ישראל חייבת לצאת ממלכודת דמי האבטלה

הבטחת דמי אבטלה וחל”ת לשנה קדימה מתחזקת את שיעור האבטלה הגבוה ופוגעת בסיכוי להתאוששות מהירה של המשק

Marc Mueller

מכל צעדיה הכלכליים של הממשלה במשבר הקורונה, הצעד שנראה כשנוי ביותר במחלוקת הוא הארכת דמי החל”ת והאבטלה עד יוני 2021. ראשית צריך לומר בכנות כי התוצאות הכלכליות של ישראל נמצאות בינתיים במקום טוב יחסית לעולם. כאשר בישראל נרשמה ברבעון השני ירידה בשיעור של 28.7% בתוצר במונחים שנתיים, ארה”ב ירדה בשיעור של 33%. גרמניה ירדה ב-35%, קנדה ב-40%, צרפת ב-45%, ספרד ב-56% ואנגליה ירדה בשיעור של 60%.

קשה כרגע להעריך את ההשפעות ארוכות-הטווח של הצעדים שננקטו, אבל לפחות בטווח הקצר מצבנו טוב מאוד יחסית לעולם. בשבוע שעבר עדכן בנק ישראל את התחזיות לירידה בתוצר השנה ל-4.5% בלבד במקום 6%, ול-7% אם יהיה סגר נוסף השנה, במקום 9% במקרה כזה. העדכון נעשה בעקבות התאוששות מהירה מהצפוי של הכלכלה המקומית. הכוונה בהארכת דמי האבטלה הייתה לתת למפוטרים ולעובדים שנמצאים בחל”ת ביטחון כלכלי, וכמו כן להמשיך להניע את הכלכלה ואת המגזר הצרכני. אז במבחן התוצאה היא כנראה הניבה את היתרונות המצופים ממנה, אבל היא גם טומנת בחובה חסרון גדול מאוד.

מקור: בנק ישראל

איציק טיקוצקי, מנכ”ל חברת ההשמה ‘קריירה’, התארח בתוכנית הכלכלית בערוץ 20 והעיד כי כמות האנשים שמגיעים בתקופה הזאת לחפש עבודה אינה שונה משמעותית מכמות האנשים שחיפשו עבודה לפני ינואר 2020, כלומר לפני משבר הקורונה. האבטלה עמדה אז על 3.4%, שיעור שמוגדר כמשק בתעסוקה מלאה. כיום שיעור האבטלה עומד על למעלה מ-21% לפי שירות התעסוקה ועדיין אותו מספר אנשים, פחות או יותר, מחפשים עבודה.

עומר אשכנזי, מנכ”ל חברת ‘אג’נדה פתרונות פיננסיים’, סיפר באותה תוכנית כי 17 אנשים זומנו לראיון עבודה אצלו בקשר למשרה מסוימת, אך בעקבות הארכת דמי האבטלה והחל”ת 15 מתוכם התקשרו לבטל או פשוט לא הגיעו. אני מכיר לא מעט עדויות של בעלי עסקים שמחפשים עובדים בשכר סביר ולא מצליחים לגייס. זה לא הגיוני, בטח לא בתקופה של אבטלה כל כך גבוהה.

קחו למשל אדם עם ילדים שקיבל משכורת בסך 10,000 שקלים, ולאחר שהוצא לחל”ת או פוטר מקבל כעת 7,000 שקלים לחודש בתשלום מובטח עד יוני 2021. גם אם ימצא עבודה במשכורת הקודמים שלו הוא יצטרך לקחת בייביסיטר או צהרונית לילדים שיעלו לו לפחות 3,000 שקלים בחודש, אז הוא מעדיף להישאר בבית. לא מעט אנשים ממשיכים לעבוד עבור מקומות העבודה שלהם במשרה חלקית, לפעמים יום בשבוע, לפעמים יותר לפי הצורך, ומקבלים את הכסף ללא תלוש או שמבטיחים להם את הכסף כשיחזרו לעבודה באופן רשמי. בינתיים הם מקבלים גם מהמדינה את הסכום הקבוע המובטח להם עד הקיץ הבא. במילים אחרות: דמי האבטלה והחל”ת המובטחים לשנה קדימה מתחזקים את שיעור האבטלה הגבוה, מעודדים מובטלים שלא לחפש עבודה ואנשים בחל”ת שלא לחזור באופן רשמי למקום העבודה שלהם, ואף מעודדים עבריינות ושוק עבודה שחור.

