והאוסקר לסרט המטורלל ביותר הולך ל…הוליווד!

המכסות האתניות והמגדריות לליהוק וגיוס עובדים מראות שוב כי כשרון ומצוינות כבר לא נשקלים בבחירת הזוכים, אך גם הן לא יספקו את הפרוגרסיבים

השטיח האדום בכניסה לטקס האוסקר | Greg Hernandez

קל מאוד ללעוג לרשימת הדרישות החדשה שפרסמה האקדמיה לקולנוע האחראית על האוסקרים כתנאים להתמודדות על הפרס היוקרתי של הסרט הטוב ביותר. ברוב כלי התקשורת התגובה הראשונית לרשימה המוזרה הייתה בשירי הלל על “ציון דרך”, אך האם באמת אנו עומדים לצפות בקרוב בקולונל אן האת’ווי משליכה רימונים על חיילים גרמנים במלחמת העולם השנייה? התחזית האישית שלי, המתבססת על הכרות עם קהל היעד, מעט שונה. אני משער שהמחמאות הראשוניות יישכחו במהרה, ובתוך זמן קצר נתחיל לשמוע שוב את הקולות הזועמים בשמאל שיטענו למזימה מרושעת. הבה נבחן את הפרטים.

על מנת שהפקה כלשהיא תהיה יכולה להיחשב כמועמדת לפרס הסרט הטוב ביותר, הסרט יצטרך לעמוד לפחות בשניים מתוך ארבעה קריטריונים. התנאי הראשון הוא כנראה הראוותני מכולם אך גם המטופש ביותר, והוא קובע מכסות לגיוון גזעי ומגדרי בליהוק שחקנים לצד ייצוג של קבוצות שונות בתסריט. זו כמובן דרישה בלתי אפשרית במקרים של סרטים המבוססים על סיפור היסטורי אמיתי, כפי שקורה ברבים מהמועמדים לאוסקר. אי אפשר להעמיד פנים שסרטים מצליחים כמו למשל ‘פורד נגד פרארי’ או ‘האירי’ עוסקים בכלל במיעוטים, נשים, אנשים בעלי מוגבלויות או בתנועת שחרור הלהט”בים. מרבית המפיקים של הסרטים הגדולים פשוט יבטלו בגיחוך את הדרישה הזו וינסו לעמוד בדרישות האחרות ברשימה. זה לא אמור להיות קשה במיוחד.

הדרישה הנוספת קובעת עמידה באחת משלוש אפשרויות. הראשונה היא גיוס צוות בו לפחות שלושים אחוזים יהיו נשים, בני מיעוטים או אנשים בעלי מוגבלויות. זו עשויה להיות דרישה שאפתנית משהו, אם חושבים על כל הבחורים החסונים שנדרשים להיות על הסט כדי לבצע עבודה פיזית מאומצת, סחיבת משאות כבדים או נהיגה במשאיות. האפשרות השנייה היא אויש של לפחות שש משרות ביניים כמו מפקח על התסריט באנשים ממיעוט גזעי או אתני. זה נשמע כמו אופציה סבירה יותר, אך האפשרות השלישית היא הקלה ביותר: לפחות ראש מחלקה אחד צריך להיות בן מיעוטים, ושניים צריכים להיות נשים או מה שהאקדמיה לקולנוע מגדירה כ”LGBTQ+”. מחלקות אלה כוללות למשל במאים, מאפרים ומעצבי שער ואחראי תלבושות, רובם מקצועות שכבר מוחזקים בידי נשים או גברים מהקהילה הגאה כך שמספיק שתשכור בן מיעוטים אחד ואתה מכוסה.

ובדרישות הלא-ממש מחמירות האלה טמון גם המלכוד: אתה יכול למשל להפיק סרט ללא עובדים שחורים בכלל ועדיין לקבל את האישור לאוסקר. אני כבר יכול לשמוע את הפעילים המיליטנטים למען זכויות שחורים חורקים שיניים: “אסייאתים? מי אמר משהו על אסייאתים? האם אנשים ממוצא אסייתי באמת סובלים מגזענות ממוסדת במדינה הזאת?”. ובאשר לקהילה הגאה, נאמר זאת כך: ייתכן שאנשיה לא מיוצגים כראוי בארגונים כמו ליגת ההוקי, אבל המצב בהוליווד היום שונה מאוד.

