב מצומצם מאוד – תמך בהמשך כהונתו של דודה.

את מערכת הבחירות היצרית לנשיאות פולין יש לראות בהקשר הרחב של מאבק הימין השמרני לקידום רפורמות במערכת המשפט, והמתיחות הרבה שנוצרה על רקע זה בין ממשלת פולין לאיחוד האירופי. מפלגת 'חוק וצדק' ניצלה את הרוב שהיה לה בפרלמנט היוצא כדי לקדם חקיקה שנועדה, לגרסתה, ״לנקות״ את המערכת המשפטית בפולין משרידי העידן הקומוניסטי, אשר ממשיכים להשפיע עליה גם שלושה עשורים לאחר נפילת הגוש המזרחי.

על פי אנשי 'חוק וצדק', השמאל הפולני מנציח למעשה את ״הסדר הקומוניסטי הישן״, ואילו האופוזיציה טוענת מצדה שהממשלה פועלת לכופף את מערכת המשפט כך שתתאים לה פוליטית ובניסיון לחסל את עקרון הפרדת הרשויות. מכאן גם באה הסיסמא ״קץ הדמוקרטיה״. כרגע עומדת על הפרק חקיקה בעניין הרכב בית המשפט העליון והטלת סנקציות על שופטים שיואשמו בעירוב פוליטיקה בהחלטותיהם. הסיים, הפרלמנט הפולני בו מפלגת השלטון נהנית מרוב נוח, אישר את החקיקה בעניין בדצמבר האחרון אך הסנאט בו שולטת האופוזיציה דחה אותה כחודש לאחר מכן. כעת עוברת ההכרעה בעניין לידיו של הנשיא הנבחר.

החקיקה הזו עוררה ביקורת עצומה באיחוד האירופי, שאף מאיים בהטלת סנקציות על פולין. ארגונים אזרחיים, שלא מעט מהם נתמכים על ידי גורמים זרים, התגייסו למאבק והפכו למעשה את מערכת הבחירות לנשיאות ל״קרב על הדמוקרטיה בפולין״. לנוכח תוצאות ההצבעה הצמודות, צפויה כעת האופוזיציה לפתוח במלחמת ערעורים בעיקר בשל ההצבעה מרחוק שהתחייבה בגלל מגפת הקורונה. סימן לבאות שיגר מועמד האופוזיציה צ׳סקובסקי, כאשר דחה את ההצעה ששלח לו דודה בנאום הניצחון להיפגש ולהרגיע את הרוחות הסוערות.

הנשיא דודה אמנם קרא במהלך מערכת הבחירות להקמת ממשלה רחבה שתכלול גם את מפלגות הימין הקיצוני (בכללן 'קונפדרציה' האנטישמית), אך היה מדובר בתרגיל פוליטי להשגת מצביעים לנוכח המרוץ הצמוד מול יריבו מהשמאל. באור זה יש לראות גם את התייחסויותיו הפומביות לסוגיית הנישואין החד-מיניים, שרובן עוותו עלי ידי התקשורת. דודה הגיע לבחירות הללו מעמדת נחיתות – האיומים מבריסל ותמיכת מדינות אירופה הגדולות ביריבו, ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה בעיקר על ציבור מצביעיו המסורתיים, והתערבות רוסית בוטה בענייני הפנים בפולין – וניצל כל מהלך פוליטי לגיטימי כדי להשיג יתרון וניצחון.

מבחינה מקומית, לישראל יש סיבות לחוש שביעות רצון מבחירתו של דודה. לכל אורך שנות נשיאותו, ובמיוחד בשנות המשבר הדיפלומטי-היסטורי בין שתי המדינות שהחל בגלל היסטריה שיצר ח"כ יאיר לפיד בעניין ״חוק השואה״, פעל דודה להרגעת הרוחות, לנטרול המוקשים ולשמירה על דו-שיח הגון ומכובד. כעת, כאשר פולין נמצאת מאחורי כל מערכות הבחירות שמנעו אפשרות לפתרון המשבר עם ישראל, הצמרת בוורשה מוכנה ללכת לקראת אחד כזה. השאלה היא אם דווקא ישראל, במצבה הפוליטי הסבוך וכאשר בחירות חדשות עשויות להיערך בכל רגע, מסוגלת ללכת לקראת פולין ולנהל מדיניות חוץ ראויה, כזו שאינה מושפעת מצווחות היסטריות ולא-מבוססות של ״מומחי חוץ״ מטעם עצמם בתקשורת ובפוליטיקה.


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

  1. להסכים שסמול קשור בצורה כלשהי לדמוקרטיה, זהה להסכמה שרצח זהו שלום.

    שיצווחו גם שהשמש קיימת בזכותם. מיותר להקשיב לסמול הנרקסיסטי (יש כמה אנשי שמאל אבל הם שייכים לדור שביצע "חומה ומגדל" ולא לדור שרוצה לרצוח ישראלים, עבור מיצובישי מאוסלו). אני יודע , אני יודע המים רטובים רק בגלל סמולנים. אם הסמולנים לא ירצו, גם המים לא יהיו רטובים 🙂

  2. חברים עשו הצגה מבחינתי אבל ימין בפולין בחיים שלנו שונים מליון שנה והימין בישראל כי הימין בישראל חושב על המדינה השמאל למכור המדינה זה הבעיה פה בפולין לזרוק אנשים מהמדינה הם הימין בפולין

  3. מי זה נדב אייל? הוא עוד שייך למערכת הפוליטרוקים?
    מערכות החדשות נשארו מאחור יחס לכל נותני השרות האחרים שעברו לומר 'אמת', שאחרת אין להם תוחלת.
    איזה בזבוז של שם יפה, נדב. לא מתאים, כישלונר סדרתי, ועוד מועסק.

