“מקווה לראות שגרירות ונצואלה בירושלים עד סוף השנה”

הרב פנחס ברנר, נציג האופוזיציה והשגריר המיועד בישראל, על המאמץ לחדש יחסים רשמיים בין המדינות: “לשני העמים מורשת משותפת של ערכים”

"לאפשר לציבור הישראלי לדעת יותר על ונצואלה". הרב פנחס ברנר

יותר משנה שהרב פנחס ברנר חולם בלילות על ירושלים. מאז קיבל את המינוי כשגריר המיועד של ונצואלה בישראל, הרב הראשי לשעבר של הבירה קראקס פועל במרץ כדי לחדש את היחסים בין המדינות ותולה תקוות רבות ברצון הישראלי לכינון רשמי של הקשר. בראיון מיוחד ל’מידה’ הוא מספר על חזונו לשגרירות ונצואלית בירושלים עד סוף השנה הנוכחית, על המשבר המתמשך בארצו ועל הקשר המיוחד אותו הוא רואה בין המדינות והעמים.

הדבר הראשון אותו מדגיש כאמור הרב ברנר היא השאיפה להקמת השגרירות החדשה בבירת ישראל ולא במקום אחר. “אני חושב ומשוכנע שהיא צריכה להיות בירושלים”, הוא קובע. “הסיבות שבגללן מדינות אחרות העדיפו למקם את הנציגות שלהן בתל-אביב כבר לא תופסות במציאות החדשה במזרח התיכון, וגם העברת השגרירות האמריקנית לעיר כמובן מחזקת את זה. בכל מקרה, כל משרדי הממשלה והכנסת נמצאים בירושלים ואני לא רואה סיבה שגם שגרירות ונצואלה לא תהיה שם”.

אך עד שחזונו של הרב ברנר יתגשם ישנם עוד הרבה מכשולים ובראשם המצב הפוליטי הסבוך בוונצואלה. המשטר הקיים בראשות הנשיא ניקולס מאדורו הוא לא לגיטימי בעיני אנשים רבים מאוד, אחרי שנבחר מחדש בבחירות מזויפות“, הוא מסביר ומוסיף: “האסיפה הלאומית היא כיום הגוף היחיד שנבחר באופן לגיטימי, ועל פי החוק במקרה שאין נשיא ממונה מי שמחליף אותו הוא נשיא האסיפה הלאומית שהוא היום חואן גוּאַיְדוֹ, מנהיג האופוזיציה שהוכרז ב-23 בינואר 2019 כנשיא הזמני וזכה להכרה מעשרות מדינות ברחבי העולם, כולל ארה”ב וישראל“.

אך למרות הרצון בשינוי המשטר, הכוח האמיתי נמצא עדיין בידי מאדורו ששולט במערכת המשפט ובצבא, שני כוחות חשובים מאוד בכל מדינה באמריקה הלטינית. לדברי הרב ברנר, “מאדורו יצר למעשה פרלמנט מקביל שמתכנן לכתוב חוקה חדשה, והוא כל הזמן מאיים על חברים באסיפה הלאומית שחלקם נאלצו להימלט מהמדינה מתוך חשש לחייהם ולמשפחותיהם”.

היחסים בין ונצואלה לישראל נקטעו באופן חד-צדדי בשנת 2009 בידי הנשיא הקודם הוגו צ’אבס שגירש את השגריר הישראלי מקראקס במהלך מבצע ‘עופרת יצוקה’. אחרי יותר מעשור של ניתוק ולאחר שנבחר כנשיא זמני, גואידו פנה לראש הממשלה נתניהו בבקשה לחידוש הקשרים, ובחודש אוגוסט בשנה שעברה פנה גם לרב ברנר וביקש ממנו להיות נציגו בישראל והשגריר המיועד. “מאז המינוי ביקרתי בישראל פעמיים ונפגשתי עם גורמים רשמיים הן של ישראל והן של מדינות אחרות במטרה לקדם את היחסים”, הוא מספר. “בכירים במשרד החוץ הסבירו לי כי כל עוד אין יחסים רשמיים בין המדינות לא ניתן להכיר בי כשגריר אלא רק כנציג הממשלה של גואידו. לכן אני פועל כל הזמן כדי לקדם את חידוש היחסים באופן רשמי, להקים שגרירות חדשה בירושלים ולהקים מחדש את השגרירות הישראלית בקראקס”.

