שנתיים הרחקה בלבד לעורכי דין שביצעו עברות ביטחונית

ביה"ד של הלשכה קבע כי שלושה עורכי דין שהורשעו במתן שירות לארגון טרור וריצו עונשי מאסר "נגועים בקלון ממשי", אך החליט על עונש מקל מאוד

כנס של לשכת עורכי הדין | פייסבוק

שלושה עורכי דין ערבים-ישראלים תושבי מזרח ירושלים שהורשעו בעברות של מתן שירות לארגון טרור וריצו עונשי מאסר, הורחקו מלשכת עורכי הדין לתקופה של שנתיים בלבד – כך קבע לאחרונה בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בירושלים.

שלושת עורכי הדין הם מחמוד אבו סנינה, נדים גרייב ועומאר אסכאפי אשר כפי שדיווחנו בהרחבה היו חלק מרשת של תושבי מזרח ירושלים שהעבירו כספים, מסרים והודעות בין ארגוני הטרור חמאס וג’יהאד האסלאמי למחבלים הכלואים בבתי-סוהר בארץ. לאחר שהורשעו וריצו עונשי מאסר בפועל, ועדת האתיקה של הלשכה ביקשה להרחיק אותם לתקופה של עשר שנים, אך בית הדין בחר בעונש מקל מאוד.

עיקר הדיון בבית הדין עסק בשאלה האם מדובר בעברות שיש עמן קלון, והדיינים קבעו כי אכן מעשי הנאשמים "נגועים בקלון ממשי ומשמעותי". עוד נכתב בהחלטה כי השלושה "ניצלו את מעמדם ומקצועם על מנת להערים על החוק ולפגוע בביטחון המדינה", ועשו זאת מספר רב של פעמים ולא כמעידה חד-פעמית. למרות זאת מצאו הדיינים גם נסיבות מקלות, כאשר טענו כי מאז המקרים עורכי הדין לא היו מעורבים בהליכים פליליים נוספים, וכמו כן נכתב כי כאשר בוצעו העבירות "המשיבים היו בתחילת דרכם המקצועית ויש להניח שלא הבחינו די בין המותר לאסור". על פי שיקולים אלו פסקו כאמור הדיינים על השעיה קלה יחסית של שנתיים בלבד.

עו"ד צור פלק אשר ייצג בתהליך את ארגון 'עד כאן' שהגיש את הקובלנה נגד השלושה, אמר ל'מידה' לאחר ההחלטה כי "הרחקה של שנתיים בלבד מהלשכה לאחר ביצוע עבירות כל כך חמורות מחייבת הגשת ערעור על קולת העונש". לדבריו, "ועדת האתיקה של הלשכה ביקשה להשית עשר שנות הרחקה על המעשים החמורים, בקשה שמראה כי גם הוועדה עצמה סבורה שמדובר בעונש לא מידתי. אנו קוראים לוועדת האתיקה להגיש ערעור על החלטת בית הדין המשמעתי".

היסטוריה של קשרים עם טרור

כפי שדיווחנו בעבר, על פי כתב האישום שהוגש נגד שלושת עורכי הדין, אסכאפי ערך 22 ביקורים אצל אסירים ביטחוניים בכלא, גרייב ערך 67 ביקורים ואילו אבו סנינה ערך לא פחות מ-520 ביקורים אצל מחבלים כלואים. מוקד הפעילות היה משרד עורכי דין בשם ‘אל-קדס’ אותו הקימו האחים מדחת ושירין עיסאווי, עליהם נגזרו עונשי מאסר ארוכים באשמת פגיעה בביטחון המדינה.

תמורת העברת מסרים שונים לאסירים, הם קיבלו תמורה כספית מטעם גורמים הקשורים לארגוני הטרור בסך של 600-400 ש”ח בעבור כל ביקור. בבית-המשפט המחוזי השלושה הורשעו, אך נגזרו עליהם עבודות שירות בלבד. המדינה ערערה על קולת העונש, ובית-המשפט העליון קבע במאי 2019 כי לאור חומרת העבירות שביצעו השלושה יש להחמיר בעונשם עם מאסר בפועל. בסופו של דבר אבו סנינה ריצה 12 חודשי מאסר, גרייב שמונה חודשים ואסכאפי שישה חודשים. בגזר הדין של העליון כתבה השופטת וילנר כי השלושה “שימשו כגורם פעיל בתכנית שתכליתה שמירה על קשר רציף בין הנהגות ארגוני הטרור לבין האסירים הביטחוניים”, כחלק מ”מנגנון אינטנסיבי ושיטתי”, וכי הם “ניצלו באופן בוטה את מעמדם על-מנת להיפגש עם אסירים ביטחוניים, שלא לשם ייצוג ענייניהם המשפטיים, ובכך מעלו באמון שניתן בהם ובחובותיהם הבסיסיות לשמירה על יושר המקצוע”.