התנאים האחרים ברשימה אפילו מקלים עוד יותר. כך למשל אחת הדרישות הנוספות היא ש”חברת ההפצה או המימון של הסרט תעסיק מתמחים בתשלום מאחת הקבוצות המוחלשות”. מתמחים בני מיעוטים או נשים? במרבית האולפנים יש כבר שפע מאלה, כך שזו לא בעיה בכלל. באשר לחברות המימון החיצוניות, אם יש להן את המיליונים כדי לשלם על הפקת ענק הוליוודית, אז ודאי שהן יכולות להרשות לעצמן לשכור מתמחה או שניים. לא מסובך. בנוגע לחברות עצמאיות מסדר גודל בינוני ומטה, הן נדרשות לאפשר בכל מחלקה החל מהפקה ועד להפצה שתי התמחויות, אחת לנשים ואחת למיעוטים. אם עמדת בדרישה הזו, כל סרט שהחברה שלך מפיקה עומד בתנאי השלישי. שוב, לא בעיה גדולה.

התנאי הרביעי קובע מספר לא מוגדר של מנהלים בכירים במחלקות השיווק, ההפצה ויחסי הציבור החייבים להיות חברים בקבוצות בלתי-מיוצגות כמו נשים או להט”בים. מחלקות אלה מאוישות ברובן בעובדים כאלה, ולא אופתע אם הם מהווים את הרוב במקצועות הנדונים. לכן גם זו משוכה נמוכה למדי שבכל מקרה לא קובעת מספר מסוים. שני אסייתים זה מספיק? לטיני אחד ועוד מנהל ממוצא מזרח-תיכוני? כנראה שלא תהיה בעיה לעמוד באתגר הזה. לוס אנג’לס היא ממילא עיר מגוונת מאוד.

לפני כחמש שנים, האקדמיה לקולנוע הפכה לאובססיבית למגוון אתני ותרבותי לאחר שהרשתות החברתיות הפיצו את הטענה לפיה “טקס האוסקר לבן מדי”. בכך התחזקה מאוד המגמה לפיה ישנם שיקולים נוספים בבחירת הסרטים מעבר למצוינות וכשרון אמנותי, בניגוד למה שהיה בעשרות השנים הראשונות לקיום פרסי האוסקר. אך לאחר שהחגיגות סביב פרסום רשימת הדרישות השבוע ידעכו, סביר להניח שנשמע שוב את מקהלת המשמיצים טוענת שגם הסטנדרטים החדשים אינם מספיקים ולמעשה לא משנים דבר. וכך, במקום לפייס את הפעילים החברתיים וחברי העדר הזועם ברשתות, האקדמיה לקולנוע פשוט הכריזה למעשה על פתיחתה של מלחמת המכסות.


הטור פורסם לראשונה באתר ‘נשיונל רוויו’.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

4 תגובות למאמר

  1. או שאולפנים חליטו שזה כבר לא שווה את ההשקעה והאקדמיה תהפוך ללגמרי לא רלוונטית.
    האוסקר ידוע לשמצה ביכולתו להחטיא לחלוטין את דעת הקהל. שוב ושוב הסרט הטוב ביותר ניתן דווקא לסרט שנשכח די מהר אחר כך בזמן שסרטים מצליחים יותר נדחים הצידה. שחקנים זוכים בפרסי ניחומים על שנים קודמות מה שמונע זכיה של אחרים והופך את האוסקר לשחקן הטוב ביותר לבדיחה. ז׳אנרים שלמים לא נספרים(אימה, קומדיה, סופרגיבורים וכו׳) למרות הצלחתם. ועוד שלל בעיות שגורמות לאוסקר להיות חסר תועלת בתור המלצה לקהל.
    והקהל הולך ומבין את זה כך שפחות ופחות אנשים מתעניינים באוסקר.
    ומצד שני מדובר על מירוץ שדורש קמפיין אגרסיבי ומושקע(ידעתם שיש שלטי פרסום מול בתים של בכירי האקדמיה שנמכרים לאולפנים במחירים מופקעים?).
    הוספת הדרישות רק תהפוך את הפרס ליותר מיותר.