לתקופת אבטלה ארוכה יש השפעות שליליות בין השאר על חיפוש משרה עתידי ולמרות שחלקם לא מודעים לכך כרגע, חזרה לעבודה חשובה עבור העובדים עצמם. משרד האוצר חייב לגבש תמריצים לחזרה לעבודה, גם אם המשמעות היא תשלום דמי אבטלה חלקיים כדי לעודד זאת. יתכן שזה יעלה יותר בטווח הקצר, אך כלכלת ישראל כולה תרוויח בטווח הבינוני והארוך. אם אנחנו רוצים לשמור על מצב טוב יחסית לעולם ולהציב את המשק בעמדת זינוק להתאוששות מהירה, את הבעיה הזו חייבים לפתור.


ארז צדוק הוא בעלים ומנכ”ל של חברת ‘אביב ניהול קרנות’ המשקיעה בחברות ישראליות שמתנהלות בהוגנות, שותף ויו”ר ב’אדווה אוצרות מהטבע’ המייצרת קוסמטיקה טבעית בהרי בנימין, והפרשן הכלכלי ומגיש התוכנית הכלכלית בערוץ 20.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

18 תגובות למאמר

  1. כל עוד הציבור יהיה חסר כל השכלה כלכלית ויבין שזה מגיע ישירות מהכיס שלו. שום דבר לא ישתנה

    1. זה לא יוצא מהכיס של הציבור שמקבל את דמי האבטלה ולכן אותם זה לא ממש מעניין

    2. זה טוב שהמדינה עוזרת הרי כולם יודעים שזה לא לנצח ככה שבעוד זמן מסוים זה יגמר.
      כולם רוצים לעבוד במיוחד בעלי משפחות שמחפשים אך שפונים למקומות עבודה נענים בשלילה או לא עונים בכלל מניסיון.
      חבל שמתארים את זה כך שלא רוצים לעבוד לא מקבלים לעבודה.

    1. לא צריך לעודד את המעסיקים לקבל עובדים אלא את העובדים ללכת לעבוד.
      כפי שנכתב במאמר, אלה העובדים הפוטנציאלים שמבטלים ראיונות.

    2. הכיוון וודאי נכון, הטבות מס, ולא חלוקת תמיכות. אבל צריך להרחיק לכת, לבטל מיסים, אפילו עד ביטול מס הכנסה במקביל לקביעת מס עקיף אחד ואחיד, וצמצום מעורבות הממשלה במשק.

  2. בתקופות משבר (כמו אחרון) ובאין הכנסה בסיסית לכל , דמי אבטלה נראה הדבר הכי נכון והכי מוסרי לעת זו. רוב המובטלים אינם רוצים למשך זמן לחיות באפס מעשה ובחוסר יצרנות, הם רק רוצים תקופת ביטחון על פגיעת רווחתם ומעמדם ובמקרה הזה מדובר לא במעטים אלא צרת הרבים.
    קצבאות דמי האבטלה אינם דרך חיים, התקופה הזו לבסוף תסתיים של הענקת כסף לכולם , השאלה בסוף האם מצבו של מובטל הקורונה הממוצע יהיה פחות או טוב יותר, לכן נדרשת בכל עתות של משבר חירום להעניק כסף בסיסי לכל כדי לתת ביטחון לאזרחים, והתנאי ליציאה תהיה עידוד הכשרות מקצועיות

    1. נאיבי לחשוב שזה לא יכול להפוך לדרך חיים. קל מאוד ליפול לעצלות ולאמץ חיים בהם המדינה משלמת לך משכורת שאפשר לחיות עליה ולא לעשות בינתיים כלום או לעבוד בשחור ולהרוויח פעמים. וזה לא יהיה קל לגרום לאנשים לותר על דרך חיים כזו כך שזה רק יאריך את המצב.

      לכן השאלה אינה כמה טוב יהיה המצב של המובטל בסוף המשבר אלא כמה זמן המשבר ימשך והאם מצבו של המובטל יהיה טוב על חשבון המיסים שלנו או על חשבון התפשרותו בנוגע למקום העבודה.

  3. צריך לשלם חצי אבטלה עד יוני הבא ופלוס משכורת שהמובטל יעבוד זה יהיה תמריץ לעבוד בכל עבודה

  4. כותב המאמר הוא תעשיין.

    לתעשיין טוב אבטלה, עובדים זרים, העדר קצבאות.

    הישראלים יעבדו אבל בשכר שניתן לחיות ממנו.

    כשיש 850K מובטלים דמי אבטלה לא גבוהיים מאפשרים לחפש עבודה ראויה יחסית בלי לחץ.

    המסקנה המתבקשת היא לשלוח הביתה את כל מהגרי העבודה מאריתראה, סודן ושאר העולם על מנת שלישראלים תהיה עבודה – הם יעבדו קשה אבל בשכר ראוי.

    כל עוד מכניסים לכאן עשרות אלפי מהגרי עבודה שהשכר שהם מרוויחים בישראל שווה פי 20 למשפחות שלהם באפריקה יהיה לחץ חזק על השכר והתנאים כלפי מטה.