אין זה המקרה הראשון בו עורכי-דין מעורבים בסיוע לטרור או בקשרים עם מחבלים וארגוני טרור. האחים עיסאווי עצמם היו מעורבים בעבר בסיפור דומה. כבר בשנת 2010 עצר השב”כ את עו”ד שירין עיסאווי כשברשותה סכומי כסף גדולים שיועדו להפקדה לחשבונותיהם של אסירים ביטחוניים, יחד עם מסמכים רבים מהנהגת חמאס בכלא. בהמשך נעצרו עוד מספר מעורבים שהודו כי העבירו לאסירים כספים מארגוני הטרור ברצועה לאסירים הכלואים בבתי-הכלא בישראל, בסך כולל של מיליוני שקלים. יחד איתה נעצר גם אחיה מדחת, שריצה בעבר עונש מאסר ממושך בשל פעילותו בארגון ‘החזית הדמוקרטית’, ונחשד כי ביצע את הפקדות הכספים עבור המחבלים הכלואים.

על-פי הודעת השב”כ מאותה עת, עו”ד שירין עיסאווי הייתה “חוליה מקשרת בין כלל הגורמים המעורבים: האסירים בכלא, גורמי המימון ברצועה והסייענים המעורבים בגדה וברצועה”. בפעילותה “ניצלה עיסאווי את נגישותה לבתי-הכלא ואת החיסיון המשפטי לו זכתה בפגישותיה עם אסירים, על-מנת לסייע באופן אקטיבי להעברות הכספים וחלוקתם ותוך גביית עמלה”. למרות החשדות החמורים, ככל הידוע שירין עיסאווי המשיכה לשמש כחברה בלשכת עורכי-הדין לפחות עד אפריל 2018 אז הורחקה לתקופה של 42 חודשים. רק בינואר 2019 הורחקה לצמיתות מהלשכה.

מקרה אחר מהתקופה האחרונה, חמור עוד הרבה יותר, הוא זה של עו”ד טארק ברגות, אשר הורשע בשנה שעברה בתכנון וביצוע פיגועי ירי ביחד עם המחבל זכריה זביידי ונגזרו עליו 13 שנות מאסר. במשך כל הזמן בו תכנן וביצע את שורת הפיגועים שימש ברגות – ישראלי תושב מזרח ירושלים – גם כעורך-דין בכיר ומוכר שהופיע באופן תדיר בבתי-המשפט (בעיקר בייצוג אסירים ביטחוניים) ובאמצעי התקשורת. הוא הושעה לצמיתות מן הלשכה בדצמבר 2019, מספר חודשים לאחר הרשעתו. כפי שדיווחנו בעבר, ברגות נעצר בחשד להסתה כבר ב-2015 אך לשכת עורכי-הדין נמנעה מלנקוט פעולה נגדו במשך שנים ארוכות. כמו במקרה של שירין ומדחת עיסאווי, גם ברגות המשיך לכאורה לעסוק בטרור במקביל להיותו עורך-דין, תוך שהוא מנצל לרעה את החיסיון המוקנה לו ואת נגישותו לאסירים בבתי הכלא כדי לבצע באין מפריע פעילות אסורה המסכנת באופן חמור את ביטחון המדינה.

פנינו ללשכת עורכי הדין בבקשת תגובה והיא תובא מיד עם קבלתה.


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. רק אחרי קריאת הכותרת, תנו לי לנחש שמדובר בע"ודים ערבים
    קראתי – בינגו! נכון, לא מסובך יותר מדי. זה כמעט מובן מאליו.
    לא כגלל העברות הבטחוניות אלא בגלל הסלחנות המדהימה.
    ידוע בשם תסמונת סטוקהולם, אוסלו או סקנדינבית כלשהי.

  2. איך אזרחים שעסקו בטרור נותנים להם שוב לנסות לעסוק בטרור זה מסוכן זה טיפשי מפגר והתגובה של בית המשפט כולכך פתטית שאני דופק את הראש בקיר עכשיו

    1. לשלול את הרשיון של כל עורכי הדין שמעורבים בטרור ולהכניסם לכלא לעשר שנים

  3. חברת הכנסת ועו"ד אוסנת מארק
    צדקה וצריך לבטל את לשכת עורכי הדין
    לישכת עורכי הדין מגדלת ומעסיקה
    פושעים, ונוכלים
    כמו:
    עו"ד לידר רייכמן, חבורת הילל בבייב, יעקב וחנה קלדרון, הדסה פלד, ענת ושרון ויצמן

    לישכת עורכי הדין מגדלת
    מאמצת ןמעסיקה פושעים ועבריינין

    ויש עוד המון כאלו שמערכת בית
    המשפט לא שוללת את רשיונם לצמיתות תיבדקו באינטרנט לפני שאתם מגיבים.