  2. הוליווד הייתה חלום ועכשיו השבר . היום הישתלט עליה הביון האמריקאי המדורדר. אבל איזה דימיון איזה סרטים השאירה. גדלתי עליה ומרוויחה המון מהדימיון הזה. חחחחח הוא הסיע אותי היישר הבייתה לספר העתיד הספר הכי ניקרא שבעולם. הבייתה להגדות סליחה ספר הנבואה לא הכהונה-התנך. אני מבינה עכשיו שכל העולם ניכנס לסרט הגלובליזם. מה שאני מנסה להבין למה הסירטיות שולטת על היקום. העולם כמשל סירטי. סרט למכירה. סרטים רבותי סרטים. מה הסרט הנוכחי .אני והעולם חיים בסרט. למה סרט. אגב המימסד הגטו המפונק הדתי משלם וישלם מחיר כבד, על שלא עימת את יצירתו האמונית בהוויה .מפציו הפכו חסרי משמעות. אלה שבוכים השמאל השמאל אם הוא כזה מדורדר אז איך זה שנתתם לו לישלוט בכל חור להגן על המישפחות שלכם להביא עתיד. מה באמתחתכם למכירה. מה הצבתם מול שתשוו ותנצחו. הרי עשרות שנים העם בוחר בכם. מה הבשורה שלכם מה אתם מביאים מולו. הוא כהונה ואתם כהונה. זו המישוואה שנתנה לשמאל את הניצחון הכי גדול. בתחרות המטריקס הכהונתי הוא ינצח תמיד ובביטחון. בתור מיזרחית עליתי על מטריקס אחר שיכול ומשווה -הוא לקסיקון הנבואה. גם הפקל של עדות המיזרח מכיל אוונגרד עילית חלוצי חדשני מנצח .הוא מיזם הנבואה. גדלתי והיתפתחתי כמו ההויה הפנטסטית ההוליוודית של היום . מוחי שנסע והלך במציאות הזו הישתנה לנצח לעולמים. אני מוכלת דימיונות הוליוודים של סרטים אלפי ספרים ועכשוויות מותחת- הישתנה לנצח. עם אמונה בנשמה הוא לא מחכה ולא רוצה בשום מתווך או סוגי תיווך. היישר אליו לפנטזיה הכי הוליוודית בעולם. הורדת האל לאדמה דרך הנבואה. היא שלטה בתנך נוסעת במכונת זמן סופר הוליוודית. היא האמונה האותנטית. אם בסרט אז שנהיה בסרט הכי יפה בעולם.מה לי הסאגה היהודית הגלותית אני עיבריה מיליון פעם עיברייה. עיברייה אני ועוד איך .הכי עיברייה שבעולם. אעבור לי לנבואה הסירטית התסריטית שכולה חן וחסד. איזה סירטייה. ממש יפה להלל. המחסן מלא כל טוב מלוא הטנא. איזה סרטים.והתסריט גאוני שירי .כמובן הסרטים הכי יפים איך לא אלה שקשורים בנבואה ישירות, טווידיל די גם טווידיל דם. אולה.טראאאאאם בבקשה סרטי העתיד -היישר משרוולו הקסום של אבא אלוהים. סרט יציאת מיצריים ותסריט דבורה הנביאה. עליתי על מיגדלות מיגדנות וטובין משו משו. באים אחרי קדימה צעד ,יעלו ויבואו בכל רעש אלוהי, סרטי אליהו הנביא, יחזקאל אלישע וכל השאר. שרה ואברהם. גם דוד ושלמה הם בם בכולם שרתה הנבואה. זה הסרט שלי. נסיעות בזמן נצח מכונות זמן הגדת עתידות. האם כבר חזיתם בסרטי הנבואה. עפתי כמו אליה וחזרתי לספר. אני ויחזקאל כמו בסיפרי אגדות. נילחמתי עם דבורה ונישארתי בחיים. אשאל אלוהיי על שירת הנבואה……. סרטים רבותי סרטים.