  4. אין אמת ברורה חדה ומלאה יותר מהכותרת של המאמר הזה כפי שהגדיר אלדד בק: ״כשהשמאל מפסיד בבחירות, הדמוקרטיה מתה״ הראויה להיות חקוקה בסלע.

    והפיסקה הראשונה בכתבה היא התאור שלא ניתן לערער על ההוכחה הגלומה בו: ״מפלגת השלטון ‘חוק וצדק’, העניקו לצווחני השמאל המקצועיים (גם בתקשורת הישראלית) הזדמנות נוספת להציג קבל עם ועדה את תפיסתם המעוותת לגבי המונח דמוקרטיה: אם מועמד המקובל עליהם מנצח, הרי שמדובר בחגיגה לדמוקרטיה; אם מועמד המחנה היריב מנצח, אפשר ללבוש שחורים ולקיים טקס קבורה המוני לדמוקרטיה. בכל מקרה התוצאה היא אחת: רק כשהשמאל בשלטון יכולה להיות דמוקרטיה״.

    שיאניות הדמוקרטיות נוסח הסמול השולטות במקומותיהם שהביאו לעמיהם את ״ההישגים״ של העוני, המחסור, דיכוי החופש, חיסול ורציחות המונים המתנגדים לשלטון וכל זאת בנוסף למדיניות של זריעת מתח ואיומי מלחמה על שכינינם, הם רוסיה, סין, צפון קוריאה, וונצואלה, קובה וכל קרוביהם.

  5. לרגע חשבתי שעשו "העתק-הדבק". החליפו את המילה "ישראל" במילה "פולין".
    אז אנחנו לא לבד עם בעיות במערכת המשפט.

    1. אכן לא.

      כספו של סורוס, עורך ניסויים חברתיים גם בפולין.

      כך לדוגמא, קנה ב-2019 האזרח האמריקאי סורוס, את התחנה ה-2 בגודלה בפולין, ע"מ להרעיל את אזרחי פולין עם השיוויון אותו גנב מהגסטאפו, הזדמנות שווה לכל אדם אותה גנב ממנגנוני הרשע הסיניים ובעיקר, דמוקרטיה, אותה גנב מ-NKVD הרוסי. בקיצור, כל מה ששלילי לו קוראים מוקיוניו בשימות יפים. שעה שסורוס עצמו מוגן מתוצאות חתרנותו, בארה"ב הרחוקה (אם כי, גם שם הוא מקדם רצח בשם שיוויון לאפרו אמריקאים וגזענות בשם עזרה לחלשים ושני אלה, מתקרבים אליו שם במהירות בזק).

      סמול, אשר כעובדה מוכחת מהפוגרומים האחרונים בארה"ב, לא לומד היסטוריה ומשמיד אותה – תמיד חוזר על מה שעשה ב-300 השנים האחרונות – רצח וגזענות, לאחר שגנב את השלטון כדי "לעזור לחלשים". מאוד קל לבדוק את דבריי – כל ספר היסטוריה מודרנית, שפורסם ללא אישור שוקן ונקרא ע"י אנשים שלא זקוקים לדולרים של סורוס כדי לחשוב, יוכיח זאת.

  6. אותי מעניין דבר אחד בקשר למנהיג מסויים- האם הוא בעד מדינת ישראל?

    אם המנהיג הפולני בעדנו אז אני שמח שזכה.

    לא ברור לי איך יהודים תמכו באובמה ועכשיו תומכים בביידן. איך יהודי יכול להתנגד לנשיא שתומך הכי הרבה במדינת ישאל- טראמפ?

    1. דווקא, לפי דברים שקראתי הציבור היהודי אמריקאי מאוד מחולק בין המפלגות.
      אלא שבעלי הכח קשורים לרשתות של המפלגה הדמוקרטית ולכן גם אם יעמוד בראשה אנטישמי מובהק הם יאלצו להמשיך להביע תמיכה.
      וכמובן, יש השפעה גדולה לתקשורת אותה הם צורכים.

  7. ה-שאלה ה-מרכזית שכנסת-ממשלה-בית משפט מחליטים עליו
    זה אצל מי הכח ומה עושים עם כח הזה
    אותי לא ממש מענין איזה עוכר-דין 'מנצח'
    כן חשוב לי מה הוא עושה

    אני לא יודע מה קורה בפולין אבל בישראל בעלי הכח מחלקים מתנות לחברים ומרשים התעללות בחלשים.
    ובתור 'לא בעל כח' זה מפחיד אותי מאוד

    1. זאת אכן שאלה חשובה מאוד. עכשיו צא ובדוק את פסיקות בית המשפט העליון בישראל נגד המיעוט החרדי למשל, ותשאל אותה שוב. בהצלחה