אילו פעולות נעשות כדי לקדם את היחסים?

“ראשית, אני עובד מול האסיפה הלאומית בוונצואלה כדי שיצרו גם מצדם קשר רשמי עם משרד החוץ בישראל ויקדמו את מיסוד היחסים, ואני מקווה שבקרוב הממשלה בקראקס תפתח בשיחות רשמיות עם ממשלת ישראל. בינתיים הקמנו ‘שגרירות וירטואלית’ ואנחנו מפרסמים הרבה מידע באתר האינטרנט שלנו וברשתות החברתיות ומנסים להשיג נוכחות תקשורתית. המטרה הראשונה היא לאפשר לציבור הישראלי לדעת יותר על ונצואלה ועל האפשרות לחידוש היחסים בין העמים”.

בשנים האחרונות שמענו על ונצואלה בעיקר בהקשר המשבר הפוליטי והכלכלי החמור במדינה, והרב ברנר מספר כי כרגע נראה שהוא רחוק מסיום. “העובדה שמשקפת בצורה הטובה ביותר את המשבר הכלכלי והפוליטי היא שמעל ל-5 מיליון אזרחים כרגע חיים מחוץ למדינה, והם עזבו כי תנאי החיים הפכו לבלתי-נסבלים. אני עצמי חייתי בוונצואלה במשך 44 שנים, וברוב הזמן המצב היה הפוך. ונצואלה הייתה מדינה עשירה שבורכה בידי אלוהים, עם אקלים טוב ואנשים טובים, ומהגרים מכל העולם רצו להגיע אליה”.

איך ומתי התחיל השינוי?

“אחרי המהפכה שעשה הוגו צ’אבס הכל התדרדר. הוא הבטיח עתיד טוב יותר אבל בפועל קיבלנו משהו גרוע פי עשרה עם עוני אדיר וממשלה מושחתת וכושלת. ונצואלה היום נשלטת למעשה בידי מאפיות ומבריחי סמים ומיליציות שפועלות במקום הצבא והמשטרה. כל מה שהולאם נהרס ומת, כל הפרויקטים הגדולים הופסקו ואף אחד לא יודע לאן נעלם הכסף. גם ירידת מחירי הנפט פגעה מאוד בכלכלה”.

עם התרחקותה של ונצואלה מגוש מדינות המערב והתקרבותה לסין ורוסיה, התהדק גם שיתוף הפעולה בין ממשלת מאדורו לאיראן, תהליך אותו הרב ברנר מגדיר כסיבה גדולה לדאגה. “קודם כל חשוב להבין שוונצואלה קרובה יחסית לארה”ב ובעצם כל נוכחות איראנית שם מהווה איום ישיר עליה”, הוא מסביר. “ההשפעה של טהרן במדינה הולכת וגוברת בתקופה האחרונה, במיוחד בתחום הכלכלי והצבאי, וראינו גם הרבה סיפורים שנחשפו על מעורבות של ארגוני טרור כמו חיזבאללה. סגן הנשיא לשעבר טארק אל-עיסמי הוא ממוצא סורי ויש לו השפעה גדולה על הקשרים האלה. לדעתי זו סיבה נוספת לחיזוק הקשרים עם ישראל, מכיוון שיש לנו אויב משותף בדמות איראן”.

אתה רואה פתרון למשבר בוונצואלה?