    הם תופסים משרות שירותים כמו שטיפת כלים במסעדות או חדרנות במלונאות – עבודות שבעבר היו עושים ישראלים החלשים ביותר בחברה הישראלית.

    אליהם מכניסים היום עובדים זרים מירדן, יו”ש ואף מהגרי נתב”ג.

    המסקנה המתבקשת היא לא בעיה בקצבאות שאינן גבוהות אלא בתחרות מצד מהגרי עבודה בדגש על מהגרי עבודה לא חוקיים.

    כותב שורות אלו עבד בעבר פיזית – העניין שהשכר היה פי 2 משכר חציוני. תשלמו, תקבלו עובדים אפילו בעבודה פיזית. לא תשלמו, הישראלים יעדיפו לקבל 1000 ש”ח פחות בקצבאות על פני שכר מינימום בעבודה קשה.

    1. יצרן לא היית. רק העצמאי היצרן או הסוכן העצמאי מבין את חשיבות הכלכלה החופשית ואת הדרך להגיע אליה.

    2. מרקוס,

      גם חתול לא הייתי.

      מה הקשר?

      התגובה שלי מבקשת להוציא מישראל את העובדים הזרים בדגש על הלא חוקיים שנכנסו לארץ כמהגרי עבודה – כשיש 850,000 בלתי מועסקים החובה הראשונה של הממשלה היא לדאוג לאזרחים לא למהגרי עבודה.

      עלות החיים בישראל לעומת אפריקה אבל לא רק אומרת שמי שיעבוד כאן בשביל שכר מינימום – משפחתו תוכל להאכיל ולכלכל 50 נפשות בארץ המקור.

      לכן, יש לחץ על השכר ועל תנאי העבודה לאוכלוסיה החלשה ביותר בישראל.

      ברור לי שאתה כ”תעשיין” או “יזם” גורף את הקופה של כח עבודה בעלות נמוכה ובתנאיים מינימלים – מי שמשלם את המחיר של אבטלה וגם את הנזקים החברתיים שמייצרים מהגרי העבודה זה הצבור הדומם.

      את הבעיה לא רואים מהוילות של אצולת הממון בארסוף או מדירות הפאר של השופטים ברחבייה – מי שחי בדרום ת”א, השיכונים באילת או פ”ת מכיר טוב מאוד במה מדובר.

      התחל לבדוק רק את הדווחים על תקיפות אלימות, אונס ופשעים כקורולציה לכמות של האנשים.

      במחיר של לתת פרנסה טובה לעוד 200,000 עובדים החלשים ביותר בחברה הישראלית אני חד משמעית מוכן שתרוויח פחות. ואל דאגה, אם תצא מהעסק יהיה משהו אחר שיכנס במקומך אם יש הגיון עסקי במיזם.

      היום אני משלם אלפי ש”ח מיסים בכל חודש – היתה לי תקופה שקבלתי דמי אבטלה – חודש ימים בהזדמנות שהיתה לי לחזור להיטק ויתרתי על דמי האבטלה שהגיעו לי לעוד 5 חודשים. שלם לאנשים כמו שצריך והם יעבדו בשבילך – לא תשלם לא יעבדו בשבילך ולא ירעבו ללחם, אין סיבה לייצר כאן מדינת עולם שלישית.

    3. היטק,
      בתיאוריה אתה צודק גבל בפרקטיקה, הישראלי הממוצע הוא מדי בררן לגבי מקום עבודה(רק תקרא את התגובות לפניך ואחריך כדוגמה).
      אם נניח שהמדינה תגרש מחר את כל האריתראים, הסודנים, הפיליפינים וכו׳-הישראלים לא ירוצו למלא את מקומות העבודה שלהם.
      כי כמו שכתבו בתגובה מס׳ 1-הישראלי הממוצע לא מבין בכלכלה ולכן לא מבין שלטובת הכלכלה של המדינה ושלו עצמו עדיף שילך לכל מקום עבודה ולא ישאר בבית.

      ויותר מזה, למרות שבמצב הנוכחי זה נראה אחרת, בימים כתיקונם אין מספיק ישראלים מובטלים שעומדים בפני הבחירה הזו ולכן חשוב להבין עוד משהו:
      מה לעשות שכל מיני ארגונים חברתיים(וכידוע ׳חברתי׳ זו מכבסת מילים ל׳מזיק כלכלית׳) הכניסו לעם את הרעיון המשונה שכולם צריכים לשאוף להייטק ומקצועות דומים ללא קשר לנקודת ההתחלה שלהם, מה שעולה למדינה הון(כי לא כולם יכולים להגיע לשם בעצמם) ומונע את קיומם של אזרחים שילכו מרצון למקצועות ׳פשוטים׳ יותר. צריך להכיר בכך שפערים חברתיים הם חיוניים לכלכלה.
      אני יודע שזה לא קל לאוזן אבל זה נכון.

