נציב שירות המדינה גורר רגליים, הקשר עם קרן וקסנר נמשך

נציבות שירות המדינה ממשיכה לגרור רגליים בכל הנוגע לבדיקת ההתקשרות עם קרן וקסנר. בדיון שנערך ביום רביעי בשבוע שעבר בוועדת החוקה של הכנסת, טען אילן רם, ראש מנהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה, כי הנציבות עובדת על “מסמך מנחה לכל המשרדים להסדרת קריטריונים לשיתוף פעולה עם ארגונים והסדרי מימון". אך מבדיקת 'מידה' עולה כי אותה "בחינה" נמשכת כבר מעל לשנה וחצי, כאשר סופה אינה נראה באופק.

במענה שנתנה הנציבות לפניית ארגון 'לביא' בינואר 2019 נכתב כי "בימים אלו נציבות שירות המדינה פועלת להסדרת הנושא של שיתופי פעולה ממוסדים עם קרנות וגופים פילנטרופיים, בתחום ההדרכה וההכשרה של עובדי המדינה". בדיקה זו החלה בעקבות טענות רבות שעלו באותה העת על התקשרות קרן וקסנר עם המדינה והכשרת בכירים בשירות הציבורי, מטרותיה וגווניה הפוליטיים.

באותה תשובה מינואר 2019 טענו בנציבות כי "על פי עקרונות ההסדרה המתגבשים יתבקשו הגופים הפילנטרופיים המעוניינים בשיתוף פעולה עם נציבות שירות המדינה לדווח על מטרותיהם…ותיבחן עמידתם בעקרונות ממלכתיות וא-פוליטיות", וכמו כן יבחן "קשר ישיר בין המימון החיצוני לבין פעולות הלמידה" ו"השפעתה על העובד בהמשך מילוי תפקידו". בנציבות סיכמו ואמרו כי "לכשתושלם ההסדרה בכוונתנו לפרסם את עקרונותיה ולבחון לאורה גם שיתופי פעולה קיימים", אך כאמור הבדיקה עדיין נמשכת יותר משנה וחצי לאחר מכן.

בהקשר הזה ראוי לציין את הודעת מנכ"ל משרד ראש הממשלה בדיון בכנסת בשבוע שעבר, לפיה עובדי משרדו יפסיקו את הקשר עם הקרן עד לתום בירור העניין. אך בכל הזמן הזה, בעוד נציבות שירות המדינה נוקטת בסחבת בלתי-נתפסת, המדינה עצמה ממשיכה בקשר עם קרן וקסנר וממשיכה לשלוח עובדי ציבור בכירים לתוכניות הלימוד שלה. לפני מספר שבועות אף החלה באתר הקרן ההרשמה למחזור הלימודים הבא, שאמור להיפתח ביולי 2021. מדוע תהליך ההסדרה מתארך זמן רב כל כך, ומדוע הקשר עם וקסנר נמשך גם במהלך בחינת העניין, ובמיוחד לאור שלל הפרשות שנקשרו בשמה של הקרן?

היסטוריה של סחבת

כפי שחשפו זיו מאור ויוסי בן ברוך ב'מידה' כבר בקיץ 2018, מפעילות קרן וקסנר בישראל עולים חששות כבדים לניגודי אינטרסים בעצם השתתפות עובד מדינה בתכנית לימודים אשר זוכה למימון נדיב מידי גוף זר. ההתקשרות עם קרן וקסנר נעשית לאורך שנים ארוכות ללא מכרז ובתהליך בו הקרן מקבלת שליטה על מיון ובחירת המועמדים משירות המדינה, למרות שמעולם לא הוסדר כחוק.

בחודש נובמבר 2018 דיווח אלי ציפורי ב’גלובס’ כי הנציבות דורשת מקרן וקסנר הסברים על התשלומים החריגים בסך 2.3 מיליון דולר לאהוד ברק. שבועיים לאחר מכן צוטט הנציב הרשקוביץ ב’מעריב’ כשאמר כי “עלו תלונות בעניין ההתקשרות של המדינה עם הקרן ואנחנו בודקים אותן, ואם הן מוצדקות הממשלה תצטרך לשנות את ההתקשרות”. בהמשך, בישיבת הממשלה ב-14 ביולי 2019, הורה ראש הממשלה נתניהו על בחינת ההתקשרות עם הקרן לאחר התפוצצות פרשת ג’פרי אפשטיין. ב-6 בנובמבר הודו במשרד המשפטים בעקבות פניית 'לביא' כי "טיוטת נוהל כללי בנושא שיתופי פעולה עם ארגונים ללא כוונת רווח בתחום ההדרכה והלמידה לעובדי מדינה הועברה להתייחסות מחלקת ייעוץ וחקיקה", אך גם מאז חלפו כבר חודשים רבים ללא התפתחות.

בארגון 'לביא' שחשף לראשונה את ההתנהלות הבעייתית של קרן וקסנר אמרו ל'מידה' "נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים משרכים את רגליהם משך זמן רב בטיפול ביחסי הון-שלטון של קרן וקסנר ובכירי השירות הציבורי". לדברי הארגון, "מתן הטבות בהיקף עצום מקרנות פילנתרופיות לבכירי השירות הציבורי מייצר בהכרח ניגודי עניינים ובעיות מתחום טוהר המידות. ככל שמדינת ישראל מעוניינת בתוכניות הכשרה שונות לבכירי השירות הציבורי היא מסוגלת לממן זאת, הגיעה העת להכריז על תום עידן השנור לבכירי השירות הציבורי".

בתשובה לפנייתנו בעניין באוגוסט בשנה שעברה אמרו בנציבות כי: "נציבות שירות המדינה בשיתוף מספר משרדי ממשלה פועלים להבניית תהליך בחינת בקשות לשיתופי פעולה של ארגונים ללא כוונת רווח בתחום הלמידה וההדרכה לעובדי המדינה. בסופה של העבודה המתבצעת, יפורסמו הנחיות בנושא”. בפניה לתגובה לכתבה זו מסרו בנציבות שירות המדינה: "הנושא נמצא עדיין בדיונים פנימיים  שוטפים בין הגורמים המקצועיים. אנו מקווים להשלמת הנוהל בקרוב מאד".