“אני לא חושב שהעם יכול לפתור לבדו את המצב, מכיוון שאנחנו מתמודדים פה מול כוחות גדולים שיש להם הרבה אינטרסים. יש במדינה למשל נוכחות גדולה של קובנים ששולטים בהרבה מאוד דברים. בעבר היה לי דרכון דיפלומטי שהיה צריך לחדש כל שנה, והייתי פשוט שולח אותו למשרד הפנים ומקבל מיד חדש בחזרה. בפעם האחרונה ששלחתי ראיתי שהם לא מחזירים, והתקשרתי לחבר שעובד שם כדי לברר מה קרה. הוא אמר לי שיש מנהלת חדשה שהגיעה מקובה והחליטה לא לחדש לי את הדרכון. ככה זה גם בהרבה ממחלקות הצבא והמודיעין. לכן אני חושב שהעם עצמו לא מסוגל לשנות את המצב אם לא יקבל תמיכה מבחוץ ממדינות כמו ארה”ב, קולומביה או ברזיל. וושינגטון אמנם הטילה סנקציות על משטר מאדורו אבל זה לא מספיק”.

חואן גואידו (מימין) וניקולס מאדורו | ויקיפדיה

מה מצב הקהילה היהודית במדינה כיום?

רוב אנשי הקהילה עזבו את המדינה בשנים האחרונות, וכיום נשארו בין 5,000 ל-6,000 יהודים מתוך קהילה שהגיעה בשיא ל-25 אלף איש. הם עזבו כי רובם היו בני מעמד הבינוני שסבל יותר מכל מהמשבר, ולא ראו עתיד לילדים שלהם בוונצואלה. לי יש שלושה ילדים ורק אחד מהם נשאר במדינה, וגם הוא בלי אשתו והילדים שעזבו. יש בתי ספר יהודיים ויש אוכל כשר, אבל יש גם הרבה מאוד חוסר ביטחון ואתה לא יודע מה יקרה מחר”.

על פי הרב ברנר, רוב היהודים עזבו לארה”ב ובעיקר לפלורידה “שנמצאת יחסית קרוב ויש בה מזג אוויר דומה והרבה דוברי ספרדית”. עוד הוא מספר כי “חלקם עברו לפנמה שגם היא קרובה יחסית וחלקם לספרד שמעניקה דרכונים למי שיש לו שורשים משפחתיים. הרבה גם עשו עלייה לישראל ויש לא מעט יוצאי ונצואלה שהצליחו בישראל והגיעו לתפקידים בכירים. אני מקווה שעם הקמת השגרירות בירושלים המספרים האלה יגדלו. באופן כללי, הקהילה היהודית בוונצואלה מאוד ציונית ובעלת זהות יהודית חזקה”.

מה התוכניות שלך בתור שגריר?

“קודם כל אני מאמין שישראל יכולה לעזור לממשלה של גואידו לכונן מחדש את הדמוקרטיה. ונצואלה הייתה דמוקרטיה במשך שנים ארוכות והעם הוא דמוקרטי ואוהב חירות שרק רוצה הזדמנות לשפר את חייו. מעבר לתחום המדיני והפוליטי, אני מתכנן למסד את הקשרים בין המדינות גם בנושאים חשובים אחרים כמו תרבות, אקדמיה ומדע. אני חושב שישראל תהיה משמעותית לוונצואלה גם מבחינה ביטחונית, והיא עזרה לנו בעבר בטכנולוגיות מתקדמות של חקלאות ומים”.

איזה מסר היית רוצה להעביר לממשלה ולעם בישראל?

“חשוב מאוד לשים את ונצואלה על המפה בישראל ושכמה שיותר ישראלים יכירו אותה טוב יותר. זה לא עניין רק של אינטרסים פוליטיים או כלכליים אלא גם עניין של מוסר: ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ואנחנו רוצים לבנות מחדש את הדמוקרטיה בוונצואלה. לשני העמים יש מורשת אדירה של ערכים והמשימה שלנו תהיה לחבר ביניהם מחדש”.


מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

2 תגובות למאמר

  1. מי צריך אותם שלא יעשו טובות שיתפגרו כמו לבנון סוריה עיראק לוב……..