      אחרי שיתוקנו הפגמים הללו בחברה שלנו יהיה אפשר לטפל בעובדים הזרים.

    4. דני,

      תרשה לי לצטט עובד בניין בדימוס.

      לדבריו הוא עבד בבניין עד מלחמת ששת הימים. העבודה היתה קשה אבל השכר גבוה.

      או לדבריו: יכולת לעבוד שבוע ולחיות כמו מלך חודש.

      לאחר מכן, הכניסו את תושבי יו”ש והמשכורות ירדו. פתאם הישראלים לא יכלו להתחרות עם עובדים שהיו מוכנים לעבוד בשכר הרבה יותר נמוך. בשווקים ביו”ש מלפפונים נמכרים ב1 ש”ח. דירה עולה 150,000 ש”ח חדשה יפה ומרווחת.

      הישראלים יעבדו גם בעבודות קשות אבל תשלם בהתאם.

      כשיש לתעשיין את האופציה לא לשלם ולהעסיק עובדים זרים הוא יוציא ישראלי משוק התעסוקה ואת העודף יגלגל לכיס.

      תוציא את העובדים הזרים – בגלל רמות השכר אתה תכניס יותר מיכון, יותר משרות של שירות ותחזוקה למכונות הללו ולכלים הללו.

      תבין, אתם הבעיה לא הפתרון.

      לגבי היטק, אין שום בעיה עם שום משרה במשק. בין אם מדובר באנרגיה ובשדות הגז-נפט מרוויחים המקצוענים אפילו יותר מהיטק.

      היטק הוא דוגמא לתעשייה שמעסיקה 9% מכח האדם במשק בשכר גבוהה יחסית בלי לתחמן את מס הכנסה ובטוח לאומי – ולכן מאוד משתלמת למדינה – נניח בניגוד לבורסה ליהלומים שהעסקאות פעם היו נעשות בלחיצת יד ובמזומן בדולרים.

      שום בעיה עם תעשייות אחרות עם פריון גבוה כמו תעשיית נשק או תעשיית אנרגיה או קלין טק.

  5. כל החיים שילמנו ביטוח לאומי והיום לא מצליחים למצוא תפקיד במקצוע שלנו
    אתה רוצה שנעבוד בניקיון בגיל 50?
    אז זה מה שאני מאחל לך כותב יקר

  6. קול חברות כוח אדם בארץ גנבים נ גדולם קולם קולל קולם

    1. שלום.
      צודק מי שאומר לגביי השכר הלא רלוונטי בכלל לקיום בישראל.לי אין בעיה לעבוד במכבסה
      או בחקלאות או במטבח רק המעסיקים משלמים
      משכורות רעב.ולכן הישראלים לא מוכנים לעבוד.
      צריך לתת תמריצים לעובדים אחרת יישארו באבטלה עד הסוף ואז יהיו נטל על המדינה
      לתמיד.שייתחילו לשלם משכורות נורמליות
      או שאני מאחל להם מכל הלב שהמעסיקים יישארו בלי עובדים ונראה אז מה יהיה.

  7. גם לעבודה בתפקיד לא מתאים או שהעובד אינו חושק בו, יש השלכות כלכליות (הן אפילו דומות להשלכות של אבטלה- ירידה בערך העצמי, דיכאון וכו)
    האם הבנתי נכון שהכותב מציע לדחוף אנשים בכוח לשוק העבודה בלי קשר להעדפותיהם, כישוריהם והשכלתם? מה אנחנו מפא”י ששולחת עולים לפרדסים?
    דמי אבטלה חייבים להיות משולמים לעובדים שאין להם מקור פרנסה, אחרת היציבות במדינה תתערער עוד יותר, וגם בעלי ההון יפסידו מכך.
    אבל במקביל, ברור שלא צריך לעשות זאת בטיפשות. יש לנצל את תקופת תשלום דמי האבטלה להגברת הפוטנציאל והפריון של העובדים. דמי האבטלה יכולים להוות בעצם משכורת על השתתפות בקורסים להכשרה מקצועית או הסבת מקצוע (משכורת שתעלה ככל שהצלחת המובטל בקורס גדולה יותר). תקציב מסויים מלשכת התעסוקה יינתן כמענק למעסיקים שהם או המנהלים אצלם השתתפו בהכשרות בניהול, מס הכנסה שלילי למעסיקים שהוכיחו שיפור בפרמטרים מסויימים (רווחיות, הכנסות, וכו’…) וכן הלאה